תגית: אנאלי

תביא אותה באנאלי עם הסינית, אבל רק עוד שעה

יצרני פורנו תמיד זקוקים לחידושים, והסיבה לכך ברורה. אולי לכן תעשיית הפורנו תמיד היוותה את הסמן הימני של טכנולוגיות חדשות, מימי המצאת הדפוס ועד ימינו. אולי הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היא קלטות וידיאו. הקלטות הראשונות שהוציאה סוני הייתה ה-Betamax, קלטת באורך שעה, שנועדה בעיקר להקלטת סרטים מהטלוויזיה, כי זה, חשבו בסוני, יהיה השימוש העיקרי למכשירי הווידיאו. הבעיה הייתה שיצרני סרטים בכלל ופורנו בפרט לא יכולים להסתפק בשעה, ולכן המציאו את קלטות ה-VHS, שהיו באורך שעתיים ויותר. תעשיית הפורנו בחרה בהן, והבטמקס נעלמה מהתמונה. גם היום, בימי ה-DVD באיכות גבוהה, כולם שמחים כשתעשיית הפורנו בוחרת בהם. אם כך, אם רוצים רגע לשחק באורי גלר, אולי כדאי להתבונן בטרנדים הטכנולוגיים של תעשיית הפורנו, כדי להבין איפה נהיה בעוד כמה שנים.

שם המשחק: קטגוריות מובחנות

זה כבר מסביר את כל עניין הפורנו 2.0 (juxel.com)

balloons, camel toe, catfighting, cheerleaders, cfnm, facesitting, female domination, glasses, glory hole, goth sex, latex & leather, messy girls, midget sex, office sex, pissing, smoking, tattoos & piercing, trample, uniforms, creampie, female ejaculation, feet & legs, hairy pussy, handjob, lingerie, panties, spanking, upskirt.

זו רשימה מתוך אתר הסקס הראשון שגוגל הציע לי כשחיפשתי: Porn Fetish. חלק מהדברים אין לי מושג אפילו מה הם אומרים, אבל המשמעות של זה היא ברורה: כולנו בני אדם, וכל אחד מאיתנו אוהב דברים אחרים. אין דין חובב כוס שעיר כחובב כוס עטוי משי, ואין שום סיבה שמישהו מהם יתפשר על תאוותיו, רק בגלל שכך קובעת מסעודה משדרות.

זו בשורה משמחת, אני חושבת. כי פירושו של דבר שעוד מעט הטלוויזיה שלנו לא תציע לנו יותר "ערוצי סדרות" או "ערוצי סרטים". היא תציע "ערוצי סדרות משפטיות עם טוויסט מדע בדיוני", “ערוצי מסיבות הומואים ברחבי העולם", “ערוצי נשים סמי אינטלקטואליות שמראיינות גנרלים בדימוס". מגניב.

שם המשחק 2: pull not push

60 אחוז מהתוכן שמורד ברשתות P2P (יעני, אימיול, ביטורנט, וחברותיהן לרשתות ההורדה) הוא פורנו. ראשית, זה אומר שצורת הפצת המדיה הזו תמשיך להתקיים, אם תעשיית המוזיקה והסרטים ירצו זאת או לא, וגם זה די מגניב. אבל אני חושבת שזה אומר גם משהו אחר: הצרכנים יחפשו את מה שהם רוצים, בזמן שהם רוצים, יורידו אותו למחשב שלהם, ויעשו איתו מה שהם רוצים מתי שהם רוצים. זה אומר, אולי, שבעתיד הטלוויזיה שלך לא תציע לך רק "ערוצי נשים סמי אינלקטואליות שמראיינות גנרלים בדימוס", אלא תציע לך את כל התכניות שהיו יכולות להיות בערוץ הזה אי פעם, ותריץ כל העת קדימונים שלהן, עד שיגיע הרגע המכריע ובו הוד רוממותו יחליט שעכשיו הוא רוצה לראות את אילנה דיין מראיינת את דן חלוץ, והוא פשוט ילחץ על הכפתור האדום, יחוש חבטה קלה בכיסא, וייצא לדרך. אנשים סוטים, אני אומרת לכם.

שם המשחק 3: ניידות????

כפתור בוס זה כל כך 1980 (socialporn.com)

 לכאורה, ההתקדמות הטבעית ביותר של תעשיית הפורנו היא מעבר לתוכן נייד. תעשו זאת איך  שאתם רוצים: בנגני מוזיקה, בטלפונים סלולריים, במחשבי כף יד, בקונסולת משחקים ניידת. זה לא משנה, העיקר שזה יילך איתכם לכל מקום. לעזאזל, תעשיית הפורנו הסלולרית עשתה מיליארד דולר בשנת 2005.

