אלול תעלול, יומן אירועים
You wouldn't last five minutes, bitch
.
הכלב לא הפסיק לנבוח שלשום, וגם עלי הירח המלא הזה עבר בעצבים גבוהים.*
בכל פעם שזה קורה, כשאני מתחבר לצד הלא-סימפטי של הטבע,
אני נזכר בפנינת הקיטש המשכרת והמשקרת הזאת:
.
.
"לפעמים אני חושבת שאתה מטורף
מיילל אל מסתכל על הירח כמו חתול מכושף.
מתופף על פח זבל
נושם את הים…"
.
Jeez, woman, you make it sound like a good thing
.
מעניין כמה זמן הפרֵיחה הזאת, או מי שכתב לה את השיר (י. אשדות?), היתה מחזיקה מעמד במציאות עם מישהו כזה.
.
* ולא, אין לזה שום קשר שבעולם לזה שנגמר לי החשיש לפני שבוע. מה פתאום?
.
.
חבל על הפנים היפות שלך, פרדי
.
עוד תופעת לוואי של הערת השוליים לעיל היא שאני זוכר חלומות.
הלילה, למשל, חלמתי על פרדי קרוגר.
.
נשמע מפחיד? רק שבחלום הזה, משום מה, אני הייתי זה שהפחיד את פרדי בשנתו עם סכין גדול.
(רק בניסיון השלישי, ובכל זאת.)
לא יודע מה זה אומר בדיוק, אבל אני יודע שהרגשתי טוב.
.
יש לי הרגשה שזה קשור לפוסט הזה.
(אחד הסרטים שעליהם כתבתי שם הוקרן שוב אתמול, ודילגתי עליו למרות שִפעת הציצים.)
הא לך, סלאשר הוליוודי אווילי ואכזר!
.
.
I never said I wad a GOOD Buddhist
.
אסף פדרמן, בודהיסט רציני, מפרט בשפה ברורה ופשוטה את
חמשת כללי המוסר/תרגולי המודעות של הבודהיזם.
.
מעורר השראה, או תסכול, או קנאה. ומזכיר לי את הבדיחה הישנה על עשרת הדיברות:
אם קיבלת 6 מתוך 10, עברת.
.
.
אומרים לנו שיש פורנו אחר
.
זה כאילו סותר את הסעיף הקודם, אבל אולי בעצם זה המשך ישיר שלו – כבר ציינתי אי אילו פעמים שהפורנו היחידי שמדליק אותי לאחרונה הוא זה שהמשתתפים בו נהנים ממה שהם עושים.
.
אולי אפשר להגדיר את זה כסוג של פֶטיש.
.
השתעשעתי ברעיון להקדיש לזה פוסט, אבל אביבה משמרי הקדימה אותי ונתנה לי הזדמנות לכתוב אצלה בתגובות את מה שהיה לי להגיד .
.
.
"איפה אתם בראש השנה?"
.
בחיק המשפחה.
.
.
[2 תגובות נפלו בדרך; לקריאת הדיון המלא בחלון חדש]
.
תובל ב-16 ספט' 2008 בשעה 16:38 #
בסרט הראשון בסאגה, ננסי מביסה לאללה את פרדי קרוגר (בדומה לחלומך) כשהיא קולטת שמדובר בסיוט שלה בראש שלה.
אמן כן יהי רצון.
תובל ב-16 ספט' 2008 בשעה 17:29 #
האם בחלום שזכרת הייתה התפכחות בסגנון
לא ממש. אבל אני הרי יודע שפרדי קרוגר הוא יציר סיוטים.

והנה, כשקמתי בבוקר הייתי הרבה פחות עצבני וטרוד מאתמול.
אפילו דחיתי הזמנה לעשן (דחיתי מהצהריים לערב, כלומר).
אולי אני נגמל
בַּיִם ב-16 ספט' 2008 בשעה 18:21 #
טוב שזה לא היה:
’עדכון , נראה לי ששוב שכחתי לשלוח שיט חדש’
ואני מוחה-שרון חזיז לא פרחה
אבא שלה לעומת זאת כן
ומאיר גולדברגה ’פרח’ כתב את המילים
ו- ’כשאני מתעוררת
החלום לא נרדם’
זהו צמד שורות מופלא
דנה ב-16 ספט' 2008 בשעה 18:54 #
אשה בשמלה סקסית קשורה בשלשלת ברזל לקיר? הייתי קוראת לזה סיוט. אבל זה כלום לעומת סיוט שעלול להתגשם של ציידת דובים שלא מאמינה באבולוציה ובזכות האשה על גופה וחייה (ההוכחה, מה שהיא עשתה לבת שלה), שעלולה להיות נשיאת ארה"ב. אחרי זה, כולנו נהיה בשלשלאות בכל מקרה. ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה באזור האסון המכונה המזרח התיכון. זה הצד הרע של הטבע. הטבע האנושי.
