סוכן זוטר, מקסימום לבלר

ובתוך כל שקשוק העגלה הנוסעת-אין-עצור, בין משבצות הזמן שהחליפו את מה שהיה פעם זרימה במגמת היסחפות, אימייל מחבר-בלוגר מן העבר מוציא אותי שוב אל אזור הדמדומים של מציאות הקונצנזוס, חושף באחת את מגבלותיו וגבולותיו של השיח הנורמטיבי – הנורמלי – שמעבר להם יש דרקונים, מאיר מבחוץ את האקסיומות שמחזיקות את הקיום החברתי היומיומי שקיבלתי על עצמי, וחושף את חולשת היסודות שעליהן הן נשענות.

"ההבדל בין שפיות לאי-שפיות דק יותר מחודו של תער, גמיש יותר מאנטילופה, חמקמק יותר מהאשליה הכי הזויה. אולי הוא בעצמו אשליה. אולי הוא בכלל לא קיים."

פיליפ ק. דיק, ואליס

להמשך קריאה »

כשהצ'י כל כך מוחשי

זה נראה לי טיפשי

לדון בדברים כמו קיומו של הקסם

או "פרכות מדעיות לתיאוריות אלטרנטיביות"

הכל שם, בגוף(נפש)

צריך רק לחפור יותר עמוק.

.

להמשך קריאה »

השפעת העורלה על דלקת בדרכי השתן אצל תינוקות:

דברים שרופאים ישראלים לא בהכרח יודעים

כן, אני רציני לגמרי, לוקח הפסקה מהטראנסים כדי לסכם ולחלוק את לקחי האירוע בדרכי השתן של גורו-ג'י (בן שמונה חודשים שלשום, חמסה עליו), אירוע שהתחיל לפני חצי שנה בדלקת והסתיים בשבוע שעבר, בשעה טובה, לשביעות רצונם של כל המעורבים. הפוסט הזה מיועד בעיקר לגוגל, בעצם, וליתר דיוק להורים לתינוקות לא-נימולים שעברו דלקת בדרכי השתן.

(הקוראים הקבועים יכולים לחזור לשמוע שוב את המיקס מהפוסט הקודם. זה מה שאני עושה ברצף כבר ארבעה ימים)

להמשך קריאה »

בנוסף להיותו פסיכיאטר, ירדן לוינסקי נטל חלק מרכזי בכמה מיזמים אינטרנטיים שהסבו לי (כמו להרבה אחרים) הרבה הנאה ועניין, שלא לומר הרחיבו את אופקיי, כגון אתר רשימות ובראש ובראשונה הקולקטיב המשובח, שקישר אותי להרבה חומרים מעניינים על הנפש האנושית, עידן המידע וכל מה שביניהם.

לאחרונה הוא נמנה גם על מקימי מרכז רזולוציה, שמציע טיפול פסיכולוגי בגישה שנשמעת (לי לפחות) קצת יותר עדכנית וגמישה מהאורתודוקסיה הפסיכולוגית-פסיכיאטרית.

אז כשירדן מבקש קצת עזרה מחברים, אהבת לינקים שתעזור לו להתקדם בגוגל כנגד כרישי SEO ממולחים, אני שמח להירתם.

ירדן ביקש גם, אם אפשר, לכתוב כמה מילים על פסיכיאטריה. זה בא לי טוב, לאור ההצעה הידידותית שקיבלתי ממש הבוקר מאדם אהוב לשקול, אולי, היוועצות בפסיכיאטר.

להמשך קריאה »

אאוטינג מרעיש: אני הוא אחד שהיה שם וחזר.

.

(הדיון מתחיל כאן, לבעלי סבלנות של ברזל והרבה זמן פנוי.)

.

(כן, כבר כתבתי על זה פעם; לפני שנתיים, ליתר דיוק, בשלב האקספוזיציה.)

.

