אני מרגיש צורך לפרוק עוד שתי הערות קצרות בשולי המאבק בחוק הצנזורה על האינטרנט, לפני שהבלוג יתנתק מבִיצת הזוחלים של הפוליטיקה המקומית ויחזור לספֵירות שמעניינות אותי יותר:

.

.

1. חנן תוהה איך אפשר להוציא את המאבק מהגטו של פורנו-אינטרנט-בלוגים ולערב בו את התקשורת הממוסדת. ואני תוהה באיזה צד של המאבק הזה נמצאת בכלל התקשורת הממוסדת. כמו שזה נראה עכשיו, מהדגימות שאני קולט באינטרנט, ערוצי הטלוויזיה נוקטים עמדה נייטרלית ונותנים במה שווה לנציגים משני צדי המתרס (בלוגר-פמיניסטית, בלוגר-חרדי, שלא לדבר על ערוץ 1 שהגדיל לעשות וקישר את הדיון לדיווח על מעצר פדופיל-צ'אטים, כאילו שיש קשר בין אתרים למבוגרים וצ'אטים לילדים), במקום להירתם למען הצד הליברלי כמו שהתשקורת הסמולנית יודעת לעשות כשבא לה (נגד מתנחלים, למשל).

.

יש לי חשד שהסיבה ליחס המאופק הזה חורגת מהטיעון "חוק הזוי ולא ישים" שציטטתי אוף-דה-רקורד בפוסט הקודם על הנושא. אני חושב שאולי מערכות החדשות בטלוויזיה יודעות מאיזה צד מרוחה החמאה, והיו שמחות מאוד אם כל המאוננים, המהמרים ושוחרי האלימות היו נאלצים להתנתק מהאינטרנט ולחזור להסתופף סביב מדורת השבט בחסות האחים עופר ושות' (שם יקבלו שפע של ארוטיקה מרומזת, אלימות מועצמת ומתוזמרת והימורים בחסות ממלכתית, והכל מלווה בייסורי מצפון כמיטב המסורת הפוריטנית). זה הרי די מתבקש בהתחשב בהתבטאויות קודמות בנושא הזה של בכירי הערוצים הפרסומיים, שמעדיפים לחשוב עלינו בתור "צרכנים".

.

הם כמובן לא יגידו את זה בקול רם, אלא יתחבאו מאחורי טיעונים בנוסח "הצילו את הילדים!" (ועל זה כבר נאמר בתגובות בגלוב: ילדים שלך? בעיה שלך! תחנך את שלך ותשאיר לי לחנך את שלי, תודה), אבל ברובד שמעבר לקלישאות אפשר לשמוע אותם חוככים ידיים בסיפוק ומחכים לנתוני הפיפל-מטר.

.

בקריאה נוספת אני רואה שחנן כיוון בעיקר לעיתונות המודפסת, אבל אני חושב שהעיקרון דומה. מעניין אם "ידיעות" יתעוררו כשיגיעו לתמונות ההו-כה-חדשותיות של דוגמגישות בביקיני שהם מפרסמים.

.

ובפרפרזה על דברי הכומר השווייצרי (?) ההוא:

כשבאו לקחת את הבלוגרים לא פציתי פה, כי לא הייתי בלוגר אלא עיתונאי רציני.

כשסגרו את תחנות הטלוויזיה והעיתונים לא נשאר מי שיפצה פה, כי האינטרנט כבר נסגר מזמן.

.


.

2. אחד הטיעונים שנשמעים תכופות בכל דיון על פורנו הוא שפורנוגרפיה מעוותת את תפיסת המציאות של היחסים בין המינים (הנה שוב חנה בית-הלחמי מול גדי שמשון, מדקלמת את כל הקלישאות הפמיניסטיות ברצף מרוכז). אני רוצה לחלוק, ולטעון שפורנוגרפיה יותר פלורליסטית מהמיינסטרים. אמרו את זה קודם לפניי, אבל לא יזיק לחזור על זה בהקשר הנוכחי: בניגוד לתמונה שמציג בפנינו עולם הדימויים ההוליוודי/פרסומי/מיינסטרימי – עם אידיאל היופי הקונפורמיסטי, המלאכותי והבלתי-מושג שלו לצד ההחפצה של הגוף האנושי, הנפש האנושית והיחסים האנושיים - פורנוגרפיה עושה קייטרינג לכל טעם, כמו שאומרים באנגלית: הטרו והומו, טרנס ובי, צעירות ומבוגרות, שחורות ולבנות, רזות ומלאות, חלקות ושעירות, מקצועניות וחובבניות, מסולקנות ובנות של השכן ממול, מהוקצעות ומיוזעות… כולן שם, מצולמות ומוסרטות ומוקלקות ונחשקות.* ואוף עם השוביניזם של השפה העברית; אצל הגברים המצב דומה, בהבדל אחד – נראה שהדבר האנושי היחיד שֶזָר לפורנוגרפיה בדרך-כלל הוא זין בגודל נורמלי, שלא לדבר על קטן.

