ידיעה במדור המקומי של YNET מספרת על קבוצה של צעירים מפסגת זאב שמתאמנת בקרב מגע ושימוש באלות ותרסיס פלפל בהנהגת "גיבור השכונה" ו"אימת הערבים" משה בן זיקרי, כדי להגן על היהודים מגלי הפורעים הערביים הצפויים במאורעות ספטמבר התש"ע. והנה הוואט-דה-פאק הראשון: ממתי מה שנראה כמו התארגנות טרוריסטית לכל דבר, או לכל הפחות מיליציה, היא אייטם חדשות מקומי ולא ארצי?
התחשבנות קטנונית? בהחלט. אבל נחוצה. הסיפור המדובר איננו אייטם חדשותי כלל וכלל. אם הייתי צריך לנחש, מדובר בלא יותר מכתבה יח"צנית שאותו בן זיקרי או מישהו בסביבתו הצליח לדחוף לתקשורת. למעשה, הרבה יותר מדי אייטמים תקשורתיים – אם לא רובם המוחלט – הם בדיוק כאלה. למה להם, לטייקוני התקשורת, לשלוח עיתונאים לעשות עבודה עיתונאית כשהם יכולים לפרסם קומוניקאטים וכתבות שיח"צנים ארזו בשבילם כמעט מילה במילה? יאמר לזכותם שהם עושים זאת ללא אבחנה, ימין, שמאל (מה שלא יהיו, המונחים הטיפשיים האלה), דובר צה"ל, משרד רוה"מ, אם תרצו ומה שתרצו. כל מה שצריך, מעבר ל"דיבור" של היחצ"ן עם העיתונאי, זה שיהיה באייטם "משהו חדש". כאן, הסחורה סופקה. הפורעים היהודים "מתאמנים לקראת ספטמבר". ספטמבר זה חדש, לא?
הכיפות הסרוגות הלבנות הקטנות שאתם רואים על תצלום היח"צ ב-YNET התחילו להופיע על ראשי צעירים רק בשנים האחרונות. מדובר לא רק בכיפה על ראשיהם של אנשים שבעבר לא נהגו לחבוש כיפה, אלא גם בסוג חדש של כיפה. זוהי כיפה היברידית, שילוב בין הכיפה השחורה הסרוגה הקטנה של דתיים לייט מעדות המזרח, לבין הכיפה הסרוגה הלבנה הגדולה שמאפיינת את חסידי ברסלב ואת נוער הגבעות שאופנת הברסלב נפוצה בקרבם גם אם אינם ברסלבים. בכלל, המיש-מש בין התנועות הדתיות השונות באזור החרד"לי של הספקטרום יכול לבייש את הנצרות הפרוטסטנטית. מזל שיש את השנאה לערבים ושמירת הוואגינה של בנות ישראל כרכושם הקולקטיבי של הזכרים בעם ישראל כדי לשמור את מגדל בבל הזה בחתיכה אחת.
דוקטור ג'קל ומיסטר הייד.
את התופעה הזאת של כנופיות צעירים שמסתובבות ותוקפות באלימות את מי שאינו שייך לעם הנבחר בכל מקום בו יש חיכוך בינו לבין ערבים, עובדים זרים או מבקשי מקלט אפשר לתזמן בערך לזמן הופעת הכיפות (אם כי אין זה אומר שכל מי שחובש כיפה כזאת מעורב במשהו כזה). זהו בערך הזמן שבו אנשי הגרעין הקשה של הימין הקיצוני בגבעות השומרון עברו מהשתוללות בתוך יהודה ושומרות להשתוללות בתוך הקו הירוק. מהלך שעושה רושם כמובנה ומתוכנן. כמובן ששורה ארוכה של עמותות וארגוני שמאל עומדות בתור כדי לדווח על כל בעיטה של מתנחל בזקנה פלסטינית שבאה למסוק את עץ הזית שלה בחירבת ג'הנום וכמות הפרסומים בתקשורת היא בהתאם. אך לגבי אין ספור אירועי אלימות יומיומית בתוך הקו הירוק, מצפת בצפון ועד אילת בדרום, השתיקה רועמת. ולא בכדי.
כדי שסיפור יעשה בליפ על מסך הרדאר, יזוהה על ידינו כחשוב וייזכר, הוא צריך להשתלב בסיפור גדול יותר שנתפס על ידינו כנכון ואמיתי. רצוי סיפור בפורמט של הטוב הרע והנערה, או לפחות הטוב הרע והמכוער, כל אחד לפי נטיותיו. המתנחל ההוא שבועט באיזו זקנה פלסטינית, או גרוע מזה, מתלבש היטב על הסיפור הגדול שרוב הישראלים אוהבים לספר לעצמם. אני קורא לו דוקטור ג'קל ומיסטר הייד והוא הולך בערך כך:
ממערב לקו הירוק יש את מדינת ישראל האמיתית, הרשמית והדמוקרטית. היא לא מושלמת, אבל בגדול היא בסדר. הרחק מעבר להררי החושך שבצדו הלא נכון של הקו הירוק, יש "ארץ אחרת", מדינת המתנחלים שבה קורים דברים איומים ונוראים. כשסיפורי אלימות של יהודים מתרחשים באותה ארץ רחוקה, אנחנו יודעים בדיוק מה לחשוב. נו, זה המתנחלים האלה, שהם\חלקם\קומץ מהם חבורה של קיצונים הזויים פסיכים, החברה שלהם לא טורחת לעקור מן השורש את העשבים השוטים שבה, המשטרה לא מטפלת בהם, צה"ל משתף אתם פעולה, איום ונורא. ברגע שניסוג מארץ מיסטר הייד, נישאר עם דוקטור ג'קל בלבד. כאילו שהם לא ביטויים שונים של אישיות אחת.
