סלאבוי סוגר מעגל

סלאבוי ז'יז'ק כתב מאמר בניו יורק טיימס היום. כמקובל בקרב השמאל הפרו-טוטליטרי, הדיווחים על הזוועות של המשטר הסיני מפריעים לז'יזק הרבה יותר מן הזוועות עצמן. הוא פותח את מאמרו בצו הסיני, שקבע לפני כחודש כי מעתה נאסר על גלגול נשמות ללא אישור ממשלתי. הצו מגוחך רק על פניו, כי מוקד ההתנגדות לכיבוש הסיני בטיבט מתבטא בדת הלאמות, המבוססת על גלגול נשמות; הצו מיועד לוודא כי רק נזיר המקבל הוראות מפקינג יהפוך ללאמה. משמעותו פוליטית לחלוטין, גם אם על פניו הוא נראה מגוחך דתית.

את האופוזיציה הטיבטית הוא פוטר במשפט אחד: “מוזר לשמוע דמוקרטים בעיני עצמם המגנים את רדיפתם של תומכי הדלאי לאמה, שהוא ראש מדינה בלתי נבחר". אני רחוק מלהיות חסיד של הדלאי לאמה או של הבודהיזם באופן כללי, אבל כן, יש לי בעיה עם רדיפתם של פעילים בלתי אלימים שרוצים לשחרר את עמם מהכיבוש הארוך ביותר הקיים כיום, על ידי המעצמה הדורסנית והברברית ביותר כיום. בהחלט יכול להיות שנסיגה סינית מטיבט תחזיר לשם את שלטון הנזירים הלא סימפטי; יכול להיות באותה מידה שחמישים השנים שבילה הדלאי לאמה במערב יובילו לשינוי משמעותי שם. בינתיים, תא העינויים של הנזירים הוא תיאורטי; זה של הסינים, ממשי למדי.

אבל זה בסדר, מנחם אותנו ז'יז'ק: הסינים עברו מסתם ברבריות לשלב מפלצתי הרבה יותר, השלב האמריקני. “בשנים האחרונות שינו הסינים את מדיניותם בטיבט: בנוסף על כפיה צבאית, הם נשענים הרבה יותר על קולוניזציה אתנית וכלכלית… בקצרה, הדימוי התקשורתי של חיילים סינים ברוטלים המטילים אימה על נזירים בודהיסטים מסתיר מהפך סוציו-אקונומי בנוסח אמריקני, היעיל הרבה יותר… מהו כוח הדיכוי של משטרה חשאית, מחנות ושומרים אדומים המשמידים מונומנטים עתיקים, בהשוואה לכוחו של קפיטליזם בלתי מרוסן, כשאנו דנים בחתירה תחת כל היחסים החברתיים המסורתיים?”

ז'יזק, יקיר השמאל הפוסט-משהו, כותב את התועבה הזו שבוע בלבד לאחר דיכויה של התקוממות עממית בבורמה, שבה אכן חיילים שאומנו וחומשו על ידי סין רצחו, עינו וכלאו נזירים בודהיסטים, לוחמי חירות אמיצים אחרים, ועיתונאים. אבל, היי, לפחות החונטה של טיבט לא מרשה קריוקי, ומשתמשת בשיטות מסורתיות ואותנטיות של דיכוי. ז'יז'ק היה מאד רוצה שנדבר על משהו אחר, ועל כן הוא מסתער על המטרה הישנה והטובה: האימפריאליזם התרבותי המערבי.

בעולמו ההפוך של סלאבו, העובדה שבני טיפש עשרה מקשיבים לבריטני ספירס במקום לזמרה המקומית גרועה יותר מהגולאג. העובדה שמקדונלנד פתחו סניף נוסף מסוכנת הרבה יותר מפתיחת בסיס חדש של המשטרה החשאית. נעילת נייק במקום סנדל הופכת אותך למשת"פ – גם אתה מעדיף, בכל מאודך, את הקיטש של דיסני על האותנטיות הקודרת נוסח קונפוציוס שחזרה לאופנה בסין לא בגלל שיש לך משהו נגד קונפוציוס, אלא בגלל שאתה, איך לומר, רוצה קצת חופש. חופש פוליטי הוא לא אותנטי, הוא זיוף מערבי.

