בוקר טוב באמת
כותרות העיתונים צדו את עיניי בצרכנייה: משרד הבריאות הוציא הנחיות בטיחות לשימוש בטלפונים סלולריים.
(את אזהרת המשרד עצמה לא מצאתי ברשת, אבל זה כנראה המקור שלה, מלפני ארבעה ימים.)
בשעה טובה, ברצינות.
ברור לי שהמשרד היה צריך לבדוק ולחקור ולשקול את הראיות לכאן ולכאן לפני שפסק, אין לי ויכוח עם הקצב שלו.
אני רק מקווה שזה יוציא קצת רוח מהמפרשים של המלגלגים על אזהרות כאלה עד כה.
כי הנה, משרד הבריאות קבע. היה כתוב בעיתון.
אם הייתי ממש אופטימי, הייתי מקווה שאנשים יתחילו לקלוט את הדפוס החוזר פה.
כי הרי זה תמיד אותו סיפור: מוצר פלא חדש כובש את ההמון בסערה.
פיתרון מושלם, ונטול סיכונים.
"עובדה: כולם משתמשים ולאף אחד לא קורה כלום."
כל מי שמתריע על סכנות אפשריות, ומציע מתינות וזהירות באימוץ החידוש, נתפס כריאקציונר חשוך ואויב הקִדמה.
עד שעובר זמן מה, ואף אחד כבר לא יכול להתעלם מהראיות המצטברות לנזקים.
(וכעבור עוד זמן מה, גם הממסד המדעי והפוליטי נאלץ להודות בכך.)
זִכרו את הדי.די.טי, את האנרגיה הגרעינית, את המכונית.
את המיקרוגל והטלוויזיה וצבעי המאכל ושקית הניילון.
את "יותר חשמל, פחות עמל" (וגם יותר זיהום ופחות נפט, אבל מי שם לב.)
גלמים שקמו על יוצריהם, במידה זו או אחרת.
בחצי השני של המאה העשרים הפכה האנושות למעבדת ניסויים של אינספור חידושים והמצאות, בהיקף ובקצב חסרי תקדים מבחינה אבולוציונית. החל מפלסטיק ושלל כימיקלים מלאכותיים אחרים, דרך החומרים המרוכבים תוצרי תעשיית החלל (הלו טפלון) וכלה בהנדסה גנטית ובתקשורת המונים (to name but a few).
בלתי אפשרי לבדוק את ההשפעה של כל החידושים האלה על הסביבה הפיזית והנפשית שלנו. בכל מקרה, אי אפשר לבודד את ההשפעה הנפרדת של כל מרכיב במערכת: האם ילדות מבשילות מינית בגיל 8 בגלל המה-קוראים-אותו B בבקבוקי הפלסטיק, או בגלל החומרים המשמרים בשניצלים של "מאמא" עוף? האם המחלקות האונקולוגיות עולות על גדותיהן בגלל הסלולריים, זיהום האוויר, הריסוס על הירקות או הקרינה של תע"ש?
לך תדע.
ולך תסמוך על מישהו בבליל האינטרסים והבעלויות הצולבות.
"האם אתה מוכן להשתתף בניסוי… להשתתף בניבוי… להשתתף בגילוי?"
יש לי ברירה?
זאת אומרת, יש, אבל אני לא לודיט ולא איימיש.
אין לי שום כוונה להפנות עורף לעולם או להסתער על אנטנות סלולריות עם קלשון.
(עם זאת, אין לי גם שום כוונה להסתובב עם סלולרי מעבר למינימום הנדרש או לצרוך אוכל מתועש.)
רק רציתי להגיד משהו בזכות המתינות
(ואין לי ויכוח עם מי שיגיד שזה נכון גם לכימיקלים אקזוטיים כמו MDMA ובעיקר LSD.)
ומעניין לעניין באותו עניין,
רק בקנה מידה הרבה יותר קטן:
בוקר טוב גם לרן יניב הרטשטיין, שחיבר סופסוף את הבלוג של נענע10 למציאות והתייחס ברצינות לטענות על כשלי השדרוג.
אולי זה גם במענה לתרעומת בפוסט הקודם שלי, ועל כך תודתי.
הגבתי שם, ואתם מוזמנים לקרוא אם זה מעניין אתכם.
אני מיציתי את האנרגיות שלי בנושא הזה.
וכל מה שייאמר לא ישנה את העובדה שההתנהלות של נענע היתה שערורייתית בכל המישורים, הן מבחינה טכנית והן מבחינת הקשר והקשב לגולשים.
