פוסט משובח – אבל את זה אני יכול לכתוב הרי על כל פוסט שלך.

אז כמו הילד שהתחיל לדבר רק כשהיה חסר לו מלח באוכל, אני אזרוק שתי התנגדויות מהקהל בשולי הדברים:

1. אתה כותב על "צורך בקהילות הומוגניות יחסית עם זהות וצביון מובחנים, ששמאלנים ליברלים יכולים להסתדר בלעדיהן, אבל רוב יושבי הארץ מכל העמים מעדיפים ומטפחים". ואני רוצה להזכיר ש"הבועה" המפורסמת של השמאלנים הליברלים – ששרירה וקיימת ותל אביב של מעלה היא בירתה ההיסטורית לנצח נצחים – היא בדיוק קהילה הומוגנית יחסית עם זהות וצביון מובחנים.

2. כתבת על התכנסות מהקהילה המדומיינת ליחידות אוטונומיות כמו משפחה גרעינית. אני מתרשם שאחת הסיבות שאנשים משמרים/ממציאים לעצמם ערבות קהילתית ותחושת קהילתיות היא שהמשפחה הגרעינית היא לא יחידה בת-קיימא – לא בלי הרבה מיקור חוץ או עזרה מבחוץ. זאת גם אחת הסיבות לצורך להתגורר בקהילה הומוגנית יחסית עם זהות וצביון שאתה יכול להתחבר אליהם: הרבה יותר קשה להיות נון-קונפורמיסט ואנטי-קהילתי כשיש לך ילדים.

אבל אלה באמת הערות קטנוניות, לעיונך. תודה על הניתוח התמציתי והברור של "קהילות מדומיינות". אפשר עוד להוסיף שתהליך היחלשות המדינה, שאנדרסון היה מהשותפים לו, פתח את הדרך להשתלטות התאגידים "הרב-לאומיים", כמו שקראנו להם פעם לפני שזאת נהיתה ברירת המחדל, שהם לדעתי האימפריה הבאה (והמתאימה כמו כפפה ליד נעלמה בעולם קטן ושטוח).
keep on the GREAT job

אני לא יודע עד כמה באמת יש דחייה של הגלובליזציה, נראה לי שהמונח המתאים הוא "גלוקליזציה".

פוסט מעולה. ידעתי כבר הרבה זמן שהלוקליזציה (מונח מתאים, אני חושב) היא הצד ההפוך של הגלובליזציה, ושהתגברות שתי התופעות נעוצות בהיחלשות מדינת הלאום המודרנית, אבל לא הצלחתי ממש להבין למה. עכשיו יותר ברור.

אגב, מישהו יודע איפה אפשר לקרוא עוד על הנושא הזה? אני ממש מתעניין בנושא.

ברור שיש סיבות מקומיות שלא נובעות מהגלובליזציה. אבל היות שהגלובליזציה היא הרקע, או המצע שעליו התופאות המקומיות באות לידי ביטוי, שווה לדון גם בה. אין כאן טענה שהגלובליזציה גרמה לדברים הנ"ל יותר מהעניינים המקומיים. זה פשוט "פריימינג" אחר לניתוח.

השאלה היא, למה אתה מתכוון כשאתה אומר "עכישו" — כלומר, עם מה אתה משווה?
אני חושב שמה שקרה עם תחילת האינתיפאדה השנייה הוא מן הצטברות של מסה קריטית של אלימות מצד הפלסטינים (שכמובן, תודלקה ע"י אלימות מצדה של ישראל, אבל בטלוויזיה הישראלית הרי תמיד יראו את ההרוגים שלנו ולא של הצד השני), בצירוף חדירה מסיבית של התקשורת הן לזירת האירועים והן לכל בית בישראל (מי יכול היה לחשוב על שידור טלוויזיה ישיר מאסון מעלות, למשל?). בעצם, יש בזה גם אלמנט של גלובליזציה: מאז 9/11/2001 נהיה "קול" לראות בטרור איזו תופעה שטנית שנגדה צריך להילחם בכל האמצעים האפשריים.
בינתיים, התקשורת די השתנתה (יו-טיוב, רשתות חברתיות וכל מיני דברים כאלה, שלעתים קרובות תופסים את הממסד הישראלי בהפתעה גמורה), וגם אופנת המלחמה בטרור תחלוף כנראה בקרוב מן העולם (במיוחד אם אובמה יעמוד בדיבורו ויוציא את צבא ארה"ב מעיראק ומאפגניסטאן). השאלה היא אם זה יעזור ליהודים בישראל להבין שטרור הוא בעיה קטנה ביחס לתהום של שנאה בין-אתנית שהם מטפחים כאן במו ידיהם.