מאיר גולדברג? דווקא החזקתי ממנו.
מצד שני, אם להישמע כמו אחרונת הפמיניסטיות, השיר הזה דווקא מתאים להיות פנטזיה של גבר.
ואם להיות אורי קליין דה לה שמאטע, זה דווקא משתלב עם מכלול הפרסונה הבימתית של שרון חזיז, כי ההמשך המתבקש של מערכת יחסים כזאת הוא "http://www.youtube.com/watch?v=TG5CEdMJcwA">צר לי, כי נגמר לי, לא שפחתך או אימך…"
וסליחה על הבורות, אבל מי זה אבא שלה? חזיז ורעם?
וואו, ממש הסתכלת על הקליפ? את אישה אמיצה.
אז מה, גוג ומגוג נפגשים בקלפי בנובמבר? יאללה אובמבה!
תראי איזה משבר יפה סידרתי לך בכלכלה האמריקאית. אם זה לא יעיף את הרפובליקאים, מה כן?
בַּיִם ב-16 ספט' 2008 בשעה 19:55 #
וואלה אם חושבים על זה שזו פנטזיה של גבר אז…
כשאני מתעורר…החלום לא נרדם’ באמת נשמע כמו להתעורר עם זקפת בוקר
אבא שלה כוריאוגרף שעבד עם להקות שונות
ונראה כמו שאתה מדמיין כולל שלל גורמטים
והכריזמה שלו זוללת את הכריזמה של שרון חזיז לארוחת בוקר.
אגב את ’הולכת ממך’ כתב לא פחות מאשר: מאיר אריאל!
וזו כמובן השורה הנבחרת שלי:
’איפה התברברת כשהיית בתוך תוכי
אל מי התחברת אם כן למה זה אנוכי?’
רק מאיר יכול לכתוב כך
דנה ב-16 ספט' 2008 בשעה 22:12 #
אה, זה אתה!
ואני חשבתי המלחמה וכל זה…
כבר חודש אני רק המתחזק של דנג’ה, בלי גנג’ה, מין הפסקה מתודית שאני עושה כל כמה זמן. כבר בשלושת הימים הראשונים - איבדתי את כל האמפטיה שלי לטעויות וחולשות אנושיות, ולאן שלא הסתכלתי – זה מה שראיתי.
חארות!
(מתחרז עם טארוט)
מאז אני אמנם יחסית רגוע, אבל די מאוכזב מכולכם. מאוד מאוכזב אפילו. כנראה שכדי להיות בודהיסט טוב וגו’, אבל בינתיים כל מה שיש לי להגיד זה: תתביישו!
המסקנות:
א. טוב חשיש מפרדי קרוגר ושרון חזיז.
ב. screw you guys, I’m going home
ג. הסינים היו עדינים מדי עם טיבט.
ד. כנראה שאהבתי את הפוסט הזה.
ה. ישמור על כולנו (בעתיד, כי בינתיים הוא מחפף)
fucking imposter!!!!
ברור לך, מרמיט, שלא אני כתבתי את התגובה הזאת! פאק, אם הייתי כותב תגובות כאלה הייתי מבטל את המנוי שלי אצלי!
HUH?
דווקא אחלה תגובה.
כן, חשיש מעודד סובלנות לטמטום האנושי. זה טוב? זה רע?
לא התכוונתי ל"פנטזיה של גבר" במובן כל כך… פלסטי.
זה פשוט מתאים לגבר לחשוב/לקוות/לרצות שהאישה תיקסם ממנו כשהוא מתנהג כמו מטורף עם קווים אוטיסטיים.
בַּיִם ב-18 ספט' 2008 בשעה 16:36 #
דברים שרואים מכאן?

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1024089.htmlhttp://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1024089.html">http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1024089.html>
וברור שזה אני, עוד לא קלטת שאני המשיח? כמה אפשר לרמוז בין השורות?