While young girls' fangs
Wait patiently for me to twist
I look away to distant rains
To waterfalls and honey days
And boys in black and blue rinsed eyes
Gaze whistly at my tender thighs
.
המקום: קומפורט 13.
הזמן: הטרק האחרון בהחלט בסט המפעים, העוקר תקליטים וטוחנם זה בזה, של קיד קואלה.
.
כמה דקות לפני זה הוא הוציא מהפטיפונים צליל בל-יתואר, שפוצץ לי את הצ'קרות מלמטה למעלה כמו שרשרת מטענים תת-קרקעיים.
הכתר היתה הכי עקשנית; העין השלישית השפריצה כמו גמירה.
.
(עזרים: טקטיים בלבד.)
.
כמה שניות לפני זה שלחתי למרמיטה חיבוק וריקוד צמוד.
"שיהיו לך חלומות מלאים אהבה."
(אם לא יועיל, לא יזיק.)
(מרחוק זה הרבה יותר פשוט, משום מה.)
.
מישהי רוקדת לפני, שלושה אנשים חוצצים בינינו ברחבה הצפופה (מטר? וחצי? נניח).
משהו בתנועות שלה קורא לי למקד בה את המבט.
לא מבט נוקב או פולשני. "מניח עליה את עיניי" "עיניי נחות עליה" זה תיאור קולע.
.
המבט שלי נשאר שם שלוש שניות, אולי, עד שלפתע היא מתנערת מהריקוד ומסתכלת סביבה כאילו מישהו נגע בה. היא לא מוצאת (יכול להיות שהשפלתי את עיניי להרף עין), ואז אני רואה איך היא פונה לחברה שלה, מנופפת בידיה כמניפה ושפתיה אומרות בבירור: "פתאום נהיה לי חם."
.
כן, נו, זה הכל. סתם צירוף מקרים, מן הסתם. אנומליה במיקרו-אקלים של הרחבה.
מעניין כמה "צירופי מקרים" כאלה אפשר לבלוע לפני שמתחילים לתהות על קיומו של קשר סיבתי.
אין הוכחות אמפיריות, שכחו מזה.
אבל תוצאות הניסויים מגלות עקביות ראויה לציון לרוחב כל הסקאלה. לכל פעולה, תגובה.
כולל שחרור של הכתפיים.
אפילו מתיחה של האצבעות.
נשימה.
(מחשבה.)
.
(פוסטים קשורים: There's Magick on the Dancefloor)
.
.
אפילוג: הקואלה יורד מהמזבח, ואת מקומו תופס דיג'יי טכנואידי ששומר על קצב קבוע ונעים. כפות הידיים כבדות וקלות בו זמנית. השראה חשמלית מתפצפצת בכל רחבי הגוף. הצ'י מתאבך, הגוף רוקד מעצמו את שארית כוחותיו. גם הרחבה מידלדלת. ברבע לארבע אני יוצא, לא לפני שאני אשכרה שומע את המשפט המפתיע והמחמיא הבא: "יש לך בת זוג או שאני סתם לא מוצאת חן בעיניך?"
(דווקא מצאה. ענטוז חמוד בחצאית מנוקדת, כתפיים רפויות, אחלה יציבה.)
.

You're clothed in respect
You smell of sweet caress
Dip and swell beyond the power of fists
Your ocean heart
Healing uneasy minds
And I wanna dive in with you
...

Your heart is hard
You think your legs hurt
You smell of aching sweet success
Your head's a supernova
And you would like
Anything to stop the pain from your fingers
Screaming
.
And you stand naked in the sun
Without leather
Whose pain you think you need
Well all you need to do is undress
Let go and wash
Take the step through the other side
.
בעודי מפבלש, השחר עולה בחלון במהירות מפתיעה.
האצבעות עדיין מרגישות קצת נפוחות, מלאות הליום.
אבל המקלדת היא כליא-צ'י מצוין.
(בטח עדיף על אוננות.)
בוקר טוב

.

[ראשון, 11:00, נ"ב]

הפעם הקודמת שהייתי בקומפורט היתה לפני שש שנים בערך, במסיבת טראנס.

הכוסית המפונפנת מנווה-צדק שהזמנתי (אחרי דייט כושל או שניים) הבריזה, ונשארתי עם החבר'ה.

ועם טריפ LSD ראשון אחרי שלוש שנים בערך.

אני זוכר מהמסיבה ההיא בעיקר את הבלונדינית.

שזופה, חטובה, גופייה.

אבל העיניים שלה היו כבויות, מתות.

היא התנועעה כמו בובה של חלון ראווה.

היא לא משכה אותי בכלל.

חודש אחרי זה פגשתי את המרמיטה.

לא, זה לא ממש מדויק.

נפגשנו עוד קודם, אבל רק בפגישה הזאת התחברנו.

(מוזר, אף פעם לא חשבתי על הקשר הזה קודם.)

וידעתי שזה יהיה קשה. וידעתי שזה נכון לי.

הייתי שמח להגיד שהמאבק שלי בתסביך בארבי הוכרע אז.

אבל תעיד המרמיטה לדאבונה שלא כך היה.

והנה, בחזרה לקומפורט…

…ואתמול, לגמרי ברגע של חולין,

נגלה לי מחזה אירוטי מאין כמוהו בין קפלי חולצת ההנקה הרפויה שלה.

(לא, דאלי, לא יכולתי.)

כל העולם קשרים

מעגלים נפתחים ונסגרים…

בסוף של יום

אחרי הכל

נאמר שלום

ובינתיים…

(…כמה שאני אוהב אותך…)

.

[24 תגובות נפלו בדרך מישראבלוג; לקריאת הדיון המלא בחלון חדש]

.