אם אתם קוראים עוד בלוגים חוץ מזה, בטח שמתם לב לתסיסה בבלוגוספירה בעקבות הצעת חוק מס' 892, הידוע בשמות "חוק הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים" או פשוט "חוק הצנזורה על האינטרנט". הצעת החוק, של ח"כ אמנון כהן מש"ס, קוראת להפעלת מערכת זיהוי ביומטרי (כלומר זיהוי פיזי, כמו טביעת אצבע או קרנית העין) שתסנן את המעוניינים להיכנס לאתרי אינטרנט למבוגרים (הימורים, סקס ואלימות). מעבר לפגיעה הברורה בחופש המידע והביטוי, החוק הזה יאפשר (יחייב, בעצם) בניית מאגר מידע מקיף ומפורט על הרגלי הגלישה של כולנו.

.


על פניו, דוגמא ברורה מאליה ומוּעדת לכישלון של הניאופוביה שמאפיינת את 'האחים השחורים', החרדים משינויים בכלל ומנגישות למידע בפרט. אבל הצעת החוק האווילית והמפחידה הזאת עברה בקריאה טרומית (הנה פוסט שמנסה להסביר מה זה בעצם אומר, קריאה טרומית) מאז נכתב עליה המון, ואין לי הרבה מה להוסיף: הנה פוסט הקריאה לדגל של חנן כהן, והנה ארכיון שהוא מפעיל, שכולל את כל מה שפורסם באינטרנט בנושא עד כה. הנה רשימת הקלון של חברי הכנסת שהעבירו את ההצעה בקריאה הטרומית, לחובבי ההתכתבות עם פוליטיקאים מביניכם (שימו לב לכמה שמות מפתיעים, ביניהם "התקווה הלבנה הגדולה" של לפני כמה חודשים אופיר (מו)פז-פינס). והנה זקני השבט גדי שמשון וגל מור שמרחיבים, מלנקקים ומציעים דרכי פעולה ובאנרים.

.

.

היות שגם הבלוג הזה מכיל "חומר למבוגרים" (דמטריוס וז'וסטין, צאו בחוץ), וחוק הצנזורה היה מאלץ אותי להסתפק מעתה ואילך בפוסטים ורדרדים על הורות, ניסיתי לתרום את חלקי להפצת המאבק מעבר לשכנוע המשוכנעים בבלוגיה. וכך, כשפגשתי אתמול כתב לא-זוטר בחדשות ערוץ 2, ממקורביי (איך אני אוהב את הצלצול של המילה הזאת), שאלתי אותו בדיפלומטיות מה חושבים במערכת שלו על חוק 892. אחרי שהסברתי במה מדובר הוא אמר שזה נראה לו "הזוי… לא ישים" (שזאת גם דעתו של אלעד מבלוגלי) ולא שווה כתבה. הוא אפילו לא ידע שהחוק עבר בקריאה טרומית. החלפתי נושא ושאלתי אותו אם המועמדות של רפי גינת לתפקיד ראש חברת החדשות של ערוץ 2 עדיין רלוונטית.

.

"רלוונטית מתמיד," הוא אמר. "הם ממש רוצים אותו."

"כי הוא נכס רייטינג?" שאלתי בתמימותי.

"איזה נכס רייטינג? הבנאדם אפס. כלום. הם רוצים אותו כי הוא יעשה מה שהם רוצים."

"מי זה הם? הזכיינים?"

"בעלי ההון. בעיקר האחים עופר. הוא ממש קרוב אליהם, ויש להם הרבה כוח בערוץ 2."

"מה אתה אומר."

"זה באמת מזעזע," אמר הכתב.

"זה כן שווה כתבת תחקיר, אה?"

"לא אצלנו…"

.

והנה המשולש הון-שלטון-תקשורת במלוא יפעתו המצחינה. בעלי ההון והכוח הבינו כבר מזמן שבעולמנו הפוסט-מרקסיסטי, שליטה באמצעי התקשורת מגדירה כוח יותר משליטה באמצעי הייצור. המדיה שבעזרתה אנו קולטים מידע מהעולם שמעבר להשגת חושינו משמשת למעשה כהארכה של מערכת העצבים שלנו, המזינה את המוח שלנו בנתונים שמהם הוא בונה את תמונת המציאות. כבר מזמן אני מתריע על הצורך לבחור בקפידה בידי מי אנו מפקידים את הנוירונים שלנו. אבל בהתאמה לחוק הראשון של הדיסקורדיאנים, ככול שהכאוס במערכת עולה מתגברים הניסיונות להשליט עליו סדר. ח"כ כהן והאחים עופר, כל אחד בדרכו, מנסים להשליט עלינו את תפיסת המציאות שלהם. אל תתנו להם.


.

[25 תגובות נפלו בדרך; לקריאת הדיון המלא בישראבלוג]

.