תודה, נחמד לשמוע זאת. הייתי זוקף זאת חלקית לזכות האכסנייה עצמה, הפוסט עצמו כתוב טוב ומעורר השראה להגיב ולהתייחס ברצינות.

גיל, התגובות שלך לפוסט הזה מעולות.

אני מתחיל להרגיש כאן לפתע כמו מרכז רדיקלי, עוד מעט אני אשאל אותך מה עשית ב 48.

היית באותו צבא כמוני? שירתת בשטחי הכיבוש הישראלי? על מה אתה מדבר? אומנם עבר זמן מאז הייתי בסדיר והדברים השתנו, אבל אתה מבלבל כאן שני דברים שונים לחלוטין. זה שהיום (כך מספרים) כל חייל שחושב שיש לו יותר מדי שלפוחיות מתקשר להורים והם מתקשרים למח"ט זה דבר אחד. הנפגעים הם בני אדם. עזוב בני אדם, מדובר על פגיעה ב"ילדים שלנו". אתה משווה את זה לפגיעה בפלסטינים ושואל איך זה ייתכן שעבורם אף אחד לא קופץ? ברצינות?? אתה משווה חילול שבת בצבא של המדינה היהודית לפגיעה בנתינים חסרי הזכויות שהמדינה הזו שוקדת להפוך את חייהם לחיי כלב עד שיימאס להם ויעזבו?

הפגיעה וההשפלה של פלסטינים היא הנורמה בשטחים הכבושים. אין לי כוח להתחיל להרצות לך על איך מתנהגים אנשים במצב שבו הפשע הופך להיות הנורמה. כתבו על זה הרבה. אפילו לעמוד על דעתך כשמדובר על איזה אחד משני קווים מצויירים על נייר ארוך יותר מתבררת כמשימה לא קלה, איזה 70% מהאנשים הנורמטיביים היו מחשמלים בן אדם כמעט למוות אם רק היו אומרים להם לעשות זאת בקול סמכותי מספיק.

אני לא מבין, אתה כן היית מרגיש בנוח לתזז בן אדם בן חמישים שבע פעמים הלוך וחזור למונית במרחק מאה מטר מהמחסום, בשביל להביא שבע תעודות זהות, אחת אחת? אז המצפון שלי שלך לא עובדים אותו הדבר. אני הייתי שם, מחסום חיזמא, לפני כבר יותר מעשר שנים. היו איתי עוד מספר חיילים, אף אחד לא אמר מילה. אם אתה מנסה לומר שאני שקרן, אמור זאת ישירות, אל תתחיל לשאול אם זה "לא נראה מוזר", ואל תכניס לי מילים לפה על הפלוגה המרושעת, הם היו חברים שלי.

טוב, בגדול אני די מסכים, בתור ישראלי הפנייה כלפי חוץ משאירה לי טעם רע בפה, למרות שאני מבין מדוע זה קורה. אני לא יודע עד כמה הארגון הזה הפך לסוג של פרנסה של אנשים שיש להם עכשיו אינטרס להוציא דיבת ישראל בעולם, זה לא בלתי אפשרי, למערכות יש דינמיקה משלהן שמתחזקת אותן, ואם זה כך אז זה מגעיל אותי. אני לא חושב שזה התחיל ככה – שרתתי בצבא, אני מכיר כמה ישראלים. כמו שברור לי שאין הרבה חיילים שנכנסים לעזה בשביל לרצוח ילדים פלסטינים, כך ברור לי שאין הרבה חיילים שחוזרים משרות בחברון ואז מחליטים להתחיל להתפרנס מלבגוד במדינה ובחברים שלהם לשם בצע כסף. זה התחיל מחיילים שמדברים על מה שהם ראו ועשו, מכיוון שהרגישו עם זה חרא.
לי זה מזכיר יותר את "שיח הלוחמים", או ה"יורים ובוכים" הישראלי. חיילים שחוזרים ומספרים מה שהם רואים. במלחמת לבנון השנייה, כשחיילים חזרו מהמלחמה וסיפרו לך שההנהגה שלחה אותם לקרב ללא משימות מוגדרות וללא אספקה, עד כדי כך שנאלצו לבזוז חנויות של לבנונים – גם אז ביקשו מהם לתת את התאריך המדוייק ולספק הוכחות? ברור שלא. הם החיילים שלנו, הם חלק מאיתנו, אנחנו מקבלים את מה שהם אומרים נגד ההנהגה ומניחים שהם לא משקרים בזדון אלא חושפים דברים שקרו. כשהם אומרים דברים שפוגעים בדימוי העצמי שלנו, אז פתאום מתחילים לצעוק "שקרנים במימון זר", "איפה ההוכחות".

