דבר העורך
קור××™× ×™×§×¨×™×,
×× ×™ מצטער לדווח ×œ×›× ×©×”×©× ×” ×סון גדול ×ירע לצוות 'תחרות הסיפור הקצר'.
×חד מחברי צוות השופטי×, ×ליעזר (×ב×) ×ž× ×¦×•×¨ – עורך הוצ×ת 'מֵכֶר לע×', × ×¨×“× ×‘×©×¢×” ×©×§×¨× ×ת ×חד ×”×¡×™×¤×•×¨×™× ×•×©× ×ª×• היתה ×›×” עמוקה, עד ×©×›×©× ×¤×œ×” עליו ערימת ×¡×™×¤×•×¨×™× ×œ× ×”×¡×¤×™×§ להגיב בזמן, ×•×”×•× × ×—× ×§ למוות.
למרות הטרגדיה ×”× ×•×¨××” ו×ולי בגללה המשיך צוות ×”×©×•×¤×˜×™× ×œ×¢×‘×•×“ במסירות ×”××•×¤×™×™× ×™×ª לו. בזמן ×”×–×¢×•× ×©× ×•×ª×¨ עד למועד ההכרזה על ×”×–×•×›×™× ×¡×§×¨×• ×©× ×™ ×©×•×¤×˜×™× ×• ×”× ×•×ª×¨×™× ×לפי סיפורי×. ×”×¨×™× ×™ מברך ××•×ª× ×¢×œ מ××ž×¦×™×”× ×©×ž×”×•×•×™× ×ª×¨×•×ž×” ו×ולי ×’× ×ž×•×¤×ª לקהיליית הספרות ב××¨×¦× ×•.
×× ×™ שמח לדווח ×œ×›× ×©×§×•×¨×‘× ×• של ×ליעזר (×ב×) ×œ× ×”×™×” לשוו×. ×’× ×”×©× ×” ×§×™×‘×œ× ×• × ×¨×˜×™×‘×™× ×¨×‘×™×, ×˜×¢×™×ž×™× ×‘×ž×™×•×—×“, שבוד××™ יעזרו לתבל ×ת ×”× ×¨×˜×™×‘ הישר×לי הגדול, התפוח והתפל. ×“×•×ž× ×™ שתופתעו לגלות שלמרות שצוות ×”×©×•×¤×˜×™× ×¢×‘×“ בהרכב חסר ×œ× × ×•×¤×œ×ª רמת ×‘×™×¦×•×¢×™×”× ×”×©× ×” ×ž×¨×ž×ª× ×©×œ ×©×•×¤×˜×™× ×• ×‘×©× ×™× ×§×•×“×ž×•×ª.
בברכה,
ב.צ.
*×ין ×©×•× ×§×©×¨ בין תחרות הסיפור הקצר והמזעזע ובין תחרות הסיפור הקצר של "×”×רץ"
דבר השופטי×
×©×œ×•× ×œ×§×•×¨×/ת,
×”×•×¤×ª×¢× ×• לגלות ×”×©× ×” שהספרות בישר×ל עדיין × ×•×©×ž×ª.
×“×¢×ª× ×• ×”× ×¡×ž×›×ª על כמות ×”×¡×™×¤×•×¨×™× ×©×”×ª×§×‘×œ×• למערכת ×”×™× ×©×ין ספק ×©×™×©× × ×›×•×ª×‘×™× ×ž×•×›×©×¨×™× ×¨×‘×™× ×ž×¡×¤×•×¨ ב××¨×¦× ×•. ×™×”× ×œ×›× ×’×•×¨×œ×• של ××‘× (×ליעזר ×ž× ×¦×•×¨) סימן לכך ×©×¢× ×™×©×¨×ל ×¢×•×“× ×• ×¢×-הספר.
×’× ×”×©× ×” ×§×™×‘×œ× ×• רבבות ×¡×™×¤×•×¨×™× ×©×œ ×›×•×ª×‘×™× ×ž×•×›×©×¨×™×.
×¨×‘×™× ×ž×”×›×•×ª×‘×™× ×”×¤×œ×™×ו ××•×ª× ×• ×‘×™×›×•×œ×•×ª×™×”× ×”×œ×©×•× ×™×•×ª, ובייחוד ×‘×—×“×©× ×•×ª×; כמה וכמה ×›×•×ª×‘×™× ×”×¦×œ×™×—×• בדומה למ××™×” ערד לחדש ×ת ×¡×’× ×•× ×•×ª×™×”× ×©×œ ×¡×•×¤×¨×™× ×ž×ª×™×, כמו ילן-שטקליס, ×§×¡×˜× ×¨ וגולדברג. × ×™×¡×™×•× ×•×ª ××ž× ×•×ª×™×™× ×›×לה חובה לשבח (הביטו ×‘×¡×™×¤×•×¨×™× ×”×ž×•×ž×œ×¦×™× ×‘×ž×”×“×•×¨×” הב××”).