ואם השטות הזו נשמעת לכם מוכרת, זה לא במקרה. יש לה גרסה מקומית. כשהמפלגות החרדיות מדברות על "השואה השקטה" – בחירתם של יהודים לחדול להיות יהודים – הן משתמשות בדיוק בטיעון הזה: גדול המחטיאו יותר מהורגו. קבלתה מרצון של תרבות אחרת, “לא אותנטית", שקולה – לא, למעשה גרועה יותר – לרצח בעינויים, לאחר שנשלל ממך כל צלם אנוש.

ז'יז'ק קרוב מאד לעמדה הזו. למעשה, הוא מתענג על הלהט של אנשי האויב. בדברו על השמדת פסלי הבודהא באפגניסטן על ידי אנשי הטאליבאן, הוא כותב "בניגוד אלינו המתוחכמים, הם באמת האמינו בדת שלהם, ועל כן לא חשו כבוד רב לערך התרבותי של מונומנטים של דתות אחרות". בקיצור, הפנאט האותנטי עדיף על הסובלן "התלוש"; הוא עדיין מסוגל לחוש להט.

שיאן האינטלקטואלי של 40 שנות פוסט-משהו, כפי שהוא מתגשם על ידי ז'יז'ק והשוטים המעריצים אותו, הוא ערגה נואשת למשהו לוהט, משהו לא מתורבת, משהו לא מעודן, משהו לא פושר. הפנאטים מרגשים אותו. התרבות המערבית מעוררת בו תיעוב: כל כולה דיסנילנד וקריוקי וצריכה. בשם הסובלנות יהודים חוגגים את כריסטמס ונוצרים משתתפים בסעודות פסח. אף אחד לא מאמין בשום דבר. מי יתן לנו קצת חושך, קצת ימי ביניים, קצת גסות, קצת אמונה – כי כידוע, האמונה היא גסה וימי ביניימית וחשוכה. בקצרה, מי יעשה לנו טובה ויכבה כבר את האור, ישמיד כבר את התרבות העייפה והסוטה הזו.

זה לא מתחיל בז'יז'ק, כמובן. כבר פוקו ניסה לטעון שהדמות החשובה באמת בחברה היא זו של הסוטה, כלומר של משמיד החברה, של פורע הנורמות שלה. הניהיליזם הזה מזכיר לנו, באופן מטריד, שמקורה של התנועה הפוסט מודרניסטית הוא בחבר הנלהב במפלגה הנאצית, מרטין היידיגר, ובמשת"פ הבלגי האנטישמי, פול דה מאן.

וכשאנחנו מתבוננים על האידיאולוגיה הפוסט מודרניסטית כעל אידיאולוגיה של שנאת התרבות (המערבית, בכל מקרה), של שאיפה להשמדתה, של עייפות מן העולם המתועש, של חזרה בלתי אפשרית לאיזה אותנטי רומנטי, הכל מתבהר. פתאום הכל מובן. ברור מדוע האנשים האלה תמיד עומדים בצד השני – יהיה הצד השני עריץ רוסי או אוליגרכיה קפיטליסטית סינית, רודן עיראקי, דמגוג איראני או רוצח עם יוגוסלבי. תרבות ההמונים – או, ליתר דיוק, התפיסה האליטיסטית שלהם של תרבות ההמונים – מגעילה אותם עד כדי כך שהם שואפים, במודע ובתת מודע, להכחדתה.

בקצרה, זו עוד כת מוות, עוד קבוצה הממתינה בכליון עיניים לכליון וליום הדין. פעם הם היו מדליקים לפידים בראשי גבעות; היום הם מפרסמים מאמרים בניו יורק טיימס.

