עשן לבן, מאת תמר צורן, הוצאת אסיה
ד"ר דניאל בוקובזה, בסקירתו לספר "עשן לבן" (מוסף ספרים, הארץ, 5.6.2013), מתייחס לקושי לתמלל את הכאב ואת הדיכאון. כפסיכולוג, הוא מצביע על האפשרות לגעת בכאב בכל זאת, לא באמצעות תיאור מילולי ישיר, אלא דרך פעילות פרשנית של סימנים, דרך הקשבה לדברים הנאמרים ואמפתיה. כמי שעוסקת בספרות חשבתי כי בדומה לאופן שבו קשה לתמלל את הכאב, כך קשה לתמלל ולהסביר מהי אמנות, מה הופך יצירה כלשהי ליצירת אמנות. המשך לקרוא
על 'כתובת אש', הספר החדש של יעל נאמן
קצת מפחיד לקרוא ספר שני של סופרת שאהבת מאוד את הראשון שלה. ככל שאוהבים יותר, גדול יותר הפוטנציאל להתאכזב. ואני לא סתם אהבתי את 'היינו העתיד'. נפשי דבקה בנפשו של הספר הזה. לא גדלתי בקיבוץ, ובכל זאת הוא היה מפה חדה ומדויקת של אזורי הנפש שבהם עברו עלי הילדוּת וההתבגרות שלי. המשך לקרוא
יש מעט מאד אנשים שאני מקשיבה להמלצות הקריאה שלהם, בדרך כלל אני פשוט יהירה מדי. אחד מהאנשים האלו היא גבי סילון מחרגול. פעם ניהלנו איזו שיחה על ת.ק. בויל ומאז היה לי ברור שאני אקרא כל מה שהיא אומרת לי לקרוא. וכך, באחד האמשים כמו שאומרים בספרות, הלכתי לשבוע הספר להגיד שלום לאנשי חרגול החביבים עליי עד מאד. קודם כל קניתי את "הזקן השתגע" של אביבית משמרי (שהוא ספר מאד מומלץ לקריאה, אבל אין לי שום דרך לכתוב עליו פוסט שלם.) ואז גבי חייכה אליי ואמרה אולי תרצי גם את זה, והניחה בידי את "מטרה לילית" של ריקרדו פיגליה בתרגומה של ליה נירגד. כמובן שהוספתי אותו לשקית.
המשך לקרוא