וכנראה צדקת. חבל אך צפוי

נראה לי שהכוונה הייתה למי שמשכיר דירות…

"השבוע הבא עשוי להיות לא נעים"
למה בדיוק הכוונה בזה?
אם אני מבין נכון את הכוונה שלך, אז אני חייב להגיד: "כמה לא נעים זה כבר יכול להיות?" זה לא כאילו שעכשיו מישהו עושה פחות ממה שהוא יכול כדי להתנקל ולהכפיש.

מאבק האוהלים לאן?
הניתוח יפה בעיני, אך כדאי להוסיף לו גם את ה"צד השני". וכישלון ה"תכנית" והספין, ויותר מזה – מהתחושה שהתנופה של המחאה לא נבלמת, מצביעים לפתרון הימני השכיח בארצנו: הסתה פראית נגד המוחים. השבוע הבא עשוי להיות מאד לא נעים.

זה לא כל כך קשה להבנה. אנשים שעסוקים ביום יום שלהם, לא עוצרים כדי לבחון מה באמת אומרת וועדת בכר ומה ההשלכות שלה.מה גם, שלקסיקון 'הצל עצמך באמצעות מלות בטחון', מכסה על כל הגיון אנושי אצל מצביעי הליכוד, כפי שנוכחנו.

No, I mean that about 60-70% of apartments are owned by someone other than the people living there, i.e. they're rented. It's quite normal in expensive cities for this rate to be high, but not on a nationwide basis.

ה"נוח" התייחס להבחנה בין זכות הקניין לזכות הדיור. וכן – פגיעה מינימלית בזכויות – ברבים – ובהן גם הזכות לדיור (ובריאות, וחינוך….).

רות, בנוגע לצעדים הפרקטיים אני אתך, פחות או יותר (כן, גם אני לא אוהב בירוקרטיה, ואני רוצה להאמין שאפשר לפתור את בעיית הדיור ע"י מס שיהפוך החזקה של דירה ריקה לבלתי-כדאית בעליל — אם כי גם זה ידרוש מנגנון בירוקרטי לתפארת).
העניין הוא שאני מקווה לראות במדינה הזאת שינוי גם מעבר למדיניות כלכלית כזאת או אחרת. מה שאני רוצה לראות הוא סוג של שינוי תודעתי: לראות מספר ניכר של אנשים, גם בעלי אמצעים, שמוותרים על המרדף אחרי הכסף לשם הכסף ומתחילים להבין שלהרוויח על גבם של אחרים זה דבר בעייתי. הרבה פעמים בלתי-נמנע, אבל כזה שרצוי להימנע ממנו כל אימת שזה אפשרי. סוג של נאיביות, אני יודע. אבל אני עדיין מקווה.

מני, אני חושבת שכולנו רוצים את אותו הדבר, והשאלה היא רק מהם האמצעים היעילים ביותר להגיע אליו. באופן כללי אני בעד לקדם פתרונות שיאפשרו לאנשים להגיע לדירה משלהם, ובשכירות אני רואה פתרון זמני, תלאי. זה מה שאני רוצה עבור עצמי, וגם עבור אחרים. אני גם רוצה כמה שפחות התעסקות ישירה עם מנגנונים ביורוקרטיים של המדינה בכל נושא שהוא. שוב – בשבילי ובשביל אחרים. אין לי בעיה עם בקרה על שוק השכירות, אבל יש כל מיני דרכים לעשות את זה. בנוסף, אני לא בטוחה שפתרון שנכון לתל אביב נכון גם לאשקלון, לדוגמה.

מה זאת אומרת העדר אפיקי השקעה? תמיד יש אפיקים, השאלה היא איזה רווח הם מניבים.
אני גם לא נגד זה שאנשים יחפשו למקסם את הרווחים. אבל אני כן רוצה שאנשים יבינו שהרצון שלהם למקסם רווחים בא כמעט תמיד על חשבון מישהו. ואם המישהו הזה הוא אדם קונקרטי מאוד שגר בדירה השייכת לך, ואת מעלה לו את דמי השכירות פעם אחר פעם פשוט כי את יכולה (כי מצב שוק הדיור מאפשר לך), זה לא הוגן.
למעשה, אני גם לא מצפה מאנשים להימנע תמיד ממעשים בלתי-הוגנים. אני רוצה שיהיה מנגנון שלטוני שימנע מעשים כאלה. בדיוק כפי שאני רוצה שיהיה מנגנון שלטוני שידאכ לאכיפת חוזים (דרישה בסיסית לקיומו של שוק חופשי).