.

11.4.89

מלכיה

.

"הימין הוא מפלצת

צדקן פסיכופט

מוסר של רובוטים

רוצח פנאט

בואו נסתכל באלילי הימין

מוסוליני ופרנקו ואידי אמין

חזון הימין הוא מין גטו נעול

פוגרומים כל לילה

בבוקר תגמול

נכון שחוק הוא חוק אך המדינה לחוד

אז תן כדור בראש לכל חשוד"

.

השורות האלה, מתוך מאמי, נראו לי ברורות ונכונות.

עד שמישהי מהימין (הקיצוני למדי) שהיתה דווקא בן אדם נורא נחמד, אמרה לי שהשורות המקבילות על השמאל, שאני לא זוכר אותן אבל הן לא פחות חריפות, נראות לה נכונות. אני חושב ששיחת החולין הזאת (על סיפון אניה ליוון) הביאה אותי להכרה שאנחנו לעולם לא נסכים.

.

ובעצם למה שנסכים? הטרגדיה היא שלכל צד נראים טיעוניו הגיוניים לגמרי, כל צד מביא איתו מטען נכבד של תקדימים היסטוריים, ושל ערובות, ושל מה שאתה רוצה. אבל האם באמת הצד שלי צודק? האם חזון שתי מדינות חילוניות-דמוקרטיות ממערב לירדן הוא ריאלי? ואולי הכל יתפתח כמו שנראה לי נכון, ואז ארדם כמו חוני המעגל מתחת לעץ בטבעון ואתעורר עוד שבעים שנה בפלשתין השלמה, מוקף תמונות של חומייני? איך אפשר להיות בטוח? אי אפשר, אפשר רק לקוות.

.


.

25.10.90

צבא

.

בסוף תהיה להם מדינה.

אני רוצה שזה יהיה רשום. לא כהשערה, אלא כעובדה. תוך שנתיים, חמש, עשרים, חמישים שנה (וזה ים של זמן) תהיה לפלסטינאים מדינה. ישראל לא יכולה לעצור את התהליך הזה. כל מה שהיא יכולה לעשות זה לחסוך דם (לשני הצדדים), להחזיר אליה את היוזמה, כדי שהצעד הזה לא יהיה כפוי ע"י, למשל, "מעצמות העל", להשאיר בידה יותר שטח, לדאוג ליחסים תקינים יותר עם המדינה ההיא. כי עוד חמישים שנה היא תתקיים, ישראל? לא בטוח בקצב הזה.

.

כי ככל שעובר הזמן הם נהיים יותר קיצוניים, יותר אלימים, יותר נועזים, יותר נואשים, יותר נהנים מאדישות עולמית כלפי צרכי ישראל ומאכזבה בדעת הקהל מישראל, וכל זה ייתן להם מדינה פחות שפויה, יותר גדולה, יותר חזקה ועם רצון חזק יותר להשמיד את ישראל, והפעם – הם מסוגלים.

.

כי כמו שנאמר – היום יש יותר פלסטינאים שמוכנים למות למען מדינה פלסטינאית מאשר ישראלים שמוכנים למות כדי למנוע אותה.

.

אני? אני עוד שנתיים לא פה.

.

.

[3 תגובות נפלו בדרך מישראבלוג; לקריאת הדיון המלא בחלון חדש]

.