למרבה הצער ×”×‘×—× ×• ×’× ×”×©× ×” ×‘× ×˜×™×™×” עצובה ל××¡×›×¤×™×–× ×©×“×‘×§×” ×‘×›×•×ª×‘×™× ×¨×‘×™×. ×¨×‘×™× ×ž×”×›×•×ª×‘×™×, ×•×‘×¨×¦×•× × ×• לציין ×©×‘×™× ×™×”× × ×ž× ×™× ×’× ×× ×©×™× ×ž×•×›×©×¨×™× ×ž×וד, ×”×¤×’×™× ×• מודעות מיזערית למצי×ות ×”×רץ ישר×לית ולצרכי השעה שלה, ×•×›×ª×™×‘×ª× ×œ×§×ª×” בדמיון ×ž×•×’×–× ×¢×“ כדי × ×™×ª×•×§, ×•×‘× ×˜×™×™×” מרגיזה לדשדש במשעול ×”×¤× ×˜×–×™×” ×”×“×•Ö¼×“×•Ö¼×¦× ×˜×¨×™.
×בל ×× ×• ×©×ž×—×™× ×œ×¦×™×™×Ÿ שהיו ×’× ×¨×‘×™× ×©×”×¤×’×™× ×• מודעות למה שמתרחש בכ×ן ובעכשיו:
להוו××™ ×”×רץ כפי שהיה ×¢× ×§×•× ×”×ž×“×™× ×”, ליחסי ערבי×-×¤×œ×¡×˜×™× ×™×, לטר×ומות של ×”×—×™×™×œ×™× ×‘×¦×‘×, ×œ×’×–×¢× ×•×ª, לחוסר השוויון בין ×’×‘×¨×™× ×•× ×©×™×, לדיכוי של ההומוסקסו×לי×, לרדיפת ×”×’×–×¢ ×”×ירו×סייתי ×ת ×”×©×—×•×¨×™× ×•×›×•' וכו' וכו'…
מודעי×, ×× ×—× ×• ×ž×©×‘×—×™× ×תכ×, חיזקו ו×ימצו!
ו××—×¨×•× ×”, ×× ×• ×¨×•×¦×™× ×œ×”×‘×™×¢ ×ת ××‘×œ× ×• על פטירתו ×‘×˜×¨× ×¢×ª של ××‘× (×ליעזר ×ž× ×¦×•×¨). ×ב×, רוחך ×”×מיצה, תמיד תלווה ××•×ª× ×• ×‘×ž×—×§×¨× ×• התרבותי ×•×‘× ×™×¡×™×•× × ×• ×œ×”×§× ×•×ª לתרבות הישר×לית תצורה פלורליסטית.
בברכה,
ר×ומה ד×שתקד ופז מחמוד
פרס ר×שון:
דרמה בכיתה / רויטל עגל-שפילמן
לכיתתה של המורה היהודיה ×¨×•× ×™×ª, × ×›× ×¡×” התלמידה הערביה פ×חימה.
כעסה המורה היהודיה על ×©×ž×›× ×™×¡×™× ×œ×” ×¢×¨×‘×™× ×œ×›×™×ª×”.
ידוע ידעה המורה ×¨×•× ×™×ª ×©×¢×¨×‘×™× ×ž×‘×™××™× ×ž×—×œ×•×ª, מבי××™× ×¤×™×’×•×¢×™× ×•×©×”× ×’× ×ž×¡×¨×™×—×™×. ומה ×™×”× ×¢×œ ×”×ª×œ×ž×™×“×™× ×”×™×”×•×“×™× ×”×§×˜× ×˜× ×™× ×©×œ×”?
לכן העמידה המורה ×¨×•× ×™×ª ×ת פ×חימה ×‘×¤×™× ×” ועלתה ×ל ×לי ×”×ž× ×”×œ ×œ×”×ª×œ×•× ×Ÿ.
×–×§× ×” היתה המורה היהודיה. בל×ט וביגיעה ×”×™× ×“×™×“×ª×” במעלה המדרגות לעבר חדר-×”×ž× ×”×œ.
