כשסבא שלי עליו השלום היגר לארץ, לקחתי אותו לסיבוב בשכונה הדפוקה בה גרנו והוא היה באופוריה. הוא הסתובב עם עיניים בגודל של צלחות ואמר שהוא פשוט לא מאמין שכל מי שהוא רואה ברחוב הם יהודים. טוב, אחרי זמן קצר הוא גילה שזה ממש לא אומר שכולם היו משוררים, רופאים וכנרים. למעשה, כל המשוררים, הרופאים והכנרים בשכונה היו רוסים.
אחרי שיצא מההלם, הוא לבש חליפה ועניבה והלך לראיון עבודה באגד. קיבל אותו איזה מנהל במכנסיים קצרים, סנדלים ועם הכרס בחוץ. המנהל דיבר עברית, סבא שלי ענה ביידיש והתקבל לעבודה בתור זה שיושב בתחנה וסופר את האוטובוסים שעוברים. לא הפריע לו, כמהנדס ראשי שמעל מאה בתי חרושת היו תחת אחריותו הישירה, לעשות זאת. במקום שממנו בא אמרו שהעבודה הופכת את הקוף לאדם, וגם קריירה כמהנדס אף אחד לא שאל אותו אם הוא רוצה.
אחרי שזרקו אותו מאגד, הוא בילה את זמנו מול הטלביזיה (אז עוד לא היו ערוצי כבלים ולוויין ברוסית). הוא היה רואה בחדשות בעברית איך שהחיזבאלונים משגרים קטיושות מעודפי הצבא האדום על קריית שמונה. "בני זונות", נהג להגיד, "אני ייצרתי את הקטיושות האלה. סטלין בעצמו היה מתקשר אלי למחלקה כדי לוודא שאנחנו עומדים בלו"ז. אם לא היינו עומדים, היו יורים בנו. זה מה שהמדינה הדפוקה הזאת צריכה, סטלין. תוך שבועיים הוא היה עושה פה סדר".
אחת האקסיומות שהפרשנות הפוליטית בישראל מלאה בהן היא שרוסים תמיד יהיו אנשי ימין. כבר מזמן החלפנו דמוקרטיה בדמוגרפיה ובמקום לדבר על עמדות אנחנו מודדים מגזרים. אז הדתיים תמיד יהיו בימין גם כן, החרדים תמיד יהיו חרדים והתל אביבים יהיו שמאלנים. אבל השמאלנים, כנראה בגלל שהסטריאוטיפ הנפוץ מחזיק מהם סוג של אינטליגנטים, עוד יכולים "להתפכח" אם רק יעבור לשכונה שלהם איזה ערבי (צר לי לאכזב, לי היה פעם כפר ערבי שלם בצד השני של הרחוב. לא התפכחתי, אבל אני גם לא אינטליגנט גדול). ואם כבר באכזבות עסקינן, אם הייתי דתי לא הייתי ממהר לחגוג את זה שחצי מילדי כיתה א' לומדים בחינוך הדתי. ככל שדתיים נעשים רבים יותר, כך הלכידות וההומוגניות שלהם הולכים לעזאזל. עוד כמה שנים גם נקים ארגונים להחזרה בשאלה ונעשה עצרות התעוררות אצלכם בשכונה, אם לא נברח מפה עד אז.
בתור מי שלא מאמין אפילו באקסיומות של אוקלידס, אני חושב ששווה להפנות זרקור לרגע לברית הפוליטית שבין דוברי הרוסית לימין. זאת שכרגע עוברת טלטלה לא מבוטלת סביב עניין ההכרה בגיורי צה"ל, מסוג הדברים שליברלים נוטים לדפדף הלאה בעיתון כשהם נתקלים בהם. שווה לשאול, למשל, איך ציבור שמתהדר באינטליגנציה וקולטורה, כזה שישלח את ילדיו האומללים לחוג ספרות רוסית או שיעורי טרומבון בשקלים האחרונים שהרוויח בשמירה, מצמיח מתוכו מנהיגות כמו ליברמן ואנסטסיה מיכאלי. כי שם, בברה"מ לשעבר, ספק אם היו מכבדים אותם בכוס וודקה.
הרי ליברמן הוא בסך הכול "סאבוק" (מילולית: יעה לאשפה), איש בעל מנטאליות סובייטית. מה שזה אומר: גסות רוח ובוז להשכלה, נאמנות עיוורת למשטר ועסקנות פוליטית קטנונית. ואת אותו הדבר אפשר להגיד על רוב המנהיגים שהקהילה הצמיחה מתוכה. השאלה היא האם היא זו שהצמיחה אותם או שמא הסביבה הישראלית היטיבה דווקא עם הזן הסובייטי. הרי בכל זאת, לא נדרשת קפיצה גדולה מדי בשביל סאבוק כדי להתאים לרוח הדברים בישראל.
האינטלקטואלים והאמנים, ששנאו את המשטר ובילו את זמנם בהעתקת ספרים בוגדניים והאזנה ללהקות רוק מחתרתיות למחצה לא התקבלו במעוזי התרבות המקומית, שמקושרת פוליטית בעיקר לשמאל. אז הם הקימו לעצמם בועה תרבותית דוברת רוסית כאן בישראל, ומי שבקושי יודע מאיזה צד פותחים ספר אבל הרגיש כמו דג במים בסביבה שמעריכה אזרחים ממושמעים שנאמנים לדגל ולהוטים לשנוא את האויב, מבחוץ ומבפנים, אומצו בחום ע"י מוקדי כוח אחרים, משמעותיים יותר.
לא צריך להיות מרקסיסט כדי לדעת שבעל המאה הוא בעל הדעה, ואנשים נוטים לאמץ את העמדות שמשרתות אותם. דוברי הרוסית התפזרו בפריפריה שעוינת את "מדינת תל אביב" הסמלית ואת כל מה שמשויך אליה, ובמידה לא מבוטלת של צדק. רבים מהם הגיעו להתנחלויות. שורה של ארגונים ציוניים, ממשלתיים וממשלתיים למחצה אימצו את האנשים המתאימים להם מתוך הקהילה, ואלו והפכו לצינור להזרמת כספים וטובות הנאה למי שמיישר קו עם הפוליטיקה הנכונה. הסוכנות היהודית, למשל, היא מאפיה של ממש. מי שמקבל שם ג'וב מביא במהרה את המשפחה ואת החברים והפרנסה זורמת.
אז הסאבוקים הפכו, עקב הטובות והחיזור שממשלות ישראל הרעיפו עליהם למין מוכתארים משת"פים כאלה, ומי שהם חפצו ביקרו נהנה לא רק מסטטוס מועדף אלא מההון הסמלי החשוב ביותר שמהגר יכול לקוות לו – קבלה ע"י החברה המקומית. רק דבר אחד מעיב על הברית החמימה בין המוכתארים לימין הישראלי. דוברי הרוסית אלרגיים לדת והימין הישראלי הוא דתי.
