לפני שבוע זכה כאן תובל כהן (לשעבר קין) בפרס המפוקפק של קריאת טארוט מקוונת קבל עם ועדה, וליל הירח המלא המרשים הזה נראה לי זמן טוב לפירעון.

.

דיסקליימרים: מאז שהבטחתי לעשות את זה אני מסתובב עם תחושת אחריות כבדה, כאילו זה באמת משנה משהו. חשוב לציין שאני ממש לא מתיימר להבין משהו בקלפים או לתקשר ישויות קוסמיות כלשהן, בטח לא לפי הזמנה.

.

אני "מכיר" את תובל מהטקסטים והציורים שפרסם בבלוג שלו, ומהתגובות אצלי. לא ניסיתי להתעלם מההיכרות הזאת או להתכחש אליה.

.

כמו כן, יש לציין שמרי-ג'יין נטשה אותי והעזרים הטקטיים לפוסט הזה מסתכמים בגולדסטאר וסיגריה.

.

.

טוב, לעסק. החלטתי לפתוח שלושה קלפים: אחד לעבר, אחד להווה ואחד לעתיד. זה מה שיצא:

.

קלף העבר: 9 חרבות



.

איזה קלף פגוע. החרבות שבורות, נוטפות דם, ערוכות כמו גדר או סורגים. מאדים חולש על הקלף הזה, שכולו אנרגיה זכרית שיצאה מפרופורציות.

.

הקלף הזה נקרא "אכזריות", והוא הזכיר לי כמה שורות מהשיר Refugee של טום פטי, שהעליתי לאחד הפוסטים האחרונים:

.

Somewhere, somehow somebody
Must have kicked you around some
Who knows, maybe you were kidnapped
Tied up, taken away and held for ransom

.

זה כמובן מתחבר ישירות לדברים שכתבת אצלי בתגובות.

.

.

כמו שכתבתי פעם, החרב בטארוט מייצגת בין השאר את האינטלקט. הקלף הזה מייצג אינטלקט שנשחק והתפזר במפגש עם מציאות קשה. התוצאה היא תוקפנות לא ממוקדת, כמו שאפשר לראות לפעמים בתגובות שלך למגיבים אצלך בבלוג. אני מתאר לעצמי שהתוקפנות הזאת באה לידי ביטוי גם ביחס שלך כלפי עצמך, בביקורת אינטלקטואלית קרה ואכזרית ובהערכה עצמית נמוכה.

.

ואם יורשה לי לרגע לשלוף פסיכולוגיה בגרוש, נראה לי שיש כאן דוגמא למה שכיניתי "נתיב הירח": מהציורים שלך עולה שאתה מודע לקיומם של אור, אהבה, אחווה וחופש ("וכל השטויות האלה", כמו שבטח היית מוסיף), אבל במציאות אתה לא כל כך מוצא את הדברים האלה כי אתה שרוי בסכסוך פנימי ואתה רואה בעצמך משהו קצת מפלצתי. ומכאן הציניות השופעת.

.

הייתי כותב לך "תשתחרר, גבר ;-) " אבל אני יודע שאלה מילים ריקות. היי, את הפיסקה האחרונה הייתי יכול לכתוב לעצמי…

.

.

קלף ההווה: נסיכת המטות



.

הממ, אני לא ממש מבין את הקלף הזה. אני יודע שהמטות מייצגים אש (ואינטואיציה) והנסיכה מייצגת את האדמה, וגם סוג של סגירת מעגל. אני יודע שקראולי מתאר את הקלפים המלכותיים במונחים של טיפוסי אישיות מוגדרים ולכן, למרות ההצעה של כרמית, החלטתי להציץ בספר. וזה מה שכתוב בו:

.

טיפוס אינדיבידואלי בצורה קיצונית. מבריק ונועז. יוצר יופי משלו באמצעות החיוניות והאנרגיה שבמהותו. עוצמת אישיותו מטביעה רושם של יופי על המתבונן. רגשות, בין אם כעס ובין אם אהבה, מתבטאים בפתאומיות ובאלימות ואינם ניתנים לריצוי. "בולע" כל מה שמופיע בסביבתו המיידית. אמביציוזי ושאפתני, מלא בהתלהבות שלעתים קרובות אינה רציונלית. לא שוכח פגיעה אף פעם, והביטוי היחידי של סבלנות שהוא מסוגל לו הוא הרביצה הסבלנית במארב, בהמתנה לנקמה.

.

כשאישיות כזאת מתערערת, מתבטאים בה כל הפגמים שכרוכים בתכונות האלה. היא שטחית ותיאטרלית, רדודה ומזויפת לגמרי, אך מבלי לחשוד בכלל שהיא כזאת, כי היא מאמינה בעצמה בכל ליבה, אפילו כאשר כל משקיף מהצד יכול לראות בבירור שהיא נתונה בסך הכל לפרץ של מצב-רוח. היא אכזרית, לא מהימנה, חסרת אמונה ושתלטנית.

.

יש לציין שכל התיאור הזה מופיע במקור בלשון נקבה. אולי יש כאן רמז שאתה צריך להתחבר יותר לצד הנשי שלך? (אל תשאל אותי מה זה אומר…)

.

.

קלף העתיד: המכשף (טראמפ מס' I )



.

אין הרבה מה להוסיף. זה אולי הקלף הכי אהוב עלי בכל החפיסה, והוא מייצג את האדם שהגיח מהצד השני של הabyss . כמו שאפשר לראות, הקלף הזה משקף איזון, שליטה בכל האמנויות ובכל היסודות, מולטי-טאסקינג אמיתי. הקלף הזה הוא התשובה למי ששואל למה בכלל להתעסק עם התודעה: כמו שאני רואה את זה, אי אפשר להגיע להרמוניה הזאת אם מסתפקים במה שעל פני השטח. רק מי שהתוודע לצד האפל שלו, הכיר בו והוציא אותו לאור, יכול לקבל את עצמו כמו שהוא, על כל מכלול אישיותו, בלי ליפול למלכודות כמו אשמה, רחמים עצמיים, שנאה, התנשאות ושאר חטאי הנפש.

.

יכול להיות שיש בכל זאת בני-מזל שמוצאים בעצמם את ההרמוניה הזאת בלי לחפש. מהבחינה הזאת יש חיסרון ויתרון ל"פגועים" – החיסרון הוא שאנחנו מצולקים, עם חוסרים נפשיים ורגשיים במקומות יסודיים מאוד, שאנחנו צריכים להשלים בכוחות עצמנו ובאופן "מלאכותי"; היתרון הוא שאנחנו יודעים לפחות שה"מציאות" כפי שהוגדרה לנו מחורבנת, מה שמעורר בנו את השאיפה והמוטיבציה ליצור לעצמנו מציאות טובה יותר.

לפי הקלף הזה, יש מקום לתקווה שהאור מחכה בקצה המנהרה, וזה לא יהיה פנס של רכבת…

.

.

טוב, זאת התמונה. השתדלתי להימנע מעצות מעשיות ולהסתפק בתיאור מה שאני "רואה". אני חוזר ומזכיר לקחת את כל הכתוב בעירבון מוגבל מאוד, ובגלל זה גם השתדלתי להימנע מעצות בנוסח עשה ואל תעשה.

.

ועכשיו, כמו שנוהגים המדיומים לשאול, "משהו מכל זה מדבר אליך?"

.