אבל האם זה בהכרח אומר שכולנו צריכים לחשוד בצעיר המגניב ההוא במושב לידנו באוטובוס שהוא רואה פורנו ממש בדרכו לצומת גלילות? לא בטוח. ראשית, אני לא בטוחה עד כמה זה מעורר לצפות בפורנו בדרכים. שנית, גם אם זה מעורר, לא ברור עד כמה זה רלוונטי לראות פורנו במסך של שלושה על ארבעה סנטימטרים. שלישית, מחקר לא ממש חד משמעי, אבל בכל זאת של נילסן, מגלה כי רק 15.8% מהאנשים עם האייפוד שמסוגל להראות וידיאו אכן עשו זאת אי פעם. אמנם אסור לשכוח כי היכולת לראות וידיאו בכל המכשירים הניידים היא יחסית חדשה, וייתכן כי הקהל ילמד לאהוב זאת. אבל בינתיים, כך נדמה, את טלוויזית המיינסטרים אנחנו נצרוך במחשכי ביתנו.

רגע, רגע, לא אמרת ווב 2.0

ועכשיו לשאלה שכל מי שעוסק בעתיד חייב לדון בה: זו בועה או לא בועה? היא תתפוצץ או שלעולם יהיו לנו אתרים בצבעי פסטל עם הכתובת Beta? ובכן, חיפוש לא סבוך במיוחד העלה די הרבה אתרי פורנו 2.0: יש אתרי כמו-יו-טיוב, יש אתרי שיתוף ודירוג כמו דיג, כמובן שיש תגיות, ומנועי חיפוש בשילובים שונים. מה שזה אומר, גבירותיי ורבותיי, זה שאנשים יודעים מה טוב להם. תנו להם דרך נוחה לחפש, לתייג ולהזרים את הפורנו שלהם, והם ייקחו אותה בשתי ידיים מוכות צלקות משעווה חמה שנשפכה ממסכי המחשב שלהם. למה שלא יעשו זאת?

בקיצור, קחו אותי כבר אל העתיד, הייאוש ייעשה כל כך הרבה יותר נוח.

פורנו – הפרוייקט

אני רוצה לדבר רגע על ויכוחים על פורנו. בויכוחים על פורנו יש דינמיקה מעניינת, שכמובן לא מתרחשת רק בוויכוחים על פורנו אלא גם בוויכוחים על דברים עקרוניים אחרים, אבל בפורנו, בגלל שזה נושא שמלהיט אותי בקלות, אני מזהה אותה יותר בקלות. והדינמיקה הזו קוראים לה: זהה גבולות גזרה.

ואני אסביר: לרוב האנשים שאני מכירה אין דעה מוצקה וחד משמעית בנושא. הם יכולים, למשל, להיות נגד פורנו, אבל להתעצבן על פמיניסטיות שחוברות עם דתיים כדי להכחיד אותו מן העולם. או שהם יכולים להיות בעד פורנו, אבל להיגעל מכל הפמיניסטיות שמנסות לעשות אחד כזה בעצמן כדי לשבור את חוקי המסולקנות+ציפורנים-שיער . בקיצור, העמדה שלהם לא חד משמעית, ולכן הם קודם מזהים את עמדת הדובר מולם – גבולות הגזרה – ואז קובעים את עמדתם ביחס אליו. למשל, אם הם מזהים שעומד מולם איש שמרני שחושב שצריך להכחיד את הפורנו כי הוא משחית את נפש הנוער הרכה, מייד הם ייצאו להגנת הפורנו כאילו הם לפחות מפיקים בלוס אנג'לס, וימהרו להעביר נושא כשהאיש ידחוק אותם אל פינות שלא נעים להם לדבר עליהן: ניצול, אונס, שחיתויות כספיות וגו'. אם, לעומת זאת, הם יזהו מולם חובב פורנו שחושב שהכל כשר והוא לא מבין על מה המהומה, הם ימהרו לצטט מחקרים ועדויות על הדברים הרעים, ויתחמקו כמיטב יכולתם כשהוא יאמר להם צנזורה וכוח השוק. ובגלל הדינמיקה הזו אפשר לשמוע את אותם אנשים אומרים דברים הפוכים לחלוטין בכל פעם שהם מדברים על הנושא עם אנשים שונים. ואני יודעת את זה כי זה קורה גם לי. ובכל פעם אני רוצה להימלט מן הדינמיקה, לגבש לי תפיסת עולם סדורה, ובכל פעם מישהו מגיע עם איזה "גרון עמוק" או קתרין מקינון ומשבש לי את המחשבה. אז החלטנו שנושא כזה – עסיסי ולוהט – הוא הנושא הראוי ביותר לפרוייקט. שנסו מותניכם כותבים וקוראים כי רגע ההכרזה מגיע: פרוייקט פורנו. כל מה שתוכלו להעלות על הדעת: מחשבות על סרט הפורנו האחרון שראיתם, הרהורים בעקבות מאמר, הסברים מלומדים לחיבתכם לאסיתית+אנאלי+כושי או אנקדוטות משעשעות על סצינת הפורנו הישראלית. הכל. עד 20.3 למייל של ההם או שלי או של איתמר.