הוא טען טענה עקרונית: שזכויות אזרח לא מגיעות לכל תושבי המדינה. אלה לא השלכות מסוכנות, זאת עמדה מסוכנת.

אני לא יודע איך ולמה החלטת את כל זה. ובכל אופן, מה לא יכשיר את את כל מה שקדם לחוק, שלא יעשו המולה?

שוב, הבעיה שלי עם ההמולה עכשיו היא שעושה רושם שאנשים חושבים שאם נצליח למנוע את חקיקתו של החוק הספציפי הזה, הכל יהיה טוב, תוך שהם מתעלמים לחלוטין מכך שההגדרה של המדינה כ"יהודית ודמוקרטית" תמשיך להתקיים בדיוק באותה מידה, ואפילו ששבועת נאמנות תמשיך להדרש רק ממתאזרחים שאינם יהודים.
כלומר, החוק הזה הוא כמעט "עז" שמכשירה את כל מה שקדם לה.

אבל זה לא מה שהוא אמר. הוא דיבר ספציפית על הילדים המועמדים לגירוש.
שוב, אתה יכול לטעון – בצדק לטעמי – שלמה שהוא אומר יש השלכות מסוכנות. אבל קשה להאשים אותו בזה שזאת עדתו.

מסתבר שבשביל הממשלה זה בהחלט חשוב ומשמעותי. אז אם זה מספיק חשוב להם, כנראה שזה מספיק חשוב כדי לנגח אותם. לא צריך להיתמם.

גם אני מסכים שהסעיף די מיותר אבל מכיוון שאין לו השלכות אמיתיות אני לא באמת מבין את ההיסטריה של כמה מן התגובות.

וכמו שאתה בעצמך מודה אין בזה איזה חידוש מרעיש, זה פשוט מפריע בעין לכמה אנשים (ואני מנחש שיש כאלה שמוצאים בזה פלטפורמה לניגוח הממשלה).

אין חידוש גדול דובי, אבל יש מגמה והקשר. זה לא חסר תקדים, אז אפשר גם להגיד ששום דבר לא השתנה מאז שדגניה א' עלתה על הקרקע. אבל זאת סתם רדוקציה.

אני חושב שהסעיף ההוא בחוק היסוד מיותר מכל בחינה, המדינה הסתדרה יפה בלעדיו ושום דבר לא נגרע מהיהדות של או מהדמוקרטיה שלה כשלא היה אותו. מאז שהוכנס, הדבר הזה מתפשט לכל מקום ונהיה חודרני יותר ומדיר יותר. למגמה הזאת צריך להתייחס ואין סיבה מיוחדת להפחית מהבעייתיות שלה רק בגלל שהיא התחילה איפה שהוא בעבר.

כבר יש שבועת נאמנות למתאזרחים במדינת ישראל, וגם היא נדרשת רק ממי שמתאזרח שלא מכוח חוק השבות. איפה היית עד היום?

אם אני אתאזרח בקנדה, אני אדרש להשבע אמונים למלכה, ולקבל את קנדה כממלכה, כלומר, עקרונית, אשבע שלא לפעול למען הפיכת קנדה לרפובליקה. אז?

קיומה של שבועת נאמנות למתאזרחים הוא דבר סביר. תוכן השבועה, במקרה המדובר, סביר הרבה פחות (כמו שציין שלום, השבועה אינו דורש מהמתאזרחים הצהרה על קבלת מרותם של חוקי המדינה אלא הסכמה עקרונית עם אותם חוקים, כלומר, ויתור מוצהר על האפשרות לפעול לשינוים). העובדה ששבועת הנאמנות נדרשת מקבוצה אחת של מתאזרחים (אלה שאינם מקבלים אזרחות לפי חוק השבות) ונמנעת מקבוצה אחרת של מתאזרחים (אלה שמקבלים אזרחות במסגרת חוק השבות) היא בלתי-סבירה בעליל. דרך אגב, החוק אומנם תוקע אצבע בעין של האוכלוסיה הערבית בישראל, וגם של מתאזרחים לא-יהודים באשר הם (למשל, בני זוג לא-יהודים של אזרחי ישראל), אבל הוא עשוי לעורר סוף סוף תשומת לב בקהילה הבינ"ל לאפליה החוקית נגד לא-יהודים בישראל. זה, וההתנהגות הכללית של "ישראל ביתנו" (שהעומד בראשה החליט כנראה להיות מין שילוב של ולדימיר פוטין ואנדריי גרומיקו) עוד יגרמו לקהילה הבינ"ל להעמיד את ישראל במקומה בכל מה שקשור ליחסה לפלסטינים, כולל הפלסטינים אזרחי ישראל.

כאמור, שבועת נאמנות למדינה, למתאזרחים שלא מתוקף חוק השבות, קיימת מאז נחקק חוק האזרחות בשנות החמישים. יתר על כן, חוק נאמנות שכזה קיים בכל מדינה שאני מכיר – מי שמעוניין להתאזרח במדינה, אינו אוחז בשום זכות עד שלא ניתנה לו אותה אזרחות, ובהחלט אפשר להתנות את ההתאזרחות בדרישות מדרישות שונות, כמו נאמנות לחוקת המדינה, הכרה של תרבותה ולשונה וכיו"ב.
אם היו מציעים את החוק המקורי של ליברמן, שאזרחים נוכחיים של המדינה היו נדרשים להביע נאמנות או שיאבדו את אזרחותם, אז היה הבדל משמעותי. אבל לדרוש דברים ממתאזרחים חדשים? מה החידוש הגדול?