מי כאן הוילה, ומי הג'ונגל?
אבל כשמדובר באותן תופעות בדיוק אבל בתוך הקו הירוק? אין לנו סיפור גדול להציב אותן בו. אין לנו הקשר מוגדר, אין לנו כינויים אלגנטיים ותוויות נוחות להצמיד לאותם צעירים שכבר הפכו לתופעה שאינה שונה מתופעת כנופיות גלוחי הראש ששורצות ברחבי אירופה. לא נותר לנו אלא להתייחס אליהם כאל שורה של תקריות מקומיות, לצקצק בלשון ולהמשיך הלאה.
ואכן מדובר בתופעה, ושכונת פסגת זאב הירושלמית היא אחת הנציגות המובהקות שלה. כשתסתכלו על רמלה, לוד, צפת, דרום ת"א, אילת, נתניה, בת ים, עכו ועוד, תראו וריאציה של אותו הדבר, וזה הסיפור הגדול האמיתי.
על אותם צעירים ערבים שמסתובבים בפסגת זאב, שהתושבים טוענים שמביאים אתם אלימות ופשע ומטרידים בחורות מקומיות, אפשר להגיד עוד כמה דברים לפני שאומרים שהם ערבים. אפשר להגיד שהם מגיעים מסלאמס בנוסח העולם השלישי שאין בהם פארקים ציבוריים וקניונים מהסוג שהם אוהבים להסתובב בהם בפסגת זאב. השכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים (המאוחדת לנצח נצחים) מקבלות כ-9% מהתקציב של העיר כשאוכלוסייתה מונה כ-35% מאוכלוסיית העיר. בבתי הספר שם חסרות כ-1500 כיתות, הלימודים נעשים, פעמים רבות, במשמרות ויש שם כ-50% נשירה. יש בהם יועץ חינוכי אחד על כל 21 בשכונות היהודיות של העיר, אין שירותי רווחה, אין תשתיות ובאזורים רבים אין כמעט שום נוכחות של מדינת ישראל מעבר לגביית ארנונה. לא משטרה, לא מכבי אש. רק מג"ב וגם זה לא תמיד. בקיצור, גם אם הצעירים שם היו שוודים ולא ערבים והדת המקומית הייתה בודהיזם טיבטי ולא אסלאם, אף בר דעת לא היה רוצה לראות את הצעירים האלה מסתובבים מתחת לבית שלו.
האמת היא שגם את צעירי פסגת זאב, שמצבה טוב עשרות מונים, לא הייתם שמחים לראות יושבים על הברזלים מתחת לדירה שלכם או מתחילים עם אחותכם. אבל הם דוברים את אותה השפה כמוכם. הניכור קטן יותר וכך גם הפחד. בפסגת זאב, מדינת ישראל זרקה את אזרחיה הפחות מועדפים – עולים, חרדים, מסורתיים, מזרחים – בשכונה מרוחקת כדי שישמשו כטריז אנושי בין חמש שכונות של לא-אזרחיה הממש לא מועדפים, שאת אדמתם היא חומדת ואותם לא, והשאירה אותם להתכסח אחד עם השני כמו כלבים מורעבים בכלוב צפוף. אולי, בעצם, זה הסיפור הגדול הנכון יותר. לא סיפור של סכסוך בין שתי ישויות לאומיות אלא סיפור של מדינה מקוטבת בין מרכז לפריפריה, שקבוצת המרכז היהודית בה משתמשת בפריפריה היהודית כפיונים על לוח במלחמה שהיא מנהלת נגד הפריפריה הפלסטינית שלה. אולי הסיפור האמיתי הוא לא שמדינת ישראל היא וילה בג'ונגל, אלא שמדינת ישראל היא ג'ונגל, ויש בה חלק שמתעסק בהגנה על הוילה שלו בתוכה.
Seriously?
הצעירים האלה מגיעים מסלאמס, אז אף בר דעת לא היה רוצה שיסתובבו בשכונה שלו?
א. גם אם הם שוודים בני דת בודהה, זו עדיין אמירה גזענית. טענות גזעניות *תמיד* נשענות על מציאות סוציו-אקונומית כדי להצדיק אותן. להזכירך, שחורים היו הרבה פחות משכילים מלבנים כאשר רצו לתת להם חופש ואז זכות בחירה. גם אז אמרו שאף אדם בר דעת לא היה רוצה שהם יקחו חלק במשחק הפוליטי.
ב. גם אם היה מפריע לי שבחור עני משכונה מוזנחת (שהוא עני ושכונתו מוזנחת באשמתי) מסתובב לי מתחת לבית, זה לא היה נותן לי את הזכות להשתמש באלימות כדי להרחיק אותו משם.
יופי, רק שאני בעד שהנ"ל יקחו חלק במשחק הפוליטי.
למה בעצם? הם לא רוצים להשתתף אתך במשחק הפוליטי הם רוצים משחק משלהם בו אתה לא שותף. למה אתה מעונייך לכפות עליהם את המשחק הפוליטי שלך?
