מיט רומני, מושל מסצ'וסטס לשעבר, נראה טוב, מדבר יפה, מאמין באלוהים ושמרן בדעותיו, נקי משחיתות (ככל הידוע) והוא אפילו אחד המועמדים המובילים לראשות המפלגה הרפובליקנית. הוא זכה לכתבת שער בניוזוויק ולכתבת רקע ארוכה בניו-יורק טיימס. האם הוא יהיה הנשיא הבא של ארה"ב? קשה להאמין. למה? כי רומני הוא מורמוני.אמריקה היא כידוע לכל מדינה של מהגרים. אבל לא סתם מהגרים. רבים מבין אלו שאכלסו את המדינה, אלו שהגיעו מאירופה, פרצו מערבה וכבשו עוד ועוד שטחים ביבשת המוזהבת, היו אנשים דתיים מאוד, נוצרים פרוטסטנטים שהמניע העיקרי להגירתם היה החופש דתי שהציעה להם אמריקה. בשבילם אותה ארץ נתנה להם אפשרויות בלתי מוגבלות לא מבחינה כלכלית, אלא בראש ובראשונה מבחינת הפולחן הדתי. אירופה, אחרי שנים של מלחמות דת עקובות מדם, לא אפשרה להם לעבוד את האל בשלווה, בייחוד לזרמים היותר מוזרים שביניהם.
מתוך החופש הדתי באמריקה הופיעו גם המורמונים, שהנביא המייסד שלהם, ג'וזף סמית, טען שמלאך הוביל אותו (בשנות העשרים של המאה התשע-עשרה) לגילוים של לוחות זהב, עליהם חקוק ספר שלם שמגלה שאחרי מותו ותחייתו של ישו, הגיע הלז אל יבשת אמריקה ושם הטיף את הבשורה הטובה לילידים. הילידים, אגב, כלומר האינדיאנים, היו (והינם) בעצם בני-ישראל אבודים שברחו לאמריקה מירושלים הנחרבת סביב 600 לפנה"ס. אחרי ישו הגיעה גם קבוצה של לבנים לאמריקה בספינה ויסדו במקום קהילות גדולות של נוצרים הגונים. ברבות השנים הם נכחדו, אבל סמית נבחר להיות הנביא שיגלה את דבר קיומם ואת המשך המסר האלוהי של ישו. הוא תרגם את הכתוב על אותם לוחות זהב (שהם כתבו) בעזרת "אורים ותומים" שנתן לו המלאך ופרסם את "ספר מורמון" ב- 1830. אחר כך הוא נרצח על ידי המון זועם. כיום יש כ- 13 מיליון מורמונים בעולם, שמפורסמים בעיקר הודות למנהג הפוליגמיה שהיה חביב עליהם עד תחילת המאה התשע-עשרה (ועדיין מתקיים בקרב כמה זרמים משניים של הכנסייה).נדמה לי שאני יודע מה אתם חושבים: לוחות זהב? קשקוש בלבוש. אבל האם יותר הגיוני ששליחות אלוהית תתחיל עם שיח בוער, לידת בתולין או פניה מהמלאך גבריאל? משום מה אנחנו מוכנים להאמין בניסים ונפלאות כל עוד הם התרחשו לפני יותר מאלפיים שנה. אחר כך זה כבר "לא הגיוני". כמובן, רבים גם לא מאמינים בניסים ההם, אבל בכל זאת מוכנים לכבד את המסורות שמבוססות עליהם. מסורות שמבוססות על ניסים מודרניים נחשבות למעשי שרלטנות. אירוני הוא שבכך אימצנו למעשה בדיוק את גרסתן של אותן המסורות העתיקות, שמתעקשות (כל אחת לגבי עצמה כמובן) שאחרי שהן קיבלו את דבר האל שערי שמיים ננעלו ואלוהים החליט לשתוק לנצח. והנה בא אותו סמית ומכריז על עצמו כנביא!