לא שכל הימנים הם שומרי מצוות, רחוק מזה. אבל הם חילונים של הרב קוק, כאלה שבשבילם צבא, דגל, חתונה ברבנות ולשנוא את האויב הערבי הם תחליף לתרי"ג מצוות, כאלה שמזמזמים את "מי שמאמין לא מפחד". מין חילונים סטייל "אין חילונים – אין דתיים, כולנו יהודים" שכאלה. הבעיה היא שדוברי הרוסית הם חילונים על באמת, וכמעט חצי מהם לא יהודים עד כמה שזה תלוי ברבנות האורתודוכסית. לכן, הימין הישראלי אף פעם לא יקבל אותם כיותר ממאגר מצביעים שמוכתארים כמו ליברמן מביאים לו.
גם אם הרוסים יהיו החיילים הכי מחורעים, ילבשו דגלי ישראל לעבודה, ישלחו כל ערבי לגולאג והמוכתארים שלהם ידרשו לשסות את הק.ג.ב… סליחה, השב"כ בקרן החדשה לישראל, הם עדיין יהיו זרים. כי אצל הימין, "חילוני" או דתי, לא משנה, "העם" הוא מושג מהותני. אתה משלנו לא כי בחרת או נקלעת לצד שלנו, אלא בגלל שיש לך איזה "ניצוץ", "נשמה יתרה" שמכתיבה לא רק עמדות פוליטיות אלא גם התנהגות.
האם לא טען יועץ לשר האוצר שמי שאיננו יהודי לפי ההלכה הגיע לכאן מסיבות תועלתניות ולא מאידיאולוגיה. איך נבין זאת אחרת מאשר האקסיומה המטורללת לפיה מי שאמו יהודיה נידון להיות ציוני יותר ממי שאביו יהודי? האם לא שמענו שבכל פעם שדובר רוסית מבצע פשע, זה מיוחס להיותו לא יהודי? האם לא נזכור את חבורת הניאו-נאצים ההיא מפ"ת, שנכללו בה יהודים כשרים לצד לא כשרים, שעליה טענו שהאנטישמיות היא מטבעם כגויים ולא השפעת הסביבה בה גדלו מגיל שנתיים?
וצריך להבין משהו על אותם "גויים". הם לא קבוצה מובחנת. כמעט בכל משפחה דוברת רוסית תמצאו יהודים הלכתיים, יהודים לא הלכתיים, כאלה שרואים בעצמם חצי יהודים וכאלה שלא רואים בעצמם יהודים בכלל. אין כאן קבוצה שאפשר להתגולל עליה בלי להסתבך עם מיליון רוסים זועמים.
המוכתארים, שעלו מאשפתות רק בזכות הברית שלהם עם הימין, עושים ככל יכולתם כדי להעלים את הבעיה הזאת, כמו שעושה הימין הדתי בעצמו – באמצעות גיור. הפרשנים המוסמכים, בבורותם, חושבים שליברמן נעמד על הרגליים האחוריות לטובת גיור האינסטנט שצה"ל הנדס, ביוזמתו של איש הימין חובש הכיפה אלעזר שטרן, מפני שהוא דואג לאינטרסים של בוחריו. אין דבר רחוק יותר מן האמת. הבוחרים לא רוצים להתגייר, כל מה שהם רוצים זה להשתלב כשווים בחברה הישראלית. הימין הדתי הוא זה שרוצה לגייר אותם כדי שלא יצטרך להתנכר אליהם לגמרי ויוכל להמשיך ליהנות מהצבעתם.
והניכור הזה חייב לקרות. כי הם לא יתגיירו, כי החרדים לא מתעניינים באינטרסים הפוליטיים של הימין הציוני ולא יתנו יד לגיור אינסטנט, וכי ככל שהימין הישראלי ייעשה דתי, פונדמנטליסטי, אנטי-אוניברסלי ואנטי-אינטלקטואלי יותר, כך תגדל שאט הנפש ממנו ברחוב דובר הרוסית.
זה בדיוק מה שקורה לימין בימינו. אבל אם מישהו חושב שזה יתורגם להצבעה עבור התירוץ המקומי ל"שמאל", טעות בידו. לשמאל כפי שהוא היום אין הרבה מה להציע להם, הוא הצליח לנכר אותם מזמן. אבל בציבור דובר הרוסית, רחוק מעיני התקשורת שמכירה רק את המוכתארים שלו, צומחים כמה דיסידנטים שלא מקבלים את כללי המשחק. אותו הדבר, אגב, קורה גם במגזר הדתי. אם השמאל המקומי יפסיק אי פעם לשחק את התפקיד שיועד לו, תפקיד של מגזר שמה שמגדיר אותו זה סוציולוגיה יותר מאשר אידיאולוגיה, אולי עוד כמה שנים יהיה על מה לדבר.
מינהלי: בשהוע האחרון התקבלו שתי תרומות לתחזוקת הבלוג והכותב. ספאסיבה בולשויה לתורמים.
עד כמה שהבנתי את שמחון הוא לא ממש התעניין ביהדות לפי ההלכה או לא. הוא דיבר על כאלו שמצאו איזה סבא יהודי רק כי זה איפשר להם לעבור למדינה מערבית, גם אם מערב סוג ב'. אם היתה להם אופציה היו רובם בודאי מעדיפים את ארה"ב או אירופה. זה לא ממש תופעה חדשה, גם בעליות יותר ותיקות, של יהודים כשרים, היו רבים שהיו מעדיפים להגר למקום אחר ונתקעו עם ישראל. אני זוכר מאבקים של ראשי ממשלת ישראל כדי לוודא שמחנות המעבר לעולים מברה"מ בוינה יהיו סגורים הרמטית כמו בתי כלא. גם אז היה ברור לכולם שאם יפתחו קצת, רבים ינשרו ולא יגיעו לארץ. זה גם היה האינטרס המשותף לברה"מ ולישראל שהוביל בסופו של דבר לטיסות ישירות ממוסקווה לארץ.
העניין עם שמחון הוא שהוא מניח שהיהודים הכשרים לא היגרו לכאן מסיבה זו. חוץ מזה ש"סבא יהודי" הוא מונח מכובס ללא יהודים הלכתית, ושהוא הבהיר ואמר שהוא מתכוון ל"לא יהודים". מה שהוא אמר זו קלישאה מוכרת ואני לא רואה צורך לחפש לו צידוקים בנרות.
אתה מתכוון כנראה לסיפור שהתרחש בשנות התשעים, בו ממשלת ישראל ושורה של מהגרים ותיקים הפעילו לובי על ארה"ב שלא להעניק ליהודי ברה"מ שברחו ממנה מעמד של פליטים. כך, אפשרות ההגירה לארה"ב נמנעה מהם והם אולצו להגר לישראל. מבחינתי הממשלה והוותיקים הנ"ל, זה היה אקט של "ציונות".
