קבוצה של מבקשי מקלט אפריקאים כלואה מזה חמישה ימים בצדה המערבי של הגדר שבנתה ממשלת נתניהו באזור סיני. הם נמצאים בפועל בשטח ישראלי, והם מסרבים לחזור למצרים. בעבר, חיילים מצרים ירו בפליטים.

מדובר בכ-20 איש, ביניהם שתי נשים, אחת מהן הרה. הם התחמקו מאימי המשטר שלהם, הצליחו שלא להתפס, להיענות ולהיאנס על ידי שבטי הבדואים של סיני, והגיעו לשטח ישראל. זו האחרונה לא רק שלא מאפשרת להם להכנס לשטחה, היא גם מסרבת להעביר להם מזון. מים היא מעבירה, אבל במשורה: החיילים במקום מדווחים כי הם קיבלו הוראה להעביר "כמה שפחות מים" לפליטים. אם לשפוט על פי התגובות, האספסוף (אוי לנו אם זהו "ציבור") היהודי משוכנע שהרעבתם של פליטים היא הדבר הנכון לעשות. אחרת הם עוד ייכנסו לכאן, יפרו את המאזן הדמוגרפי, יקחו לנו את מקומות העבודה ויחשקו בנשותינו. זרועותיה הרשמיות של ישראל צופות בשלווה צוננת בעשרים בני אדם, כל אחד מהם עולם ומלואו, גוססים ברעב ובצמא – בתוך שטחה. מחוץ לגדר, אבל בתוך שטחה.

האסוציאציה הראשונה שלי היתה הגירוש שביצעה גרמניה הנאצית של יהודים שמצב אזרחותם לא היה ברור: באוקטובר 1938 אספה הגסטאפו כ-12,000 יהודים שלטענתה היו אזרחים פולנים, והשליכה אותם אל מעבר לגבול. פולין, מצידה, טענה שמדובר באנשים שאזרחותם פקעה לפני שנים, וסירבה לקבל אותם. הם נתקעו בין הגבולות, מבוזים וקופאים מקור. במקרה שלהם, לפחות הצלב האדום הפולני טרח להאכיל אותם (עובדה שמופיעה בוויקיפדיה האנגלית אך לא, למרבה הפלא, בוויקיפדיה העברית); עד כה, למיטב ידיעתי, מד"א לא טרח להושיט סיוע ל-20 אנשים, ביניהם אשה הרה, שנמצאים בשטח ישראל. טוב, נו, זה מגן דוד אדום, לא צלב אדום; וכבר אמרה יפה שולמית אלוני שההבדל בין הנצרות ליהדות הוא שבנצרות יש חמלה.

איתמר שאלתיאל הגדיר את זה היטב: ככל שהמדינה מנסה להיות יהודית יותר, כך היא הופכת יותר לקריקטורה אנטישמית. הלורד רוטשילד הבין, עוד בימיו של הרצל, לאן חייב הפרויקט הציוני להתקדם, הוא כתב לו במכתב שהתנועה הציונית הצניעה במשך עשרות שנים ש"אומר לך בגילוי לב, שאני רואה באימה הקמת ישוב יהודי, והנימוק הוא פשוט וברור. ישוב כזה יהיה מתנשא בבחינת אני ואפסי עוד (התרגום של שולמית אלוני, המקור אנגלי כמובן – יצ"ג). זה יהיה גטו עם כל הדעות הקדומות של גטו. זו תהיה מדינה יהודית קטנה, אורתודוקסית ולא ליברלית, שתבודד ותפלה לרעה את הגויים ואת הנוצרים [ושתפעל] … על פי העקרון 'עשה לאחרים את שנעשה לך.'" לוסיאן וולף, ממנהיגי יהודי בריטניה שנאבק בהצהרת בלפור, חזה כבר אז שהמדינה הציונית "לא רק תחריף את הקשיים העומדים בפני יהודים בלתי משוחררים, ותסכן את חירויותיהם של היהודים המשוחררים בעולם כולו, אלא שבפלסטינה עצמה היא תביא ליצירת מדינה יהודית המתבססת על הגבלות אזרחיות ודתיות מהסוג המדיוואלי ביותר; מדינה שכתוצאה מכך לא תוכל לעמוד ושתגרום חרפה מתמשכת ליהודים וליהדות. אכן, אי אפשר שיהיה אחרת, כאשר לאום פוליטי נשען על מבחנים דתיים וגזעיים; ואין כל לאומיות יהודית אפשרית אחרת."