מקובל עלי גם כן.
נכון, אתה היית קורא למשטרה כדי שהם ישתמשו באלימות על מנת להרחיקו.
פוסט צודק מאוד.
זהו הסיפור הנצחי של המדינה. הריבוד החברתי הפנים-יהודי (כתבתי עליו בבלוג הזמני שלי) הוא יסוד אדיר של החברה הישראלית-פלסטינית. בגלל שהוא כל כך גדול הוא בא לביטוי בכמעט כל נושא — ראשית בחלוקת ההון, שנית ושלישית בחינוך וברווחה, וכן הלאה — בדיור, באיוש תפקידים בצבא, ועוד ועוד. בגלל זה ישנם ארגונים כמו תראבוט, שבאים לשנות את המערך החברתי מין היסוד, על ידי יצירה של קואליציות ושיתופים היכן שבעבר היו מחיצות ועימותים. זה עקב האכילס של המערך.
אני גר בבית שמש.
הבית שלי קרוב לכמה שכונות מצוקה. בזמן האחרון אנחנו סובלים מונדליזם של חבורת נערים חובשי כיפות לבנות קטנות.
האלימות מופנית כלפי, היהודי. אין הרבה ערבים אצלנו.
בית שמש. בין ירושלים ותל אביב. לא ליד שום קו ירוק או סגול. אולי פריפריה חברתית אבל לא גיאוגרפית.
לסיכום: נוער חובש כיפות לבנות קטנות, עני, משועמם ואלים – אבחנה יפה. גבול בין יהודים וערבים – לבדיקה.
ואני אומרת שיש כאן שני פוסטים. מצויינים כל אחד בתחומו ועדיין שניים. האחד מתעסק בתקשורת והשני במדינת האפרטהייד.
ואני רוצה להעיר בנושא התקשורת ברשותך, (האפרטהייד עושה לי רע מדי) ולהגיד שהניתוחים שלך מצויינים רק שאתה מחמיא לה מדי.
כפי שאמרת לעיתון אין צורך בכתבה מהשטח. אין צורך וגם אין כסף. ואם יש כסף הוא הולך לטאלנטים, ואם בכל זאת הוא הולך לכתבים הרי הם ממילא עילגים, חסרי ידע מינימלי (בנושאי הסיקור שלהם) וחסרי סקרנות. ככה שלא זו הסיבה למה אנחנו מקבלים אייטמים יחצניים במקום כתבות תחקיר, הסיבה גם לא נעוצה באיזו עמדה ערכית שהעורך מחזיק לגבי הסכסוך או החברה הישראלית או בכלל. כי לעורך אין עמדה. יש לו רייטינג.
וככה הוא יאפשר להכניס אייטמים שלדעתו ימצאו חן בעיני הריבון (הבעלים / הטייקון / העורך הראשי וכו') או שיביאו רייטינג.
עכשיו, מה מביא רייטינג? צהבת. אחרת הרי "אין עניין לציבור".
ובכל זאת איך נכנסים לפעמים אייטמים חשובים?
מנסיוני יש לכך שתי אפשרויות:
1. יש כתב צעיר (לא חייב בגיל אבל במקצוע) שהוא נלהב, מלא באידיאולוגיה ותחושת שליחות או שהוא מאוד שאפתן. והוא מנג'ס עד שהוא מצליח לשכנע את העורך שיש כאן רייטינג / צהבת / עניין לטייקון שמשלם את הכסף.
2. מאחורי האייטם עומד יחצן או דובר חזק, בעל השפעה או מקורב לעורך הראשי / בעלים / טייקון וכו' וכו'.
וזה כל הסיפור.
מכיר את התחום פחות ממך, אבל נוטה להסכים. בסופו של דבר, התפקיד של החדשות והפרשנות הן לגרום לקוראים להקליק\לפתוח עיתון ולהיחשף לחומר הפרסומי. והחומר הפרסומי הוא לא רק פרסומות אלא גם כל מדורי סגנון החיים למיניהם.
קורא את מה שאתה כותב
בכל פוסט ופוסט
ומתחשק לי להוציא את הכדור הקטנטן של הציאניד שיש לי מתחת לכרית ולבלוע אותו עם טחינה.
בוא לא נגזים. המצב נאחס אבל חוץ מהקטע של קאסטת חסרי האזרחות שיש לנו כאן, קשה להגיד שיש כאן משהו ייחודי לישראל, ומצבינו עוד רחוק מלהיות הגרוע בעולם.
זה המשפט המדכא
תגובה שראיתי פעם תחת איזה סרטון מדכא ביוטיוב:
I don't want to live on this planet any more
המקור של המים:
http://www.youtube.com/watch?v=35TbGjt-weA
ההבדל בין אופטימיסט לפסימיסט:
פסימיסט אומר 'לא יכול להיות יותר גרוע..'
אופטימיסט עונה לו בצהלה : ' יכול להיות, בהחלט יכול להיות'
זה אומר לעודד מישהו?
ולמה לא? לא יודע מה אתכם, אבל אני לא מתחבר לקטע של הדיכאון הקיומי הזה.
הדיכאון הקיומי הזה הוא לא "קטע", אלא תגובה די מתבקשת למצב הנתון. אני לא יודע, שלום… יש לי איזו סיבה להיות אופטימי כשאני צריך לגדל ילדים בג'ונגל הזה שהופך להיות בן דמותה של לבנון במקרה הטוב, ושל גרמניה הנאצית במקרה הסביר?