ונכון בהחלט, גם במושבות של רוטשילד היו לא מעט שהגיעו בגלל שלא יכלו להרשות לעצמם כרטיס לאניה לאמריקה, אבל לפלסטינה כן. אני גם לא מבין מה הבעיה בזה מבחינת הציונות. הרי המדינה הוקמה, כך אומרים, לרווחת היהודים ולא כדי שיהודים יאכלו חרא.
התכוונתי עוד קודם, בשנות השבעים והשמונים כשהעולים מברה"מ הופנו למחנות בוינה ומשם באו לארץ. השלטונות בארץ ובברה"מ היו מודאגים מתופעת ה"נשירה", יהודים שעזבו את ברה"מ בדרכם לארץ שיצאו ממחנות המעבר והירו לארה"ב או לאירופה. הרוסים יכלו לסבול הגירה לישראל אבל פחדו שאם תהיה הגירה לארה"ב, חלקים נרחבים באוכלוסיה ירצו להצטרף. כך ששתי הממשלות פעלו, עוד בתקופת ברונו קרייסקי – אם אני זוכר נכון – לאטום את המחנות ולא לאפשר עזיבה אלא לישראל.
כאן מדובר עולי שנות ה-70 שנחשבו ציונים אידיאליסטים. וגם אז היתה תופעה של הגעה לארץ מחוסר ברירה. ברור שמאוחר יותר כשהשערים נפתחו היו הרבה יותר עולים שלא היה להם שום קשר רגשי לישראל והסיבה היחידה שבאו לכאן היא שלא יכלו לקבל ויזה למקום אחר. שוב, אני פירשתי את "הסבא היהודי" לא כל כך כהבחנה בין יהודים ללא יהודים אלא כאנשים שמעולם לא ראו את עצמם קשורים ליהדות עד שהבינו שזה יכול לסדר להם ויזה. בדיוק כמו ישראלים היום שמגרדים איזה סבא פולני כדי לקבל אזרחות פולנית, לא בגלל איזה קשר עמוק לפולין אלא כדי להחזיק בדרכון שיפתח בפניהם את שערי האיחוד האירופי.
ולעניין עצמו, לא בטוח שיש מתאם בין רגשות "ציוניים אמיתיים" לבין השתלבות בארץ. אפשר דווקא לחשוב שמי שחלם כל ימיו לבוא לכאן וראה בישראל גן עדן יהיה הראשון לחוות משבר ואולי אף לעזוב ברגע שיתקל במציאות הישראלית.
וראיתי את זה קורה.
אין שום הבדל, בשום אספקט שהוא, בין ישראלי-רוסי יהודי לישראלי-רוסי לא יהודי, נאדה. שניהם כמו שנכתב כאן יפה אלרגים בצורה קשה לדת.
הבעיה שאנשים כמו שמחון לא מבינים זה שאם הם כבר כאן, צריך להתעסק במאמצים לשלב אותם, ולגרום להם עצמם להרגיש שייכים, במקום להתעסק בקקה כל היום ולפמפם זה יהודי, זה חצי וזה אוהב לשתות וודקה…
אני חושב שיש קדושה בפתיחה של טיב טעם.
איכשהו התפספס לנו (למי שנולד או גדל פה), העוצמה החילונית שמאחורי העלייה הרוסית. ההבטחה הענקית לשינוי אזרחי מקיף ושחרור מהדת בתחומים של נישואים, משפחה, כשרות באוכל ועוד, לא מומשה.
מה שכן, יש הרבה יותר רוסיות היום.
טיב טעם היתה כאן לפני העלייה הרוסית. רק שעד אז זו היתה חנות אחת בשוק הכרמל.
אתה רואה ? שוק הכרמל זה משהו כמו קילומטר מהבית שלי. תודות לעליה הרוסית אני צריך ללכת רק מאתיים מטר .
ואל תשכח את המכולות הרוסיות.
ואת הרוסיות.
כל רוסי – נחש ארסי!
Pingback: Tweets that mention מוכתאר, בלאט. | תניח את המספריים ובוא נדבר על זה -- Topsy.com
"אם השמאל המקומי יפסיק אי פעם לשחק את התפקיד שיועד לו, תפקיד של מגזר שמה שמגדיר אותו זה סוציולוגיה יותר מאשר אידיאולוגיה…"
איכשהו אתה נופל לאותה מלכודת של הכאת-השמאל, שכל כך נוחה לכולם כיום.
אם יש משהו שמשותף לכל הציבור הישראלי היום הוא התלאביב-באשינג, כולם אוהבים להתגולל על תל אביב ועל השמאל שכמה הם לא בסדר. וכמובן לא מדובר בתל אביב האמיתית, שבה כידוע גרים ישראלים ממוצעים להחריד. אלא תל אביב מטאפורית, תל אביב של מעלה, אם תרצה, התל אביב שבה כולם אנשי קולנוע הומואים שיושבים כל היום בבתי קפה ואוהבים ערבים מרחוק.
כמה נוח לתקוף את איש הקש התל אביבי שמאלני הזה שבגללו במדינה כלום לא מסתדר, כל אחד מסיבותיו, כאיש קש הוא לעולם לא יוכל להתגונן.
איש קש או לא, גם אם לא יהיו כאן שמאלנים כי כולנו נהגר מפה ו/או ניכלא במחנות עדיין ימשיכו לשנוא אותנו בדיוק בגלל הסיבה שבוגוסלבסקי מתאר – בלי השנאה לשמאל הימין יגלה שיש לו תהום עמוקה בין דתיים לחילוניים (טוב, תמיד יש את הערבים) בדיוק כשם שהשנאה לישראל מלכדת סונים ושיעים, אחמדים ודרוזים זה לצד זה ויש להכיר לישראל טובה על כך כי אם לא היא הם היו שוחטים זה את זה בהתלהבות מרובה.
זה בדיוק הכוונה באיש קש. תמיד מחפשים את מי להאשים בלי קשר לשאלה אם יש מואשם כזה או לא. הטענה היא ש ש.ב. נופל לכשל הלוגי הזה.
ומה, השמאל אמור להיות חסין מביקורת רק כי כל העולם ואישתו הפכו את ההתגוללות עליו למקצוע? אולי אנחנו גם צריכים להתחיל להתנהג כמו מתנחלים ולכבס את הכביסה המלוכלכת בחדר האחורי של סלון מזל.
העובדה היא שאותם קולות בשמאל שמצליחים להישמע משחקים את תפקיד איש הקש כ"כ טוב שאני תוהה שמא קלוגהפט כתב להם את הטקסטים. העובדה היא שאנשי שמאל מסתדרים עם מי שרחוק מהם אידיאולוגית וקרוב להס סוציולוגית הרבה יותר טוב מאשר במצב ההפוך. זה נכון לכל מגזר בחברה הישראלית, אבל אני טוען שאם השמאל הוא מגזר אז הוא לא שווה יריקה.