זאת רק אחת הסיבות לכך שארה"ב הפרוטסטנטית מאוד לא אוהבת את המורמונים המוזרים (בעבר הרחוק היו אפילו רציחות הדדיות). בכל סקר ששואל "את מי היית מוכן לבחור לנשיא", מורמונים מקבלים אחוזים נמוכים אפילו מיהודים. קשה להאמין שפרוטסטנטים אדוקים, מצביעי המפלגה הרפובליקנית, שמרנים ופונדמנטליסטים יראי שמיים ומנופפי מקרא, יצליחו להתגבר על איבה של שנים ולבחור ברומני כמועמדם לנשיאות.
אבל למורמונים יש דאגות גדולות מאלו. התפתחויות שונות של המדע בעשרות השנים האחרונות מעלות שאלות בקשר לאמת שסיפרו אותם לוחות זהב. למשל חקר הגנום המודרני: מה לעשות שעל פי מיפוי גנטי פשוט מגיעים למסקנה שלא ייתכן שהאינדיאנים הם עבריים קדמונים? מה לעשות? לשנות! במהדורה האחרונה של ה- Book of Mormon שונו כמה מילים בהקדמה. במקום שהיה כתוב שהעבריים הם ה- "principal ancestors of the American Indians", כתוב עכשיו שהם "among the ancestors of the American Indians", ויחי ההבדל הקטן.אבל יש עוד בעיות עם הספר (לבד מזה, אגב, שהוא אחד הטקסטים הדתיים המשעממים בתבל): סמית טען שהוא תירגם את הלוחות מ"מצרית משודרגת", אבל בלשנים מדופלמים לא שמעו על שפה כזאת, ולא ברור למה שעבריים קדומים לא יכתבו בעברית. הספר גם מציין מתכות, פילים, מרכבות וחיטה, שכולם עדיין לא נתגלו באמריקה באותה תקופה (עד 400 לספירה). אין גם כל ממצא ארכיאולוגי שמעיד על קיומן של ממלכות שמוזכרות בספר, ושל הקרב הסופי (תמיד יש קרב סופי) שאמור היה לכלול מאות אלפי לוחמים. למורמונים כמובן יש תירוצים מתרוצים שונים לכל אלה, כמו גם למאות שינויים שנערכו בספר אחרי מותו של סמית, ושאי אפשר שלא יעמעמו את הילת הקדוּשה שאמורה לאפוף אותו (בהקדמה לספר הוא מושווה לתנ"ך ולברית החדשה כ"עוד התגלות" של אלוהים).
מה לעשות, יש בעיה עם המצאתם של מיתוסים מודרניים. הז'אנר הזה היה טוב לזמנו, והיום נראה שאין לו מקום. זה לא מקרה שהסיינטולוגים מסתירים את קשקושי המד"ב שלהם ולא חושפים אותם אפילו לחברי הקהילה עצמם. אנחנו בעידן שבו הדת הולכת ומופנמת, והופכת לעניין נפשי (או, במילה חילונית יותר, פסיכולוגי) בעיקרו. קוראים לזה היום "רוחניות", ולכולנו מובן מאיליו שהתחום שבו אנחנו אמורים להתעמת עם השאלות הגדולות של הקיום האנושי נמצא בין שתי אוזנינו. בנייתם של מגדלים מטאפיזיים מתקבלת במקרה הטוב בחיוך סלחני, ובמקרה הפחות טוב בזלזול, ובמקרה הגרוע ביותר פשוט נתקלת באדישות.
לתהליך ההפנמה של הדת יש לזה יתרונות וחסרונות. היתרון הוא שכמובן מסוכן מאוד להאמין בכל מני אגדות ולתלות את בטחוננו בקיומן (למשל, אם אנחנו מצפים שבית המקדש III יהווה פתרון מלא לכל עקות האנושות). עדיף להתמודד ברצינות עם המציאות, עם עצמנו, ולנסות להיות בני אדם טובים יותר. החסרון הוא שללא מיתוס שמהווה תשתית משותפת של ראיית עולם ותכליתו, קשה יותר להיות אדם טוב, כי הסולידריות והדאגה לזולת מתמוססת בין הסיפורים הפרטיים של כולנו.
שכחתי לציין שהרשימה התפרסמה גם אצלי בבלוג.
