זאת חתיכת הצהרה גורפת שאני ממש לא רואה על מה היא מתבססת.

לא זה לא, היו הרבה יהודים בשמאל הרדיקלי הגרמני כמו שהיו יהודים בימין השמרני, במחנה הליברלי ובימין הקיצוני, אף אחד מהם לא בחר את המחנה הפוליטי שלו בגלל היותו יהודי אלא מתוך ראייה של עצמם כחלק בלתי נפרד מן האומה הגרמנית.

כן, זה יותר בולט ברוסיה מאשר בגרמניה משום שהלאומיות האתנית-דתית בה מובהקת יותר. ובגרמניה זה יותר בולט מאשר בארה"ב שבה הלאומיות הייתה יותר אזרחית (אם כי הרבה פחות מאשר היום, באותו זמן) ושגם בה ליהודים הייתה נוכחות גבוהה בתנועות מהפכניות. כך שהמציאות תואמת לא רע להסבר.

איזה תגובה לא רצינית, אכן היו המון יהודים שהצטרפו ללאומיות הגרמנית והיו פטריוטים נלהבים של גרמניה. המצב שאתה מתאר הולם יותר את רוסיה.

ודאי שהמון יהודים היו קומוניסטים, אנרכיסטים ושמאלנים באופן כללי. הצד השני הרי היה אנטישמי והציע לאומיות אתנית שבה הם יהיו מופלים. כך היה בכל אירופה, גם ברוסיה ואפילו בארה"ב. מה עוד היה להם לעשות? להצטרף ליונקרים? האלטרנטיביות הזמינות היחידות היו להסתגר בשטעטל או להצטרך לתנועה הציונית. יש לדעתי הרבלה לא מבוטלת בין מצבם של היהודים באירופה למצבם של ערביי 48 כאן. גם הלאומיות הישראלית היא אתנית ודתית, לפי הדגם של מרכז-מזרח אירופה והברירה שלהם היא בין הסתגרות ב"תחום מושב" (כמו שהיהודים רוצים שיעשו), לאומנות פלסטינית או תמיכה בלאומיות אזרחית. ציונים הם לא יכולים להיות ואין סיבה שיהיו.

One German historian, Ernst Nolte, goes all the way and argue that so many Jews were communists, and Chaim Weizmann later pledged Jewish support for Britain in the war, that the Holocaust was just an unfortunate overreaction.

יופי, גם השפה עברה משפטיזציה. זורם. מהתחלה: למה, הבחורה חשודה במשהו?

הוא לא. עוד לא הוגש כתב אישום. יש תלונה, ויש חשדות, ויש חקירה שבה חוקרים את החשדות. עוד לא הגיעו לשלב שבו הוא נקרא "נאשם".

מינהלי: הכותב החליט הפעם לא להכאיב לעיניי הקוראים ע"י הדגשת כל שורה שנייה. אנו מודים לו מאוד ומאחלים לו שלא ייצפה בערוץ 2.

אני לא מסכים, אם הצא"פ יוסר כשכבר יש החלטה שהוא זכאי זה מצב טוב בהרבה מאשר כמה שבועות שבהם מצביעים עליו ברחוב.