לא לא לא. לא הבנת אותי. לא אמרתי שום דבר לגבי חסינות מביקורת.
לתקוף איש קש הכוונה היא יחוס עמדות למישהו שלא מחזיק בהם ותקיפתן אותן עמדות כאשר העמדות הללו לא נטענו מעולם.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9C_%28%D7%9B%D7%A9%D7%9C_%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%29
"אם השמאל המקומי יפסיק אי פעם לשחק את התפקיד שיועד לו…"
מי זה אותו שמאל מקומי, איזה תפקיד הוא משחק? כי אני לא מבין על מי קונקרטית מדובר.
ולכן זה נראה כמו ההתקפה הימנית הרגילה, שבה הימין מצליח לאחד את העם כנגד האויבים המדומיינים שיושבים בבית הקפה בתל אביב ושונאים את העם.
אילו עמדות ייחסתי ולמי?
זה בדיוק מה שאני לא מבין.
"אם השמאל המקומי יפסיק אי פעם לשחק את התפקיד שיועד לו…"
על מי מדובר?
איבדתי אותך. אתה טוען שאני מייחס לשמאל עמדות. אילו עמדות ייחסתי לו?
מדובר על מי שמוגדר וגם מגדיר את עצמו כ"שמאל" כלשהו, בהכללה.
m9xDG8 hwrzymsuiwdk, [url=http://qpburtujuvhe.com/]qpburtujuvhe[/url], [link=http://rjyoqiudktlr.com/]rjyoqiudktlr[/link], http://ussgjspffppb.com/
לגבי הקשר הרוסי-ימני, שאלתי בעבר בחור בעבודה בשם בוריס מה הוא חושב על הקשר הזה,
ואיך לעזאזל הוא יכול בנשימה אחת לקרוא טולסטוי ובולגאקוב ובנשימה אחרת לתמוך בבורים דמגוגים
כמו ליברמן. בוריס טען שדווקא מרבית העלייה של שנות התשעים הייתה ליברלית במהותה (מובן שלא סוציאליסטית, אך מבחינה יונית למשל מובן שלא היה לה קשר גורדי עם השטחים הכבושים או עם החזונות המשיחיים). הוא אומר שהפנייה לימין נעשתה מנסיבות מגזריות ולא מנסיבות אידאולוגיות: מרץ והעבודה פשוט דחו את העולים והתעלמו ממצוקותיהם, בעוד שהימין ידע לנתב את דרישותיהם לצרכיו.
אני לא בטוח שאני מסכים לחלוטין עם הטענה הזו, אבל אני חושב שמה שהשמאל תמיד פיספס הוא חשיבותה של השפה: הרבה רוסים אומרים לי שליברמן מדבר ב"שפה שלהם". ובשפה שלהם לא בהכרח אומר לתמוך בטרנספר או זוועות בסגנון, אלא להתאים את הרטוריקה והסגנון לקהל הרוסי.
במידה מסויימת אני חושב שהטענות הללו מוצדקות: מאותה סיבה השמאל שנוא בפריפריה אף על פי שהוא כביכול אמור לייצג את האינטרסים של הפריפריה הרבה יותר מנתניהו האולטרא-קפיטליסט. קריסתה של מרץ נובעת במידה רבה מהפיכתה למפלגת אליטות אקסלוסיבית: היא מייצגת למעשה מספר אשכנזים ממעמד גבוה (וכך גם נבחריה – שלושה גברים אשכנזים, בראשם קיבוצניק) במקום
את השכבות החלשות שהיא מתיימרת לייצג. לכן אנשי הפריפריה אינם טפשים כאשר הם מצביעים לנתניהו, משום שגם אם הוא שקרן אופורטוניסט שרוכב על גביהם, הוא יודע לדבר בשפה שלהם, הוא יודע להבטיח להם משהו. השמאל בכלל חושב עליהם כאוסף בבונים מפגרים, וכך חשבו גם במפלגת העבודה של שנות התשעים על העלייה הרוסית, או בשנות השמונים על הליכודיניקים (ע"ע צ'חצ'חים והרווח הפוליטי העצום שבגין ייצר באמצעות המושג).
על התקן הזה התמיכה בליברמן אינה רק כנגד ערביי ישראל שמשמשים את העברת הגזענות הלאה (שונאים אותי כי אני רוסי? יש רוסי חדש עכשיו שדרכו אני יכול להתחבר לקונצנזוס – הערבי), אלא כנגד אותו "שמאל תל אביבי מתנשא", שגם אם הוא סטראיוטיפי במידה רבה הרי שהוא במידה רבה הפך לכזה.
הדינמיקה של הגזענות היא פשוט מחזה המשך למה שאנו רואים בילדות: זכור לי שכשהיינו ילדים היה רוסי אחד שצחקו עליו וילד מסכן אחר שצחקו עליו יותר. כל אחד מהם, במקום לשתף פעולה אחד עם השני, ניסה לצחוק על השני יחד עם כולם בשביל להתקבל כאחד מהחבר'ה. כי כאשר אתה צוחק עם כולם אתה כבר לא השונה, יש קורבן אחר. וזה, במשפט אחד, הסיפור של שכונת התקווה שמפגינה נגד המסתננים, הסיפור של הרוסים שמפגינים נגד הערבים, וכו', ובסופו של דבר את הרווח גורפים נתניהו ואוסף בעלי ההון שיושבים ושותים יין עם אהוד ברק מצד אחד, ומאידך מיכאל בן ארי ושיקוצים למיניהם שמסיתים נגד אותה "ישות תל אביבית" נעלמת.
אתה צודק. אוסיף ואומר שאין מניין אנשים בארץ שמאמינים להבטחות בחירות של פוליטיקאים או חושבים שמי מהם אשכרה יעשה משהו למענם (מעבר לסידור ג'ובים וכיו"ב). ההצבעה בבחירות בישראל היא פרקטיקה של זהות, שבה אנשים מבטאים השתייכות למגזר. אז בטח שלא מזיז לאף אחד מה פוליטיקאי עושה, אלא רק שהוא מדבר בשפה שלו.
"ן אנשי הפריפריה אינם טפשים כאשר הם מצביעים לנתניהו, משום שגם אם הוא שקרן אופורטוניסט שרוכב על גביהם, הוא יודע לדבר בשפה שלהם," הרגע אמרת שהם ככן
כרגיל אתה מפספס את הנקודה המרכזית בהתגוללות שלך על אנשי הפריפריה, האם יש להם אלטרנטיבה טובה יותר? האם בזמן שלטון השמאל הם לא נוצלו? למעשה זה היה השמאל שיצר את מנגנוני הניצול.
