שטויות.

זהו שקר גס אתה יכול להכנס לj14 ולראות שיש פירוט לא קטן.

ביוון הגרעון גדל לא בגלל הרחבת השירותים לאזרחים, ההפך התרחש בעשור האחרון, אלא בגלל הורדות דרמטיות של המיסים על רווחים ומשכורות גבוהות.

ההיפך הוא הנכון.

הבעיה של (חלק מ)השמאל זה שהם כל כך עסוקים בלהמשיך את הקיום והפעילות של עצמם שהם כבר לא חושבים על איזושהי קומוניקציה עם החברה הישראלית.

המטרה של פעילות פוליטית שאינה פרלמנטרית היא להשפיע על איך שאנשים חושבים. מי שרוצה להשפיע על מחשבה (לשכנע) צריך לחשוב איך דבר נראה.

תצביע לי בבקשה על מחאה שעמדה בקריטריון שהצגת עכשיו.

לא השתמשתי ביוון כדוגמא למדינת רווחה, אלא כדוגמא למדינה שחיה מעבר ליכולתה. הבעיה עם המוחים החברתיים, הוא שהם לא מבינים שכל שקל שהם דורשים, יבוא על חשבון משהו אחר. והם לא אומרים לנו מה זה ה"משהו האחר" הזה, לפחות לא באופן רציני, מגובש וקונסיסטנטי.

עוד לא סיימתי לקרוא אבל פתאום קלטתי שהנסיון להציג את המחאה כאלמנט זר שמכוון כנגד העם ידוע כבר לפחות מזמני גרמניה המזרחית. מדהים שזה אפילו עובד עד איזשהו שלב.
מגייס את התקווה ו
חוזר

המחאה יכולה גם להביא אותנו למצב של שוודיה, הולנד או קנדה, רחמנא ליצלן.
כדאי לזכור שהמדינות העומדות בראש טבלת רמת ואיכות החיים – כולן סוציאל-דמוקרטיות.
להשתמש ביוון כדוגמא למדיניות רווחה זה לא יותר מספין עלוב.
בכל מקרה, כדי להמנע מגירעון רצוי להעלות את המיסים על אלו שמביאים הביתה מיליוני שקלים בחודש, על אלו שיש להם יותר כסף ממה שעיר שלמה יכולה לבזבז בעשור, על אלו שמייצרים אבטלה במקום מקומות עבודה, אלו ששולטים ב-90% מההון ורוצים את השאר. למסות עגבניות ופעוטונים בשביל לשמור על מאזן תקציבי זה פשוט פשע!

לקרוא לשבירת שמשה אחת "ייבוא הפגנות פרועות ומופקרות" זה בערך כמו לקרוא לגניבת עט מהעבודה "שוד מזויין בנסיבות מחמירות". קצת פרופורציה.

"המוחים" הם ערב רב של קבוצות, ארגונים ואנשים. בהכללה, אפשר להגיד שאנחנו רוצים מדיניות סוציאל-דמוקרטית ולא ניאו-ליברלית. יש כמה וכמה רשימות דרישות קונקרטיות יותר או פחות, אבל אני חושב שהכיוון הכללי די ברור ועל הגדלת או אי הגדלת הגרעון אפשר להתווכח. לדעתי, התשובה תליה בלאן הולך הכסף מהגדלת הגרעון. כשביבי מוכן להגדיל את הגרעון, למשל, זה כדי שלא ייאלץ להגדיל מיסים על המאיון העליון ובשביל זה אין טעם להגדיל אותו.

זאת בדיוק אחת הבעיות המרכזיות של השמאל בארץ. אנשים שמתרכזים באיך הדבר נראה ובדרך שוכחים את הדבר עצמו

סליחה שאני משבית שמחות, אבל אני לא מבין כל כך מה מסתתר מאחורי הסיסמאות של "שינוי כללי המשחק" או "צדק חברתי". בינתיים, מה שאני שומע זה רק תביעות להגדלת הגירעון, לצד בקשות אחרות- צנועות יותר – לשינוי מבנה המיסוי וכיוצא בזה. הבעיה היא, שהגדלה פרועה של הגירעון כדי לממן אפילו חלק גדול מדרישות המחאה שעליהן שמעתי, יביא אותנו במוקדם או במאוחר למצב של יוון. באופן אישי אני לא עוין למחאות, אבל עדיין לא שמעתי מהמוחים או ממנהיגיהם תשובה טובה לעניין הזה. כולם רוצים "שינוי"- לפחות אנשים ברור מה זה בדיוק השינוי הזה, ואילו השלכות הוא יביא אחריו.

ושלום, את ההפגנות הפרועות והמופקרות ביוון ומקומות אחרים באירופה, עם שבירת הויטרינות כמעשה שיגרה, ממש – אבל ממש – לא הייתי רוצה לייבא לכאן. עם כל שמשה שהמפגינים ביוון שוברים, הם רק מגבירים את העוני והאומללות של המדינה, ובסופו של עניין, שלהם עצמם.