2011, ובנרג' מתפרסם סטאלג

טוב, אני יותר משבוע יושב על הטקסט הזה, ויותר משבוע לא יודע מה לעשות איתו. באמת, כל כלי ניתוח הספרות שלי קרסו. התגובה היחידה השפויה היא הלם. כלומר, אני יכול לומר משהו על האופן שבו טקסט יכול להיות הכי סימפטומטי שרק אפשר, או על האיחוד המרגש בין הלאום למין והאופן שבו שניהם פורמלו יפה בתוך סד מלים שנע בין לאבקראפט לרומן למשרתות. אבל זה לא נראה מספיק. יש כאן יותר. ואני מציע את זה לכם. אני התייאשתי.

39 תגובות “2011, ובנרג' מתפרסם סטאלג”

  1. קיוויתי שמישהו קרא ויסביר במה מדובר, כי מריפרוף כשהקישור עבר בפעם הראשונה היה ברור לי שאין לי חשק לקרוא את זה ועדיין, תמהתני WTF.

    כנראה שרק בלעז יש בלוגרים בני חייל שידשדשו ברפש כדי להביאנו קטעים.

  2. דורית אברמוביץ' נשאה דברים על הכיבוש של השטחים וההדרה של נשים ואמרה ששניהם אותו דבר. כשהיא דיברה על זקיפות הפאלוס הלאומי וכלי הזין הזקופים, חשבתי שהיא הגזימה או לפחות בחרה מקום קצת לא לעניין לתיאור המטאפורי הזה שלה.

    ואז אתה מביא את זאתי, עם הפאלוס הלאומי הזקוף שמחבר את המיניות עם המינות ואת כלי הזין עם הפיצוץ הכללי של העולם. אם אלה הטקסטים שמסתובבים בעיתון – כלומר, יש עריכה, יש שיקול דעת, ומישהו חושב שהטקסט הזה לעניין, דורית היא הרבה פחות מוקצנת-הזויה מכפי שחשבתי.

    במלים אחרות: וואלה, הימין ההזוי מתחרמן מנשק!

  3. לא מורכב מספיק בשביל ניתוח. ילדותי מדי. סקס וכוח נשי – אין כלום חדש; אלימות מינית וצבא – בנאלי; חורבן ע"י ייצוגי פאלוס – פיהוק.

    הקומיק רליף היחיד: חוסר מהותי בידע לכל הנוגע לדימוי האנטישמי לדמות היהודי. המון השפעה, אפס מודעות.

    מה הענין עם אשת פוטיפר? אין כל קשר. רצתה להיות מתוחכמת? כנראה טעתה, מסכנה.

  4. אני לא חושב. שימי לב להבדל בין התיאור המפלצתי של אחמדינג'אד, למשל, לבין העובדה שמדובר בסצינת סקס. או לקשר שבין האורגזמה השמימית שמפילים מטוסי חיל האוויר לבין מותו של אחמדינג'אד. זה טקסט משונה מאוד.

  5. רואים שסעיד תמיד עשה לך אלרגיה. תשפוך קצת יעל אשת חבר הקיני כבסיס תנ"כי, דני דין, חסמבה ורם אורן (בטח שכחתי איזה משהו דלוח אחר). אבל למה התמיהה הגדולה, זה לא הבנתי?.

  6. אני דווקא מבינה (לא את הטקסט, את התגובה של איתמר). קשה לשים את זה במילים (יותר קל בפרצופים), אבל אני בכל זאת מנסה. זה כל הדברים שאיתמר וגם אסף, נניח, אמרו, אבל זה גם זרם תודעה בלתי מסונן, וכיוון שהם לא מתיישבים זה משפיע על תחושת המציאות.

  7. אלוהים שבשמים.
    זוכר שהיתה כאן פעם סדרה לא רשמית שכותרתה "פרודיה או לא?"
    נראה לי שמצאנו את המלך.

  8. מה מטריד אותך?
    זה שהיו תמונות של הגופה האזוקה למרות שכל הכור הופצץ שניות אחר כך על-ידי האף-35-ים? כי גם אותי זה ממש בלבל.

  9. היה קשה לצלוח את הכותרת. אבל כסוכן במשימה התגברתי והמשכתי. נשברתי אחרי פיסקה וחצי. זה פשוט אוסף קלישאות של ילדה בת 12.
    כל כך גרוע שאני אומר בטוח פרודיה.

  10. זה שהשם בדוי לא אומר שזו פרודיה, רק שמישהי לא רצתה לחתום בשמה על משהו מיני עד כדי כך. "דאחקה" כן במובן שיש שם נסיון להומור מסוים.

    כדי להגיב לטקסט אזדקק לאמוטיקונים יפניים:

    O_o

  11. ניסיתי פעמיים. לא הצלחתי לצלוח את הטקסט ההוא.
    אני יודעת שזה דיון ישן פה, ואני הכי 2006 או משהו, אבל יכול להיות שזו פרודיה?

  12. הפאלוס, הפאתוס, הפשטנות, העילגות, הטיפשות ("בקבוק גדוש בחומצה גרעינית בעלת ריכוז 100% של חומר פעיל" – זה אבקת ביצים?) יוצרים פצצת חוסר קוהורנטיות. או משהו כזה.

  13. ברור שזאת לא פרודיה. הפסקה האחרונה מבהירה זאת, וגם הטורים האחרים שלה. התכוונתי שזה מלך הטקסטים שנראים כמו פרודיה עצמית.

  14. אןף עם כולכם. זה מה שזה וזהו.

    והכי אוף עם מי "שלא הצליח לצלוח את השורות הראשונות". אפשר לשמוט לסת, להתעצבן, לא להבין, אבל "לא להצליח לקרוא"?

    פעם ראשונה שאני מרגיש ממש לא בנוח בבלוג הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>