א. קראתי את רובו של הספר תורת המלך.
ב. צריך להבין את הספר בהקשר של ספרי הלכה אחרים מסוגו. כלומר ספר הלכה שהוא גם בו בזמן גם ספציפי (כלומר דן במקרים מסויימים) וגם עקרוני (כלומר מתווה דרך שהיא מעבר למקרים אלו).
ג. בסופו של דבר סוג כזה של ספרים מטרתם אינה רק לקבוע הלכה אלא בעיקר להבנות שיח הלכתי מסויים. שיח שקובע אלו מושגים מתוך ים ההלכה משתמשים לקביעת ההלכה, אלו מבנים מחשבתיים הלכתיים מוחלים על המציאות ובעיקר הוא מבנה משקפיים שדרכם נראית המציאות ותוחם את תחום ההלכה ביחס אליהם.
ד. וכאן הסכנה, האיום, חציית הגבול וה"בעייתיות" של הספר – לא בפלפולי הלכה לכאן ולכאן, אלא בהבניית השיח הנ"ל.

מצאתי פוסט בבלוג של מישהו שלדעתי מתאר לא רע את תהליך החשיבה של אנשי ימין. אני אשמח אם תקרא את זה ותגיד לי מה דעתך שחר, אם אתה מסכים איתו או לא.
אני חושב שהוא גם זרק בבלוג הזה איזה הערה או שתיים מתישהו.
http://hineblog.blogspot.com/2011/06/blog-post_26.html

יגאל עמיר הוא פסיכופט והרצח של רבין בהחלט חיזק את השמאל. לפי הסקרים הוא היה אמור לעוף מהשלטון לכל הרוחות. רק בגלל ההסתה נגד הימין אחרי הרצח שמעון פרס כמעט ניצח. כמו כן, התפיסה כי הציבור לא יודע מה טוב לא וצריך שמיעוט ינהיג אותו היא תפיסה פאשיסטית הלא כן?

ובכן, שחר, אין ספק שרובו של הציבור היהודי בישראל מתנהג כמו בריון קפוץ-וריד פוסט-טראומטי שחושב מהביצים אחרי שמישהו קרה לו מניאק, וצריך שקומץ פעילי זכויות אדם ובית המשפט העליון ירסנו אותו בעבותות מתפקעות להקרע בזמן שהוא לא רק מבקש שיחזיקו אותו אלא נע כהנה וכהנה כמו כלב מוכה כלבת, והליכוד, ליברמן ומפלגות ימין דתי שהדמוקרטיה היא נר מעלה אוד עשן לרגליהן מייצגים ציבור זה נאמנה (גם אם בהנתן ציבור אחר בתקופה אחרת הם היו הופכים מיד את עורם כדי להמשיך לחמם את הכיסא).

אל תשכח את יגאל עמיר שהופעל ע"י שמאלנים קיצונים אנרכיסטים שניסו למנף את הרצח שלו נגד הימין.

אין צורך להצטנע, מחבלי החמאס, הג'יאהד האיסלמי והפת"ח מפגינים עם השמאל הקיצוני בבילעין ובמשטים לעזה. כמו כן, הערבים והאנרכיסטים גם שורפים שדות על מנת ליצור עלילות דם כנגד יהודים משל היו הם כאחרוני האנטישמים.

וזה מה שמחזיר אותי למה שכתבתי לך בהתחלה על המתינות. המתינות – כפי שציינו כאן לפני – אינה הדעה הרווחת בציבור
הדעה הרווחת בציבור האיראני יכולה להיות שצריך להשמיד את ישראל, זה עדיין לא הופך את הדעה ל'מתונה' רק לדעה פופולרית.
בינתיים בשמאל ה'קיצוני' יש לנו איזה יונתן שפירא אחד או טלי פחימה שלא גורמים שום נזק ממשי ובצד השני ביריונים ששורפים שדות של
חקלאים ערביים בגיבוי הצבא, רב שמצדיק רצח תינוקות בתנאי שהם ערבים וחברי כנסת שמחוקקים חוקים לסתימת פיות
כי כשהם יושבים חזק בשלטון כל ציוץ מפחיד אותם עד מוות. אז להגיד 'בואו לא נהיה קיצוניים לאף צד' זה ממש לא רציני שלא לומר הטעייה מכוונת.

חיכיתי להשוואה לנאצים. לא יכולת בלי זה, אה? ובכן, אין ספק שהגרמנים אנטישמיים והמפלגה הנאצית ייצגה אותם בצורה נהדרת.

שחר, גם הנאצים לא היו קיצונים, הם היו המפלגה השניה בגודלה ברייכסטאג. זה כי הם התאימו את העמדות שלהם לציבור רחב כדי לזכות בלגיטימציה דמוקרטית. או אולי בעצם הציבור הוא שנהיה קיצוני. אבל זה לא כבר יכול להיות, כי ציבור הוא תמיד במרכז, גם אם המרכז הזה כולל קורבנות אדם כמו אצל המאיה (או אצלנו).

בקשר לחרצופים, לא הייתי קונה מילה ממי שכותב בלאטמה, או לצורך העניין מכל אדם שעבודתו היא הפצת תעמולה נטו.
ולשיטתך אם שידרו את החרצופים בשעת השיא בטלויזיה וכל המדינה ראתה את זה ולא בחרה לראות משהו אחר אז החרצופים הציגו דעה מתונה שמתאימה להיות מוצגת בשעות השיא והעם הסכים כי הוא הצביע עם הרגליים, בדיוק כמו שהוא רואה היום כוכב נולד. וזה אומר, שהדעות שהוצגו היו דעות מרכז ולא משהו אחר, כי אם זה היה קיצוני אז לא היו משדרים את זה מלכתחילה, זה לא היה מביא רייטינג (כי הרי לא כל העם שמאלני, וגם אם כל העם היה שמאל אז השמאל פשוט היה הופך למרכז שוב), והיו מעיפים את זה מטבלת השידורים לפני עונה אחת ולא אחרי שלוש.

"כותב" גם כן… אני יכול לבד להרים אתר כמו לטמה על הרגליים רק מהפוסטים שכתבת בבלוג הזה. בכלל תן לי שק של דשן אורגני, קולות מוקלטים של פלוצים ומישהו שעושה חיקוי של ביבי ואני יכול בכיף לכתוב לך 3 עונות של סאטירה חברתית נוקבת.