יש שורה של בעיות עם המורמונים, שלא מתמצות בעובדה שהם מצצו את התיאולוגיה שלהם מהאצבע בשלב מאוחר מאד. אחרי הכל, הלותרניות עדיין לא חגגה 500 שנים ואף אחד לא מתייחס אליה כמו לילד חורג ג'ינג'י.
המורמונים לא היו מוכנים לקבל כמרים שחורים עד סוף שנות השבעים של המאה ה-20, משום שהם החזיקו בתפיסה שהשחורים הם "בני חם" שקוללו על ידי אלוהים. שינוי העמדה התיאולוגי הפתאומי התקבל בחשדנות וקרירות, בלשון המעטה.
התיאולוגיה של המורמונים קרובה הרבה יותר לזו של הסיינטולוגים מאשר לזו של פרוטסטנטים מן השורה. הם מאמינים שבני האדם יכולים להפוך לאלים, שישוע – לכשיקפוץ לביקור שני בכדור הארץ – יבקר קודם כל דווקא במיסורי, ושאפשר להטביל אנשים למורמוניות גם לאחר מותם. התפיסה הזו מרגיזה המון, המון אנשים ובצדק.
וישנה, אם דיברנו על רומני, הבעיה הקלה שהכנסיה מנוהלת על ידי אפיפיור-בפועל. החשש שנשיא ארצות הברית יצטרך לבחור בין הוראות ממנהיג הכנסיה שלו ובין נידוי כמעט הטביע את מסע הבחירות של קנדי, שערך נאום שלם בנושא; רומני מתעקש, בינתיים, שלא לערוך נאום כזה.
יוסי, כל זה נכון, אבל לא ממש קשור למה שכתבתי, והוא על עצם קיומו של מיתוס בדת מודרנית.
הרשה לי להידבק לשורה האחרונה: "ללא מיתוס שמהווה תשתית משותפת של ראיית עולם ותכליתו, קשה יותר להיות אדם טוב, כי הסולידריות והדאגה לזולת מתמוססת בין הסיפורים הפרטיים של כולנו". אני לא בטוח שזה נכון. למיתוסים יש ערך, אבל אני מעדיף אתוסים. ואם כבר מיתוס, עדיף כזה על סתם בני אדם, בלי אלים. נראה לי שלמיתוס כזה יש פוטנציאל גדול יותר, והרסני פחות.
אתה צודק: לא דייקתי בלשוני שם. המילה "מיתוס" מצומצמת מדי, ובהחלט אתוס יעשה את העבודה (האמת, בשבילך אני אפילו מוכן להתפשר על "מטא-נראטיב"). ובעניין אי-עירוב אלים, בסך הכל גם אני לא ממש מתלהב מדמויות שמימיות למניהן. אבל אל תשכח שהרבה נזק גם נגרם בזמננו מכמה מיתוסים מאוד אנושיים.
הדת הבאהית מבוססת על התגלות אלוהית שארעה כביכול באמצע המאה ה-19.
תומר – רומני לא יהיה נשיא ארה"ב בגלל הרבה סיבות, מורמוניות איננה אחת מהן. למעשה רומני מוביל בקרב המועמדים הרפובליקנים באחוזי התמיכה בקרב הימין הדתי, כשהאקבי, כומר בפטיסטי, אחריו.
אני לא מסכים עם הגישה הרומנטית לדת. שימוש עיקרי למיתוסים הוא לאגד אנשים, שזה רלוונטי (בעידן התרום מדינתי) בעיקר למלחמות, וגם כיום הדת היא בעיקר כלי לריאקציה, בעוד שהמוסר החילוני התקדם ועקף אותה מזמן בסיבוב.
באופן יותר בסיסי, בשביל אלטרואיזם לא צריך את חסדי האלים, סיפור בריאה הוא לא תנאי הכרחי (או מספיק. או אפילו מעלה) למצפון.
נקודה יותר בעייתית לדעתי היא שמשותפת לשלושת הדתות המונותאיסטיות (וגם, לצורך העניין, לסיינטולוגים) חלוקה מאד ברורה לקבוצת פנים וקבוצת חוץ (במקרה של הדת, "בני הדת" מול "כופרים/גויים") ונורמות מוסריות שונות ואיך אנסח, מתירניות משהו, בהתנהגות מול קבוצת החוץ.