השוני היחיד שהשמאל הדיר אותם מהמיתוסים של הקוקלטיב הישראלי, דבר שהימין לא עשה ולכן זכה לתמיכתם.
אז מה? אז בגלל שהם נדפקו ע"י "השמאל" בשנות החמישים לנצח הם אמורים להצביע לימין? נראה לי ששנות הניצול ע"י הימין כבר מזמן השתוו או עברו את שנות הניצול ע"י השמאל. אני עדיין חושב שהיה הבדל משמעותי ביחס לפריפריה בין ממשלת רבין לממשלות הליכוד. אני זוכר ביקורים בכפרים ערביים (או אפילו בעיר כמו נצרת) בתחילת הקדנציה של רבין. ההבדל היה מדהים. פתאום ראית השקעה בתשתית אחרי הזנחה של עשורים.
ברור שזה לא סיבה שהם יצביעו לעד לימין. מצד שני איזה מפלגה שמאל פונה אליהם?
למפלגות כמו מר"צ או חד"ש שתמכו בהעלאת שכר המינימום, בניגוד לליכוד וישראל ביתנו שהתנגדו להעלאה.
לא על זה דיברתי (ד"א אני סבור שההתנגדות האמיתית של חד"ש ומרצ למדיניות הכלכלית הנוכחית היא הרבה יותר חלשה ממה שהם היו רוצים לגרום לנו להאמין). השאלה הייתה על התכל'ס, האם יש מפלגת שמאל שפונה לפריפריה ומנסה לכרסם בבסיס הכוח של הימין?
הזכרת שתי מפלגותת חד"ש לא פונה כלל אל הציבור היהודי (פרט לפלח מאוד מצומצם של פוסט/אנטי ציונים מהמעמד הבינוני) מאז שהתפלגה ממק"י המקורית ב-1965, מרצ קצת יותר פעילה באזור הזה אבל היא משקיע את מרב כוחה בפעילות מדינית/אנטי כפייה דתית שמכוונת אל קהל יעד שונה לגמרי.
מה קשור כפרים ערביים? כמה מהם מצביעים לביבי?
הקשר הוא השקעה בפריפריה. בלי קשר עם התושבים מצביעים לך או לא. מבחינה זו כפרים ערביים הוזנחו עוד יותר מעיירות פיתוח יהודיות. כבר מהיום הראשון לקדנציה של רבין הורגשה תנופת פיתוח אזרחי שלא נראה כאן שנים. הראשונים להינות מכך היו תושבי הפריפריה: יהודים וערבים.
השורה התחתונה היא שגם מצביעי השמאל מצביעים "למי שמדבר בשפה שלהם" ולא בגלל שהלכו ובדקו מי העביר הכי הרבה חוקים שמיטיבים עם הכיס שלהם בקדנציה האחרונה.
מרצ היא מפלגה עדתית ומעמדית בדיוק כמו ש"ס וכשפרץ הביא לעבודה שמונה מנדטים מהפריפריה, שמונה מנדטים מהמרכז ברחו לקדימה בדיוק מהסיבה הזו – העבודה הפסיקה "לדבר בשפה שלהם".
אז הקטע הזה שבפריפריה צריכים להתעלות על ההצבעה המגזרית שלהם ולהצביע למפלוגות המגזריות של השמאל הוא גם שטות, גם התנשאות וגם חוצפה ממדרגה ראשונה.
הפוליטיקה הישראלית היא פוליטיקה של זהויות, תמיד הייתה. אין שום צד נייטרלי, כרגע לא יכול להיות צד נייטרלי, מה שיכול להיות זה צד חוצה זהויות או צד שמכחיש את המשחק עד שהוא נשאר עם חצי מנדט. די ברור באיזו דרך בחרו מפלגות השמאל, התוצאות לנגד עינינו ואני מאחל לכולן מוות מהיר.
ואגב, ביחס למה שג'ו כתב, אני לא חושב שצריך כל פעם למצוא "איש קש" להאשים אותו,
אבל אני חושב שהשמאל עשה טעות פטאלית בהצבת המלחמה בכיבוש כפסגת שאיפתו
והמזבח עליו הוא מוכן להקריב הכל. שכן אף על פי שהנוכחות בשטחים היא זוועה מוסרית,
היא עדיין בראש ובראשונה בעיה פלשתינית. מי שיש לו עבודה טובה, בית וחיים בורגניים
סבירים מוטרד בעיקר מן הבעיה הפלשתינית מאחר והיא מפריעה לאידאליים האירופאיים
האוניברסלים שלו להתממש. אך לאיש הפריפריה, לרוסי, וכו', לא באמת אכפת מן הבעיה
הפלשתינית, אכפת לו שאין לו עבודה או שהוא צריך לשלם שכר דירה גבוה, ואומרים לו
שזה בגלל הערבי/ השמאלני/ הסודני אז הוא כועס.
אם השמאל היה מתמקד במאבק החברתי, כמו מרץ בזמנם של שריד ורן כהן, הוא היה
מקבל תמיכה עממית גדולה בהרבה. מי שהרג את השמאל היו אנשים כיוסי ביילין וזהבה
גלאון, שלמעשה דאגו לאינטרסים של ההון הן הישראלי והן הפלשתיני (וזה בדיוק מה שהייתה
יוזמת ז'נבה, דרך אגב) והשניאו את מרץ על כולם, וגם עלי באופן פרטי שמעתה מצביע אך ורק
לחד"ש.
מרצ הייתה כך מהתחלה, וחד"ש לא יותר טובה בעיני.
אולי ננסח זאת אחרת.
אם מפלגות השמאל לא היו חוברות לבעלי ההון אלא יוצאות במפורש כנגד שליטת ההון בחברה, הן היו מספקות תשובה לשאלה מה הבעיות החברתיות ומי האשם במצב המתדרדר של רוב הציבור. לימין תמיד יש תשובות פשוטות, הימין תמיד מוצא שעיר לעזעזל להאשים אותו, אם השמאל לא מוצא פתרון כי הוא לא מוכן להתעמת עם בעלי ההון, הוא בהכרח יפסיד.
התיאור הזה נכון במיוחד למפלגות השמאל הדועכות באירופה כיום, בזמן שלימין יש תשובה קלה וברורה מי אשם במצב הכלכלי הקשה, ואלו תמיד העניים-מהגרים-מוסלמים, שק החבטות הנוח. מפלגות השמאל הממסדיות לא מוצאות תשובה טובה, מכיוון שהן לא מתעמתות עם בעלי ההון. מה שנשאר להן זה לצרוח 'גזענות'.
השמאל לא יצא נגד עצמו, בניגוד לאירופה בישראל השמאל היה הממסד המנצל שרמס את אנשי השכבות החלשות.
