כותרות העיתונים צדו את עיניי בצרכנייה: משרד הבריאות הוציא הנחיות בטיחות לשימוש בטלפונים סלולריים.

(את אזהרת המשרד עצמה לא מצאתי ברשת, אבל זה כנראה המקור שלה, מלפני ארבעה ימים.)

בשעה טובה, ברצינות.

ברור לי שהמשרד היה צריך לבדוק ולחקור ולשקול את הראיות לכאן ולכאן לפני שפסק, אין לי ויכוח עם הקצב שלו.

אני רק מקווה שזה יוציא קצת רוח מהמפרשים של המלגלגים על אזהרות כאלה עד כה.

כי הנה, משרד הבריאות קבע. היה כתוב בעיתון.

אם הייתי ממש אופטימי, הייתי מקווה שאנשים יתחילו לקלוט את הדפוס החוזר פה.

כי הרי זה תמיד אותו סיפור: מוצר פלא חדש כובש את ההמון בסערה.

פיתרון מושלם, ונטול סיכונים.

"עובדה: כולם משתמשים ולאף אחד לא קורה כלום."

כל מי שמתריע על סכנות אפשריות, ומציע מתינות וזהירות באימוץ החידוש, נתפס כריאקציונר חשוך ואויב הקִדמה.

עד שעובר זמן מה, ואף אחד כבר לא יכול להתעלם מהראיות המצטברות לנזקים.

(וכעבור עוד זמן מה, גם הממסד המדעי והפוליטי נאלץ להודות בכך.)

זִכרו את הדי.די.טי, את האנרגיה הגרעינית, את המכונית.

את המיקרוגל והטלוויזיה וצבעי המאכל ושקית הניילון.

את "יותר חשמל, פחות עמל" (וגם יותר זיהום ופחות נפט, אבל מי שם לב.)

גלמים שקמו על יוצריהם, במידה זו או אחרת.

בחצי השני של המאה העשרים הפכה האנושות למעבדת ניסויים של אינספור חידושים והמצאות, בהיקף ובקצב חסרי תקדים מבחינה אבולוציונית. החל מפלסטיק ושלל כימיקלים מלאכותיים אחרים, דרך החומרים המרוכבים תוצרי תעשיית החלל (הלו טפלון) וכלה בהנדסה גנטית ובתקשורת המונים (to name but a few).

בלתי אפשרי לבדוק את ההשפעה של כל החידושים האלה על הסביבה הפיזית והנפשית שלנו. בכל מקרה, אי אפשר לבודד את ההשפעה הנפרדת של כל מרכיב במערכת: האם ילדות מבשילות מינית בגיל 8 בגלל המה-קוראים-אותו B בבקבוקי הפלסטיק, או בגלל החומרים המשמרים בשניצלים של "מאמא" עוף? האם המחלקות האונקולוגיות עולות על גדותיהן בגלל הסלולריים, זיהום האוויר, הריסוס על הירקות או הקרינה של תע"ש?

לך תדע.

ולך תסמוך על מישהו בבליל האינטרסים והבעלויות הצולבות.

"האם אתה מוכן להשתתף בניסוי… להשתתף בניבוי… להשתתף בגילוי?"

יש לי ברירה?

זאת אומרת, יש, אבל אני לא לודיט ולא איימיש.

אין לי שום כוונה להפנות עורף לעולם או להסתער על אנטנות סלולריות עם קלשון.

(עם זאת, אין לי גם שום כוונה להסתובב עם סלולרי מעבר למינימום הנדרש או לצרוך אוכל מתועש.)

רק רציתי להגיד משהו בזכות המתינות

(ואין לי ויכוח עם מי שיגיד שזה נכון גם לכימיקלים אקזוטיים כמו MDMA ובעיקר LSD.)


ומעניין לעניין באותו עניין,

רק בקנה מידה הרבה יותר קטן:

בוקר טוב גם לרן יניב הרטשטיין, שחיבר סופסוף את הבלוג של נענע10 למציאות והתייחס ברצינות לטענות על כשלי השדרוג.

אולי זה גם במענה לתרעומת בפוסט הקודם שלי, ועל כך תודתי.

הגבתי שם, ואתם מוזמנים לקרוא אם זה מעניין אתכם.

אני מיציתי את האנרגיות שלי בנושא הזה.

וכל מה שייאמר לא ישנה את העובדה שההתנהלות של נענע היתה שערורייתית בכל המישורים, הן מבחינה טכנית והן מבחינת הקשר והקשב לגולשים.

אחרי שבוע של בלגן, שעלה לי בכיומיים עבודה במצטבר, הפורום חזר למידת שמישות שמאפשרת דיון, ואני מתפנה לעשות לביתי.

(אופס, בעודי כותב שורות אלה, אני לא מצליח פתאום להיכנס לפורום.)

(אופסי, גם המנהלת השנייה לא.)


-ילדים, היזהרו ממעסיקים שמבטיחים ים של עבודה  

-תרפה, תרגיע, הכסף יגיע.

(ובדיוק כשחככתי איזה שיר לשים פה בסיום,

שמעתי את זה מתנגן בצרכנייה)

.

.

[14 תגובות נפלו בדרך מישראבלוג; לקריאת הדיון המלא בחלון חדש]