הדרך מהבית שלי בשינקין לבית של אשתי בפייארברג. הדרך מהבית שלי בשינקין לרחוב בועז, שם נמצאת אקסטנציה של הבית שלי, איפה שדנה ודן-יה גרות. הדרך מכל מקום בו גרתי בשנים האחרונות לרחוב שאנן, בו גרים ההורים שלי. קומה שש בתחנה מרכזית חדשה, העלייה לאוטובוס 394, והנסיעה האינסופית אך מעלת הנוסטלגיה לאילת, שם גרו ההורים שלי פעם. הדרך היומיומית משינקין להרצליה פיתוח, עם הרגע הזה, שבו בהדרגה נגמרת תל אביב. הדרך היומיומית הארורה מהרצליה פיתוח לשינקין, עם שני הרמזורים הפקוקים מאד באיזור רכבת צפון. הדרך הכבר מאוסה משינקין לרחוב לינקולן, לבית קפה "התחתית". הירידה המשמחת לים ברחוב גאולה. רחובות פריז של "איש ישן". הסנטרל פארק ב"התפסן בשדה השיפון". היציאה הבעל-ביתית אל המרפסת ב"גטסבי הגדול". הדרך בין "לוח הבקרה" ל"כתיבת פוסט" במערכת ניהול התוכן של וורדפרס. הדרך בין פתיחת המייל ל"ריפליי" בג'ימייל. הדרך ההרפתקנית ומלאת המהמורות בין הלחיצה על כפתור Stumbleupon ועד שהאתר המקרי עולה.
כל הדרכים והמרחבים, הכבושים, החדשים, המציאותיים, הבדיוניים, התיאורטיים.
פרוייקט מרחבים.
20.6.08
יו נואו דה דריל: אתם כותבים (כלומר, אתם מתלהבים מהנושא, לוקחים יום יומיים לחשוב על איזה רעיון לפוסט, דוחים את זה עוד איזה שבוע, אחר כך אומרים מחר מחר איזה יומיים, ואז, אתם כותבים), שולחים לנו ל-itamarshaaltiel או ל-meitalsha או ל-hemeitster בג'ימייל, ואנחנו מעלים (אלא אם כן יש לכם כבר יוזר, כמובן).
לא מקובל לעבור לגור ביחד לפני החתונה?
היא לא באמת אשתי
כלומר, כבר בחרתי שמלה עם מחוך ועם נפוח בלמטה בצפון דיזינגוף, ואנחנו ביחד נצח קטן.
זה ביטוי כזה, כדי שלא אצטרך להסתבך עם חברה שלי/החברה שלי/בת הזוג שלי/זוגתי/הפרטנרית שלי.
יהיה תת-פרוייקט לרוכבי אופניים?
ומה נסגר עם הנשר
בצד שמאל למעלה
מה עם איזה לוגו חגיגי כדי שאפשר יהיה לזהות את הפוסטים של הפרויקט?
איתמר?
אח, שחר, הבקיאות שלך בחלוקת התפקידים מחממת את ליבי.
אני חוששת שאיתמר עסוק בלכלות סדרות טלוויזיה.
אבל כן, איתמר?
מעניין. אולי בגלל שגדלתי בקצה הצפוני כמעט של תל אביב וממנו יצאתי כמעט תמיד צפונה בילדותי תמיד נדמה היה לי שדווקא שם יש איזה מעבר חד שבו נגמרת העיר. אבל בכל פעם שאני יוצא את תל אביב דרומה או מזרחה אני נתקף בתחושה הזו של מעבר בתוך איזור דמדומים מתמשך שבו העיר מתמוססת (האמת היא שהניסוח המקורי שלי דיבר על משחק בצללים כמו אצל נסיכי אמבר אבל לא ידעתי אם הוא מתאים כאן)
(ומה קרה להרשמה לתגובות? אני משער אני נוגע בנושא רגיש ובל זאת)
בשבילי, כל מה שצפונית לפארק הירקון הוא לא תל אביב. ואז יש פער כזה בין ההרגשה לבין המבנים מסביב, שהם עדיין תל אביב. ואז אתה נוסע נוסע, ולאט לאט ההרגשה מתאחדת עם המציאות, חמש שניות לפני שאתה מגיע לצומת גלילות.
מה זה נסיכי אמבר?
כל עניין התגובות שונמך בגלל המעבר לעיצוב חדש. אני רוצה להגיד שאנחנו עובדים על זה, אבל אנחנו בעיקר מתעצלים על זה, אני חוששת. זה כל כך מתיש, כל החרא הזה.
נסיכי אמבר? נו זה סיפור ארוך. בקצרה מדובר באחת מסדרות הפנטזיה החשובות והמשפיעות ביותר. רוג'ר זילאזני יצר יקום שנמתח בין שני קטבים, אמבר וממלכות התוהו. אלה שני המקומות האמיתיים היחידים ביקום. כל העולמות המוכרים לנו הם רק צללים של שני המקומות האלה. נסיכי אמבר שעומדים במרכז הסאגה נהנים מיכולת "לשחק בצללים" הם עוברים מעולם לעולם באמצעות הכוח של המחשבה שלהם לשנות את המציאות. אם נסיך אמבר מעוניין לעבור מעולם אחד לאחר הוא יעשה את זה על ידי שינוי הדרגתי של המציאות שסביבו, הוא ידמיין מעבר לפינה עץ שאינו קיים בעולם שבו הוא נמצא, ואחר כך שינוי קל בגוון השמיים, עד שיגיע לעולם שאליו רצה להגיע.
ככה פחות או יותר אני מרגיש באזור צומת חולון נניח.