אחרי שבוע של בלגן, שעלה לי בכיומיים עבודה במצטבר, הפורום חזר למידת שמישות שמאפשרת דיון, ואני מתפנה לעשות לביתי.
(אופס, בעודי כותב שורות אלה, אני לא מצליח פתאום להיכנס לפורום.)
(אופסי, גם המנהלת השנייה לא.)
-ילדים, היזהרו ממעסיקים שמבטיחים ים של עבודה

-תרפה, תרגיע, הכסף יגיע.
(ובדיוק כשחככתי איזה שיר לשים פה בסיום,
שמעתי את זה מתנגן בצרכנייה)
.
.
[14 תגובות נפלו בדרך מישראבלוג; לקריאת הדיון המלא בחלון חדש]
תובל ב-28 יולי 2008 בשעה 12:26 #
אם סכנת הקרינה אכן קיימת, זה אומר שמתבודדים ומבודדים יחיו יותר. בוקר טוב, אם כך.
סוג של ברירה טבעית?
(כשזה מתחיל לפגוע בקרובים אליך, קצת קשה לשמור על ההסתכלות הפילוסופית.)
מה שכן, היתרון בקידמה הוא שיש לנו (לפחות לחלקנו בעל הפריבילגיה) יותר בחירה – יש הרבה דברים שאפשר לעשות (ועוד יותר דברים שאפשר להימנע מלעשות) כדי לשמור יותר על הבריאות.
מה שיפה הוא שבריאות ואקולוגיה הולכות יד ביד ברוב התחומים: מה שבריא לאדם, בדרך כלל בריא גם לאדמה.
עד לא מזמן היית נולד בכפר, עובד באותו שדה כל החיים ומת בסביבות גיל 40. היום אפשר לבחור בין הרבה אלטרנטיבות ורמות שעבוד. אממה, בשביל זה צריך קודם כל לפקוח עיניים ולחשוב בשביל עצמך.
ועם כל זאת, אני לא דוגל בתפיסה בנוסח הריינבו ש"רק אנחנו נשרוד וכל המיינסטרים ייכחד." זה לא עובד ככה, ולא חסרים אסונות שלא מבדילים בין אנרכיסט וקפיטליסט.
רואה שחורות ב-28 יולי 2008 בשעה 17:14 #
לפני שהחלטת לא להסתער על אנטנה סלולרית עם קלשון, שמת לב שאזהרות הן מפני המכשירים? ושגם משרד הבריאות כבר מבין שיותר אנטנות=פחות קרינה? אני רק אומר.
כן כן, הקטע עם הקלשון והאנטנה היה רק מחווה ללודיטים, שרדפו ככה אחרי רכבות.

אני מדבר בדיוק על זה – על האזהרות מפני המכשירים.
מה שכן, אם אתה כבר רוצה לתפוס אותי בקטנות, אז בטלפון אלחוטי אני דווקא כן משתמש
בכוונה לא התייחסתי לעניין המכשירים/אנטנות. במילא זה רק סימפטום. הבעיה היא חברה שעורכת ניסויי ענק בבני-אדם, וכמעט כולם משתתפים בחדווה בשם החדשנות, או האופנתיות או הנוחות ("תרבות הנוחות", ע"ע ארנה קזין), בלי להקדיש שנייה של מחשבה להשלכות.
זה הרי לא באמת מפתיע שלקרינה הזאת יש השלכות, ושההשלכות האלה חמורות יותר על ילדים. אבל נראה שהעדר לוקה בעיוורון זמני לעובדות ברורות מאליהן, עד שכותבים עליהן בעיתון.
אני קטנונית, אבל אחד המואשמים ההגיוניים להתפתחות מינית מוקדמת הם דווקא הפיטואסטרוגנים – חומרים דמויי אסטרוגן (הורמון נשי מרכזי) המצויים בשפע בסויה.
גם הפסילה הגורפת והזועמת של כל טכנולוגיה והתקדמות מתוך איזו אידיליה טבעית דמיונית היא חסרת מחשבה באותה מידה כאימוץ גורף של כל התקדמות. למשל האנרגיה הגרעינית הינה מזהמת פחות ויעילה יותר מכל שיטה, אך לעיניים הטכנופוביות המתחזות לאקופיליות היא איזה שד נורא ולכן אנחנו עוד נושמים פיח מזוט רעיל (ברור לי שאני מגזימה ולו הלוביסטים הנכונים היו רוצים בכך היינו עוברים מחר לאנרגיה גרעינית ומפסיקים להרעיל את תושבי אשדוד).
את לא קטנונית, ותודה על התגובה.
