I believe that we can achieve

The love that we need

I believe, call me naïve

Love is for free

נניח,

בפשטנות מתבקשת,

שנתיב הירח זה הנתיב של אלה שנראים לעצמם מכוערים

ונתיב השמש זה הנתיב של אלה שנראים לעצמם יפים.

אז מה יותר "טוב"?




כמו ברוב השאלות מהסוג הזה, התשובה היא שזה לא משנה.

אפשר לעבור את החיים בהתנצלות תמידית על המקום שאני תופס בעולם;

אפשר באותה מידה לעבור את החיים בתחושה שהכל מגיע לי, אני ואפסי עוד.

בשני המקרים, אפשר לעבור את כל החיים בלי לערער, או אפילו להרהר, על העדשות שמבעדן אני רואה את עצמי ואת העולם.

בשני המקרים, צריך כנראה צירוף נסיבות נדיר * כדי לצאת מהקופסה, מהמסגרת, מהפרספקטיבה.

כדי לראות את הצד השני.

ואז להפסיק להיתלות בניגודים ולהתחיל להתעלות עליהם.

מעלה מעלה אל התמונה המלאה.

והנה, נזכרתי שגם את זה פיטר כבר אמר קודם:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

The moon and the sun

Partners in light

Separating reflecting one light

Hearing this confusion wanes

No need to ask for wealth

Or one thing more now


* אפשר לכתוב פוסט שלם על המילה הזאת. עד כמה צירוף הנסיבות הזה "נדיר"? אולי הרבה פחות משחשבתי, פחות משמקובל לחשוב. יכול להיות אפילו שכמעט כל אחד חווה הצצה כזו או אחרת אל "הצד השני".

אבל בשביל יותר מהצצה, בשביל להתבונן ולהבין את קשרי הגומלין המסועפים בין השמש והירח, ובשביל להיישיר עיניים בעוז ולא לפטור את נקודת המבט הזאת כהתקף פסיכוטי חולף, צריך כנראה הרבה דמיון יוצר ולא מעט חוסן נפשי (וגם קצת מזל לא יזיק, וגם להיות יפה).


כן, כן, היתה מסיבה. אמיתות אלה נחצבו באבק.

שנה מאז הפעם הקודמת במדבר, והפעם אף עקרב לא קיפח את חייו על לא עוול בכפו.

רק אהבה, וריקוד וג'יגול וגלגול וניגוב וחברה טובה ותקשורת מקרבת בכל הרמות, בכל הרבדים, בכל הצ'אקרות.

The distant walker hears the words

Go do good deeds

So you'll feel OK

וכל מה שרציתי להביא מהמסיבה הזאת היה תמונה של השלט שנתלה בין הרמקול הימני לעמדת הדיג'יי.

שלט שנראה בתחילת הערב כמו בדיחה טובה

והפך בהמשך

(כמו שקורה לפעמים לבדיחות טובות)

לסוג של מנטרה.

נכתב בו:

נא לשמור

על השקט