את המדינה יש לנו יותר משישים שנה. הגירה מאסיבית ותקשורת הן בהחלט מתופעות הגלובליזציה. שום דבר במסגרת של פוסט בבלוג הוא לא קביעה אמיתית ומבוססת.

כי עכשיו יש לנו מדינה ואת האפשרות להיות לאומניים ומיליטריסטיים.

ובכלל לאומניות זה לא דבר חדש, אני לא יודע להצביע אם באמת יש מגמה כזאתי של התגברות הלאומניות במדינות חוץ מישראל, וזה קשה לשפוט כי אתה לא יודע בדיוק למה אתה משווה את זה. לאומת גרמניה הנאצית או איטליה הפאשיסטית יש מגמה של ירידה, להגיד שאחרי מלחמת העולם השניה יש עכשיו עליה חוזרת זה פשוט תנודה טבעית (לדעתי) של המטוטלת בכיוון השני עכשיו. שלא לדבר על גורמים כמו הגירה מאסיבית ודעת הקהל שעכשיו בוחנת כל פלוץ קטן שיוצא מהמדינה הלא נכונה. יש כאן הרבה יותר מדי גורמים לדעתי. אלא אם כן התאוריה הזאתי פשוט כוללת את כולם מתחת למטריה של "גלובליזציה". וגם אז, אני לא יודע אך אפשר למדוד כזה דבר ולמה אתה משווה אותו.

ההנחה יפה ומתישבת עם הדעת, אבל אני לא יודע עד כמה יש בה קביעה אמיתית ומבוססת.

גילויי אלימות כלפי יהודים היו גם קודם, והרבה פעמים חמורים יותר וקיומיים יותר מאשר היום. למה יש נסיגה דווקא עכשיו?

השפעת הגלובליזציה זה דבר שקיים, ללא ספק; השאלה היא, באיזו עוצמה היא מתבטאת כאן לעומת גורמים אחרים. אני חושב שהנסיגה לקורבניות ושנאת ערבים היא התפתחות מקומית שלנו, והגורם העיקרי האחראי לה הוא הפסיכוזה הישראלית המוכרת של לראות איום קיומי בכל גילוי שנאה או אלימות כלפי יהודים (ובמקומותינו, שנאה ואלימות כנ"ל באים בעיקר מצד אוכלוסייה ערבית; אם הם מוצדקים או לא, זו שאלה בפני עצמה שאינה קשורה לדיון הנוכחי).
יש כאן מן מעגל קסמים של תקשורת שמתפרנסת מזוועות, ציבור שנהנה להרגיש מאוים, פוליטיקאים שבונים את הקריירה שלהם על הצגת עצמם כבעלי זקפה גדולה במיוחד שיוכלו לגבור על כל האויבים
(תמיד באלימות ובפרובוקציות), וציבור מהצד השני שבאופן צפוי, מגיב על אלימות באלימות, כך שהיהודים שוב מרגישים נורא מאוימים, וחוזר חלילה.
מה לעשות נגד זה? שאלה טובה. אין לי מושג איך עונים עליה.

זה מזכיר לי משהו שראיתי בטלביזיה לפני שנים בדבר עצמאות וולשית. הנימוק היה שאם בכל מקרה יש קהיליה אירופית שמנוהלת מבריסל, למה שלא תקום וולס עצמאית כחלק מהקהיליה אם קשר ישיר לבריסל מבלי לעבור דרך לונדון.