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור

17 תגובות “סלאבוי סוגר מעגל”

  1. פוסט מעולה.
    סוף סוף הבנתי מה מפריע לי בז'יז'ק. ובכל זאת, יש משהו כל-כך רומנטי בתפישה הזאת שקשה שלא להדלק עליה.

  2. יוסי, אני חייב לומר שקראתי את המאמר של ז'יז'ק ולא מצאתי על מה אתה נזעק. אני אמנם מחבב את ז'יז'ק אישית (שמעתי אותו פעם בירושלים והיה ממש קונצרט) אבל לא את תורתו, ובוודאי שהוא נגוע, כפי שכתבת, באותו עיוות ערכי שמאלני קיצוני/פוסטמודרני שאתה מגנה בצדק.

    אבל: המאמר שלו הזה די מתון, באמת. מה הוא בעצם אומר? שקפיטליזם מחסל תרבויות טוב יותר מקלצ'ניקוב. זה נכון מאוד, וגם אתה תודה בזה. מה עוד? הנה:

    "While there are of course many religious believers in the West, especially in the United States, vast numbers of our societal elite follow (some of the) religious rituals and mores of our tradition only out of respect for the “lifestyle” of the community to which we belong: Christmas trees in shopping centers every December; neighborhood Easter egg hunts; Passover dinners celebrated by nonbelieving Jews."

    רגע, נכון או לא? ז'יז'ק כבר מזמן זועק נגד השטחיות שבדת וברוחניות הפוסט-מודרנית, ובכך הוא צודק לדעתי. הוא טוען במאמר הנ"ל שמפחיד אותנו שיש אנשים שממש מאמינים "בשטויות האלו", וגם בזה הוא צודק. זה כל מה שהוא אומר. המרחק בין זה לבין "כת מוות, עוד קבוצה הממתינה בכליון עיניים לכליון וליום הדין" דומה לזה שבין להאסה לבייג'ינג.

  3. א) ז'יז'ק "פוטר את האופוזיציה הטיבטית במשפט אחד" כי המאמר שלו לא עוסק באופוזיציה הטיבטית. הוא מזכיר אותה בהערת אגב והוא לא מצדיק את הדיכוי שלה, הוא פשוט מצביע על כך שצריך לזכור שהיא בסופו של דבר תומכת בתיאוקרטיה טוטליטרית.

    ב) לא ממש נטען במאמר שהקפיטליזם המערבי גרוע יותר מהשלטון הסיני. המאמר בכלל לא עוסק בשאלות של מוסר. הוא אומר שהקפיטליזם יעיל יותר לשליטה באוכלוסייה, אבל זה נאמר מנקודת מבט פוליטית פרגמטית, בלי קשר לשאלות של טוב או רע.

    ג) ז'יז'ק אמנם מביע אי-נחת מסוימת מכך שבחברה הליברלית להאמין במשהו ברצינות נחשב לתכונה רעה, אבל נראה לי שיש מרחק די ניכר בין זה לבין הטענה שהכנסת לו לפה, לפיה "הפנאט האותנטי עדיף על הסובלן "התלוש"".

    ד) אני לא יודע איפה פוקו טען ש"הדמות החשובה באמת בחברה היא זו של הסוטה", אבל אני די משוכנע שהוא מעולם לא הגדיר סוטה כ"משמיד החברה". העניין של פוקו בסוטים מתמקד פחות במה שהסוטים עצמם עושים ויותר במה שעומד מאחורי זה שחברה ממסוימת מסמנת פרקטיקות מסוימות כ"סוטות". הסוטה הוא לא "פורע הנורמות" של החברה – אם כבר, החברה מגדירה את הנורמות שלה באמצעות הדרתם של הסוטים.

