המאבק החברתי הוא על לידתה של תודעה אזרחית בישראל ולא רק המרכיבים הגשמיים (הסימפטומים) כגון "יוקר המחיה". אנחנו בעצם מבקשים לשנות את הגישה והשיטה. אם נצליח לעשות זאת במגמה להשיג איזון חברתי-כלכלי

הרי נקבל את מה שרצינו.

איזון חברתי-כלכלי *אמיתי* יאפשר דמוקרטיה משתפת, יקטין את הריכוזיות, יגביר תחרות חופשית אמיתית (לא

ישראבלוף), יקטין את פערי השכר המטורפים, יוריד את יוקר המחייה, יקטין את מצוקות הדיור, יאפשר שיוויון הזדמנויות,

יאפשר שוויון בפני החוק וכיוב'.

אם אנחנו מסכימים שהמכנה המשותף הרחב ביותר הוא שינוי הגישה והשיטה, צריך למצוא סלוגן הכי מתאים לזה – מעין

שדרוג של "העם דורש צדק חברתי". הנימה של הסלוגן צריכה להיות חיובית ומושכת, כדי לרכוש את אהדת הציבור הרחב

מכל גווני הקשת הפוליטית ולגרום לו לרצות להיות שותף.

אולי הסלוגן שלנו צריך להיות "הצדק דורש עם חברתי"?

תוסיפו גם את קרית שמונה. התארגנות מתמידה ומעוררת השראה. בכלל, חוץ מהעצרות הגדולות שמיקומן נקבע משיקולים לוגיסטיים, המרכזיות של תל אביב היא בעיקר בתקשורת כי לשם נוח לשלוח ניידות שידור וכתבים.

ליטל צודקת. היום בית המשפט הגבוה לצדק במדינת ישראל פסק שאנשים נעימי הליכות לא יכולים יותר להטריד את מנוחתו של ראש הממשלה. שלא לדבר על שורת פסיקות ברחבי הארץ (חוץ מקרית שמונה) שמצמצמות את האפשרות למחות במרחב הציבורי, ובמיוחד עם אוהלים.

אולי אכתוב משהו כזה פעם.

מבחינת אופציות סטודנטיאליות: נחלאות זאת אופציה טובה. אתה לא רחוק מגבעת רם, וגם קרוב לשוק ולמרכז העיר, וגם לעתיקה. שכונה מאוד יפה, היסטורית ומעניינת, הרבה דתיים מכל הסוגים ליד סטודנטים ועובדים זרים. כמה וכמה מוסדות תרבות גראס-רוטס. הדירות עצמן די ג'יפה לרוב אבל עם קצת מזל אפשר ליפול על משהו מגניב.

מקום מעניין נוסף הוא מוסררה, שיש לה פוטנציאל להפוך לנחלאות הבאה ואולי בגרסה משופרת. לא קרוב לגבעת רם, אבל הרכבת הקלה (טפו על הקבר של אימא של מי שבנו אותה) תביא אותך ישר לשם.

אם אתה לא בקטע של כל הרומנטיקה העירונית הזאת ומעדיף סביבה חילונית יחסית (עדיין) על הדתית-היפסטרית, אתה יכול לנסות את קריית יובל. זאת שכונה גדולה ומאוד מגוונת גם מבחינת אוכלוסיה וגם מבחינת היצע הדירות. הכול מהסלאמס הכי מסריחים ועד מידל-קלאס פלוס. אם אתה בקטע של מעורבות חברתית וכאלה, זה כנראה המקום הכי צפוף ביוזמות חברתיות פר מטר בארץ. לא מאוד קרוב לגבעה, אבל על אותם מסלולי תחברה ציבורית.

האמת שהמליצו לי על נחלאות. צריך משהו לא רחוק מדי מגבעת רם. אבל באופן יותר כללי, יהיה מעניין לקרוא פוסט על איך אתה רואה את המפה של ירושלים מבחינה סוציו-אקונומית, היחסים בין השכונות והאזורים השונים, וכו'.

אני זוכר שכתבת פוסט על המסלול של הרכבת הקלה שהתחיל דיון חשוב על הקשר בין מדיניות עיריית ירושלים לפוליטיקה ארצית.

צריך המלצות על אזורי מגורים או משהו?

אוף-טופיק, אבל מעניין אותי באיזה איזור אתה גר, כי יש סיכוי טוב שאני אהפוך לירושלמי בעצמי בחודשים הקרובים.

כבר היו אוהלים בתל אביב, בדרום תל אביב

אנחנו לא יכולים לכבוש את המרחב. זו המסקנה של החורף. בניגוד לזוג נעים ההליכות שנתנו לו לשבת שנה באוהל, מאז הפינוי של המאהלים של הקיץ, כל רמז קטן מצד פעילים להשתלטות על מרחב זוכה ליד קשה.

הדוגמא החביבה עלי היא שבתי הקפה הכי מחורבנים בירושלים פתחו סניפים בתלביב ועושים בה חיל ובתי קפה מתלביב לא מצליחים לפתוח סניפים בירושלים.

זה ברמת הקוריוז כמובן, אבל אני חושב שאם תעבור על רשימת יוצרי התרבות שאתה מכיר (לא אלו שיצרו תרבות לפני 30 שנה ועכשיו הם "קובעי טעם" אלא מי שעושה זאת היום) תראה שרובם התחילו במקום אחר, לא יכלו להתפתח שם עקב היעדר בסיס כלכלי ומוסדי ועברו לתלביב. אני גם די בטוח שתמצא נוכחות ענקית לירושלמים לשעבר.

זאת לא תיאוריה אקדמית (למרות שאני יכול לתלות אותה במגמות של עליית זהויות מקומיות כחלק מהגלובליזציה וכל הטררם הזה) אלא תצפית שלי. סתכל מסביב גם אתה ותגיד לי אם אתה רואה משהו אחר.