קיבלתי את ההערה לגבי הסויה, אבל איכשהו לא נראה לי שהבעיה מוגבלת למשפחות שאוכלות רק טופו.
הרמזים מצביעים על משהו שמוסיפים לאוכל מתועש, אבל לכי תדעי.
לגבי אנרגיה גרעינית: שמתי לב שבזמן האחרון יש איזשהו רטרו לתמיכה באנרגיה הזאת.
נכון שיש לה יתרונות.
העניין הוא שבשנות ה-50 טענו שאין לה חסרונות.
עכשיו, כשמודעים לסיכונים, אפשר לשקול ביישוב-דעת ואולי גם למצוא את הדרכים ליישם אותה בלי להרעיל את כל אירופה (ע"ע צ’רנוביל).
וזאת הנקודה שלי במאמר הזה, שכנראה לא הבהרתי מספיק: לא "פסילה זועמת וגורפת של כל התקדמות באשר היא", אלא כמו שאמרתי – בזכות המתינות, ונגד התלהבות מטורפת מכל המצאה חדשה כאילו היא-היא פיתרון הקסם לבעיה X.
הצולעת ב-29 יולי 2008 בשעה 16:15 #
הבשלות המינית (והסרטנית
) המוקדמת מגיעה כי באוכל מתועש יש המון חומרים כמו ההורמונים, כפי שציינת, שהגיעו אליו בשלבים שונים של "ייצורו" : הורמונים לעופות ובקר כדי שיניבו יותר תוצרת (חלב למשל). אנטיביוטיקה כדי שלא יחלו וחלילה תפחת כמות הבשר, וככל שהגידול המוני יותר כך בעלי החיים צפופים יותר ונתונים יותר למחלות ולכן מזריקים להם יותר. הנדוס של ירקות ופירות כדי שיהיו גדולים יותר, צבעוניים ומבריקים יותר ועמידים, וכל זה עוד לפני שהגענו למזון המעובד (מאובד) ממש, מאמא ופאפא עוף למיניהם. נראה ששוב התשובה ברורה, אך עוד לא נכתבה בעיתון
לא אמרת פעם שעדיף לא לקרוא עיתונים? או שהיית אז קצת איימיש
אבל אכן בשבח המתינות. אני מתנגדת באופן קיצוני לפנאטיות
מלה בסלע, אחותי
ועל הסייפא של דברייך כבר נאמר:
Death to all fanatics!
במקביל להתקדמות ולחידושים, הצטברו גם שיטות חקר בטיחות טובות יותר, סטנדרטים של בטיחות ויצור נאות, ונסיון של הרבה עשרות שנים בשימוש במוצרים וטכנולוגיות שונות.
רוב ההמלצות הרשמיות של משרד הבריאות מתחשבות בכל אלו והן די מהימנות.
ולחומרים ולשיטות הללו יש יתרונות אדירים – - שכדאי לציין אותם גם, למשל זה שתינוקות כיום לא מתים מדלקת אזניים – - זה בזכות האנטיביוטיקה המושמצת. האוכל המהונדס גנטית עוזר להאכיל רבים שאחרת לא יכלו להשיג אוכל. למשל.
חוצמזה שבאמת צריך להזהר ולהשמר, ולסמוך גם על האינטואיציה הבריאה. מי שחיכה למשרד הבריאות כדי לדבר פחות בסלולרי, שיהיה בריא.
יש פה מין קטע מצחיק, שאני צריך להתנתק מהאדמין כדי להגיב, וזאת הסיבה העיקרית שהתגובה שלי התעכבה.
ושוב, אני לא מתווכח עם הישגי המדע. אבל אני ממש לא שותף לאופטימיות שלך לגבי המודעות לנזקי הסלולרי. וזה לא רק עניין של לדבר. מספיק להחזיק את הטלפון בכיס של המכנסיים כדי להרוג זרעונים ולהגדיל סכנה לסרטן. מספיק לקחת את הטלפון בארנק נשי כדי להגביר את הסיכון לסרטן השד.
כך, לפחות על פי החשד. אבל החשד/ש הזה לא זוכה למודעות מספקת, לתהודה מספקת, לזהירות. וזה עלול להתפוצץ לנו בפנים עוד עשר שנים.
וזה רק על קצה המזלג. כרגיל.
סוכן זוטר, מקסימום לבלר » אני אישית לא משתמש, אבל… ב-14 דצמ' 2009 בשעה 13:50 #
[...] המדעית. אבל אני יודע שהמציאות מורכבת יותר. אז כן, אני סקפטי לגבי העולם החדש והמופלא שבונה לנו המדע, אבל אין בזאת כדי לשלול מכל וכל את [...]