ואם עד לפני 3 שנים עוד יכולנו להתנחם במחשבה שיש על הפלנטה הזו מקומות נורמליים שאפשר להגר אליהם, בא המשבר ולקח לנו גם את הנורמליות הזו.
ישראל משתנה, אבל לא הופכת לשום דבר שהיא לא הייתה קודם. הדיכאון הוא דיכאון של התפכחות, אנחנו לא באמת מיני שבדיה במזרח התיכון עם כמה חריקות זמניות שייפתרו בקרוב אלא פאקינג מדינת עולם שלישי פוסט קולוניאלית עמוסה בבעיות אופייניות למדינות כאלו (וגם כמה מיוחדות לנו) ובכל זאת במצב טוב יותר מהרבה מדינות בקטגוריה. אז אולי הדיכאון מתבקש אבל אין סיבה מיוחדת להפוך אותו לאיזו פתולוגיה.
רוצה לומר שגם שבדיה היא כבר לא שבדיה
ראיתי את גורביץ שזה באופנה, אז קבל 1+
אל תעשה את זה. רק לא טחינה.
משה בן זיקרי. שוקי בן זקרי זה מהמספרה אם אני לא טועה…
שוקי זיקרי. אכן. תוקן, תודה.
תיקון קטן (ופרוידיאני?)
משה בן זיקרי, לא שוקי בן זיקרי.
לא יודע למה, אבל יצאתי מהפוסט הזה מדוכדך מהרגיל
פשוט מאד. אם יש לך איבר נגוע בסרטן ואתה כורת אותו אז הצלת את הגוף. שלום טוען שכבר יש גרורות בפנים מה שאומר שגם אחרי כריתה עוד נישאר עם הסרטן.
אהבתי את המטאפורה ששמעתי מהלל כהן: זה כמו מישהו שמעשן 44 שנה. הוא יכול להפסיק לעשן, אבל לא יכול לצפות שהריאות שלו יחזרו להיות כמו שהיו לפני שהתחיל.
נ.ב: אין לראות במטאפורה זו המלצה להפסיק לעשן.
פוסט קרוב לליבי. הכל מלבד הנ.ב.
מצטייר בעיני, כמו מוטאציות פראיות שגדלות במקום שהשמש לא זורחת. "האבסורד" שזה מתרחש במדינה שדרוג האשראי שלה מהגבוהים בעולם אך תושביה מהצד הלא נכון של המפה, כה עניים ומוזנחים כמו במדינות העולם השלישי שם התושבים המוזנחים הופכים לכנופיות רחוב עם צבא, סמלים, נשק וסיבות להילחם ממש לא חסר אולי לא כאלה "אידיאילוגיות" כמו אצלינו.
שלום, אהבתי מאוד את הפוסט, והוא נגע לליבי בעיקר כי גדלתי בשכונה הזו ואני זוכרת טוב מאוד איך גם לפני עשרים שנה בערך היו ילדים מהכיתה שלי מסתובבים עם חולצות 'כך' בצהוב ושחור ומרביצים לי ולחברי הלבנבנים השמאלנים (אני מדברת על גיל 12 בערך, כן?).
עוד אז, ובעיקר כיום, ברור לי שפסגת זאב היא בהחלט מעבר להררי החושך- מנותקת פיזית, גיאוגראפית ממרכז ירושלים, אבל גם מנותקת במובנים אחרים- בלי ספריה, בלי מספיק פיעילות קהילתית. אפילו כשברור שלשכונות הערביות שמסביב יש הרבה פחות. משאת נפשי הגדולה ביותר הייתה לעזוב את המקום המכוער והמדכא הזה, שהניכור והכיעור הפיזי בהחלט השתקפו בנפשם של הרבה מן המתגוררים שם- לטובה ולרעה. לברוח כמה שיותר קרוב למרכז (של ירושלים)
מצטערת על ההשתפכות הזו, אבל נדמה לי שבזמן האחרון השכונה הזו מככבת בידיעות על אלימות וגזענות, ואני שהעברתי את רוב שנות ילדותי שם (ובנווה יעקב) לא יכולה שלא להרהר בחוויות האישיות שלי משם, כאשכנזיה שמאלנית צעירה ועגומה.
אומרים שדירה בנווה יעקב זה כמו צרעת. אין שום דרך להיפטר ממנה…
אמנם הדברים שם לא כמו שהיו לפני 20 שנה מבחינת תשתיות ושירותים, אבל כן. מדובר בחור, וחור מדכא ביותר. ככה זה בכל שכונות הענק מסביב לירושלים, לא היה בבנייתן שום שיקול אנושי – רק מדיני, והתוצאה בהתאם. אני גדלתי בגילה, גם כן לא כיף גדול והיה לי וואחד מזל שלא נאלצתי ללמוד בתיכון המקומי.
באופן לא מפתיע רוב המקומות בעולם הם חורים מדכאים. לא כולם יכולים להרשות לעצמם רוטשילד.
נ.ב.
כל נקודות היישוב "היהודיות" בגליל ובנגב (כולל הקיבוצים והמיצפים שמלאים בלבבות מדממים שכמהים לדוקי) הוקמו משיקולים פוליטיים. מחוץ למטרופולינים אין כמעט מקומות בארץ שהוקמו כדי "שכאן יחיו בכיף רובינשטיין ובוזגלו".