מרצ תמיד הייתה מייצגת של המעמד הבינוני-גבוה ושל הקיבוצים, כל הדיבורים על "סוציאליזם" הם בדיוק זה, דיבורים. מניסיון אישי אני יכול להגיד לך שאחרי שמתגברים על הדיבורים הריקים של תומכי מרצ על הצורך לעזור לשכבות החלשות וכו' מגלים את הבוז התרבותי-מעמדי העמוק שהם רוכשים להם.
השאלה היא כזו: האם ניתן לייצר חיבור סוציאלי אמיתי "מלמעלה"?
אני יכול לתעב ל את מרץ כמה שארצה אך איני יכול שלא להמשיך להיות מעמד
ביניים אשכנזי, תל אביבי וכל שאר הזוועות. לכן במידה מסוימת, אולי אינהרנטית, גם אני רוכש בוז תרבותי מעמדי עמוק, אפילו בלתי מודע, ל"ילידים" שאני מבקש לחנך.
זוהי בעיה סוציולוגית כמובן: האם אני מאמין כי ערכי הבורגנות הליברלית-סוציאלית הם ערכים אוניברסליים שמי שאינו מקבלם הוא בור נבער ויש ללמדו תרבות וערכים מהם, או שמא אני נוקט בגישה מסוג לווינס של הקבלה האינסופית של האחר, ואז עלי להשלים עם הפגנות ניאו-נאציות בשכונת התקווה ובצפת כ"תרבות ילידית אותנטית?"
מצד אחד כאשר אני רואה הפגנות כאלו אני נחרד וחושב שצריכים לחסל את חבורת הנאצים המסיתה הזו, ומצד שני, אם אני טוען שמדובר רק בניצול של המעמד החלש, האם איני נוהג אותו בוז מרציאני שחושב שאלו אינם בעלי אינטליגנטציה מספיקה בכדי להבין את האינטרס האמיתי שלהם?
אני חושב שאידאולוגית זו לב הבעיה בין המרקסיזם לפוסט-מודרניזם. המרקסיזם טוען כי יש לשחרר את המדוכאים, אך בכך הוא מניח מראש
שישנם מדוכאים וישנם "משחררים" שיודעים טוב יותר, בעוד שהפוסט מודרניזם מאפשר הפגנות נאציות כאלו ואינו יכול לטעון נגדן דבר.
הבעיה היותר חמורה היא כי באופן פרדוקסלי מרבית המרקסיסטים בישראל באים מתוך המעמד האשכנזי העליון – כמעט כל המרצים שלי באוניברסיטה, למשל, זקנים ותומכים נלהבים של המרקסיזם, כל עוד כמובן יש להם משרה טובה באוניברסיטה והם יכולים לשתות קפה עם הבחורות הצעירות בחוג להסטוריה.
בעצם אני שואל כאן האם ישנה אפשרות לא להיות צבוע או מתחסד כאשר אתה מנסה מחד לדבר על זכויות אדם, מאידך לדבר על שותפות מעמדית, ומצד שלישי באופן בלתי מודע עדיין לשמור על הזהות המעמדית שלך ( שאליה אתה יכול להתכחש כמה שתרצה אך יש לה חלק בעיצוב דעותיך)
אין שום דבר פסול בלהיות תל-אביבי, מעמד בינוני או אשכנזי. גם הם זכאים לייצוג כמו כל קבוצה בחברה, מה שאני רואה פסול הוא היומרות של חלק מהמפלגות שמייצגות אותו להיות משהו שהם לא.
התגובה המתלהמת שלך די משעשעת, כמה שההפגנות שאתה מתייחס אליהם מבחילות מבחינתי אני לא חושב שהאנשים שם גרמו סבל לערבים שאפילו מתקרב לזה שגרמו חלק מאלילי השמאל (ע"ע יצחק רבין), האם גם אותם אתה מחשיב כנאצים שצריך לחסל? האם גם הקיבוצים שמיישמים את מה שהמפגינים דורשים הם נאצים בעיניך?
כן, אני בהחלט מודע שהמרקסיזם הישראלי הוא בדיחה ואין בו דבר חוץ מהפרחת סיסמאות מעמדיות מפעם לפעם.
למה אתה מתכוון סבל נוסח יצחק רבין? ל"תשברו להם את הידיים והרגליים" ? אני עדיין חושב שיש הבדל בין זה לבין "להגן על בנותינו מפני השחורים והערבים". יש כאן נטייה לשים בסל אחד כל מה שאנחנו לא אוהבים ובכך להפחית מהזוועות ומהרדיקליות הקשות והמסוכנות יותר. גם אם אנחנו לא אוהבים שקנדי פלש למפרץ החזירים והמשיך את הפעילות בוויטנאם, אין פירוש הדבר שקנדי זהה לקו-קלקס קלאן. גם אם אובמה ממשיך את המלחמה באפגניסטן אי אפשר להגיד שאובמה הוא אויב באותה מידה כמו אנשי מסיבת התה.
אגב ,בזמנו ליבוביץ' לא התבייש ואכן כינה את רבין נאצי ואת חיילי צה"ל יודו-נאצים.
זה אפילו לא משנה מהם המעשים בפועל שמבצעים הניאו-נאצים, מדובר בניאו-נאצים, באותה טרמינולוגיה, באותם מנטרות ובאותן תיאוריות גזע חשוכות. תגיד מה שתרצה על רבין, אני לא חושב שמטרת העל שלו הייתה דומה לזו של הכהניסטים הפסיכוטיים הללו, גם כאשר הוא הציע את ההצעה לעיל.
התייחסתי לכך שהוא היה אחראי לגירוש מספר נכבד של ערבים (טרנספר בשפה הפוליטית) וגם היה מאדריכלי "הכיבוש" שהשמאל כל כך אוהב לדבר עליו.
נראה לי שמה שצריך זה פשוט לדבר עם מי שאתה לא מסכים איתו מעמדה שווה.
לא להניח שהוא רע מטבעו, טיפש מטבעו, או לא שפוי מטבעו רק כי אתה לא מסכים איתו.
כשהסמולן שומע מישהו אומר מהו כמו "הכיבוש הוא טוב והכרחי" התגובה האוטומטית שלו היא לצעוק Blasphemy! אבל הצעקה הזאת מביא רק עוינות אם היא לא מבוססת על משהו שמשותף לשני הצדדים. בסך הכל כנראה שגם הכהניסט וגם האנרכיסט דומים הרבה יותר ממה שהם חושבים, כי הם שייכים לאותו עם וגדלו באותה מדינה. אין אדם שאם תחפור אצלו בלב לא תמצא מוסר אוניברסלי.