    ה) לא ממש ברור לי למה אתה קורא "האידיאולוגיה הפוסט-מודרניסטית". היידגר נחשב באופן די קונצנסואלי לאחד הפילוסופים החשובים של המאה ה-20 והוא מקובל על אסכולות רבות. אני לא יודע אם פוקו התייחס לדה מאן, אבל אני מעריך שהוא אהב אותו בערך כמו שהוא אהב את דרידה, כלומר, שנא אותו בכל נימי נפשו. לא נראה לי גם שז'יז'ק מעריך את דה מאן במיוחד, ואם פוקו היה חי סביר להניח שהוא היה די סולד מהאוריינטציות הפסיכואנליטיות של ז'יז'ק. במילים אחרות, כל אחד מההוגים שהזכרת עומד בפני עצמו ואין ממש קשר ביניהם לבין איזושהי "אידיאולוגיה פוסט מודרניסטית", תהיה אשר תהיה.

    ו) נראה לי שהפעם האחרונה שהגבתי למשהו שכתבת היתה באולטינט לפני איזה 15 שנה. גם אז לא הסכמתי.

  4. תיקון קצר: האופוזיציה הטיבטית כבר מזמן לא תומכת ב"תיאוקרטיה טוטליטרית". נכון שלפני הכיבוש הסיני והגלות, הנזירים בטיבט היו די פיאודליים (להבנתי הם היו בעלי האדמה שהאיכרים עיבדו), אבל בעשרות השנים האחרונות הדלאי לאמה הפך את המנהיגות הטיבטית הגולה לדמוקרטית הרבה יותר. שיא התהליך היה במשאל עם בקרב הטיבטים הגוליםלגבי השאלה האם הם רוצים שהוא ייצג את העם הטיבטי מול סין. עכשיו, אני לא נאיבי עד כדי כך כדי לחשוב שזה משאל עם מייצג, והעובדה שהטיבטי הממוצא מתייחס לדלאי לאמה כאל אל (סוג של, תומר פרסיקו היה מסביר את זה טוב יותר) בוודאי קצת משפיעה במשאל כזה, אבל עדיין, אין דין הממשלה הטיבטית הגולה כדין המפלגה הקומוניסטית.
    גם לגבי שיטות הדיכוי הסיניות, הרי שחלק מהותי מהדיכוי הסיני הוא העברה של אוכלוסיות של מהגרים סינים לתוך טיבט, תוך פיתוח מאסיבי של האיזור. למעשה, כבר היום מספר המתנחלים הסינים בטיבט גדול כמעט כמו מספר הטיבטים. העברה של אוכלוסיה בצורה שיטתית, תוך פיתוח אורבני יזום (כולל מבצע אדיר של רכבת סין-טיבט) *אינם* דוגמאות לדיכוי קפיטליסטי, אלא להיפך, דוגמאות לדיכוי שנוצר על ידי שלטון מרכזי וכלכלה ריכוזית.
    אין בכך לומר שסין לא מפעילה *גם* דיכוי קפיטליסטי, אך ההתמקדות של ז'יז'ק דווקא בסוג דיכוי אחד ולא באחר נובעת, ככל הנראה, מההטיה האידיאולוגית שלו, ודבר זה מחזק, לדעתי, את העמדה שנדב מתאר בפוסט.

  5. סיון, יכול להיות שז'יז'ק לא מדייק בעובדות מבחינת שיטת הממשל המועדפת על הטיבטים או המדיניות הכלכלית של סין, אני לא מביו מספיק בנושא הזה בשביל לשפוט כמה הוא מבין, אבל אם זה היה כל מה שיוסי היה מאשים אותו בו לא הייתי נזעק לתקן אותו. יוסי מאשים אותו בדברים הרבה יותר חמורים. עכשיו, אני מסכים שמבחינה פוליטית טהורה הדבר האחראי יותר לעשות בהקשר הזה זה לגנות את סין ולהדגיש את העוול שהיא יוצרת הן בדיכוי של הטיבטים והן ביחסה לאזרחים שלה, אבל צריך גם לזכור את הקונטקסט שבו המאמר הזה מתפרסם – "ניו יורק טיימס" זה עיתון לליברלים אינטלקטואליים וסביר להניח שרובם מודעים טוב מאוד מי הצד הרע בסבסוך הזה. ז'יז'ק פשוט מנסה להעלות כמה רעיונות שהם פחות קומון-סנסיים עבור הליברל הממוצע. אפשר להסכים ואפשר לא להסכים עם הרעיונות שלו, אבל בסופו של דבר זאת נראית לי פעולה די חיובית – גם מנקודת מבט ליברלית.