בקשר לסלאמס, פרשנות מדוייקת ביותר. ישראל מבחינת ממדיה וסדר הגודל של אוכלוסייתה היא כמטרופולין מודרני המוקף בסלאמס של עולם שלישי. אלא שהסלאמס לא נגמרים בעזה או רמאללה, הם ממשיכים מאות קילומטרים אל תוך המרחב המזרח תיכוני.אנו מוקפים במאות מליונים של יושבי סלאמס בהם אין קניונים כמו בפסגת זאב, או בתל אביב לצורך העניין.
ראוי להזכיר שמצבם הכלכלי של הפלסטינים במזרח ירושלים, עזה או רמאללה דומה ל- או טוב יותר מאדם ממוצע במרחב בו כולנו חיים, מצבם בהחלט גרוע ביחס לישראלים.
אלא שזה לא נגמר בכלכלה גם מצבם הפוליטי של הפלסטינים לא שונה מהותית ממצבם של תושבי המרחב, למעשה בגדה לפחות מצבם טוב יותר מזה של האזרחים הסורים, האיראנים או הסעודים(רשימה חלקית ביותר) שלהם אין שום יצוג פוליטי במוסדות השלטון ובוודאי טוב יותר ממצבם של הלובים, המצרים או העיראקים שחיים על סף הכאוס(במובן הרע) מצבם הפוליטי גרוע, שוב, רק ביחס לישראלים.
הפלסטינים שנחשפו לישראל ולישראלים משווים את עצמם לישראלים וכמובן מפתחים טינה, זה אינושי, אינושי מדי אפילו. אלא שלתבוע מישראל לפתור את הבעיות העצומות של המרחב על ידי הכפפתם לריבונות הישראלית ושיתופם ב"משחק הפוליטי" הוא עניין שברב המקרים מסתכם בצביעות, או בקוצר רואי או בשילוב אזוטרי של שניהם. אני אסתפק בשתי שאלות פשוטות,
ראשית, מדוע רק הפלסטינים של מזרח ירושלים, הגדה ועזה ראויים להנות מפירות ההצלחה הישראלית? מה עם הפלסטינים בירדן, בלבנון, בסוריה, הרי אלו גם אלו רואים בישראל את האחראי הבלעדי למצבם העגום והללו אפילו מצהירים בריש גלי וברשרוש מפתחות שהם רוצים לעשות עלייה, האם אין זו חובתה ה"מוסרית" של ישראל לשקם את כל אלו תחת ריבונותה ולשתף גם אותם במשחק הפוליטי?
שנית, אם כבר כופים ריבונות משותפת על הפלסטינים בירושלים בגדה ובעזה למה לא להמשיך עם מלאכת עשיית הצדק, להדיח את המונרך הירדני ולהשית ריבונות כפויה (משותפת, משותפת) על כל המרחב מהים ועד הפרת. איפה בדיוק נגמר ה"צדק" ולמה דווקא שם?
ועד הערה אחת, אישית. אני לא מאמין לך (או לכמעט אף ישראלי אחר) שטוען שהוא באמת רוצה את זה (אני יודע, אתה לא מכיר אותי, לא אכפת לך ושאר הבבל"ת) עד לא החלטתי אם זו פוזה אפנתית, סוג של מאזן אימה מול איומי הימין בנוגע למדינה פלסטינית, או סתם צביעות.
First, Palestinians are poorer than residents of all Middle Eastern countries on your list. Look at a recent list of countries' GDP per capita. Tehran has basic urban infrastructure, modern health and education, and a fair amount of access to normal consumer goods; Gaza has none of that. They're also more brutalized than most of those countries. Iranians who protest are often tortured or shot; Palestinians are bombed or lynched regardless of what they do. The only places on your list where the violence is really comparable are Iraq and nowadays Syria; Egypt and Libya, which you say are on the verge of chaos, in fact just got hard-earned democratic governments and a respite from being ruled by authoritarian bandits.
And it goes beyond brutality and income. In the 1980s, Thomas Friedman wrote of the situation before the Intifada: "Palestinians were not the most brutalized Arabs, but they were certainly the most humiliated Arabs." The only jobs many could get were serving Jews, or building settlements in their own territory. So regardless of the fact that today Palestinians really are among the most brutalized Arabs, their situation is analogous to that of slaves, or people under colonialism, who may be richer than people in a uniformly poor countries, but are still within their rights to demand equality.
במצרים ולוב יש ממשלות נבחרות? קרה משהו ב- 12 שעות
האחרונות שלא שמעתי עליו? דווקא הממשלה העירקית היא הממשלה הנבחרת היחידה מהמדינות שציינת.
או שאנחנו על פלנטות שונות, או שאתה סתם משקר לי או לעצמך. אז בחרת לך שברי דוגמאות נוחות כדי להתעלם מהתמונה הכללית, בבחינת עצים במקום יער, יופי. אם תרצה לנבור בכל מדינה ולבחור בה את האספקט היחידי בו היא חזקה יותר(במעט) מהרשות הפלסטינית שיבושם לך, באופן כללי ומובהק כולן גרועות יותר, דכאניות יותר, מייצגות את הציבור פחות(לעיתים עד כדי אבסורד) וחופשיות פחות. אם אתה מפגין לא אלים בעד זכויותיך עדיף לך צה"ל או מג"ב מהברתגייה המצרית, הצבא הסורי, כוחות הבטחון האיראנים, המשטרה הסעודית, כוחות הבטחון של בחריין, קאדפי, או צבא תימן בכל יום בשבוע. גם זו עובדה פשוטה.