אם למישהו החשיבה המוסרית נשארה ברמה של לא תרצח ולא היה לו כוח להקשיב לדיבורים על זכויות אדם ועל מנגנוני דיכוי ואחרות ואנא עארף זה לא אומר שהוא טיפש, זה אומר שהוא התעניין יותר בטקטיקות במשחק הכוחות הישראלי ערבי, או בלהרוויח כסף, או שהוא יצא פראייר ובזבז את השכל שלו על איך לא לצאת פראייר. אז להגיד "איך אתה עיוור לכיבוש!! תתביישש" לא יעבוד. הבנאדם עיוור בסך הכל לקונספט המלאכותי של "הכיבוש" עם כל המטען התיאורתי שמחובר אליו, אז מתחילים לדבר מלא תרצח, מנסים לפתח את זה, למצוא את הרלוונטיות של זה למידע שכן מעניין את איש הימין, נגיד הטקטיקות של יחסי החוץ והפנים מול הערבים, ומכירים בזה שכנראה יש בכל זאת איזה משהו שהוא יודע שיאתגר את תפישת המוסר השמאלנית, ויש בתפישה שאתה מחזיק בה איזושהיא בעיה. אני מקווה שהיא לא מושלמת.
מהנסיון האישי שלי, מה שאתה אומר נכון.
אבל זה לוקח זמן, והשקעה. לוקח לך זמן לנסות להסביר למישהו את נקודת המבט שלך דרך נקודת המבט שלו ולאמת אותו עם רעיונות שהוא לא שקל. ואז לוקח לאותו אדם עוד הרבה זמן לעכל את מה שהוא בתקווה הקשיב לך אומר לתוך מערכת האמונות שלו.
זה קשה. צריך סבלנות כמעט אין-סופית בשביל זה, מה גם שהרבה פעמים אתה תראה שאתה מסכים עם אנשים על א' על ב' ועל ג' ואת הקפיצה המחשבתית ל-ד' הם לא מוכנים לעשות, כי ב-ד' הוא יודע "אמת" לא מוסברת שטחנו לו לתוך הראש שרק ככה יכול להיות.
נשים בישראל נוהגות, מצביעות ומתגייסות לצה"ל? כן
יש נשים בפוליטיקה גם? כן
אז נשים יכולות לקבל החלטות על דעת עצמן? כן
וזה כולל לבחור לעצמן עם איזה בחור הן רוצות לצאת? כן
אז זה בסדר שאישה תחליט לצאת עם ערבי? לא
למה לא? כי שם הוא פשוט יודע שהתשובה היא לא באופן אוטומטי. ככה.
בלי קשר לתוכן הדברים שלך, הטכניקה של סידרת שאלות שמובילה למסקנה היא בעייתית מאוד. הדבר הראשון שהמרצה שלי ללוגיקה מתמטית אמר, בשיעור הראשון, הוא שהחיים לא מתנהגים כמו לוגיקה. אין כאן מערכת אקסיומטית סגורה עם חוקי היקש מוגדרים. ניתן לבנות מערכת שאלות בסגנון הזה שתוביל לכל מסקנה שתרצה. כמו שהראה סיר המפרי לשר ג'ים הקר באחד הפרקים של "כן אדוני השר". הויכוח היה בעד או נגד גיוס חובה לצבא הבריטי ותוך דקה גרם המפרי לג'ים לתמוך ולהתנגד לגיוס ע"י הובלתו בסדרת שאלות שהתשובה על כל אחת מהן נראית ברורה ולכאורה כל אחת גוררת את הבאה.
כסמולן מתנשא בהחלט יש לי בעיה לדבר עם ימניים בגובה העיניים, אני לא יכול להתכופף כל כך נמוך.
ברמת העקרון אתה כמובן צודק, איש א' הוא ימני , איש ב' הוא שמאלני לשניהם יכולים להיות נימוקים ענייניים (פגשתי גם אנשי ימין כאלו) וכבדי משקל ואין שום סיבה לזלזל זה בזה.
עכשיו למציאות – בדרך כלל המשפט השני או השלישי של איש ימין הוא 'לך תזדיין בתחת' או משהו בסגנון, אם תקרא טוקבקים או תדבר עם איש ימין תבין איך זה עובד, יש איזה נימוק – בדרך כלל אידיוטי עד כדי גיחוך (או בכי) – שאתה מנסה לענות לו למשל 'לערבים יש 50 מדינות !' (נו אז מה? אנחנו בשיעור גיאוגרפיה? מתימטיקה? מה אתה מנסה להגיד בזה?) ואז בא ההמשך 'אבל השמאלנים המסריחים כולם..'
טוב עכשיו יש בעיה, אם אתה עונה לו לנימוק המגוחך שלו (כבר פחיתות כבוד) אז אתה מרשה לו לקרוא לך בשמות, אם אתה עונה לו 'אתה בעצמך מסריח' או משהו בסגנון אז או שזה ידרדר למכות או לא אבל בכל מקרה כביכול 'הודית' בזה שאין לך תשובה בעבור הנימוק ה'ענייני' של הבבון שמולך.
פעם הייתה תקופה שבה דיברו אל אנשי ימין בגובה העיניים, למשל אמנון דנקנר שקרא להם 'בבונים' .
בינתיים עבר זמן, אמנון דנקנר התייאש והחליט להתנשא על אנשי הימין וכך ראינו אותו באוהל המחאה מול בית הסוהר שבו היה אריה דרעי כלוא מצטרף למחאה . אתה מבין? לקרוא למישהו 'בבון' מעליב אותו רק אם הוא בן אדם, אם תראה בבון אמיתי עם שיניים גדולות וזרועות חזקות שנגררות עד הרצפה הולך מולך ברחוב אתה לא תקרא לו 'בבון' אלא תיתן לו בננה כדי שלא ינשך אותך. זאת גם הדרך היחידה להתייחס לאנשי ימין, לא כאל אנשים שפויים בעלי דיעה שבמקרה שונה מזו שלך (יש כאלו וכולם נכנסים למונית אחת בקלות) אלא כמו שהיית מתייחס לאספסוף מוסת בכיכר המרכזית של איראן.( מה יש? האיראנים לא זכאים לדעה שונה משלך למשל שישראל היא השטן ? גזען מתנשא שכמוך.)
הבעיה הגדולה שלי היא עם דתיים. כשהאדם איתו אני מתווכח לא מבין למה מבחינתי ציטוט של "דברי אלוהים" זה לא נימוק ענייני.
אני עדיין לא החלטתי אם הטוקבק הזה הוא רציני או פארודיה ומה יהיה יותר משעשע.
|AWESOME|
עדו, אני מעניק לך צל"ש על דמוניזציה.
ד"א, בסילבסטר הזה אני מתכנן מסיבה:
נביא טבעונים שצועקים בשר זה רצח מול קומוניסטים שצועקים על כולם בורגנים פשיסטים
פמיניסטיות שצועקות שוביניסטים ופוסט-מודרניסטים שצועקים "זאת האמת שלי!" על כל השאר חוץ מכשהם רואים חרדי וצועקים "איכס דוס מסריח!"
