פוסטים שתויגו בנושא: 'סקס'

סוף סוף הבנתי… (סינרומן)

…למה אוננות מרוקנת אותי, ולעומתה סקס מרענן אותי:

.

להמשך קריאה »

על קו התפר בין הארה ופרנויה (תחנות בזמן #9.2)

אז תקופת ההרצה נגמרה, ואחרי סוכות אני עובר לארבעה ימי עבודה בשבוע, החל משמונה בבוקר.

.

Welcome to the Real World

כמו שאמר לי חאג' בטון מטריקסי כשסיפרתי לו את זה.

.

עברו עשר שנים מאז שקמתי לעבודה בבוקר, ומעולם לא לקחתי על עצמי עבודה שחייבה אותי להפעיל את הראש בשעות כאלה.

זה אומר ללכת לישון בשעות קונצנזואליות, זה אומר לייעל את זמן המחשב שלי כדי שאספיק גם לתרגם, זה אומר שיהיה לי פחות זמן לבלוג בכלל, לסוטול בפרט, ולהקלדת-קטעי-יומן-תוך-דפדוף-ביוטיוב על אחת כמה וכמה (או שמא זאת תהיה תראפיה נחמדה? נחיה ונראה).

.

זה אומר שעד שהבנתי לאן הסדרה הזאת לוקחת, היא מגיעה לסיום העונה הראשונה.

וזה אחלה מקום לעצור. מהרבה בחינות, אני מרגיש שהעבודה החדשה הזאת – להפיץ את חדוות הג'אגלינג לילדים – היא סגירת מעגל קולעת ונחיתה מוצלחת מהטיסה שאליה המראתי ביום היפוך הקיץ, 1996.

.

להמשך קריאה »

ריוונדל, חזרנו אלייך שנית (תחנות בזמן #9.1)

אחרי ששלושה סיפורים מאביב 96' צצו ועלו בזיכרוני בלי קשר (לכאורה?), הבנתי את הרמז ואני ממשיך את הסיפור אל השיא המתבקש שלו, בדילוגים מתבקשים.

(כן, לראשונה אני מסוגל להתחיל לערוך את הטקסטים האלה, לברור את הפחות-מוץ מהיותר-מוץ. ועדיין, אין לי ברירה אלא לחלק את הפרק הזה לשני חלקים, כל אחד בסביבות 2000 מילה. שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם. ולא, זה לא יהיה בבחינה (; )

.

להמשך קריאה »

Memories of a Free Festival (תחנות בזמן #8)

הרעיון להמשיך את הסדרה בפרק הזה נולד ברגע שראיתי את הפוסט של לי על השיר שלהלן (בקליפ, לא בכותרת).

.

היום מושג "היום המושלם" שלי הרבה יותר… אהמ, מתוק וחינוכי, אבל הפוסט הזה החזיר אותי באחת לבוקר מאי שטוף שמש בסוף סופשבוע ארוך, על מדשאה ציבורית בלונדון, כשזייפתי את השיר הזה באוזני מישהי שסתמה לי את בשורה האחרונה של הפזמון.

.

אם זה לא מספיק, התברר שהאפיזודה הזאת היא המשך כרונולוגי ישיר כמעט של אביב 96' המהולל, שכבר הופיע בסדרה הזאת פעם או פעמיים.

.

The best days of my life?

אתמהה.

(השנים המעצבות של ילדותי השנייה?)

. להמשך קריאה »

אביב בלונדון: סקס, טראנס וגירוש שדים (תחנות בזמן #2)


2 במרץ 96

לונדון

ערב


מחברת חדשה עוד אין, כך שאני נאלץ לספר את החדשות המרעישות שיש לי על נייר אקדמי קר ומנוכר.

לא שהחדשות שלי קרות או מנוכרות. ממש לא.

האביב, ללא ספק, הגיע.

נו? מה נו? לא שקוף (אחי…)?

זיינתי.

זויינתי. למען האמת. זיינה לי ת'צורה.

אני עף, אני על אקסטזי נקי ומעודן, אני רוקד בטירוף ובוהה בקירות.

זיינתי.

לא. לא מאוהב.

אבל זיינתי.

וזה היה כל כך טוב.

זה היה הכי טוב.


להמשך קריאה »

שיפוצים, שדרוקים, אפרסקים ושדים אחרים שהצטברו במערכת

.

לפעמים השד הנורא מתגלם בידית שבורה של דלת.

(שיא היצירתיות של אבא שלי התבטא בקללות שהמציא בזמן עבודות בבית.)

.

הא לך דמון אכזר.

.

שלוש שעות של מלחמת התשה,

עם כל הטריקים המלוכלכים שיכול להמציא

אביך מולידך המכונה "מרפי",

ולא שכחתי לנשום לרגע.

