[…] עליו. ייתכן שהדחף הבלתי פוסק ללעוג ללפיד נובע, כפי שכותב שלום בוגוסלבסקי, מהצורך לנפץ את המראה המעוותת שהוא מהווה עבורנו, […]

בתחומים מסויימים השוק סובל ממחסור בעובדים. לפי מה שקראתי, יש מפעלי ייצור שמתקשים לגייס עובדי-כפיים מקצועיים (נגרות, מתכת, וכו' – ולא בשכר מינימום.) ולכן מתקשים גם לעמוד בהזמנות ייצוא.

כמו-כן, אם נשיהן של אותן חרדים יכולות לעבור הכשרה למתכנתות ולהיות סוג של Offshore פנים-ארצי שמרוויח שכר שאמנם נמוך משוק ההיי-טק המשכיל יותר אבל גבוה מן הממוצע במשק, אין שום סיבה שהבעלים לא יעברו אותו מסלול (וכיוון שהחברה פחות מדכאת אותם, יש מצב שיתקדמו עוד יותר הלאה).

אני חושב שהטענה שלך כי הצמיחה במשק (שכרגע, תודה לאל, נמצא באחת התקופות עם האבטלה הנמוכה ביותר) מגיעה כולה מריסוק תנאי העובדים ומשרות חלקיות, נכונה רק בחלקה. יש מקום לצמיחה בתוצר ובתעסוקה עם צמיחה גם בשכר (אם נקפיד להאבק על הזכויות כמובן), וזה לא תירוץ להמשך האבטלה מרצון.

השאלה אם האוכלוסיה החרדית היא משכילה מסובכת.

מצד אחד, בסטטיסטיקה ישראלית ועולמית של 'מספר שנות לימוד' הם מעלים את הממוצע בהרבה…
מצד שני – בלי לימודי ליבה, אנגלית, מתמטיקה, וכו' – אפשרות לחלק מסוגי ההשכלה הגבוהה וחלק מן המשרות חסומית בפניהם.
מצד שלישי – הטענה המקובלת של חרדים היא שהלימוד בישיבה הוא מאומץ ומקנה הרגלים נכונים, וכי אלה שעזבו את המערכת משלימים די בקלות את הפערים לכל השכלה שמתבקשת. זה לא בלתי הגיוני אבל אין לי מידע רציני ומוכח על הטענה הזאת.

סלבה – אני מעדיף לתת לאלון או לאסף לענות. אבל בגדול, צמיחה=עלייה בתוצר. עלייה\ירידה בכמות הכסף ללא שינוי בכח הייצור תגרור אינפלציה\דיפלציה, אבל לא תשנה מעבר לכך את עצמתה הכלכלית של המדינה (זה, מאוד בגדול. יש כמובן אפקטים מסדר שני כמו פיחות מטבע על מנת להקל על ייצוא וכו' וכו' דברים שאני לא מבין בהם, לכן אני מעדיף לתת למי שמבין לענות תשובה מפורטת יותר).

אם העובדה שאני מעביר כסף ישראלי לאוסטרליה במסגרת טיול היתה פוגעת בכלכלה הישראלית, היה אפשר לפתור את זה על-ידי הדפסת כסף בשווי מה שביזבזתי.

אוקיי, תודה. גדול מצידך.

ועכשיו אני באמת רוצה לקבל הסבר ממישהו למה ואך הכסף הזה חוזר לכלכלה המקורית שלו.
ואם כל מטבע חוזר לכלכלה המקורית שלו וזה סכומי אפס אז מאיפה מגיעה הצמיחה?

עכשיו קראתי את התגובה אליה הגבת, ואני מבין את התגובה שלך טוב יותר. אחדד את התגובה הקודמת *רק השורה הראשונה* היתה מכוונת אלייך. השאר היה פריקה כללית של תחושות. אם נפגעת אני מתנצל.

אתה מצביע כאן על פן פסיכולוגי-חברתי, ואכן בעל השלכות פוליטיות. זו נקודה מעניינת שאני אהיה מוכן לדון בה אחרי שאהיה בטוח שכולם אכן מבינים שמכל בחינה אחרת, אין שום הבדל בין מצב בו חרדים מתוקצבים על מנת ללמוד תורה, או מקבלים תשלומי העברה תחת הטייטל החדש של 'מובטלים'. כי לי נראה שלא. לי נראה שלדעת שלום בוגוסלבסקי (או, למרבה התדהמה, ירון זליכה) זה לא ברור.

לי זה נראה שהכלכלה נעשתה עסק כ"כ מסובך שבסופו של דבר אנשים שוכחים שבעקרונות הבסיסיים ביותר, לא מדובר בעסק שונה מניהול מטע בננה.

בקשר למה שאתה אומר – האם ראוי, באמצעות מכסי מגן, תקצוב ישיבות או וואטבר, לתחזק מלאכותית עבודה שלא מייצרת דבר? בנסיבות מסוימות כן. בטווח הארוך לא. מכל מקום, הבעיות החברתיות שאתה מתאר, לדעתי, מתאימות לאבטלת הטקסטיל של שנות התשעים, ופחות לחברה החרדית ששונה מאוד באופיה, כמעט בכל בחינה, מהפרלוטריון המצוי.

לא אמרתי שהיאכטות עוזרות, אלא שהן לא פוגעות. העובדה שעכשיו שרי אריסון הוציאה שקל ישראלי מחוץ לגבולות הארץ לא אומרת שיש עכשיו פחות כסף בישראל, מאחר ובסופו של דבר השקל חוזר לארץ.

לא אמרתי שאני שמח ששרי אריסון קונה יאכטות, שיש לעודד רכישת יאכטות בידי טייקונים או לחילופין שרכישת יאכטות היא שימוש ראוי ונעלה בכסף. אני ממש לא מסכים עם אף אחת מהאמירות הנ"ל.

לא כל מילה שכתבתי מכוונת למילה ספציפית שאתה כתבת. אני מרשה לעצמי, אולי בטעות, גם יותר מזה. מה שאתה כתבת (או רמזת) הוא שכסף ישראלי שמושקע במוצרים מחו"ל הוא כסף שבורח, וזה לא נכון, זה הכל.

ובקשר לכלכלה הישראלית ועובדי המלון – מפני שמה שתואר כאן זה משחק סכום אפס. מלונות ישראלים מפסידים למלונות מקפריסין, אבל השקל שהושקע בקפריסין חוזר לארץ וקונה מוצרים, שהם ככל הנראה לא מלונות ישראלים.

כשאני אומר שהכלכלה הישראלית לא נפגעת, כוונתי היתה שסך הכסף שנמצא בישראל לא קטן יותר. כמובן שיתכן וחלקים מסוימים יפגעו, וכמובן שיתכן שבמקרה זה, המדינה צריכה להתערב ולחלק את ההון בצורה שווה יותר. אבל במקרה הזה, להבדיל ממקרים אחרים, מדובר במשחק סכום אפס. סך הכסף נשאר קבוע אבל מתחלק אחרת.