החברים של ג'ורג'

הם עוצרים גם זאטוטים

פעם, מזמן, באינתיפאדה הראשונה, ישבתי במשמרת במנהל האזרחי בדיר אל בלאח ואיזה קצין צבא אוויל הודיע לי בקשר שהוא עצר "מסית ראשי." ביקשתי את תעודת הזהות שלו, כדי לבדוק אם הוא מבוקש, והקצין ענה שאין לו תעודת זהות. אמרתי לו שיילך לבית של העצור, התעודה בדרך כלל שם, והוא אמר "לא, לא, אתה לא מבין – אין לו תעודת זהות. הוא בן חמש." שתיקה של כמה שניות. "אמור שנית. אמרת בן חמש?" "כן." הלכתי להעיר את הקצין שלי. הוא צעק על קצין הצבא. הילד שוחרר.

מסתבר שאפשר להתדרדר גם משם. ניר ברקת, רשמית ראש העיריה ובפועל המושל הצבאי של מזרח ירושלים, ערך אמש (ג') סיור בעיסאוויה. התושבים הפגינו את מורת רוחם על ידי רגימת הפמליה של ברקת – מנהג מקובל בירושלים לאורך ההיסטוריה; הכהן הגדול אלכסנדר ינאי נרגם פעם באתרוגים – וזמן קצר לאחר מכן, מדווח שירות הידיעות הפלסטיני מען (בידיעה שקיבלה אישור ממקורות אחרים) עיכבו שוטרים סמויים את מוחמד עלי דירבאס, בן שבע (7). הם לקחו אותו לתחנת משטרה, שם עכבו אותו במשך כשלוש או ארבע שעות לצרכי חקירה, ואחר כך שחררו אותו. עדכון: מבדיקה של "בצלם עולה" כי גילו של דירבאס הוא שבע וחצי שנים, ולא כפי שדווח קודם לכן; שהוא נעצר בסביבות השעה 16:00 על ידי שוטרי יס"מ, לא מסתערבים; שהוא נלקח לתחנת משטרה מיד לאחר מעצרו; שאביו הגיע לתחנת המשטרה בסביבות השעה 18:00, אך נמנע ממנו מלראות את בנו עד השעה 21:00; אז נחקרו השניים במשך כשעתיים, ושוחררו בסביבות 23:00.

איפה להתחיל? נתחיל מזה שלמשטרה אין סמכות לעצור ילדים. גיל האחריות הפלילית הוא 12. קשה מאד להאמין שהמשטרה היתה מעזה לעצור ילד בן שש, אם הוא היה ילד יהודי – הזעקה היתה עולה השמימה, ובצדק. פה, כמובן, מדובר רק בילד פלסטיני, אז קשה להאמין שכלי התקשורת הישראלים יקדישו לו יותר מדי תשומת לב. הסיפור עדיין מעורפל ולא כל הפרטים ידועים, אבל על פניו נראה שדירבאס נחקר שלא בנוכחות מבוגר מבני משפחתו, בניגוד לחוק – כך, על כל פנים, טוענת המשפחה. אין סיבה לא להאמין לה: כפי שחשף דו"ח בצלם מיולי 2011, רוב מוחלט של הקטינים שנחקרו בגדה נחקרו ללא נוכחות מבוגר תומך. המצב שבו שוטרים סמויים "אוספים" ילד בן שש שבע ולוקחים אותו לתחנת משטרה, במשך שעות, ללא בן משפחה, דומה הרבה יותר לחטיפה ולהטלת אימה מאשר לפעולה משטרתית תקינה.

נזכיר שוב שרשמית, מזרח ירושלים סופחה לישראל ועל כן השוטרים היו צריכים להתנהג אל דירבאס כפי שהם צריכים להתנהג אל סתם ילד יהודי בן שש ממערב העיר. העובדה שבמזרח העיר מופעלים מסתערבים, מעוכבים ילדים בני שש, ובאופן כללי ישראל מתנהלת כאילו מדובר בשטח כבוש מעידה, אכן, שמדובר בשטח כבוש ושהפיקציה של "עיר שחוברה לה יחדיו" היא לא יותר מפיקציה.

ועוד דבר אחד: הרב השני בחשיבותו במגזר הליטאי, אהרן יהודה לייב שטיינמן, תקף בחריפות את הציבור החילוני והגדיר אותו כ"ערב רב ששונאים יהודים." ערב רב הם, במסורת הקבלית, סוג של קליפה שהתערבבה עם היהודים, מעין עמלק בדמות יהודים, שלפחות על פי מסורת אחת יהיו שלטון הרשע האחרון לפני בוא הגאולה. מטבע הדברים, מובן מה יש לעשות בהם. כאן המקום להזכיר שהרב הליטאי המוביל, יוסף שלום אלישיב, כבר קבע לפני כשנתיים וחצי שלחילונים אין מעמד של "תינוק שנשבה", כלומר שאי הבנתם בהלכה איננה יכולה עוד להגן עליהם מפני העונש שהם צפויים לו על פיה.

(יוסי גורביץ)