מבחינת העדויות שלהם, נו, זו עוד פעם קצת היתממות. צה"ל ומערכת הביטחון חוקרים או מבררים רק כשממש אין ברירה – כשבמקרה יש תיעוד מצולם שלא ניתן להכחיש ושכבר התפרסם בעולם ועושה נזק. גם אז, החקירה מטרתה לקבור את כל העניין ולא להגיע לחקר האמת. אז אפילו אם ניקח את ההנחה המופרכת שחיילים בסדיר שומרים תיעוד מסודר של תקריות מלוכלכות כאלו (איפה זה מופיע, ביומן המבצעי? הם סיירו בחברון עם נשק ומצלמת חובבים?) שקרו חודשים או שנים קודם לכן, אפילו אז זה בלוף. אף אחד לא חוקר שום דבר, המעשים הללו כלל אינם חריגים, מה יש לחקור? המטרה של המערכת היא לקבור את העדויות, לא לחקור אותן. עדויות "חזקות" בהרבה לא הובילו לשום תוצאה. המטרה שלהם (לפחות הראשונית, כאמור, אני לא עוקב ולא יודע בוודאות למה הפך הארגון הזה היום) היתה להביא את המידע לציבור הישראלי, אך אחד לא חשב ברצינות שצה"ל יחקור את זה.

למרבה הצער, צ'ק ממני שווה אפילו פחות מתעודה ממני.

עם כל הכבוד, שלום הוא רק קול אחד, מתוך רבים(טוב, לא באמת) של קולות שמרכיבים את ה'שמאל הישראלי', ובוא נגיד את זה ככה, הוא לא מהקולות המייצגים ביותר של השמאל

לאלו שלא הבינו משל ושנינה מה הם, אדאג לציין זאת בכוכבית בפעם הבאה(*לוב ואסיה)

לעניין העקרוני, הפתרון הקשה והנכון, הוא לחזור לצבא, לחזור ליחידות הקרביות, לחזור לישראליות, מצטער, קראתי כמה מאמרים של שלום, ולא שמתי לב להצעה שכזאת, מה שבטוח שמשקל מהותי אין לה כאן

לגבי הבחור החביב שהיה לבדו מול פלוגה שלמה (ומרושעת) ומה הוא הצעיר יכל לעשות…אז תשמע, אני מסכים איתך במאה אחוז, מה אחד יכול לעשות כנגד חמישים חבר'ה והסמל והמפקדים…אבל לא נראה לכם משהו מוזר, איך יכול להיות שרק גיל לבדו ניצב בודד והרגיש שלא בנוח? איך לא היה איש סגל שיכל לפנות אליו, איך, כי היום, אם מחליטים לתזז איזה פלוגה צעירה בשבת, סתם ככה, מייד קופצים להם לפחות עשרה, חמישה עשר סרוגים ומדקלמים את פקודות מטכ"ל שאוסרות לבצע פעילות לא חיונית בשבת…איפה החמש עשרה שלכם חברים, העשרה, החמישה, שיבואו ויעמדו מול הפלוגה, מול המ"פ מול מי שזה לא יהיה, איך אין כאלה?

