שני נושאים: הנושא הראשון הופך את הפרצופים שלנו לאדומים מחימה. אנחנו משלמים כסף כדי להיות כאן. לעזאזל, כסף טוב שהרווחנו בזיעת אפינו הושקע כדי לקנות לנו מנוי פרו. ובכל זאת יש במקום הזה פרסומות. איזה תירוץ יכול להיות לזה? (יכולתי לכתוב על זה 500 מילה מתלהמות כמיטב המסורת, אבל זה סתם יעצבן אותי). במילים אחרות, מי שיודע דבר על מי אחראי למחדל הזה שיאמר בבקשה את שם האדם האחראי ואיתמר, שנמצא בנענע יומיום, יפוצץ אותו במכות. תזהרו, הוא מטבריה ויש לו גב. הנושא השני הופך אותי למדושנת עונג. אין לי מושג במי מדובר, אבל הם הוציאו ספר למכירה ברשת והרוויחו כמה אלפים של דולרים תוך יום. תודו שזה מזין את אספירציות הסופר-שלא-יכול-להיות-מוערך-על-ידי-הוצאות-לאור-מוכרות שלכם, אנרכיסטים מהממים שכמונו.
זה אפילו יותר מרגש בעיניי:
http://wiredblogs.tripod.com/monkeybites/index.blog?entry_id=1438139
איתמר התפטרhttp://ravell.livejournal.com/118807.html">התפטר>,לא? חוצמזה, יש בי נוסטלגיה ממארת לימי החסויות בחינוכית. קחו את גופניהשואה מכל פינה, את היוגורטים האסרטיביים, הילדות השלודות והדוגמנים שראשםראש בת מורכב על בובת סטרואידים, והשיבו את הקול המלטף, נוסך הביטחון:"התכנית משודרת בחסות ילדותך, יצרנית ומשווקת דימויים מפוקפקים בצבעיםעליזים."
לגבי אספירציות, עזבי אותך, מתחיל להיות חם בחוץ, אין לי כוח.
אבל אני עדיין שם, בינתיים, ויכול לעולל רעות ונצורות.
נ.ב.
אני ממש, אבל ממש, אוהב את הקול-סמיילי. אבל ממש
אני חושש שיפה אמרת. יש מישהו או מישהי, שיושבים שם בקיוביקלס של המכירות, ולא יודעים שהם הולכים לקבל שניצליין מורעל.
כן, גם זה.
שניהם מובילים לאותו חיוך דבילי.
הוווו, שניצליין. ~נוסטלגיה~
The most impressive natural engineering combination, to me, is the three phase electric motor. ,