אמש הסתבר שיש פקיד באוצר שמצא את הדרך לבלימת הגרעון: העלאת שכר הדירה של ניצולי השואה. שמו של הפקיד הוא צחי דוד, והוא הסביר בגאווה לחברי הכנסת ההמומים משהו של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת שבאמצעות העלאת שכר הדירה של ניצולי השואה החיים בהוסטלים בשני אחוזים – 70 שקלים בערך; כסף קטן לצחי דוד, כסף גדול לגמלאי – תצליח המדינה לחסוך שבעה מיליוני שקלים בשנה.

בעלי הזכרון ביניכם עשויים לזכור את המהומה שקמה כאשר ממשלת אולמרט הודיעה בגאווה שהיא תגדיל את קצבאות ניצולי השואה ב-83 שקלים שלמים ונוצצים. אולמרט נתן, צחי דוד לוקח. ואשר להפרש, 13 שקלים? אין מה לדאוג, הוא כבר נשחק.

כבר כתבתי כאן לעייפה על היחס הציני של מדינת ישראל לניצולי השואה. בתחילה, הם היו משהו שיש להתבייש בו, וצוו לשתוק; אחר כך, כשגוועה האידיאולוגיה הציונית למות ודוד בן גוריון ייסד את דת השואה, בהשתמשו במשפט אייכמן כמקבילה של קורבן אדם, הם התבקשו לפתוח בפומבי מחדש את פצעיהם, שבקושי הגלידו. מאז ועד הגיונה הטבעי של דת השואה – אמירתו של אליעזר שטרן ש"בכל דור ודור צריך אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מאושוויץ" – הם שימשו לישראל כעלה תאנה, מעין הסבר מהלך שתבינו אותנו, עברנו שואה, אין לנו ברירה אלא להתנהג כפי שאנחנו מתנהגים.

אבל, משום מה, זו לא הפעם הראשונה שניצולי שואה נמצאים על הכוונת של האוצר. ב-2006, הודיעה הקרן לרווחת ניצולי השואה כי היא סוגרת את פעילותה, לאחר שהאוצר לא העביר לה את הכסף שהובטח לה. אפילו הוקמה פעם ועדת חקירה בנושא. לשווא.

עכשיו, אני מבין שצחי דוד חייב למצוא את שבעת המיליונים הללו, ואני אשמח לסייע לו. אני לא כלכלן, אבל אני חושב שאם נעלה את מס החברות בישראל חזרה ל-27%, במקום 25% שעליהן הוא עומד מאז 2010, סביר שזה יכניס קצת יותר משבעה מיליונים. אולי אפילו הרבה יותר. כן, אני יודע – אומרים לנו שאם נעלה את המס, החברות יברחו. הן לא בורחות מניו זילנד (עם 30% מס), אוסטרליה (כנ"ל), בריטניה (בחלק מהמקרים, 28%, במקרים אחרים 21%), ולמרות שהמס הפדרלי על חברות בארה"ב יכול להגיע ל-35%, לא כולל מיסי מדינה, אף אחד לא חושב שקליפורניה (עם שיעור מס חברות, נפרד מזה הפדרלי, של 9.5%) מפגרת במיוחד.

או, אם לא נראה לצחי דוד שראוי להעלות את מס החברות כי זה יאיים על המשרה הבאה שלו, אולי צריך לדבר על ביטול ה"רפורמה" במס הכנסה. אחרי הכל, הרפורמה הזו בדיוק – שמורידה את שיעורי המס של העשירון העליון – היא זו שיוצרת את החור בהכנסות המיסים שמדאיג כל כך את האוצר. אולי אפשר להלחם ברצינות על תקציב הבטחון: אמש התברר שבור השומן המכונה צה"ל בלע – אופס! – עוד 560 מיליוני שקלים שיצאו לשווא. בחישוב מהיר, הסכום הזה יכול היה לכסות את הגזלה מניצולי השואה לאיזה 80 שנים, ודאי הרבה יותר משישראל תתקיים.

אמצעי אחר של האוצר לסתימת החור בתקציב, אם אכן יש חור (האוצר מודיע שוב ושוב על עודף בגביית מיסים, בתקווה שאף אחד לא ישים לב לסתירה בין העודף ובין הצורך בקיצוץ בלתי פוסק בשירותים לאזרח, מה שמכונה בעגה המקצועית תקציב המדינה) הוא מיסים עקיפים. כלומר, אנחנו נשלם יותר על מים, מזון, אלכוהול, דלק ומה לא – אבל שרי אריסון ויצחק תשובה יקבלו הטבת מס ענקית. לצחי דוד ולחבריו זה נראה, משום מה, טבעי לגמרי. אולי זה בגלל שהם כלכלנים, שחיים על פי אידיאולוגיה שבה אין בני אדם, רק מוצרים וכוחות יצור.

נערי האוצר בישראל מחזיקים בכוח רב. הם, למעשה, המנהלים של כל משרד ממשלתי שהם נמצאים בו. החשב המשרדי יכול לבלום כל יוזמה. הוא מבין בכל דבר. הוא מבין בחינוך יותר מהמורים, ברפואה יותר מהרופאים, ברווחה יותר מהמומחים.

אז הגיע הזמן שמי שיש לו הכוח, גם ישא באחריות ולא יסתתר. הבה נפסיק לדבר על נערי האוצר ונציין את השמות: לכל גזירה יש שם. אפשר להתחיל מצחי דוד, האיש שהגיש הצעה רצינית לקצץ בהטבות הדיור לקשישים ניצולי שואה. יודעים איפה הוא גר? שלחו לו מכתבים שאומרים בדיוק מה אתם חושבים עליו. מכירים אותו? אמרו לו את זה בפומבי, ברחוב. עד שנצליח להלאים את משרד האוצר, הגיע הזמן לתג מחיר נגדו.

(הפוסט נכתב בהשראת הפוסט הזה ב"מדרון חלקלק".)

ועוד דבר אחד: היללות של מחנה הימין על ירי כדורי הגומי בפינוי המאחז נשמעות חלולות למדי, במיוחד הסיסמה המגוחכת אף יותר משהיא גזענית, "יהודי לא יורה על יהודי". פעילי שמאל נורו, בבילעין ובמקומות אחרים, בלי יותר מדי מחאה, בלשון המעטה, מצד האחים היהודים.

הערה מנהלתית א': מאז הפוסט האחרון, התקבלו שתי תרומות בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה להודות בזאת לתורמים ולאחל להם שלעולם לא יזדקקו לחסדיו של צחי דוד.

הערה מנהלתית ב': מוקד הסיוע לעובדים זרים יוצא בקמפיין חדש כנגד שנאת הזרים בישראל, תחת השם "בתים פתוחים". מטרתו לאפשר לישראלים לבוא במגע ישיר עם הפליטים, לשמוע את סיפוריהם ולהבין אותם. זה נראה פרויקט ראוי מאד, ונקווה שהוא יצליח לחדור את חומות השנאה והבורות.

הערה מנהלתית ג': לאיור שמופיע בראש הפוסט אחראי איתמר.

(יוסי גורביץ)