×‘×™× ×ª×™×™× ×›×“×™ להשתעשע, זרקו ×”×ª×œ×ž×™×“×™× ×”×™×”×•×“×™× ×›×“×•×¨×™ × ×™×™×¨ על פ×חימה.
עמדה פ×חימה בשקט ×•×¤× ×™×” החומות חיוורות.
לפתע הרימה פ×חימה ×ת ×חד מכדורי ×”× ×™×™×¨. ×”×™× ×¤×¨×©×” ×ותו על הקיר. שלפה עט מהתיק. ×”×™× ×©×¨×‘×˜×” משהו על ×”× ×™×™×¨. ×חר קימטה ×ותו חזרה לצורת כדור ויידתה ×ותו מבעד לחלון.
קפ×ו ×”×™×œ×“×™× ×”×™×”×•×“×™× ×”×—×ž×•×“×™× ×•×¢×™× ×™×”× ×”×§×˜× ×•×ª והתמימות התכווצו בחשד ובפחד.
×חר החליטו שלעת עתה יעזבו ×ת פ×חימה בשקט; מי יודע מי תפס ×ת הפתק למטה, ומי ×™×סוף ×ת הערבייה מבית הספר בסוף היו×.
ב×ותו הרגע × ×›× ×¡×” ×ž×•×¨×ª× ×”×˜×•×‘×” ל×לי ×”×ž× ×”×œ והתחילה ×œ×”×ª×œ×•× ×Ÿ.
הקשיב ×לי ×”×ž× ×”×œ ×œ×ª×œ×•× ×•×ª×™×” ×‘×”×‘× ×” וברוך, ו×חר הסביר לה בחוכמה, ש×ין מה לעשות. שזוהי הור××” של השמ××œ× ×™× ×ž×œ×ž×¢×œ×”. "מי יתן", ×מר לבסוף, "שמרכז הליכוד יחזור לשילטון בבחירות הקרובות ויגמר כבר הטרר×× ×”×–×”".
×”×‘×™× ×” המורה ×¨×•× ×™×ª ש×ין ברירה וחזרה ללמד ×ת הילדי×.
×‘×™× ×ª×™×™× ×©×™×—×§×• ×”×™×œ×“×™× ×”×—×ž×•×“×™× ×›×“×¨×›×.
×בי שפך קסת דיו על ×”×¤× ×™× ×©×œ מירית.
שימי ושרית ×”×ª× ×©×§×• ×¢× ×”×œ×©×•×Ÿ ×‘×¤×¢× ×”×¨××©×•× ×”.
רמי ו××“× ×”×œ×›×• מכות.
רמי ×”×›× ×™×¡ ×גרוף ל××£ של ×ד×, ×•×”×•×¦×™× ×œ×• ד×.
××“× ×¦×‘×˜ ×ת זרועו של רמי, ×•×”×•×¦×™× ×œ×• עור.
פ×חימה הביטה על ש×ר החברייה ורק רצתה להשתלב ולהפוך לחלק מכול×.
× ×›× ×¡×” המורה ×¨×•× ×™×ª לכיתה והשתיקה ×ת ×”×™×œ×“×™× ×›×”×œ×›×” בצרחות, קללות ו×יומי×.
×”×™× ×”×•×©×™×‘×” ×ת פ×חימה הערבייה מקדימה, ליד הרוסיה ×”×ž× ×•×“×” לובה.
הביטה פ×חימה בלובה בידידות.
×”×¤× ×ª×” לובה מפ×חימה ×ת ×¤× ×™×”.
לקר×ת סוף ×”×™×•× ×”×—×•×•×™×¨×” הרוסייה לובה והתעלפה.
המולה פשטה בכיתה.
×יש ×œ× ×™×“×¢ מה לעשות.
המורה ×¨×•× ×™×ª החלה לבכות מחשש שת×בד ×ת ×ž×§×•× ×¢×‘×•×“×ª×”, ×’× ×›×›×” ×¢×•×©×™× ×§×™×¦×•×¦×™× ×¢×›×©×™×•.
לפתע היתה ×©× ×¤×חימה.
×”×™× ×‘×“×§×” ×ת הרוסייה ומשר×תה ש×ין לה × ×©×™×ž×” החלה לעשות לה ×”× ×©×ž×” מל×כותית.
"הערבייה ×ž×ª× ×©×§×ª ×¢× ×”×¨×•×¡×™×™×”", ×מר רמי ל×בי, ו×בי וכל ×חד ×חר ששמע ×ת הבדיחה פרץ בצחוק.
