אתה מוזמן להעיף מבט בתפריט של מסעדה אקראית מירושלים: "בבא – מטבח ישראלי" http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=11347&txtNavID=3&txtItemID=486142

איך היית מתאר מנה של "חומוס שניצלונים"?

המממ… לא.

גם ברמת-גן, אור יהודה ואפילו אצל עובד בגבעתיים אף אחד לא ישים נבטים בסביח. ואני בטוח שאם תלך לאיזורים יאפיים של ירושלים תוכל למצוא שם מקבילות של נבטים בסביח.

לא, זה שבירושלים אף אחד לא ישים פאקינג נבטים בפאקינג סביח.

ממתי סביח זה אוכל ירושלמי? עירקים זה רמת-גן, לא ירושלים. שם תאכל את המעורב הירושלמי הדוחה שלכם.

אתה דומה לתל-אביבי שילך לביסטרו יאפי בעמק רפאים בירושלים ויזמין שם חומוס או סביח ואח"כ יתלונן. או מישהו שילך לסימה ויזמין סטייק שטובריאן ופואה גרא. בירושלים אתה יודע מה להזמין איפה, באיזור תל-אביב כנראה לא.

רחביה, הסיפור הנ"ל התרחש בפרישמן. על כן נאסר עליך מעתה ועד להודעה חדשה להביע עמדה בענייני אוכל ומקורות המימון שלך ייבדקו.

באוכל ירושלים באמת סבבה, אבל הסביח של העיראקי בהרא"ה פינת נגבה שולט, וגם של עובד בסדר. בפרישמן בסדר גם.

אפרופו אוכל, אני חייב לחלוק סיפור.

פעם אני בא לקנות סביח בת"א. אז יש שם מוכר ערס כמו שצריך, חולצה פתוחה, שערות, שרשר, כל השבאנג. ישר אני מרגיש בבית.

ואז הוא שואל אותי מה לשים בסביח. כבר הלם תרבות למה בירושלים אתה אוכל מה נותנים לך ואומר תודה שלא דקרו אותך. אין את הקטע של להחזיר מנה בגלל שהטמפרטורה של האנטריקוט גבוהה מדי בארבע מעלות צלזיוס והעגבניות לא נקטפו ע"י בתולות בכפפות פישתן אורגני בליל ירח מלא במטע החתרני של אחמד מבילעין.

קיצר, אני אומר לי שישים אתה מה ששמים ברגיל בתוך סביח, בלי כל השטויות. "מה זאת אומרת שטויות?" הוא שואל. "טוב", אני עונה, "בלי נבטים, עלי בייבי, רוטב צ'ימיצ'ורי והדבר ההוא שאני לא מזהה".

ואז הערס הזה אשכרה נעלב לי. "למה אתה אומר שזה שטויות?" הוא שואל אותי ואוטוטו מתחיל לבכות. לפחות היה דוקר אותי, מחזיר לי קצת את האמון בבני אדם, מה זה החרטא הזה?

אז ברחתי חזרה לירושלים וקניתי סביח אצל יגאל בשמאי. תל-אביבים יטיפו לי על אוכל עאלק. איזה עולם.

בעיר אחרת. מתי תל אביב תוציא משהו משלה?

כן, יפו זה באמת במדינה אחרת