מושפלים? פרידמן הוא אידיוט אוריינטליסטי עם תובנות בעומק של שלולית.
האם הפלסטינים יותר מושפלים מהסורי הסוני שהמיעוט העלווי שולט בו?
יותר מושפלים מהחילוני האיראני שאשתו ובתו נאנסו והוא כלוא בבור?
יותר מושפלים מהסעודי שכרתו לו את ידו כי גנב?ֿ
יותר מושפלים ממיליוני נשים מוסלמיות שאסור להן לנהוג, ללמוד, לשלוט, לבחור, או להשפיע על חייהן בכל דרך שהיא?
יותר מושפלים מהמצרי שאין לו כסף לפיתה להאכיל את ילדיו?ֿ
לא, אמר הפרידמן – הפלסטיני הוא הכי מושפל כי הוא צריך לעבוד אצל יהודים, (אנחה יהודית בת אלפיים כאן).
השפלה אגב, היא רגש מעניין מאד, בעיקר משום שהוא יחסי, אתה מושפל רק ביחס למידת תפיסתך את האחר כלא ראוי למעמדו מעליך.
הפלסטינים מרגישים מושפלים ביחס לישראל, לא באשמת ישראל, אלא באשמת הפער הבלתי נתפס בין הפנטזיה שהיא תודעתם והמציאות כפי שהיא (קצת כמוך). כך הטורקים מרגישים מושפלים עקב הפער בין הפנטזיה העותומנית לבין הנחיתות מול והדחיה של אירופה, כך גם האיראנים ביחס למערב. התגובה להשפלה, לעיתים קרובות היא ניעור קצבי של אברים ארוגניים עד לקבלת זיקפה לאומית יוקדת, מחזה נפוץ במזה"ת.
ההשוואה לעבדים היא עלבון לאינטיליגנציה שלך ועלבון לפלסטינים שאינם עבדים של אף אחד, בטח לא של ישראל. הם ציבור המזהה עצמו כעם ומעונין בהגדרה עצמית. זה אגב, לא יחודי לפלסטינים כלל, הכורדים הם דוגמה טובה לעם גדול יותר, עתיק יותר, מדוכא יותר וראוי יותר למדינה עצמאית מהפלסטינים, הם לא מושפלים, או רק לא ערבים?
ואגב, לפלסטינים יש רק זכות להגדרה עצמית ולמדינה עצמאית, אין להם שום זכות ל"שוויון".
The Egyptian has more than twice the income of the Palestinian. See here and here. Libya is twice as rich as Egypt, and Saudi Arabia nearly twice as rich as Libya.
Just because Egypt had food protests does not mean the Egyptians are poorer than everyone else. Protests happen when things are getting worse, not when they're objectively bad. So we have the oil-free Arab countries that are suffering in this time of high commodity prices, Iran with its recently stolen election, and Libya with an oil boom that unlike in previous times did not benefit the general population at all.
Yes, the Palestinians are more humiliated than the Syrians (for example). Sorry. Syria does not have a class of overlords who get to do what they want like the settlers or the pogromchiks. Neither did Iran (not an Arab country though…) until people started protesting the regime, and then the Basij militia really did start beating up people at random in order to establish dominance. Egypt and Libya have nothing of the sort right now, for the rather obvious reason that their current governments are interim caretaker governments (but, sure, they haven't had elections yet).
You're right that humiliation is a relative thing, but this is exactly what I'm getting at with the slavery comment. People are at their most humiliated when they're right up across the wall from people who are vastly richer than they are. (It's what Martin Luther King referred to as first-world poverty being more frustrating in a way than third-world poverty.) This is especially true when they're under the sovereignty of the same government – whether they're actual slaves, people under colonialism, or people under a neverending occupation.
The Kurds aren't Arabs. But I'm astonished at how anti-human rights people on both sides make their claims about Kurdish and Palestinian self-determination purely based on great power geopolitics. Pro-American and pro-Israeli anti-human rights people support the Kurds and oppose the Palestinians, like clockwork; the anti-American international left does exactly the opposite, again like clockwork.
"Syria does not have a class of overlords who get to do what they want like the settlers or the pogromchiks" ועד איך יש להם, קוראים להם עלאווים, הם מיעוט שבמיעוט ששולטים בכל מוקדי הכוח בסוריה ועורפים את ראשי המתנגדים. למתנחלים אין אפילו עשירית מכוחם של אלו.
במצרים יש מחאות מזון משום שאנשים *רעבים*, אנקדוטות סטטיסטיות מהסוג של הGDP ודומיו לא ממש מייצגות את המציאות, אפשר לטבוע בברכה שעמקה הממוצע 20 סנטימטר אתה יודע.
אין בעולם הערבי נכון להיום ולו שליט אחר שנבחר במשהו שדומה לבחירות חופשיות מלבד מבעיראק תחת הכיבוש האמריקאי ובשטחים הכבושים תחת ישראל. זה אומר משהו.
