תגובות לפוסט: "חרדת השישי"

מאת: מיטל

מיטל — Thu, 17 Aug 2006 04:29:00 +0000

לטעמי האישי, כן, זה יותר טוב. ויעידו משמרות הסופ"ש והחג שעשיתי לרובבחדשות נענע. העניין הוא שבמשמרות, אתה חופשי לקבוע לך את יום השישיכרצונך, כאשר הרחובות ריקים מתחושת הבהילות הנהנתנית של יום שישי עדהצהריים ומהריקנות של ההתכנסות המשפחתית של יום שישי בערב.
וכן, שבמשמרות, אתה פטור מהשגרה הסותרת כל תחושת חיים שבלקום כל יום באותהשעה, לחזור כל יום באותה שעה, ולנהל את הפנאי שלך כמו בטירונות.

אה, ותודה.

מאת: aYa

aYa — Wed, 16 Aug 2006 16:37:00 +0000

מיטל,אני מסכימה עמך כאן. אגב, פוסט מוצלח! וצודק אור ברקת שאומר תמיד, שביתהספר הוא בעיקר בייביסיטר לילדים למשך שעות העבודה. כך שנדמה לי שזאת קצתשאלת ביצה ותרנגולת.

האם לדעתך המצב טוב יותר, "משועבד" פחות, בעבודה במשמרות, כאשר אין לך שישי ושבת חופשיים וכל השבוע כולו נופל במשבצת העבדות?…

מאת: מיטל

מיטל — Wed, 16 Aug 2006 13:21:00 +0000

תודה רבה.

לא שאני רוצה להיות אייג’יסטית, אבל יש הבדל בין להתייחס ככה לילדיםעד גיל 18 ולהתייחס כך לאנשים שאמורים להיות מבוגרים בעלי אחריות.

מאת: יוסי גורביץ

יוסי גורביץ — Wed, 16 Aug 2006 10:46:00 +0000

מרשים מאד.

אני חושב שהבעיה מתחילה עוד קודם, בבית הספר. תפיסת המסגרת הקבועה הזו, שלזמן ידוע להגעה ולעזיבה של המקום, מיועדת למקום שבו יש מגוון אנשיםשכישוריהם המדויקים אינם ידועים למערכת, ומטרתה לאלץ גם את האיטיים אוהעצלנים לעמוד במכסה מסוימת, שאותה, בניגוד לכשרון או יצירתיות, ניתןלכמת.

מאת: מיטל

מיטל — Wed, 16 Aug 2006 08:24:00 +0000

כן, זה הבדל משמעותי נראה לי

מאת: צבי טלית

צבי טלית — Wed, 16 Aug 2006 06:22:00 +0000

פתאום צנח לי האסימון.
לא עבדתי במשרה מלאה כבר משנת 2000.

לא פלא שהצלחתי לשרוד במקום אחד כמעט 4 שנים.

מאת: איתמר שאלתיאל

איתמר שאלתיאל — Wed, 16 Aug 2006 05:22:00 +0000

אני עוד אבדוק את זה

מאת: מיטל

מיטל — Wed, 16 Aug 2006 04:46:00 +0000

זו מילה. אני נשבעת שזו מילה.

ותודה.

מאת: איתמר שאלתיאל

איתמר שאלתיאל — Wed, 16 Aug 2006 04:35:00 +0000

יפה אמרת. ילאתי.