אברי גלעד, שטען לאחרונה שהאריתראים הם אסוננו, ניסה להגן על הטענה הזו היום בגל"צ (דקה 37:45 בערך, עמכם הסליחה על התועבה; האשימו את אסף רזון, ששלח לי את הקישור). הוא התחיל בטענה שהאיסלם משתלט על שוודיה באמצעות אונס (כך!) ושמהגרים מוסלמים אחראים לרוב מעשי האונס והרצח במדינה. גלעד חוזר, בשגיאה – בדרך כלל מייחסים את העניין הזה לנורווגיה – על עלילת דם ניאו נאצית, שהמקדם העיקרי שלה בישראל הוא, כמובן, בן דרור ימיני. למשטרת אוסלו, איך לומר, היו נתונים אחרים: רוב מוחלט של האנסים היו אירופאים. גלעד טען עוד שמוסלמים אחראים לרוב מעשי הרצח בשוודיה – שוב, הטעות היא שלו. ראוי לציין את רוצח ההמונים הציוני הלהוט אנדרס ברינג ברייוויק, שטבח בצעירים שהיו במחנה נוער של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בנורווגיה, כמי שאחראי להרבה יותר פשעי שנאה מאשר כל המוסלמים במדינה.

גלעד מתייחס עוד ל"כמות מדאיגה של מעשי אונס מצד אריתראים" – אין לכך שמץ של בסיס. על הנושא הזה כבר כתבתי כאן. רוב מעשי האונס בישראל מתבצעים על ידי יהודים כלפי יהודיות. גלינה וקס ציינה לאחרונה נקודה מעניינת: כשהשמרנים היהודים ממהרים להצביע על כל מקרה אונס או חשד לאונס מצד זר, הם שומטים את הטענה הרגילה שלהם, של "מה היא עשתה שם בלילה" ו"מי יודע מה היא לבשה." מבחינת הגזענים היהודים, כמו הגזענים בכל מקום, הוואגינה הנשית נמצאת בבעלותם ויכולה לשמש אותם כנשק.

עוד אמר גלעד ש"ישראל לא יכולה במצבה המזעזע להכיל קבוצות אוכלוסיה מתרבויות אלימות ופרימיטיביות." וואלה. האם התרבות האריתראית "אלימה ופרימיטיבית" יותר מזו האתיופית? כי אתיופים, כל זמן שהם יהודים או ספק יהודים (כולם, כזכור, עוברים כאן גיור לחומרא), ישראל דווקא שמחה לקבל. אפשר לומר ללא היסוס שישראל הוציאה סכומים עצומים על קליטה – כושלת במידה ניכרת – של יהודי אתיופיה, וזאת למרות "מצבה המזעזע." עובדה מאד לא נכונה פוליטית, למשל, היא השיעור הגבוה מאד ביחס של רצח נשים על ידי מהגרים מאתיופיה. ועדיין, אני לא רואה את גלעד מתייחס לתרבות שלהם כאל "פרימיטיבית ואלימה." פרימיטיביות ואלימות הן מנת חלקן של קבוצות לא יהודיות, כפי שהגדיר אותן כבר התלמוד – וההלכה היהודית (שולחן ערוך, יורה דעה, קנג' ב') עדיין אוסרת על גברים יהודיים ל"התייחד עם עובדי כוכבים, משום שהם חשודים על שפיכות דמים", ועל נשים יהודיות (שם, ד') נאמר ש"לא תתייחד ישראלית עם עובדי כוכבים, אפילו הם רבים ונשותיהם עמהם." אני רואה כאן תרבות פרימיטיבית ורוויות אלימות כבושה, אבל אני בכלל לא בטוח שזו התרבות האפריקאית.