הדתיים לאומיים הם פחות מ15 אחוז מהאוכלוסייה היהודית בארץ
תגידו לי שהשמאל הוא פחות מכך

אגב, אני לא מאמין בסטיגמות שזרקתי, אם לא הבהרתי את זה, אני פשוט חושב שהם בעיה אלקטוראלית רצינית שאסור להתעלם ממנה. אז דווקא הצגתי אותה פה, כי אתה מתחמק מהחשיבות של ההצלחה פחות מכותבים אחרים שיצא לי לקרוא.

ועל התעודה המהודרת אני אוותר, הנייר היחיד שאני מעריך נקרא צ׳ק…

אני מוכן לקבל שחייל בזמן אמת מתקשה לדווח על עבירות הנתפסות בעניו כפשעים או התעללות, זה אכן לא פשוט, אני חושב שאת זה מייצג יפה החלק של ה"שתיקה", אני, בעקשנותי הפרדית, דווקא מחפש את החלק של ה"שוברים".

אין שום סיבה שבעולם שהדווחים על מקרי פשיעה לא יהיו מפורטים, עם שמות מלאים, מיקומים, תאריכים, יחידות וכו. ובקיצור כל מה שמאפשר בירור אמיתי של האירוע ואם יש צורך כך טיפול באחראים לו. אם הישראלים כדבריך מסרבים "לברר" אז "שוברים שתיקה" אמורים לכפות עליהם את זה, בפירוט, בתיעוד, בדקדקנות לפרטים, כדי שאף אחד לא יאמר "לא ידעתי" אם נגרר לפאתוס, ראה "בצלם" אם נהיה קונקרטים.

לתת עדות של מ. מגולני שמספר שפעם שהם היו בדרך לחטיבה והם הרביצו לפלסטיני, זה לא לשבור שתיקה, זה לשבור קריז. סיפוק מיידי ישירות לוריד הצדקנות.
זאת הסיבה שאף אחד בישראל לא יקשיב להם, לא משום שלא רוצים לשמוע, אלא משום ששמועות הם לא בסיס טוב לדיון וסיפורים מהסדיר יש לכולנו.

עכשיו אם לא די בכך שיש לנו ארגון שמרכז שמועות, הרי שהארגון הזה לוקח את השמועות הללו ומשתמש בהם כאילו הן עובדות מתועדות (על הסימולציה של התיעוד שבבסיס "שוברים שתיקה" צריך תזה לתואר שני) על מנת לתקוף את ישראל בחו"ל. זה כבר חורג מפעילות סבירה נגד הכיבוש, זו כבר ציניות ממדרגה ראשונה. שמתשמשים את ה"עדויות" לגיוס של שלושה מיליון שקלים בשנה, מתוכם כמיליון שקל למשכורות הפעילים(מתוך האתר של "שוברים"), שאלות לגיטימיות עולות וריח דק מדק נישא באויר.

אני לא צריך להסביר למה "שוברים שתיקה" פונים החוצה, הם לא אמורים לפנות החוצה, הם צריכים להסביר למה, הם לא, גם אתה חושב שזו טעות. האם "שוברים" הם הקריאטיב של קמפיין האנטיכיבוש הבינלאומי או ארגון ישראלי שמטרתו חשיפת המציאות לישראלים על אפם ועל חמתם? הם צריכים להחליט. כלומר, הם כבר החליטו.

צודק. אשמתי.

טוב, איזה חצי ממה שכתבת על השמאל זה סתם סטריאוטיפים, ועל החצי השני נראה לי שרוב השמאלנים יסכימו. קיבלת אות סמולן של כבוד מטעם הבלוג. תקבל תעודה מהודרת בדואר.

מעמיר בניון אני לא מחזיק גם בתור אומן (טכנאי ווקאלי טוב לכל היותר) אבל בלי קשר, להגיד שהוא לא דמות פוליטית? נו באמת.