  6. "אבל בעשרות השנים האחרונות הדלאי לאמה הפך את המנהיגות הטיבטית הגולה לדמוקרטית הרבה יותר." ימים יגידו, יש לקוות. בכל מקרה, החשש מפיאודליזם טיבטי פחות מסוכן ממציאות הדיכוי הסיני.

  7. "אבל צריך גם לזכור את הקונטקסט שבו המאמר הזה מתפרסם – ”ניו יורק טיימס“ זה עיתון לליברלים אינטלקטואליים וסביר להניח שרובם מודעים טוב מאוד מי הצד הרע בסבסוך הזה." זהו, שאני בכלל לא בטוח שזה הקונטקסט. כמו שאני רואה את זה, ז'יז'ק פשוט מבצע עוד ספין אנטי מערבי, ומצליח להוציא את ארצות הברית בתור הבחור הרע בטיבט. ויש מספיק שמאלנים טיפשים שאוכלים את הקש הזה.

  8. "כמו שאני רואה את זה, ז‘יז‘ק פשוט מבצע עוד ספין אנטי מערבי, ומצליח להוציא את ארצות הברית בתור הבחור הרע בטיבט. ויש מספיק שמאלנים טיפשים שאוכלים את הקש הזה." – טוב, כמו שניסיתי להראות בתגובה הראשונה שלי, זה ממש לא משהו שמשתמע בהכרח מהמאמר שלו, ואני אומר את זה בתור שמאלני טיפש. ז'יז'ק הוא פרובוקטור וכמו שהוא אוהב לכתוב על קקי או על ביצי קינדר כאובייקט לעיון פילוסופי, הוא אוהב גם לערער על האינטואיציות של הליברל הממוצע. זה יכול להיות מעצבן לפעמים אבל לא הייתי אומר שזה הופך אותו לחבר ב"כת מוות, עוד קבוצה הממתינה בכליון עיניים לכליון וליום הדין". זאת פשוט הנישה שהוא תפס בכל הסצנה של ה"תיאוריה הביקורתית" ולדעתי הוא בסופו של דבר עושה את התפקיד הזה בצורה די טובה.

  9. לגבי א', ד' ו-ה' אני די איתך. אבל אני לא ממש מצליח להבין את ב' ולא נוח לי עם ג'.

    ב. מה פירוש "הקפיטליזם יעיל יותר לשליטה באוכלוסיה"? מי בדיוק שולט? הקפיטליזם? כי, אתה יודע, לדבר על אידיאולוגיה שלטת זה מאוד שונה מלדבר על שליטתה המתמשכת של חונטה. מה גם שאפשר לטעון, עם כל תיעובי לליברטיאניות החדשה, שהאוכלוסיה אינה נשלטת כפי שהיא מרוצה מההסדר הקיים. תבוא ותאמר שהיא מרוצה מאחר שהמערכת מכילה מנגנוני שכנוע, ואומר לך שאעדיף את המנגנונים הללו על פני הגולאגים.

    ג. נראה לי שהפרשנות של יוסי דווקא משתמעת יותר מהטקסט. ז'יז'ק לא נשמע כמי שמביע "אי נחת מסוימת", הוא נשמע כמי שמתענג על פנאטיות.