כך שאני טוען, בניגוד למה שנכתב בפיסקה האחרונה, שלא רק שמיתוסים אינם מובילים בהכרח לדאגה לזולת, כשהם עושים זאת הם מביאים לדאגה לקבוצה מאד ספציפית, ולאפתיה במקרה הטוב, ושנאה יוקדת במקרה הרע, כלפי מי שלא שייך לאותה מסגרת.
איל (אני לא מצליח להיכנס לתגובה שלך אז אענה לך כאן): כשאתה אומר שהמוסר החילוני עקף את זה הדתי מזמן, אתה ודאי מתכוון להומניזם ולוויניו. לכך אני מסכים, אבל הבעיה היא שהיום אפילו ההומניזם כמטא-נראטיב הולך ומתמוסס. ודאי שאני לא מציע לחזור למוסר דתי שבטי. אני רק טוען שאיזשהו סיפור-על היה יכול לספק סולידריות שחסרה לנו.
תיקנתי את המיתוסים. אבל רק כי רציתי להרגיש קצת כמו האלוהים של האינטרנט
אני לא חושב על אתוס כמושג בעל תחולה רחבה ממיתוס, אלא כעל דבר מה שונה, מעין מצע שממנו המיתוס יונק משמעות.
ולגבי המיתוסים האנושיים, אתה צודק לגמרי.
תומר ,קראתי את הכתבה שלך על האנשים הסוגדים לדת בכל דרך שהיא המובילה גם לדרך של פולטיקה בימנו בכל פסגות העולם כפי שציינת אמריקה והמושל שלה, כנראה שהבורא החליט שרק באחרית הימים יבנה לנו בית מקדש משום שאיננו ראויים לכך מסיבות שאינם ברורות, לפתע עולה לי דרישתו של הרב שלנו בבית הכנסת על פרשת תולדות שכל אדם במה שהוא נכשל הוא צריך לרסן את עצמו במידות אני חושבת שרוב בעיותי הן תאוה
אני נכשלת במידה זו ועלי לתקן את עצמי.
שלום תומר
המסקנות אליהם אתה מגיע בקשר לשבירת המיתוסים של הדתות, טועה ומטעה ככל שהוא נוגע ליהדות.
אכן הנצרות מתבססת על התגלות שנתגלתה לישו והאיסלם מתבסס בעיקר על התגלות המלאך למוחמד. לעומתם היהדות אינה מבוססת על התגלות שנעשתה לאדם יחיד כלל וכלל. היא מבוססת על עם שלם, שש מאות אלף גברים מלבד נשים זקנים וטף אשר ראו בעיניהם את נס קריעת ים סוף ואת מעמד הר סיני. אין עוד דת בעולם אשר בספרי הקודש שלה מעידה כי האמור בה נעשה מול כל כך הרבה אנשים בצורה כל כך גלויה. היהדות זו הדת היחידה בה האלוקים התגלה לא לאדם בודד במערה חשוכה או כדבריך בשיח בוער, האלוקים התגלה בפני כל העם במעמד הר סיני וכל העם שמע באזניו את קולו של האלוקים.
אילו רצה משה רבינו להמציא דת משלו, האם היה סביר שהוא היה כותב בתורה שכל העם היה עד לקריעת ים סוף, הרי מייד היו מוכיחים אותו כשקרן. האם היה יכול לומר שכל העם שמע את הקולות ואת הברקים במעמד הר סיני, הרי מייד היו סוקלים אותו באבנים כנוכל.
לא זו אף זו, מאותו נס של קריעת ים סוף ויציאת מצרים, חוגגים היהודים מדי שנה חג מיוחד, חג הפסח, אשר בו מספרים ביציאת מצרים וכך עוברת העדות מאב לבנו במשך הדורות ללא הפסקה.
האם ייתכן להמציא חג כזה שאנשים יספרו משהו שהראשונים בתור לא ראו בעיניהם. אם זה בן אדם אחד הוא יכול להמציא, כאשר מדובר בעדות של עם שלם לא ניתן להמציא.