.

ואפילו הדלת בסדר.

.

להמשך קריאה »

ככה להיפתח, בלי משחק מקדים?

נכון אומרים תמיד שנשים צריכות אינטימיות כתנאי מקדים לסקס,

בעוד גברים נעזרים בסקס לבניית אינטימיות?

.

עכשיו תחליפו "סקס" ב"שיחות נפש", ותחליפו בין המינים.

בינגו.

.

(ואיך בכלל התדרדרתי לדיכוטומיות דואליות?

אתם מוזמנים להסביר לי כמה אני טועה, ושזה רק אני.)

.


.

הייתי רוצה לחצוב להבות

אבל קניתי מזגן

בתשלומים.

.

(יוסי גורביץ' קנה במזומן כנראה. ואולי הוא לא מפעיל מזגן.

בכל אופן, יוצאות לו להבות משובחות.)

.

[5 תגובות נפלו בדרך; לקריאת הדיון המלא בחלון חדש]

Here Be Slashers

מסע אסוציאטיבי במרחב האימה של הוליווד-תחתית

.

(פורסם גם בבלוג הסיפור האמיתי והמזעזע של במסגרת פרויקט "מרחבים")

.

.

בכל זפזופ לילי לאחרונה, הממיר שלי מציע לי שלל סרטים אלמוניים המוגדרים "אימה". מישהו בHOT קנה כנראה במבצע סטוק של סרטים שעינו של צופה קולנוע לא שזפה אותם מעולם. בימים האחרונים יצא לי לבהות בשניים מהסרטים האלה, שלא היו סרטי אימה מהסוג המבעית אלא סלאשרים מהסוג המגעיל, שמתמקד בכאב, באיברים כרותים ובשפריצים של דם. הדימיון העלילתי המובהק בין שני הסרטים עורר בי מחשבות (חיפוש משמעות במיץ של הזבל הוא סטייה ארוכת יומין אצלי).

.

להמשך קריאה »

הפרופורציות של איזבלה רוסליני, הפרופורציות שלנו

ראיתי אתמול בטלוויזיה את "קטיפה כחולה", סרטו של דייויד לינץ' מ-1986. בשנות ה-80 יצא לי לראות את הסרט הזה כמה וכמה פעמים. הכוכבת שלו, איזבלה רוסליני, היתה בעיניי אלילה חושנית נוטפת מיניות.

.

אבל אתמול, כשאיזבלה התחילה להתפשט, קרה משהו לא צפוי: פתאום היא נראתה לי מלאה, שלא לומר שמנמונת. ירכיים מלאים, גו רחב שגימד שדיים צנועים ושמוטים מעט, ואפילו – אללה יוסתור – בטן קטנה, מתדלדלת כמעט.

.

מה קרה פה? איזבלה, כמו שהיא נראית בסרט, לא השתנתה מן הסתם. מה שהשתנה הוא המבט שלי, שהורגל לראות בטלוויזיה בחורות רזות וחטובות: מקלות מוצקים עם בטן שטוחה, תחת "נערי" עגלגל וכדורי שדיים גדולים, עגולים וזקופים. (ואפילו ב"בלייזר" כבר הבינו שגזרת המקל-עם-שני-כדורים הזאת מזכירה יותר מכל זין.)

.

להמשך קריאה »

תשובה לחנה בית הלחמי על צינזור פורנו באינטרנט

יוסי בן טוב פרסם בבלוג שלו פוסט נוקב שקורא לעמוס שוקן להפסיק לפרסם מודעות זנות. הגעתי אליו דרך ולווט, שכותבת שעמוס שוקן הגיב לו והשמחה רבה.

אבל עוד לפני זה צדה את עיני תגובה של חנה בית הלחמי, שניצלה את ההזדמנות כדי לקדם את עמדתה ("האג'נדה שלה" זה שיפוטי מדי?) התומכת בצנזורה מוחלטת של פורנו באינטרנט (ובכלל, מן הסתם).

אז ניערתי את כרטיס המשתמש המאובק שלי בקפה וכתבתי לה תגובה קצרה, אבל חבל לי שהיא תלך לאיבוד בתגובה מס' 172 בתחתית דיון אחר, אז אני ממחזר בלי בושה ומעתיק אותה לפה, בשאיפה שחנה עוקבת אחרי אגרגטור זה או אחר. למרות הטון הבוטה, זאת תגובה רצינית ולא קנטרנית, ואת מוזמנת לענות לי פה. אני מבטיח שאני לא אונס אף מגיבה בבלוג, למרות שאני מסתכל על בחורות ערומים באינטרנט.

להמשך קריאה »

« העמוד הקודםהעמוד הבא »