להמשך קריאה »

"…הבודהיסטים רואים את התודעה האנושית כבעלת הַטָיָה אל הקבוע. זו נטייה שמקורה בתשוקה: נקל להתמצא בעולם קבוע מאשר בעולם משתנה.

.

מכיוון שכך, נוטה האדם לנהוג בעולם כאילו מה שהיה אתמול הוא שיהיה מחר, ובכל פעם מחדש הוא מוצא את עצמו משתאה מול השינויים המתרחשים בעולם ללא הרף. [...] אין סוף לדוגמאות המציגות את העיקרון האחד הזה המצביע על הנטייה האנושית להעדיף את האחיזה בקבוע על פני ההכרה במשתנה. הנחת הבסיס שלנו היא שמה שהיה אתמול הוא שיהיה גם מחר, וכאשר הנחה זו פוגשת במציאות טופחת המציאות על פניה. ואילו אנו, משאירע לנו שוב שהופתענו, מלינים על העולם המפתיע אותנו שאין הוא עומד בציפיות שלנו. במקום להבין שהנחת הקביעות היא אשליה אנו מתרעמים על המציאות שלא התאימה עצמה אל ההנחה המוקדמת המוטעית שלנו על אודות האופן שבו היו חיינו אמורים להתנהל.

.

אשליית הקביעות טבועה עמוק בתודעה האנושית. השפה, מנגנון התקשורת הבסיסי שבו משתמש היצור האנושי כדי להביע רצון, צורך ורעיון, מבוססת על אשליה זו. בבסיס השימוש במושג – החל במושג הפשוט המכיל מילה אחת שתפקידה לתאר עצם, כמו למשל שולחן, וכלה ברעיון מורכב המבוטא באמצעות שרשרת משפטים – מצויה ההנחה כי יש בכוחו של מושג לתאר דבר מה וכי אותו הדבר שהמושג מתאר אותו הוא אכן אחד, קבוע ובעל עצמיות. [...]

.

להמשך קריאה »

אולי גם אתם שמעתם על הטריק שאמור לאפשר לזהות מתי אנשים משקרים: לפי הכיוון שאליו פונות העיניים שלהם כשהם מחפשים מילים.

.

אם העיניים פונות ימינה, הרי שהן מחפשות במאגר הזיכרון ("אמת").

אם הן פונות שמאלה, הן מחפשות במאגר הדמיון ("שקר").

.

זה נשמע נורא פשטני, אבל פעם סטימבלתי מאמר שתיאר את התופעה הזאת במונחים יותר מדעיים (את הלינק לא שמרתי, לצערי). בתור איטר, אחד הדברים הכי מעניינים מבחינתי במאמר היה ההערה בשולי הדברים שאצל שמאליים הכיוונים הפוכים.

.

להמשך קריאה »

איכשהו, השתחרר לי הקפיץ של הג'אנקי.

.

זאת לא רק המתינות היחסית בשימוש, והכמות שירדה לקופסה בשבוע.

(בהנחה שיש חשיש, ועל כך בהמשך.)

זה לא רק שהפסקתי לגמרי לעשן פארש,

או לרצות לעשן פארש.

.

זאת ההתפוגגות המסתורית של החרדה הקיומית מהמחשבה שלא יהיה לי "חומר".

זאת הירידה ברצון התמידי לגלגל עוד אחד.

זה אובדן הלגיטימציה העצמית לתרגם "קריז" להתקף זעם.

.

להמשך קריאה »

[כנען 2000 של שב"ק ס' מספק פס-קול הולם לפוסט הזה.]

.

הפרץ התמוה של אופטימיות גיאו-פוליטית שתקף אותי מאז נאום אובמה, ובא לידי ביטוי בשלושת הפוסטים האחרונים, עשה לי פלאשבק (או בעברית: ברק חוזר) לפעם הקודמת שחוויתי פרץ דומה. זה היה לפני עשר שנים בדיוק. להגנתי ייאמר שזה היה בסוף עשור שבו בקושי הייתי בישראל…

.

להמשך קריאה »