+1

כ"כ מסכים. העברתי (טכנית, לפחות) שם סדנת הוראה במסגרת לימודי תעודה. היה פשוט בזיוני. מנהל מאוד לא סגור על עצמו וכסת"חן. אני זוכר שהייתי במזכירות ויצא לי לשמוע את המנהל אומר בטלפון למישהי (החדר שלו בתוך המזכירות) שהוועדה מגיעה היום ושתדאג שהילדים יהיו בחדר ושכאילו יעסקו במשהו. זה היה החדר ה"טיפולי" של ה"מתקשים". לא ילדים מפגרים, אלא סתם פרועים כאלה. אני יודע, כי אני, לצערי הייתי זה שקיבל אותם לשיעור ההתנסות שלי. כלומר, יש זמן שמוקצה לחבר'ה האלה לצורך אי אלו שיעורי העשרה. השד יודע מה. בפועל, זו פשוט שעה חופשית בשבילם. אם באה וועדה ממשרד החינוך כמובן, נעשה מאמץ די דומה לזה של כלבני העירייה, לאסוף את כל התועים להסגר, שתהיה מראית עין של פעילות חינוכית. מעבר להטעיית הוועדה הלא חשובה, אני תוהה איזה רושם זה יוצר אצל התלמידים עצמם. למעשה יש לי מושג לא רע בכלל. מקום פתטי.

http://nces.ed.gov/pubs2009/2009001.pdf

ואגב, הסיבה היחידה שאני נתקע על מתמטיקה ורוסים כי הכרתי מורה למתמטיקה שלימד בבית הספר שהוא עבד בו את הכיתה של הילדים עם בעיות התנהגות. כלומר, את הכיתה שהמורה שיש לו הכי פחות השפעה בתוך המערכת מנהלית מקבל. זה לחלוטין היה רווח של אותם ילדים בעיתיים, אפילו שכמעט את כולם מעיפים אחרי כיתה ט' לתיכונים אחרים.

עכשיו ברוסיה הוא באמת היה מורה של תלמידים זוכי מדליות באולמפיאדות מתמטיקה והיו לו מספיק שנים מתחת לחגורה בלימוד.

אותו מורה בלי הפסקה היה מקטר על תוכנית הלימוד בארץ ועל החורים שיש בה ושהיא יוצרת אצל ילדים ואך הזמן לא מנוצל נכון ואז צריך לתקן וספרי הלימוד שכולם עובדים איתם לקראת הבגרות (ראבק אל תתחיל איתי שוב, גם מאזורים אחרים כולם זוכרים את השמות של המחברים שלהם ואך הכריכה שלהם נראית) יש בהם טעויות והם לא כתובים טוב. זאת אומרת שזה בן אדם שכנראה היה מוסגל לבנות תוכנית לימוד יותר טובה מזאת שעובדים איתה כרגע. וכנראה גם לתקן את ספרי הלימוד. מה עושים איתו? כלום.

והנה איזה פי.די.אף מ-2009 על ציונים של כיתות ד' וח' בארצות הברית בהשוואה לעולם במתמטיקה ומדעים, סתם כי שאלתי את עצמי אם ברוסיה עדיין יודעים מתמטיקה.

אתה יודע מה? לא. אני לא מסכים איתך. זה לא כל כך קשה.
אני משוכנע ש*אני* מסוגל לערוך את רוב הספרים שאני מדבר עליהם ולהציג ספרי לימוד יותר ידידותיים ונוחים שיקנו לילד מיומנויות שפה בצורה יותר טובה, ואני לא איש מקצוע שעובד בכתיבת ספרי לימוד.
יותר מזה, אני מבטיח לך שאם תיקח מורה עם ניסיון בהעברת אותו חומר בקבוצות קטנות, כלומר מישהו שיודע איפה תמונים הקשיים והמהמורות שבהעברת החומר הרלוונטי, ותצוות אותו עם פרופסור לשפה האנגלית שידע לערוך את התכנים מנקודה טכנית של שפה, הם יכתבו תוכנית יותר טובה. תתן למעצב גרפי לערוך את הספר כדי שיהיה ידידותי לילדים, ויש לך ביד ספר בן זונה.

לצורך העניין לקחתי קורס באוניברסיטה שלימד כתיבת מאמרים באנגלית והספר לימוד חובר ע"י המרצה שלי בשביל הקורס שלה, והספר היה מספיק טוב כדי שתוכל ללמד איתו את החומר הזה גם לילדי תיכון.

נחשפתי בחיי למספיק ספרי לימוד אקדמאים, גם בהומניסטיים וגם במדעים מדויקים כדי להגיד שלך שיש כיום מספיק אנשים מוכשרים שכותבים ספרים טובים, צבעוניים ומתחשבים בקורא, שמעבירים חומר הרבה יותר מסובך בצורה יותר אפקטיבית.

