הידיעה ההזויה של היומיים האחרונים היא פרסום דו"ח ועדת הבדיקה בנושא הדיווח של רשת הטלוויזיה הצרפתית פראנס 2 על פרשת מוחמד א-דורה, תוצאותיו והשלכותיו. את הדו"ח – ש-17 המילים האחרונות של המשפט הקודם הן השם שלו – אפשר לקרוא כאן (זהירות, מסמך.) הוא נכתב בהוראתו של קיסרנו, בנימין הראשון, שהסמיך את השר דאז לנושאים אסטרטגיים, בוגי "משה" יעלון, להקים ועדת בדיקה בנושא בספטמבר 2012. ועדת הבדיקה כללה, לדברי הדו"ח (הערת שוליים מס' 2) נציגים של משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, המשרד לעניינים אסטרטגיים, משרד ההסברה והתפוצות, יחידת דובר צה"ל ומשטרת ישראל, כמו גם מומחים חיצוניים. מי היו הנציגים הללו, הדו"ח לא טורח להסביר.

כפי שאפשר לראות, הגופים המעורבים – להוציא משטרת ישראל, שאפילו ממשלת ישראל נואשה מיכולתה להסביר את התנהלותה – הם כולם גופי Hasbara במידה זו או אחרת. מאחר ובישראל יש אמונה מאגית ביכולתה של ה-Hasbara – מאגית במובן שאם זה נכשל, אז משתמשים בתירוץ קבוע ומנסים שוב – הוצאנו כספי ציבור על דו"ח משונה במיוחד.

אחת מן השניים: או שמישהו בממשלת ישראל האמין ברצינות שדו"ח שהיוזם שלו הוא בוגי "צורב התודעה" יעלון, ללא נוכחות של גורם בינלאומי כלשהו, יתקבל בעולם במשהו שאיננו סיבוב מהיר של האצבע ליד הרקה, ואז מצבנו גרוע כשחשבנו; או שכל הדו"ח הזה, כמו כל מיצגי ה-Hasbara כולם, מיועד רק לעשות לישראלים וליהודים המתמעטים שעדיין תומכים בספארטה שעל הירקון נעים בגב ולחזק את אמונתם (המאגית, כמובן) בצדקת דרכם.

מה אומר לנו הדו"ח? הוא טוען שמהצילומים של רשת 2 הצרפתית עולה שמוחמד א-דורה לא נורה, ודאי לא על ידי ישראלים, ודאי לא למוות. המסקנה שלו היתה שאם היו יריות, ובכלל לא בטוח שהיו יריות, הן על כל פנים לא היו יריות ישראליות ובשום מקרה הן לא פגעו בא-דורה או באביו.

האמת היא שקשה לברר מה באמת קרה שם, מה גם שצה"ל מיהר להרוס את המבנים באזור – לטענתו מסיבות בטחוניות, אבל בהחלט אפשר להאמין שהוא עשה זאת כדי שאי אפשר יהיה לשחזר את הזירה – אבל בהחלט יתכן שהירי היה דווקא פלסטיני, וצלמים פלסטיניים הם מקור מפוקפק כמעט כמו דובר צה"ל. אבל הוועדה הולכת שני צעדים הלאה: קודם כל, היא טוענת שמוחמד א-דורה לא מת, ושנית – שמכאן עולה שישראל לא הורגת ילדים.