פתע, הוטח מפיה של לובה מסטיק על ×¤× ×™×• של רמי, ×•×”×™× ×—×–×¨×” ×œ× ×©×•×.
"×ת הצלת ×ת הרוסייה, למרות ×©×”×™× ×™×”×•×“×™×”?", ש×לה המורה ×¨×•× ×™×ª.
"×›×•×œ× ×• ×‘× ×™ ×ד×", השיבה לה פ×חימה והודתה בליבה למפגין השמ××œ× ×™ שלימד ×ותה ×”×—×™×™××”.
"×כן", ×מרה המורה ×¨×•× ×™×ª, "מסתבר שכן".
כך הפכה פ×חימה לבת כיתה מן ×”×ž× ×™×™×Ÿ.
×חרי כל ×–×” לובה הרוסיה כבר ×”×ירה לערביה ×¤× ×™×.
הן הלכו יחד ×ל השער, ועד שהגיעו ×ליו כבר היו חברות טובות.
"רק דבר ×חד ×× ×™ ×œ× ×ž×‘×™× ×”", ×מרה לובה לפ×חימה ×‘×ž×‘×˜× ×¨×•×¡×™ כבד, "למי זרקת ×ת הפתק מהחלון".
"ל××£ ×חד בעצ×", ×מרה פ×חימה ×‘×ž×‘×˜× ×¢×¨×‘×™ כבד.
"××– מה כתבת בו", ש×לה הרוסייה.
"תפילה", ×מרה הערביה.
"מה ביקשת", ש×לה הרוסייה.
"×× ×™ ביקשתי מ×ללה", ×מרה הערבייה, "×©×™×‘×™× ×œ× ×• כבר ×ת השלו×".
על המחברת
רויטל עגל-שפילמן (37) × ×•×œ×“×” בלידה טבעית בג'×קוזי בצפון תל-×ביב. ×ת גיל ההתבגרות ×”×™× ×‘×™×œ×ª×” בשבט ×”×¦×•×¤×™× 'רקמת ×ביבי×', ובו קטפה ×¤×¨×—×™× ×•×œ×ž×“×” תרבות יידית וקשירת חבלי×. ×‘×¦×‘× ×©×¨×ª×” כמורה חיילת ומכ×ן ×”× ×™×¡×™×•×Ÿ שלה ×¢× ×וכלוסיות ×˜×¢×•× ×•×ª טיפוח, והרגישות שלה ×ליהן. ×›×™×•× ×¨×•×™×˜×œ ×”×™× ××ž× ×œ×©× ×™ ×™×œ×“×™× ×•×ž×“×¨×™×›×” לפיל×טיס.
× ×™×ž×•×§×™ השופטי×
הפרוזה של עגל-שפילמן עוצמתית ×ך תמציתית בה בעת. ב'דרמה בכיתה' מצליחה עגל-שפילמן לחשוף ×ת ×”×”×ª× ×’×©×•×ª המסעירה המתרחשת ×¢× ×›× ×™×¡×ª הילד לתהליך החיברות הפוצע (×©×œ×¢×•×œ× ××™× × ×• ב×מת תמי×), ולשלב ×ותו ×¢× ×”×§×¨×¢ העומד בבסיס פוליטיקת הזהויות שעליה ×ž×•×©×ª×ª×™× ×™×¡×•×“×•×ª×™×” הכו××‘×™× ×©×œ החברה הישר×לית. זהו סיפור ש×ומר הרבה במעט. ×›×™×©×¨×•× ×” המילולי של עגל-שפילמן מפציע מעל לכל ×לה, בוהק כסכין. ×× ×• ×’××™× ×œ×”×¢× ×™×§ לה ×ת הפרס הר×שון בתחרות.
"×בל ×’× ×ת ×”×“×‘×¨×™× ×”×‘××™× ×œ× ×”×™×™×ª×™ רש××™ לומר ××œ×ž×œ× ×”×™×™×ª×™ בטוח בעצמי ו×ילו מעמדי על בימות הבידור של ×”×¢×•×œ× ×”×ª×¨×‘×•×ª×™ ×œ× ×”×™×” מבוצר עד ש××™× ×• × ×™×ª×Ÿ לערעור" – דין וחשבון ל×קדמיה / קפק×
??????? ?? ???????? ???? ??? ???????? ??????? ??????? ????, ????, ??????? ? ???????? ????????. ?????????????? ?????, ?????? ??????, ??????-?????? ? ????????? ????????. ???????? ???????? ? ??????? ??????.