  10. "זאת פשוט הנישה שהוא תפס בכל הסצנה של ה“תיאוריה הביקורתית“ " – והנישה הזו היא לומר שהמערב אשם בהכל, וגם במה שהוא לא אשם הוא בעצם אשם גם. אני לא יודע אם המקור ךתפיסה הזו הוא אכן ברצון מודע/לא-מודע להכחדתה של התרבות המערבית, כפי שיוסי טוען, או פשוט מרצון לעצבן (סליחה, לאתגר את הליברל המערבי), אבל זו בטוח עמדה נורא משעממת.
    מה שניסיתי לומר קודם הוא שז'יז'ק מעוות את העובדות לצורך צרכיו, מכיוון שהדיכוי הסיני הוא דווקא במובנים רבים מאוד מסורתי ולא קפיטליסטי. סליחה, אבל אני לא חושב ש"להעלות כמה רעיונות שהם פחות קומון-סנסיים עבור הליברל הממוצע" זו סיבה מוצדקת כדי לאסוף אוסף של חצאי אמיתות ומשם להגיע למסקנה מופרכת.

  11. סיון – בשום מקום במאמר של ז'יז'ק לא נאמר ש"המערב אשם בהכל", זה משהו שיוסי הכניס לו לפה, ולדעתי אין לו שום ביסוס, וזאת הסיבה שגם כתבתי את התגובה שלי. אם מה שהוא כותב משעמם אותך, את לא חייבת לקרוא את זה. אני בטוח שהרבה דברים שמעניינים אותך משעממים אותי וזכותו של כל אחד לקרוא את מה שמעניין אותו. בכל מקרה, נראה לי שעל זה שסין הפכה למדינה יותר קפיטליסטית מאז התקופה של דנג שייאופינג, ובטח בשנים האחרונות, לא ממש יש מה להתווכח. להחליט אם הדיכוי הוא 60% קפיטליסטי או 30% קפיטליסטי נראה לי גם כן די חסר טעם. כמו שכתבתי בתגובה הקודמת שלי, אין לי מספיק ידע בשביל לשפוט כמה ז'יז'ק מדייק או לא מדייק בעובדות. אבל גם אם הוא טועה בהן, לא נראה לי שזה חלק מאיזושהי קונספירציה סבוכה להכפיש את שמו של המערב. הוא מנסה להעלות שם מספר רעיונות (שאת חלקם הוא פיתח כבר בספרים שלו בעבר), ויכול להיות שהדוגמה שהוא לקח היא לא הכי מוצלחת, אבל זאת לא סיבה לקפוץ לכל מיני מסקנות מרחיקות לכת.

  12. נדב, אין ספק שהעמדה שיוסי מציג בפוסט שלו לא ניתנת להסקה אך ורק מהמאמר הקצא של ז'יז'ק, ויוסי עצמו מדבר על ז'יז'ק בהכללה ועל "שמאל פוסט-משהו" "שמאל פרו-טוטליטרי" וכו'. אני לא מתכוון להגן על העמדה של יוסי כפי שהיא מוצגת אצלו, ולא התייחסתי גם לשתי הפסקאות האחרונות שלו, שנראה לי שהפריעו לך מאוד.
    אבל כן, אני סבור שיש לז'יז'ק אג'נדה אנטי-מערבית, והאג'נדה הזו מתפרצת בצורה ברורה באמצע המאמר במשפט "Beijing finally learned the lesson: what is the oppressive power of secret police forces, camps and Red Guards destroying ancient monuments compared to the power of unbridled capitalism to undermine all traditional social relations?"
    אני כן שותף לטענה של יוסי שמשפט כזה, בשבוע שבו אנו רואים דיכוי טוטליטרי בבורמה הוא חרפה.
    אני כן סבור כי המשפט הזה נובע אצל ז'יז'ק מתוך עעיוות, ככל הנראה מכוון של אמצעי הדיכוי בסין: ממאוד מאוד משנה אם הדיכוי של סין הוא קפיטליסטי (מה אתם רוצים מסין, היא בסה"כ עושה מה שקורה במערב כבר שנים, זה המסר) או שזהו דיכוי מרכזי, אלים, מהסוג שלא ייתכן כיום כמעט באף מדינה דמוקרטית (אבוי לנו, בחלק מהדברים הכמעט הוא בגללנו, אבל זה נושא אחר). העובדה שז'יז'ק בוחר בעמדה הראשונה, העובדה שהוא מעוות את המציאות כדי לבחור בה, היא זו שגרמה לי לכתוב שנראה שהוא מאשים את המערב בכל דבר. אולי לא בכל דבר, אבל בטח גם בדיכוי של סין.
    יש כאן תפיסה, ששותפה לאותה "נישה ביקורתית" שבמסגרתה מנסים להראות כי כל סוג של דיכוי וחולי טוטליטרי, הוא בעצם פרי של הקולוניאליזם המערבי, המקורי או התרבותי.
    הסיבה ששמתי מלכתחילה דגש על העובדות, הוא שנראה לי כי, גם במאמר הזה, המחבר קודם ירה את החץ האג'נדה שלו, ורק אח"כ התחיל לצייר את עיגולי המטרה העובדתיים סביבו. ומה לעשות, שככה לא בונים טיעון.