גלעד הוסיף ש"רוצים, מסיבות שאני לא מבין, לאזרח קבוצת אוכלוסיה שלא תורמת דבר למדינה האומללה וגם לא יתרמו… הפכו לתקוות השמאל הקיצוני לעצירת הימין…". קודם כל, לא שמעתי אף אחד מדבר על אזרוח. מדברים, לכל היותר, על הענקת תושבות ובדרך כלל רק על הענקת מעמד פליט. שנית, כל האריתראים כולם בישראל הם כ-35 אלף איש, ואיכשהו, במדינה שיש בה שבעה מיליוני תושבים, אם "השמאל הקיצוני" חושב שהם יעצרו את הימין, כנראה שה"שמאל הקיצוני" מעשן חומר טוב במיוחד. גלעד, כמובן, חוזר כאן על עלילה של הימין היהודי: הם כל כך לא מסוגלים להבין איך מי שהם רואים כיהודים יכולים לחרוג מן החינוך היהודי ולגלות אנושיות פשוטה, שהם משוכנעים שיש כאן איזו קונספירציה דמיקולו.

על האריתראים עצמם אומר גלעד ש"הם לא פליטים, הם נמלטים מגיוס במדינתם ומייצאים לכאן על הדרך את הנחשלות האפריקאית." שוב, על נושא הנחשלות כבר דיברתי למעלה. על הטענה שהם "נמלטים מגיוס בארצם", אולי כדאי שגלעד יברר את העובדות. הצבא האריתראי משעבד את אזרחיו באופן שהוביל לשורה של סנקציות כבדות על המדינה מצד רוב העולם, כשישראל – למדינה היהודית יש היסטוריה מפוארת של תמיכה במשטרים מצורעים – היא חריג בולט מבחינה זו. אשר לשאלה האם הם פליטים, ובכן, התשובה לכך פשוטה מאד: ישראל לא מנסה לברר בכלל. במדינות אירופה, שיעור האריתראים שמקבלים מעמד של פליט גבוה מ-80%.

הציונים החליטו להקים את מדינתם סמוך לאפריקה. הרצל כתב על מדינה יהודית שתהיה מבצר קדמי של אירופה. ובכן, אנחנו כבר לא חיים בעידן הקולוניאליסטי שאפשר את הקמתה של ישראל. יש בעיית פליטים כלל עולמית, והמדינה היהודית תצטרך לעשות את חלקה – או, במילותיו של לוסיאן וולף, להיות "חרפה מתמשכת ליהודים וליהדות."

ויהודי ישראל, כשהבדרן אברי גלעד מעודד אותם, בחרו בחרפה. הפנים שלה הם פניה של אשה הרה, מורעבת, מתחננת למים, בשטח מדינת ישראל – ומחוץ לגדר.

עדכון: פעילי רופאים לזכויות אדם פעילים חברתיים ניסו הלילה להעביר מזון לפליטים שכלואים מחוץ לגדר. חמושי הצבא המוסרי יותר מהחמאס מנעו זאת מהם, והציגו להם צו שטח צבאי סגור שהוצא אתמול, לשלושה שבועות. המג"ד במקום אישר כי צה"ל איננו מעביר מזון לפליטים. בא לי למות.תיקון: הידיעה נמסרה לי על ידי הדוברת לשעבר של רופאים לזכויות אדם והנחתי בטעות שהיא מתייחסת אליהם. הטעות כולה שלי.

ועוד דבר אחד: פוגרומצ'יקי תג מחיר הכו הבוקר במנזר בלטרון. זו הזדמנות להזכר, שוב, בכך ששנאת האדם של חסידי הדמון יהוה לא עוצרת בפלסטינים ומוסלמים, אלא כוללת את כל המין האנושי. יש לקוות שהתורמים הנוצרים שמעבירים כספים רבים כל כך להתנחלויות יזכו יום אחד לטעום את נחת זרועם של הנחשים שטיפחו.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון, התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם ולאחל לו דרכון זר.

(יוסי גורביץ)