"העם" לא דורש כלום. מי זה "העם" הזה שדורש, ואיך אני יכול לדרוש גם כן?
יש הרבה מפגינים שדורשים הרבה דברים, ולא בטוח על כמה דברים הם מסכימים עם "הנהגת המאבק", או בין עצמם. אני למשל, חושב שמחירי הדיור הם רעה חולה שהמדינה צריכה לפתור, אני תומך בהתערבות המדינה בשוק על מנת לשבור מונופולים וריכוזיות, אבל לא בדיוק בא לי מדינה סוציאליסטית, ולא יודע כמה ביב אשם בכל. למשל הקיצוץ בקצבאות הילדים שלו היה אחלה של דבר.

אני כן יודע שהוא נבחר בבחירות דמוקרטיות. אם רוצים להחליף את ביבי, צריך ללכת לבחירות, הנהגת המאבק יכולה להקים מפלגה ואם יבחרו בהם ברוב קולות אז נדע שהעם תומך בהם.

כיום, אפילו אם תיקח את הערכות הכי אופטימיות להפגנות (400000 איש), הן לא מגיעות ל 20 מנדטים.

זכור המקרה של הפגנות 68 בצרפת, שבמשאל העם שהמפגינים דרשו התברר שרוב העם בעצם לא מאחוריהם.

ובכלל, צריך להזהר ממי שדורש דברים בשם "העם".

אז כמה

רה"מ כבר מוגבל לשתי קדנציות (רצופות).

אני רוצה לקוות שאתה צודק. אבל הנסיון גורם לי לחלוק עליך בנקודה הזו.

אלו הקריאות ששמעתי אז. חזרתי כעת מההפגנה האחרונה, ואני מודה שלמעט אישה אחת שצווחה על הבמה ונדמה היה שהיא לא לגמרי איתנו (היא ניסתה לצעוק משהו כמו ביבי הביתה פיפי ולישון… בחיי) לא שמעתי עוד קריאות להתפטרות של ביבי.

אם כל הכבוד ה"טעות" של אולמרט שקולה להחלטה מודעת לצאת לשתות ואז להכנס עם האוטו בגן ילדים. זה נכון, לומדים גם מהטעות הזאת, אבל גם יש ענישה על כך ונשיאה באחריות. אדם שמכבד את עצמו לא היה מנהל ככה את עניני הצבא, אבל גם אם נשים שניה החלטות ניהוליות שאנו לא מבינים בהן בצד, יש לקיחה של אחריות שמוטלת עלייך כחלק מהתפקיד שאתה נושא בו. אני לא מקבל את זה כ"טעות" בתום לב, מדובר במחממי כיסאות מהסוג הגרוע ביותר.

אחרי מלחמת לבנון השניה, אני התנגדתי לקריאות להתפטרותו של אולמרט. המלחמה הייתה טעות, אבל זו בדיוק הנקודה: זו הייתה טעות. מטעויות לומדים, ונכון לבוא בדרישות לתיקון, לא להתפטרות, ממי שעשה טעות כזו.
אבל הפעם מדובר במצב שונה. נתניהו לא עשה טעות – הוא עשה את הכל בכוונת מכוון. הוא ממשיך לעשות את זה גם עכשיו. אי אפשר לדרוש ממנו לשנות את דרכיו, כי הוא מאמין בצדקת דרכו. הוא מאמין שהמדיניות שהוא מוביל היא מוצדקת, וכל המחאה שבעולם לא תשנה את זה. ולכן, מן הראוי לדרוש את התפטרותו. כי כעת גם הציבור שבחר בו מבין שהוא מוביל מדיניות שאינה רצויה לו. הציבור עשה טעות ובחר באדם שהאידאולוגיה שלו מנוגדת לאידאולוגיה של הציבור. הציבור צריך לתקן – אבל בשביל לתקן צריך ללכת לבחירות.

רעיון חסר שחר. הח"כים לא "יעשו במטרה להכנס לספרי ההיסטוריה" (רק זה חסר לי), אלא במטרה לארגן לעצמם עבודה טובה ברגע שתגמר הקדנציה השניה שלהם.
מדהים אותי תמיד איך אנשים מסוגלים לייחס לח"כים מניעים ציניים, אבל איכשהו מניחים שכל הציניות הזו תעלם ברגע שייושם הרעיון שלהם. או שהם ציניים או שהם לא. תחליטו.

נתניהו חייב ללכת. עכשיו. הוא חלק מן המנגנון הפושע כנגד האזרחים, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על חונטת הטירוף שהוא מנהל.
השינוי צריך להיות רדיקלי בהרבה ממה שאתה מתאר, והוא יכול להיות כזה, משום שהכוח הוא בידינו עכשיו. מי שלא ירקוד לפי החליל של דרישות העם, ייזרק הצידה וייעלם. אתה יכול להפסיק להיות קטן אמונה וציניקן: אנו לא זקוקים עוד ללבני או בדיחה פוליטית אחרת. השפה השתנתה: הפוליטיקאים יוחלפו, והמחליפים שלהם יהיו תחת עינינו הפקוחה כל הזמן.

אתה יודע מי אינו משנה את דעתו כשהמציאות משתנה?
עקרונית, ניתן וצריך לצפות מאדם הנושא בתפקיד ציבורי (למשל, ראש ממשלה) לא להידמות לבעל-החיים המדובר. האם ביבי יכול שלא ליהדמות לו? אני סקפטי, אבל צריך להתקיים איזשהו שלב של "נחיה ונראה", ולדעתי עוד לא מיצינו אותו (מה גם שכרגע אין תחליף ראוי במערכת הפוליטית).

אני לא יודע מיהם השחקנים החדשים בספרד, ומה הם יצליחו להשיג בבחירות שהוקדמו. אני כן יודע שהסקרים מנבאים בינתיים ניצחון סוחף למפלגת האופוזיציה הימנית (נדמה לי שקוראים לה "מפלגת העם", או משהו בסגנון). לכן, לא הייתי רואה את הקדמת הבחירות בספרד כהצלחה גדולה. לוקח יותר מכמה חודשים כדי לשנות את השיטה.