  13. ב. במקרה הספציפי של סין, מי ששולט הוא הבירוקרטיה הגבוהה של המפלגה הקומוניסטית, שהיא בסופו של דבר סוג של חונטה. קפיטליזם, בכל אופן, אינו אידיאולוגיה, אלא שיטה להסדרת יחסי ייצור ומסחר. בהנחה שאתה מקבל את הטענה שפוליטיקה וכלכלה אינם תחומים אוטונומיים לגמרי, אלא שלובים זה בזה לפחות במידה מסוימת (טענה שמקובלת הן על רוב השמאל ["הפוליטיקאים משרתים את האינטרסים של בעלי ההון"] והן על רוב הימין ["דמוקרטיה לא יכולה להתקיים ללא שוק חופשי"]), הרי שאני לא רואה מה הבעייה באמירה שהקפיטליזם יכול לשמש ככלי אפקטיבי בידי השלטון הסיני. השאלה היא רק מה האפקט שלו. בניגוד לטיעון הימני שהעלתי לעיל, הרי שז'יז'ק טוען שהקפיטליזם הסיני לא בא לאפשר יותר זכויות אזרחיות, אלא דווקא להעמיק את הדיכוי של השלטון.

    הטענה שהאוכלוסיה אינה נשלטת אם היא מרוצה מהסדר הקיים בעייתית בעיני משתי סיבות:

    1) הטענה הזו מעודדת רלטיביזם מוסרי. הרי באותה מידה אתה יכול להשתמש בה כדי לתמוך בכל מיני מנהגים מפלצתיים כמו מילת נשים, בטענה שזה מה שמקובל על רוב האוכלוסייה באותם מקומות שבהם המנהג הזה רווח ושהאוכלוסייה מרוצה מההסדר הזה.

    2) מעבר לכך, ה"אוכלוסיה" ככלל לעולם לא מרוצה מהסדר הקיים. תמיד יהיו גורמים שיתנגדו לו, ואין דרך אמפירית למדוד בדיוק מה משקלם של אותם גורמים באוכלוסייה. גם בדמוקרטיות ליברליות יש אנשים רבים שמתנגדים לסדר הקיים, וגם במדינות טוטליטריות יש אנשים רבים שתומכים בשלטון. השלטון, מצידו, תמיד ינסה לייצר את מראית העין של "אוכלוסייה" טוטלית כלשהי שתומכת בסדר הקיים, בעוד שהמתנגדים יוצגו כ"סהרוריים" (כלומר, פגומים מבחינה נפשית), "גיס חמישי" (כלומר, פגומים מבחינת נאמנות לאומית), וכו'. התפקיד שלנו (טוב, שלי ושל החתולה שלי) כקוראים ביקורתיים היא לנסות ולראות מעבר למראית העין הזו. אם המנגנונים הללו עדיפים על הגולאגים זה לא רלבנטי בהקשר זה, מאחר וז'ז'ק אינו מציע את הגולאגים כאלטרנטיבה.

