רשימה חלקית של כמה מהדברים שמעסיקים אותי בימים טרופים אלה, בין החופש הגדול של הילדים, ימי ההקמה בגן ובבית הספר (תראו איזה פראיירים, גם משלמים על חינוך פרטי וגם באים לעבוד בחינם), ההפגנות הסוערות ברחובות והדיונים הסוערים ברשת. אה, כן, וגם הניסיונות לעבוד קצת.

וכשאני אומר שהדברים האלה "מעסיקים" אותי, אני מתכוון שהם גוזלים ממני זמן, תשומת לב ושאר משאבים יקרי-ערך, ושלוות נפש יקרת-המציאות שמתבזבזת בתפריטים טלפוניים אינסופיים, בהמתנה אינסופית כקהל שבוי לצלילי ג'ינגלים פרסומיים חוזרים ונשנים, ובאינספור שיחות שמתנתקות תוך כדי המתנה. אני מוסיף לרשימה גם את השמות המפורשים של הגזלנים, למרות שכולם אותו זבל, בעיקרון, וזאת רק טיפה בים, כמובן.


(הרשימה נכתבה אתמול, העדכונים מהיום)

1. לדאוג שחברת הביטוח (איחוד ישיר) תשלח את תעודת החובה החתומה של האוטו, באיחור של שבועיים.

חידשתי מראש בטלפון, בכרטיס אשראי, הגיעה תעודה לא חתומה. התקשרתי, אמרו שהחתומה בדואר; התקשרתי שוב אחרי שבועיים, הבטיחו שוב שישלחו ובינתיים שלחו בפקס עותק של התעודה… משנה שעברה. התקשרתי שוב, אמרו שאוטוטו מפקססים. זה היה אתמול בצהריים. בינתיים אנחנו נוסעים בלי מסמכים בתוקף.

(עדכון: אחרי עוד דקות ארוכות של האזנה בעל כורחי לג'ינגל של איחוד ישיר, ועוד שיחה ארוכה על עניין מאוד קצר ופשוט (עם אותה טלפנית שדיברה איתי בשבוע שעבר!), צלצל סופסוף הטלפקס שלי ומתוכו הגיחה אט אט מגילה גנוזה בת שלושה עמודים שבסופה תעודת חובה חתומה… שתוקפה פג ב31.7.11, שוב.)

2. לתפוס את שירות הלקוחות של פלאפון, שיבטלו את החיוב על שירות שנתנו לנו בלי שביקשנו.

שיר בהמתנה – המוזיקה הזאת ששומעים במקום צליל הצלצול כשמצלצלים למישהו – נחמד, אה? רק שזה לא במתנה. שישה ש"ח לחודש הם גובים, על דעת עצמם. הניסיונות לתפוס אותם בטלפון כדי לבטל העלו חרס עד כה. הבנתי שאנחנו לא היחידים שקיבלו בהפתעה את המתנה הטרויאנית הזאת. אם אתם לקוחות פלאפון (או אורנג'), תבדקו את החשבון שלכם. חוץ מזה, יש בקהל עו"ד שמעוניין להרים תביעה ייצוגית?

(עדכון: אחרי שעה שהוקדשה לשני הסעיפים האחרים, בהצלחה חלקית מאוד, החלטתי להשאיר משהו גם למחר. ואז הסתבר שהמרמיטה בדיוק התקשרה לפלאפון (גם) בעניין אחר – מסלול מוזל שמשום מה הם מבוששים לרשום אותנו אליו, במקום המסלול היקר והמופקר שהם מכרו בזמנו לאבא של המרמיטה, כי מהגרים זקנים קל לדפוק בשוק. המרמיטה תזמנה עשר דקות המתנה, אם לא יותר. האם הצליחה לקבל מענה אנושי? האם הצליחה לעצור את הביזה? המתח בעיצומו. פרסומת אחת וחזרנו.)

3. למשוך את קרן הפנסיה הגזלנית (ולהשקיע אותה בזהב?). מגדל-מקפת/מרמנט-תוכנית קרב

לא שיש שם הרבה, כמה אלפי שקלים בודדים. פתחו לי אותה לפני שנתיים-שלוש, כשעבדתי כשכיר-קבלן בתוכנית קרב, על תקן מורה ומחנך בישראל. וכשעזבתי שם, מרוב שמחה שיש לי סופסוף קרן פנסיה בגיל 40, המשכתי אותה עצמאית בהוראת קבע עסיסית, בלי להתעמק באותיות הקטנות. רק כעבור איזה שנתיים, כשהשכלתי ובדקתי, גיליתי שהם לוקחים ממני לא פחות משישה אחוזים (ובמספרים: 6%!) דמי ניהול מהצבירה, בערך פי שלושה מהמקסימום המקובל. (או במילותיה של ידידה, מורה לניהול פיננסי" לא יכול להיות, אין דבר כזה.)  [תיקון: באמת אין דבר כזה; בירור נוסף מעלה שהם גובים ממני 6% מהתמלוגים ו-0.5% מהצבירה - בדיוק מה שמתירה התקרה החוקית.] והפרחים לתוכנית קרב על דאגתה המסורה לביטחון הסוציאלי של עובדיה. ובזמן שאני מחכה ומתמהמה,1 והזהב עולה ועולה, הפנסיה הזעומה הזאת איבדה השבוע עוד שישה אחוזים מערכה בבורסה, ובקרוב במילא לא יישאר ממנה כלום למשוך.

(עדכון: אה, מסתבר ששכחתי מהסעיף הפעוט משנת 2008, שחותך מהפנסיה שלי 35% מס אם אני פודה אותה לפני גיל 65. סליחה, אמרתי לפקידה – אחרי שפרקתי עליה הרצאה נזעמת על כל קומבינת ההון-שלטון שסגרה את כספי הפנסיה של הציבור התמים בידי ספקולנטים בבורסה, עם קנס יציאה מפלצתי – סליחה, זה לא אישי כלפייך, מה ששמעת היה הצעקה של אדם שהרגיש את המלכודת נסגרת לו על הרגל. בינתיים היא הציעה לי "הטבה" בדמי הניהול.2 כמו כן הסתבר – גם אחרי פינג-פונג טלפוני ממושך בין מגדל למרמנט (כשאני בתפקיד הכדור) בעקבות הפסקת עבודתי שם בזמנו – שעדיין חסר למגדל המסמך המדויק שבו מרמנט משחררת לרשותי את כספי הפנסיה שהפקידה עבורי, בעוד מרמנט טוענת בתוקף שהם שלחו כל מה שצריך, ואף חברה לא מוכנה לדבר ישירות עם השנייה, אלא רק דרכי.)

מלחמת המעמדות היא מלחמת התשה.

אני לינקקתי לשיר הזה עוד לפני שהוא נהיה מיינסטרים, ס'אמק.
  1. שלושה חודשים מאז שקראתי את הפוסט על הזהב, ס'אמק! []
  2. אחרי שכשהתקשרתי לפני כמה חודשים לבקש בדיוק את זה, זרקו אותי מכל המדרגות בבעיטה – "אם היה לך מיליון שקל, היה על מה לדבר," נאמר לי אז – רק איומים הם מבינים, הגנגסטרים. []