נתחיל מהטענה הראשונה. מאד קשה להוכיח שלילה, למעשה זה נחשב לבלתי אפשרי, אבל במקרה שלפנינו זה דווקא היה אמור להיות קל יחסית. מוחמד א-דורה קבור בבית הקברות של בורייג', אחד ממחנות הפליטים הפחות סימפטיים ברצועת עזה (הייתי שם, יותר מדי זמן.) אם ישראל היתה רצינית בכוונותיה, היא היתה מקימת ועדת חקירה בינלאומית, ודורשת את הוצאת גופתו של א-דורה מקברו כדי להעביר אותה נתיחה שלאחר המוות. בעצם, אפילו אם היא לא רצתה ועדת חקירה בינלאומית, היא יכלה לעשות את זה: ישראל שלטה ברצועת עזה עד אוגוסט 2005, ומי שזוכר את המראות של חמושי צה"ל זוחלים בחולות של ציר פילדלפי כשהם סורקים אחר חלקי גופות של חיילים יודע שסוג כזה של פעולה היה סביר לגמרי מבחינתה. עכשיו, שניה, אם אני זוכר נכון, אחד בשם בוגי יעלון היה רמטכ"ל אז. הוא היה להוט במיוחד בנושאי Hasbara, אבל הוא לא הורה על הוצאת הגופה מקברה. למה? צריך לשאול אותו. אביו של א-דורה, אגב, אמר שהוא דווקא מסכים להוצאת הגופה מקברה. אבל הוועדה לא התקרבה אפילו לטריטוריה הזו.

אם מוחמד א-דורה לא מת, אז צריך להניח שאלא אם הרגנו אותו בשלל הפעולות הפרועות שלנו בעזה, הוא כנראה חי. ישראל שלטה ברצועת עזה, כאמור, במשך כמעט חמש שנים אחרי תקרית הירי הזו, כשהיא מפעילה שם שלל אמצעי מודיעין, בכלל זה רשת מסועפת מאד של מודיעים. החברה הפלסטינית, איך לומר, היא לא בדיוק זו של פושעים קשוחים מסיציליה והרעיון של אומרטה לא ממש תפס אצלם. היעילות של השב"כ בדיכוי טרור פלסטיני נובעת בדיוק מכך, ועד 2005 לשב"כ היו המון מנופים להפעלת לחץ על תושבי הרצועה. אם מוחמד א-דורה התגורר ברצועת עזה אחרי מותו המפוברק, הסיכוי שהמודיעין הישראלי לא היה שומע על כך הוא נמוך.

אין להוציא מכלל אפשרות ששירות מודיעין פלסטיני כלשהו רצח את א-דורה אחרי התקרית שבה הוא כלל לא נפגע: ארגונים במאבק שחרור לאומי יכולים להיות חסרי מעצורים עד מאד. ההגנה פוצצה את ספינת הגירוש הבריטית "פאטריה", והטביעה יותר מ-200 מעפילים, ואף אחד לא שילם על כך מחיר. מאוחר יותר, הישוב היהודי יתעלל לצרכי יח"צ במעפילי אקסודוס, ששלושה מהם שילמו בחייהם על ה"טרור המדיני" הזה, שהביא לתנועה הציונית דיווידנדים ניכרים בהצבעת הכ"ט בנובמבר. אז, כן, אני יכול לקנות את הרעיון שארגון פלסטיני כלשהו הרג את א-דורה לצרכי יח"צ. אבל, מה לעשות, לפני שאני משלם עבור החבילה הזו, אני רוצה לראות ראיות כלשהן לכך. והוועדה של בוגי – ועדה של צה"ל, למען צה"ל, על ידי צה"ל – אומרת לי שמוחמד א-דורה כלל לא מת. ואולי כלל לא היה, אלא משל היה.

יכולה, כמובן, להיות האפשרות שהמודיעין הפלסטיני, שידוע בפעולות החשאיות המוצלחות שלו ברחבי העולם, העלים את א-דורה לקריביים מבלי שהישראלים או המצרים יבחינו בכך, והוא יושב עכשיו באנטיגואה, שותה משהו אלכוהולי וקר על החוף, עליו הוא משלם בחלק מהכסף שקיבל עבור תרומתו למאבק הפלסטיני. שוב, אם למישהו יש ראיה לתיאוריה הזו, אשמח לראות אותה. ואם מישהו חושב ברצינות שאפשר, במאה ה-21, להרים מבצע כזה, יש לי גשר בלונדון למכור לו.

