האלטרנטיבה פשוטה: מי שמרגיש ומתנהג כשייך, אין מה להגיד לו שהוא לא שייך. מי שלא מרגיש שייך, שיעשה מה שיגרום לו להרגיש שייך. פשוט לא?

אבל רגע אחד, חשבתי שב"עברי" התכוונת לכל אותם יהודים, שאינם יהודים לפי דת. ולא לרעיון ה"ישראלי"- שהוא כבר יותר כללי ונוגע פשוט לכל מי שחי כאן ומרגיש שייך לכאן.
לדעתי המילה "עברי" קולעת בול להגדרה העצמית של כל האלה, שכמוני, משום מה מוגדרים יהודים, למרות שאינם מאמינים, והוריהם אינם מאמינים, והורי הוריהם.. וכן הלאה.

ד"א עד לפני שקראתי את הפוסט לא כל כך הבנתי על מה כל המהומה, למה לדעת כמה מחבריי הגיורי-אקספרס לא בסדר. כלומר, הבנתי את הנקודה שמה שגורם להם הוא לא בסדר, זה שמי שלא יהודי מרגיש כאן אזרח סוג ב', זו הבעיה האמיתית, אני מסכימה. אבל חשבתי (ואני עדיין חושבת שזו אפשרות) שחייבים להיות גם כמה אנשים שפשוט רוצים להיות שייכים, לאו דווקא מלחץ חיצוני, וזה נותן להם דרך קלה יחסית לעשות את זה, כי גיור אמיתי הוא דיי מזעזע. אבל אני מסכימה גם עם כל מה שכתבת. אני לא יודעת אבל מה הן כל האלטרנטיבות האחרות, האזרחיות, שאפשר לנקוט בהן מלבד אחת מאוד מייגעת, שעדיין פחות או יותר מצריכה אותך לשקר לרב בשביל הגושפנקא.

מהמם!

כיף לקרוא את החומרים האלו אחרי שנים על גבי שנים שלא נגעתי בהם.
החוויה שלי בקשר להנ"ל נעה בין הנאה אינטלקטואלית מההתפלפלות בנוגע לגורמים השונים שמרכיבים לאום/דת/עם וכו' לבין הפרקטיקה העצובה של אנשים שאני מכיר וסבלו מנחת זרועה של הרבנות ואחרים .

גם בעיני עדיפה מבחינה אינטלקטואלית העמדה ה"חזקה" של האורתודוקסים שפחות מתפשרת על הגדרות. זו שמבחינה בבהירות בין מי ש"משלנו" למי שאינו. אם זאת , ולמרות שקל להבין שמתינות או פשרה בנוגע להגדרת מיהו יהודי מובילה לערפל ופרצות, ברור לי שלכל עמדה יש כאלו.

מבחינה אישית , המורכבות אפילו גדולה יותר, זאת מכיוון שכשאני עובר מהרמה התיאורית לרמה הנורמטיבית (מה אני רוצה שיהיה) , אני זורק את כל ההגדרות האלו מהחלון ומוציא את עצמי כלל וכלל מהקבוצות שהוגדרו להלן.
מבחינתי , המכנים המשותפים של כל היהודים/עבריים/ישראלים הם אנושיים הרבה לפני ויותר מאשר הם תרבותיים/לאומיים/דתיים.

לגמרי. רק שאני אף פעם לא זוכר מי אמר את זה.

קבל הגדרה למלה "עם\אומה" שאולי תקל עליך: קבוצת אנשים בעלי אשליה משותפת לגבי מוצאם ואיבה משותפת כלפי שכניהם". ההיסטוריות של התנ"ך משנית לצורך העניין.

אולי לא משנה מבחינתך. אני רואה דברים אחרת.

אם אתה קורא ליהודים קולקטיב ובזה אתה מתכוון לקבוצה אני מסכים. הבעיה היא שיהודים הם לא סתם קבוצה, הם קבוצה אתנו-דתית או יותר נכון, קהילת דת. יהודי זה לא סתם מוצא. גרמני יכול להיות גרמני בלי לעשות שום דבר מיוחד לגבי זה. יהודי צריך לקיים מצוות יהדות במידה כזו או אחרת, אחרת התואר מיותר. אם אתה לא מקיים מצוות אתה יכול להתקרא "ממוצא יהודי" אבל לא יהודי.
זה שהיהדות עדיין תכיר בך כיהודי לא משנה מבחינתך, כי אתה יודע שאתה לא מקיים מצוות – מה שבעצם עושה אותך יהודי.

עוד פעם.

אין ליהודים שום מוצא משותף.

אבל אם אתה נולד להורים שהיו חלק מהקולקטיב היהודי, אז יש לך מוצא כזה.

זה בכלל לא משנה אם יש מוצא משותף להורים שלך ולהורים של האתיופים. מה שמשנה הוא ששניכם קשורים לאותו הקולקטיב, בין השאר מתוקף מוצא.

יותר ברור עכשיו?

"עד לא מזמן, בכלל לא דיברו על "יהודים", המונח היה "ישראל" עם ישראל, תרת ישראל, זרע ישראל, אישה מישראל וכו'. לא תמצאי הרבה "יהודי" בארון הספרים עד העידן המודרני, וגם לא "עברי""

תלוי למה אתה מתכוון ב"עד לא מזמן", הרי בכל השפות הגרמאניות, בצרפתית ובספרדית לא משתמשים במילה "עברי" אלא במילה "יהודי". גם אם היהודים התייחסו זה לזה בתואר "ישראל" הרי שככה הם נקראו בידי המקומיים. ברוסיה, ברומניה ובאיטליה הם נקראים עבריים.

"למרות שאין ליהודים/יברים/ישראל מוצא אחד משותף, זה עוד לא אומר שאין גורם של מוצא. מי שנולד להורים שהשתייכו לקולקטיב, חולק מוצא עם הקולקטיב, וזה בכלל לא משנה אם אבותיו היו שם מהתחלה או הצטרפו בשלב זה או אחר."

את גורם המוצא אפשר לבדוק רק באמצעים מחקריים, לא על סמך אמונה. עד שלא יוכח שלכל היהודים יש מוצא אחד, אי אפשר לטעון שיש להם מוצא משותף כמו שאי אפשר לטעון שאין להם מוצא משותף. השאלה הזו חסרת משמעות. לפי מה שאני קראתי עד כה, ליהודים אין מוצא משותף.
אני לא בטוח לגבי הגדרת הקולקטיב, לפי ההגדרה בויקיפדיה היהודים הם לא קולקטיב, הם לא פועלים למען מטרה משותפת. אי לכך ההגדרה הפשוטה ביותר תהיה שהיהדות היא דת ותו לא.