זה שאתה מקנא בשכנך העשיר ממערב זה בסדר, זה שאתה לא מביט בכנות במצבו של אחיך העני, המדוכא והמושפל משמאל, זה כבר סיפור אחר. זה שאתה תופס את מצבך כגרוע משלו, זה כבר סיפור אחר לגמרי שפסיכולוגיה אם לא פסיכיאטריה נדרשות לו. אני לא פסיכולוג ובטח לא פסיכיאטר. הפלסטינים צריכים ריאליטי צ'ק כבר שנים.
בקשר לכורדים, אני בעד שחרורם ושחרור הפלסטינים באותה המידה.
אף אחד לא מכריח את ישראל לשלוט על שטח שהיא לא רוצה בו. אבל תושבי כל שטח שיישלט ע"י ישראל יצטרכו להיות אזרחים ישראלים ולבחור את השלטון ששולט בהם. זה הדיל. האם איזרוח הפלסטינים משמח אותי? לא.רק שמדינת אפרטהייד יהודיסטית עוד פחות משמחת אותי ומי שלא מתאים לו לאזרח את הפלסטינים ולתת להם זכויות שוות היה צריך פאקינג לחשוב על זה לפני שכבש את האדמה עליה הם חיים.
המצב לא אידיאלי בלשון המעטה אבל בשורה התחתונה החיים שלי שווים יותר מהרווחה שלהם.
למה?
ישראל לא סיפחה את השטחים הכבושים ולכן לא חייבת לאזרח את התושבים.
יש מגוון עצום של פתרונות אפשריים מאוטונומיה לאומית סטייל הכורדים בעיראק ועד מדינה פלסטינית עצמאית דרך פדרצייה כלשהי או קונפדרציה.
איך אתה קופץ למדינה אחת או אפרטהייד יהודיסטי כחלופות היחידות?
חוץ מזה אני שמעתי איפהשהו שאתה מבכר מדינה אחת על שתי מדינות מסיבות של אופי המדינה היהודית, כלומר אתה רואה בפלסטינים משקל נגד אלקטורלי לאנשים עם כיפה. זה נכון?
את מזרח ירושלים ישראל כן סיפחה. והיות שהשטחים הכבושים נמצאים בידי ישראל כמצב קבוע, אם היא לא מתכוונת לסגת מהם עכשיו, היא צריכה לאזרח אותם.
קונפדרציה הוא פיתרון של מדינה אחת, כמו האחרים שציינת. אם תהיה מדינה אחת, אני בהחלט אעדיף אותה כקונפדרציה (מאוטונומיה אתה יכול לשכוח). ואכן, יש שלל גרסאות של פתרון מדינה אחת שאחת מהן היא אפרטהייד יהודיסטי. כלומר, מדינה אחת שבה רק היהודים ם אזרחים והערבים במעמד נחות. בדיוק כמו בירושלים.
אני לא מבכר מדינה אחת על שתי מדינות, אבל ברור לי שפתרון החלוקה יהפוך את ישראל לא לדמוקרטיה מפא"יניקית אשכנזית אלא לאיראן יהודית. זה דבר שצריך לקחת בחשבון ואכן, זהו טיעון לטובת מדינה אחת. אבל לא משום שהפלסטינים אמורים להיות משקל נגד לאנשים עם כיפה. אני לא יודע איפה שמעת את הקישקוש הזה, אבל לא שמעת אותו ממני.
פיתרון קונפדרטיבי הוא רעיון נחמד על הנייר אבל הוא מלא בכל כך הרבה חורים שהוא יתפרק תוך זמן די קצר בדם, אש ותמרות עשן( יותר מהר מהפירוק של הפדרציה של מלזיה ועם הרבה יותר דם ).
זאת בניגוד לכיבוש של ארבעים שנה שהוא מצב אלים ויציב?
יופי. על זה היו צריכים לחשוב לפני שהחליטו להחזיק בשטחים. זה לא שיש כאן משהו לא צפוי.
אין כמו קווטרבאק של יום שני. על זה היה צריך לחשוב ואת זה היה צריך לעשות לפני. אחלה. רק חבל שהפתרונות שאתה מציע ליום שלישי, מבטיחים מרחץ דמים ביום רביעי. אבל מה אכפת לך, "הם" היו צריכים לחשוב על זה לפני זה.
אני דיברתי על קונפדרציה עם ירדן, לא יודע למה עולה על דעתך שישראל אמורה להתחבר לקונפדרציה עם הפלסטינים ולא מדינה בה יש רוב פלסטיני מובהק וזהות תרבותית, לשונית והיסטורית עם הפלסטינים.
אני גם לא יודע מאיפה את שולף את הקביעה המוזרה על אפרטהייד יהודיסטי במזרח ירושלים, ערבים תושבי מזרח ירושלים יכולים להתאזרח מחר בבוקר, לבחור לכנסת ולעירייה להשפיע על חייהם בלי להיות ציונים, ראה חרדים תושבי ירושלים. מה עוצר אותם?
ישראל תפטר הרי בסוף היום מהשטחים, לאסונם של תושבי מזרח ירושלים גם מהם ישראל תפטר גם מהם יחד עם רמאללה וג'נין, אם הייתה בהם טיפת שכל היו מתאזרחים וכיום היו חלק משמעותי במועצת העיר ועד 4 מנדטים בכנסת, אבל לא, הם לא רוצים.