נותרת הטענה השניה: שישראל לא הורגת ילדים. פה הדם עולה לי לראש, ואין לי אלא לבקש מבוגי ללכת בנימוס לבצע בעצמו מעשה מגונה עם קקטוס. ישראל הרגה מאות ילדים; אני אתמקד במקרה אחד. בשנת 2004, הבחינו חמושי צה"ל במוצב ברפיח בילדה שמתקרבת למוצב שלהם. הילדה, איימאן אל המס בת ה-13 ועשרה חודשים, לא היתה חמושה. החמושים פתחו בירי לעברה, ובתגובה היא הסתובבה, פנתה לאחור, השליכה את התיק שלה הרחק ממנה, וניסתה לנוס. היא תפסה מחסה מאחורי קפל קרקע, ואחד החמושים דיווח עליה בקשר כעל "ילדה קטנה, מתה מפחד." החמושים המשיכו לירות לעברה, מישהו מהם כנראה פגע בה ופצע אותו אנושות, ומאוחר יותר הסתער עליה מפקד המוצב, סרן ר', מלווה במספר חמושים אחרים. כפי שקבע בית המשפט, סרן ר' רצח את איימאן אל המס (בלשונו האורווליאנית, "ביצע בה וידוא ניטרול") בירי של שני כדורים מטווח קצר. זמן קצר לאחר הירי, עלה ר' לרשת הפלוגתית, אמר שהוא ביצע וידוא הריגה, והורה "לירות בכל מי שנכנס למרחב, גם אם זה ילד בן שלוש."

לירות בכל מי שנכנס למרחב, גם אם זה ילד בן שלוש: זו הפקודה שנתן קצין בצה"ל. זה אומר כל מה שצריך לומר על הטענה שישראל לא הורגת ילדים. המקרה של איימאן אל המס התפרסם משום שהתירוצים של החמושים היו כה כושלים עד שאפילו בוגי נאלץ להדיח את האוגדונר, תא"ל שמואל זכאי, בעקבותיהם. קשה להאמין ששר הבטחון, שזוכר היטב כל עלבון וכל נחש שניסה לחדור את נעליו הגבוהות, לא זוכר את המקרה הזה. איימאן אל המס היא מרטיר פלסטיני מובהק הרבה יותר מא-דורה, שנקלע לאש; אלא שבמקרה שלה לא היו מצלמות וידאו באזור.

ואחרי כל זה, הדו"ח – אם ראוי לקרוא לו כך – מייבב על אי עמידה בסטנדרטים עיתונאיים. וואלה. לא הבנתי מה למשרד לעניינים אסטרטגיים ולדרשה על אתיקה עיתונאית, ואני משוכנע שאפילו בוגי מכיר את הפתגם "קשוט עצמך לפני שתקשוט אחרים." דו"צ ודומיו דיווחו לנו על כך שהחמאס מוביל קסאמים באמבולנסים, רק כדי שיתברר שמדובר באלונקה; הם טענו שפיגוע יצא מרצועת עזה כשהוא יצא מסיני, והם נמנעו מלהודות רשמית בטעות. בוגי עצמו אמר לנו שוב ושוב שהאינתיפאדה השניה מוכוונת מלמעלה ומתוכננת מראש – אבל הדו"ח שלו קובע (עמ' 10) שהדיווח על מותו של א-דורה "היווה השראה למחבלים רבים," והדו"ח אפילו מביא שלוש דוגמאות רלוונטיות (ושורה של דוגמאות לא רלוונטיות. לא, בוגי, מוחמד א-דורה לא הניע את בן לאדן לתקוף את מגדלי התאומים.)

וואלה. יכול להיות שהיו פיגועים שלא הונעו ישירות על ידי ההנהגה הפלסטינית? שהחברה הפלסטינית איננה hive mind ממושמע, צייתן כמו חייל יפני? מי היה מאמין. כמה חבל שבוגי לא היה מודע לכך לפני עשור, כשזה היה עשוי להועיל לו ולנו. או זה, או שבוגי ממשיך להאמין שלא משנה מה הוא אומר, הישראלים יקנו את זה כי פעם הוא היה רמטכ"ל גרוע.

למרבה הצער, הוא כנראה צודק.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)