.

המגוון האנושי הטבעי והמרענן הזה נובע ברובו מהפורנו החובבני, ז'אנר עתיר-תפוצה-להדהים (ועתיר חיקויים באותה מידה) שלא היה מגיע למימדיו הנוכחיים בלי האינטרנט. פורנו/ארוטיקה-חובבים אותנטי חף לרוב מהמניירות המלאכותיות של הפורנו המסחרי וגם מאלה של הפסאודו-ארוטיקה ההוליוודית (שלה הקדשתי את הפוסט הראשון שלי, דרך אגב); אין בו שום ניצוּל, הוא מציג סקס שמח, חושני ונטול מיסטיפיקציה ודמוניזציה, וכמו שאולי כתבתי פעם – גם הכי מחרמן לטעמי.

כשאני חושב על זה, יכול מאוד להיות שרוב מתנגדי הפורנו האינטרנטי שאינם דתיים שואבים את הידע המוגבל שלהם דווקא מהפורנו המסחרי, המסולקן והממוכן – הנה, חנה בית-הלחמי בלינק לעיל מכריזה "סקס זה סקס זה סקס זה סקס" ומביאה כדוגמא את ג'נה ג'יימסון, ומדברת שוב במונחים של התעללות מינית, ניצול, עבדות, אינדוקטרינציה ו"התעשייה". צר לי עליה אם אלה המושגים שלה על סקס, או אפילו על פורנו. לא שהייתי תומך בצנזורה על פורנו מהסוג התעשייתי, אבל אני מסכים שהוא מגעיל ומעוות – לא פחות מרוב הפרסומות בערוץ 2.

.

אם חנה בית-הלחמי רוצה לבער ייצוגים מעוותים של המציאות, אולי כדאי לה להתחיל בעיתוני נשים, למשל, שמציגים תמונות של דוגמניות חריגות-ביופיין-גם-ככה כשהן מעובדות בפוטושופ עד כדי אובדן צלם אנוש. אם לסנדי-בר-רפאלי מחליקים את העור, מצרים את המותניים, מבליטים את השדיים ומבהיקים את השיער, איזה סיכוי יש לבת ה-14 המחוצ'קנת שרואה אותה במעריב-לנוער לקבל תמונת מציאות מאוזנת? הצילו את הילדים, למען השם. ועכשיו אני לא ציני בכלל.

.

ולא שחסר גועל נפש באינטרנט. גועל נפש מהסוג שעלול לעורר בחילה גם אצל שועלי פורנו משופשפים (גיחי). אבל היי, רוצים לחסום את המחשב שלכם? תפאדלו. עם קצת הדרכה, זה לא מעבר לכוחותיו של המשתמש הביתי הממוצע, שלא לדבר על ספקי האינטרנט. אני בטוח שאם יהיה ביקוש לחסימה כזאת, ספקיות האינטרנט יתחרו על לב הלקוחות בהצעות מפתות לחבילות סינון אתרים יעילות וזולות. נדמה לי שהתהליך הזה כבר התחיל, אם לשפוט לפי הספאם שאני מקבל. בשביל לעודד את זה אפשר להסתפק בתשדיר שירות, לא צריך טביעות אצבעות ומעקב אחרי היסטוריית גלישה (אלא אם כן, בעצם… לאאא, לא יכול להיות…).

.

וזהו, בתקווה שבקרוב נוכל לשכוח מהחוק הזה (ומאחיו הרציני והמאיים יותר שמקדם שר התקשורת של מדינת ישראל בכבודו ובעצמו), ולחזור לעסוק בנושאים חשובים באמת כמו סמים, פגניזם, ילדים מפונקים ואֵלות-אהבה עם פטמות חצופות.


אחותי, בואי תעשי אצלנו שבת

Freedom or Bust, ya perv
(cheers ChaosModel, like your attitude)

נ"ב: לא, לא כתבתי לאופיר פינס ולא לאף אחד אחר. לא בא לי להתנסח בשפה המלוקקת שנדרשת במעמדים כאלה, ואם אשלח לינק הוא לא יקרא במילא.

.


*על חלק מחוט המחשבה הזה אני חב תודה לבלוג המרנין בעל השם המרענן כעת ניתן לכבות את המחשב, שבו מצאתי את הכפתור המרנין הבא:

כשאתה עצוב ומדוכא, תגיד לעצמך: I'm Somebody's Fetish