    ג. טוב, בדיוק איך ז'יז'ק מרגיש עמוק בפנים לא אני ולא אתה (ואפילו לא יוסי) יודעים. אני לא הרגשתי שם יותר התענגות ממה שהלאקאניאני הממוצע מחויב להביע. בכל מקרה, אני יכול לגלות לך בסוד שהקטע על הפנאטים לקוח כמעט מילה במילה מההקדמה ל"הבובה והגמד" (תורגם בעברית כ"הסובייקט שאמור להאמין"), ספר שלא בא לפאר את הפונדמנטליזם המוסלמי, אלא דווקא לפתח תיאוריה פוליטית מטריאליסטית-נוצרית, כלומר, מערבית למהדרין.

  14. אני לא חושב שיש לז'יז'ק אג'נדה אנטי-מערבית (כמה אנטי-מערבי יכול להיות בן אדם שכתב טקסט לקטלוג של אברקרומבי אנד פיטש?), אבל גם אם יש לו אג'נדה כזו זה לא נראה לי כל כך חשוב. לכל אחד מאיתנו יש את האג'נדה שלו, ובסופו של דבר צריך להתייחס למה שכתוב בטקסט, לא לנהל מרדף אחר אג'נדות חבויות.

    לא ברור לי כיצד הטענה שהדיכוי הסיני הוא קפיטליסטי שוות ערך לטענה שהמערב אשם בכל דבר. ז'יז'ק לא אומר שהמערב הכריח את סין להיות קפיטליסטית, הוא אומר שהשלטון הסיני החליט בעצמו שקפיטליזם יכול לשמש כאמצעי דיכוי יעיל יותר, כש"דיכוי יעיל יותר" משמעותו לאו דווקא יותר אלימות אלא פשוט ניטרול של כל מוקד התנגדות. הציטוט שהבאת מתחיל בדוגמה של מצבם של האינדיאנים באמריקה. לא נראה לי שז'יז'ק בא לטעון שהרציחות ההמוניות שקורטס ובעלי בריתו (כן, אני יודע, רובם היו אינדיאנים בעצמם) ביצעו בתחילת המאה ה-16 היו נוראיות פחות מסגירת האינדיאנים בשמורות שלהם עם הקזינו והאלכוהול. הוא פשוט נותן דוגמה לכך שהקפיטליזם מאפשר דיכוי יעיל יותר של התנגדות. לא אלים יותר, לא רע יותר, פשוט יעיל יותר.

    ולגבי ירייה של החץ וסימון המטרה סביבו, איך היית מגדיר נטילת מאמר די תמים של ז'יז'ק, תיבולו בניימדרופינג אקראי (ניטשה, פוקו, היידגר, דה מאן) והצגתו כעדות חיה לפעילותה של כת שטנית המבקשת לערער את יסודות חברתנו המהוגנת?

  15. אני חושב שאתה לא ממש מבין את הניתוח התרבותי של ז'יז'ק ואתה לוקח אותה יותר מדי במובן הליטראלי. הביקורת שלו לא נועדה לכונן משטרים טוטאליטאריים או לתמוך בהם, זו הבנה מאד רדוקטיבית. המטרה שלו היא לחשוף את הסתירות הפנימיות של התרבות הקפטליסטית המערבית, להצביע על תופעות דיאלקטיות בתוכה. הטענה שלו היא שהרודן הליברלי פועל בצורה משלו כמו שהרודן הטוטאליטארי פועל בשיטתו וששניהם מתועבים. לו היית מתעמק בעבודתו היית מגלה כי חלק ניכר מהביקורת שלו מופנת דווקא כלפי השמאל, בדיוק כמו הימין, כך שההצגה שלך שגויה להחריד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>