לחבר ספרים יותר טובים מהספרים שמכינים איתם לבגרות, זה לא משימה אדירה ובלתי אפשרית. מורה אוניברסיטאי עם ניסיון בלימוד קבוצות קטנות יכול לתקן את הספרים האלה בתור תחביב לשעות הערב שלו ותוך שבוע-שבועיים לתת לך משהו יותר מוצלח.

דרך אגב, פחות או יותר כל השיחה הזאת על ספרי הלימוד עצמם תקפה בנוגע לכל תוכנית הלימוד בכמה וכמה מקצועות. כך כמה פרופסורים במתמטיקה תשאל אותם מה הם צריכים מילדים שידעו כדי להתמודד עם מתמטיקה בהשכלה גבוהה, אז תיקח כמה מורים יסודיים-תיכוניים עם ניסיון (העליה הרוסית סיפקה לנו יותר ממספיק כאלה, כמו למשל מורים שהיו מכינים ילדים קטנים לאליפויות מתמטיקה) ותשאל אותם אך ובאיזה סדר צריך ללמד את הדברים שהמורים האונירסיטאים דורשים שהילדים ידעו בסוף. רוצה ספרי לימוד? תבקש מהם לפתוח חלק מהספרים שהם עובדים איתם היום או מאלו שהם סחבו איתם מברית המועצות במזוודות וארגזים (והתעקשו שלא לזרוק למרות שאף אחד בבית לא פותח אותם יותר..) ולהעתיק תרגילים, לשנות אותם ולהוסיף מה שהם חושבים שצריך כדי להבהיר ולהעביר נקודות. תתן להם לחפש במקומות שהם יודעים שטובים בשביל השראה וחומר ושיעשו אינטגרציה של הדברים. תן להם מעצבים גרפיים שיעשו את הכל נגיש יותר ומסודר. תעביר סמינרים למורים כדי שידעו לעבוד עם התוכנית החדשה. תבקש מאותם מורים בתוך בתי הספר עצות ותיקונים לתוכנית, תשקול את הדברים שהם אומרים.

זה לא כל כך קשה לעשות את זה. יש לנו את האנשים האלה בבית הספר, באוניברסיטאות וברחוב, אבל אף אחד אף פעם לא שאל אותם לעצה שלהם. עד לרמה שחלק מהם פשוט כותבים לעצמם את החומר שהם צריכים או רוצים.

וראבק אין פה איזה מישהו שעובד בחינוך או למד חינוך כדי לזרוק את הדעה שלו אני מרגיש כאילו אני צורח על קירות.

ההסבר החלופי שלי:
לכתוב ספרי לימוד טובים, זה יותר קשה ממה שנדמה.

אני די משוכנע שההסבר האמיתי הוא פשוט על ההסברי םשכתבת גם יחד, פלוס עוד כמה דברים שאנחנו בטח לא יודעים עליהם, או לא מסוגלים לחשוב עליהם כי אנחנו לא מסוגלים להאמין שהכל כל-כך מעוות

הסברים חלופיים….
1.המורות לא מקבלות מספיק כסף, אז הן לא ממש משקיעות בעבודה שלהן, אז הן בוחרות חרא ספרי לימוד על בסיס מה יהיה הכי נוח להן לעבוד איתו ולא מה יהיה הכי טוב לתלמיד.

2. אף אחד לא שובר את הראש וכולם קונים מה שכולם קונים ואז יש כמה ספרים שקונים אותם בכל מקרה, והם גרועים.

3. משרד האוצר ממליץ על ספר איקס, בגלל קומבינה או נוחיות, וכולם קונים את ספר איקס שהוא לא ספר לימוד טוב.

4. כל מה שאתה יודע על דחיפת מוצרים ותחרות מלוכלכת רק עם ספרים ואז דוחפים למורות בגרון ספרים זבל.

5. ניגשים לבתי ספר ומציעים להם מחיר על ספרים מסוג מסוים, שהם במקרה זבל. בית הספר מיובש ע"י הרשות המקומית שמיובשת ע"י האוצר ואז הם קונים ספרים גרועים בזול.

6. כל מי שכותב את הספרים האלה הוא קשקשן אידיוט שפועל לפי איזה תאוריה לא פרקטית בנוגע ללימוד ולכן ספרי הלימוד עם גרועים.

7. מי שכותב את המבחן הוא קשקשן אידיוט שכותב מבחנים גרועים בלי מטרה פרקטית של לימוד שפה שמאלצים את כולם לכתוב ספרי לימוד דביליים שיתאימו את המבחנים.

mix and match. כי משהו פה צריך לתפוס.
וברצינות, אם למישהו יש הסבר אמיתי ללמה ספרי הלימוד שמשתמשים בהם הם גרועים, אני כולי אוזניים.

חוששני שאתה טועה. ל"תורת המלך" יש במה רצינית מאוד כבר היום. עכשיו צריך לעשות מה שאפשר כדי להוריד אותה מהבמה. חבל מאוד שבוטל האירוע.

ADHD כמובן. כשיש לך אחד אתה נוטה לשכל אותיות:)