זהו ההבדל הדק בין הדת האמיתית לבין שאר הדתות, בין הדת שאינה כופה עצמה על שום עם אחר, לא מנסה לגייר אנשים אחרים ולצרפם לדתה, היא שמורה אך ורק למי שנולד לעם המיוחד הזה.
לעומתם הנצרות והאיסלם ניסו לשכנע את הכופרים ומי שלא הלך בעצתם נטבח בחרב כידוע.
אני אודה לך באם תתקן את מאמרך כך שיתייחס להשוואות בין המורמונים לשאר הדתות אולם באשר להשוואה ליהדות, אין לה מקום כלל וכלל
יובל
יובל,
לצערי הידע שלך בהיסטוריה לוקה.
ראשית, מעמד הר סיני הוא מיתוס, ולא אירוע שהתרחש (לפחות לא כפי שהוא מוצג במקרא).
שנית, היהדות איננה הדת היחידה שמעידה על התגלות פומבית. שותפה לה גם הנצרות, אשר על פי הסיפור (שכמובן גם הוא מיתוס) הקיסר קונסטנטינוס וצבאו המונה 50,000 איש ראו כולם יחד בשמיים צלב גדול ומתחתיו המילים "in hoc signo vinces", כלומר "בסמל הזה תנצח" (באותה תקופה אלוהים התחיל לדבר לטינית), והוא אכן ניצח את הקרב שהוא הלך לקראתו, ולכן ניצר את כל האימפריה הרומית. כך שאם אתה מאמין לסיפור מעמד הר סיני, נראה לי שתהיה חייב להאמין גם לסיפור התנצרותה של האימפריה הרומית (הייתכן שחמישים אלף איש ישקרו? הייתכן שקונסטנטינוס ימציא סיפור כזה – הרי מייד היו מוכיחים אותו כשקרן! וכו'.
שנית, היהדות בהחלט גיירה אנשים בכוח, פשוט זה קרה רק כשהיה לה כוח, וזה היה נדיר. אבל למשל במלכות החשמונאים זה אכן היה המצב, ויוחנן הורקנוס הראשון כבש וגייר בכוח את האדומים, בער בשנה 110 לפנה"ס.
שא ברכה,
תומר
להזכירכם לפני בחירת אובמה אמרו שאין סיכוי שארה"ב תבחר נשיא שחור, כך שצריך להזהר מפסילת הסיכויים של מועמד מורמוני. עובדה שקנדי בסוף כן נבחר למרות שהיה קתולי, ועוד מול מועמד חזק מאוד – ניקסון, שנחשב אז לכוכב עולה ולבסוף נבחר לנשיא
מכיוון שאובמה הוא הנשיא המכהן והמועמד שמולו בכל מקרה לא יהיה כריזמטי כמו רייגן, הכל תלוי באובמה ובמצב הכלכלה ערב הבחירות. מגמת שיפור ואופטימיות בחברה האמריקאית – אובמה מנצח בקלות. עלייה באבטלה ותחושות פסימיות או פשלה ביטחונית גדולה (כמו משבר בני הערובה של קרטר) – אובמה מפסיד, גם למורמוני.
יהיה זה חכם מצד אובמה לשמור על ממלכתיות ולא לעשות שום דבר חריג בתקופה הקרובה ולקוות לטוב
והנה, למרות הכל, חמש שנים מאוחר יותר – רומני מוביל בסקרים.
אגב, אני מכיר דת אחרת ששני שלישים מהאבות המייסדים שלה היו פוליגמים ועד היום חלק מכהני הדת מתירים בנסיבות מסויימות נישואי אשה נוספת לגבר נשוי.
תודה לך תומר!
השילוב של ההומור עם העובודת וההגיון הבריא הוא מנצח
"(באותה תקופה אלוהים התחיל לדבר לטינית)" אני עד עכשיו מתגלגל:)
תומר, היה מרתק לקרוא את מה שכתבת ולא פחות את תגובות הקוראים והמענה שלך אליהם. תודה!