אגב, אם פתרון החלוקה ייצר איראן יהודית אז אתה בהחלט מעוניין במדינה אחת לפחות גם על מנת שחובשי כפייה יאזנו אלקטורלית חובשי כיפות, למה אתה מכחיש את זה? לא ברור לי למה תרחיש בו חובשי שטריימלים מגודלי זקן וחובשי כפיות מגודלי זקן לא ישלבו כוחות על מנת ליצור כאן רפובליקה איסלמו-יהודית פחות סביר אבל מילא.
הפיתרון שאני מציע ליום שלישי הוא הפיתרון היחיד שמותירים לנו אלו שלא היו מוכנים לקבל את הפיתרון שהוצע ביום ראשון. היווצרות המציאות הדו-לאומית כאן היא לא הפתעה לאף אחד ותמיד היה ברור שזאת האלטרנטיבה לשתי מדינות. ישראל צעדה לשם בעיניים פקוחות ולפחות בעיני הימין, אין שום בעיה במדינה "יהודית" שחצי מתושביה ערבים – רק בלי אותן הזכויות כמו ליהודים.
אני לא מבין על איזו קונפדרציה עם ירדן אתה מדבר.
פלסטינים בירושלים יכולים לבקש להתאזרח, עם הצהרת נאמנות למדינה וכו'. זה, משום מה, לא נדרש מחרדים או מאף יהודי אחר שאזרחותם היא ללא תנאי ולא תלויה ברצונו הטוב של אף פקיד. אפשר לדסקס הרבה על למה הם לא מבקשים להתאזרח, ועל האם באמת יניחו להם (נכון לעכשיו, אפילו את התושבות שוללים מהם בכל אמתלה שמוצאים) אבל אין לעניין שום קשר לזה שאין שום שוויון ואפילו מראית עין של שוויון בין יהודים וערבים בעיר. אם אתה לא יודע את זה, אתה מעיד על עצמך.
אני לא מודה במה שאינו נכון. חובשי כפיות יכולים לחבור לחובשי כיפות נגד חילונים יהודים וערבים. ראינו את זה במצעדי הגאווה. ואת גל היהודיזם שאני צופה, אני צופה דווקא מחילונים ודתיים לאומיים יותר מאשר ממסורתיים וחרדים, כי לנ"ל אין שום זהות יהודית חוץ מ"המדינה היהודית" ושום תוכן יהודי חוץ מ"האגרוף היהודי". לחרדים ולמסורתיים יש. כך שזה ממש לא עניין של צירוף אלקטוראט של חובשי כאפיות למערכת הפוליטית הקיימת היום. מצטער שאני לא מתיישר עם הנחות היסוד שלך.
תמצית הפוסט: לכל האשכנזים המתייפיפים מתל אביב לא נעים לחשוב שהם גרים במדינה שגם פרענקים גרים בה. ולא שהם פרענקים, הם גם מתנהגים כמו פרענקים רחמנא ליצלן, ולא רק מדברים וכותבים על פוסט קולוניאליזם ואוריינטליזם בכל מיני פקולטות מלוקקות (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%94%D7%91). ולא רק זה, הם לא מחונכים (!), אין להם ספריה בשכונה (!!!, http://www.d.co.il/32423100/36600/) והם הולכים להרביץ לערבים כי משעמם להם (!!!!).
אז צאו מהסרט, חבורה של תל אביבים מלוקקים. העולם לא מתנהל כמו שמתארים אותו בפקולטה לסוציולוגיה בת"א, ופסגת זאב לא מתנהלת לפי החזון החינוכי של בית ספר החינוכי מאוד ששלחתם את הבן שלכם אליו (או בעצם זה שאתם נשלחתם אליו, אצלכם כבר לא אופנתי לעשות ילדים). אני מציע לכם לשלוח את הבת שלכם להסתובב בשכונות האלה במשך כמה שבועות, לחוות את ההטרדות והרגשת האיום. לגור בדירה בבניין שבו ברוב הדירות גרים ערבים. אז זהו, זה לא רומנטי כמו ללכת לחומוסייה בשייח' ג'ראח אחרי ההפגנות של יום שישי, עם ערבים חמודים ותחושה של מזרח תיכון חדש.
כי במזרח התיכון האמיתי, זה שמחוץ לבלוגים ולהפגנות של היפסטרים שבאים להשקיט את המצפון – מי שמאיים עליך חוטף מכות, ואם הן מספיק חזקות – הוא לא יחזור.
וואלה צודק. אני חושב שאנסה את הקטע של מגורים בשכונת תפר בירושלים איזה פעם. אולי אלמד משהו.
איך שאומרים בשכונה שלי – יצאת טונה!
הפוסט הזה מרגיש כאילו הוא התפרץ לתוך דירה עם בני ערובה, שני אוזים שלופים, ורוכן את המחסניות שלו על הוזה בסלון. וזהו, אז הוא עזב עם חיוך והרגשה מרוצה.
כלומר אם פרענק מאיים עלי הוא צריך לחטוף מכות חזקות ? או שזו גזענות ורק כשמחליפים את הפרענק בערבי זה בסדר?
הבת ה"תל אביבית-אשכנזיה-מתייפייפת-מלוקקת" שלי שלחה את עצמה ל"הסתובב" בשנה הקרובה בנווה יעקב (שנת שירות, טפי!).
אם יש לי הרגשת איום לגביה היא גם (ואולי בעיקר) מאנשים שיתייחסו אליה כמוך.
פסגת זאב גם היא מעבר לקו הירוק!