נשים אורות מהבהבים וביט ונקליט את זה ויצא אחלה טרק.
הטוקבק הזה רציני לגמרי, אני מסתכל על אנשי הימין מלמעלה והם בתורם מסתכלים עלי מלמטה, נוח שם למטה, נעים שם. הדבר האחרון שהם רוצים זה להימדד באותו קנה מידה מחמיר וקשוח שבו נמדד ה'שמאל' (יהיה זה אשר יהיה) כי הם יצאו ממש ממש גרוע.
יש לך ראייה מאוד סלקטיבית אם אף פעם לא ראית טוקבקים מתלהמים מצד שמאל או אנשי שמאל שפשוט מקללים את יריביהם מימין.
אתם מדברים על ליברמן, זכורה לי שיחה עם חברים לעבודה, יוצאי ברה"מ, על גרגורי לרנר. הם היו בטוחים שנטפלים אליו רק כי הוא רוסי. נראה לי שלפחות אצל חלק מאנשים שתומכים בליברמן התמיכה היא ב"אנשים שלנו" מול "ההם". יש גם תופעה שאי אפשר להתעלם ממנה של זלזול בכל מה שהיה כאן קודם אצל יוצאי ברה"מ. נתקלתי ברבים מהם שרואים את עצמם כנושאי הדגל של תרבות אירופאית שנתקעו בלבנט בין פראים חסרי תרבות.
תופעה נוספת שהביאו איתם יוצאי ברה"מ היא גישת המעצמה. ברה"מ (והיום רוסיה) חשבה רק במונחים של כח ואף אחד לא העלה בדעתו לוותר על שטחים לאוייב שנראה חלש. כך עד היום רוסיה מתעקשת על שטחי אדמה זעירים וחסרי חשיבות שנלקחו מסין או מיפן. ישראלים יכולים לחשוב "רוסיה כל כך גדולה, מה איכפת להם מאיזה חתיכת בוץ בגודל 100 מ"ר" אבל הרוסים לא מעלים בדעתם לוותר. באותו אופן הם לא מבינים את הנכונות לוותר על מה שבעיניהם הוא חלק אינטגרלי מישראל.
אז מיהם אותם דיסידנטים במגזר הרוסי שלא מקבלים את כללי המשחק?
מישקה וגרישקה.
שכחת את פאשה
מה שחסר לדעתי בפוסט שלך הוא האבחנה שהתרבות הישראלית המיינסטרימית היא במידה גדולה תוצאה של השפעות מהתרבות הרוסית והרעיונות הפוליטיים הסובייטים.
רק תבדוק ותראה מאיפה הגיעו רוב ההנגה הפוליטית והתרבותית בתקופת היישוב והעשורים הראשונים לקיום המדינה, גם להערצה לדגם הסובייטי הייתה השפעה גדולה על התפתחות המפלגות הפוליטיות הגדולות.
יש מדברים על המגזר שלי!
מסכים עם הכל, אבל רוצה להוסיף כמה דברים:
אני חושב שעוד דבר שמושך הרבה רוסים לימין בארץ זה שהם מזהים "שמאל" עם "ברה"מ", די מעניין כשאני חושב על זה כי הבעיה שלהם זאת לא הטוטליטריות של ברה"מ ( כמו שאמרת "אם היה לנו פה מנהיג חזק כמו ברוסיה הכל היה מסתדר" זה משפט נפוץ אצל רוסים) אבל מלים כמו "שוויון" "אחוות עמים" וכיו"ב נלעסו שם בבתי ספר (לפי סיפורים, לא הספקתי להיות בבית ספר ברוסיה) בלי שנראו במציאות. זה יצר דור מאוד ציני לגבי מונחים כאלה.
עוד דבר זה "האליטיזם הרוסי", כמו כל קבוצה שלא מתקבלת במיינסטרים ומתחילה לחיות בקהילה סגורה גם רוסים רבים נוטים לזלזל בכל מה שסביבם שהוא לא רוסי изеры, маракосы и.т.д)) העניין הוא שיחסית לעליות אחרות (אתיופים, או מזרחיים) הרוסים התקבלו כאן בצורה טובה (יחסית כן?) בין היתר בגלל שהרבה מהעולים היו עם תואר, הרוסים שכן הצליחו בסופו של דבר להשתלב בחברה (וגם הרבה מאלה שלא) מסתכלים על מיעוטים אחרים שהשתלבו פחות טוב ואומרים "זה בגלל שהם לא רוצים לעבוד" "הם מעדיפים לשבת על אבטלה" ולפעמים סתם "זה כי הם קופים".
הייתי מזיין את השכל עוד קצת אבל אני צריך לעוף
אם כבר מוסיפים,
שמע אחי, זה קשה כשכל מה שאתה יודע זה רק אך לפעול במסגרת נורא מצומצמת ובלי אנשים שהם באמת שונים ממך (זוכר את הבדיחה על המרגל האמריקאי ברוסיה?). אנשים חיו פאשיזם, שנאו אותו על הבשר שלהם ואז חזרו ישר לזה בהזדמנות הראשונה שנתנו להם לעשות משהו אחרת. זה לא סתם רק הילד החנון שרוצה להיות הבריון כי הוא גם חרא, הוא פשוט לא מכיר מסגרת אחרת שבה הדברים יכולים לעבוד, הוא לא מעלה על הדעת פתרונות אחרים, ואם כן אז הוא לא חושב שהם יעבדו. אבא שלי היה מספר לי על כמה הקומוניסטים היו חארות וכמה הוא כבר חיכה שהמפלגה תיפול, ועכשיו הוא מספר לי על מה צריך לעשות לערבים ולדתיים בכח כדי לישר שורות. והוא לא מסוגל לראות את ההקבלה, יענו תצייר מפה תכין גרפים, הכל, והוא עדיין לא יראה את הדמיון.
זאת אומרת, זה לא *רק* חוסר הקבלה מצד המקום החדש, זה גם כשל ביכולת לחשוב או לחיות אחרת מאך שהם גדלו. ובתורם אותם הורים גידלו/מגדלים ילדים שלמרות שהמבטא שלהם כבר ישראלי, עדיין חושבים באותם מושגים במאחורה של הראש. החוסר קבלה (ועוד לנוכח זה שהם ראו עצמם חכמים ומתורבתים יותר) לדעתי רק הקצין את הבריחה חזרה לרעיונות ושיטות העבודה המוכרות והנוחות.
צריך לזכור שהציבור הרוסי הוא אחד הציבורים היותר גזעניים במדינה, עם נטייה להאמין בתיאוריות קונספירציה (יותר רוסים מדתיים בטוחים שרבין רצח את עצמו או משהו), תפיסה עצמית של עליונות שמשולבת באופן די דיסוננסי עם רגשי נחיתות איומים, ומסורת של שנאת כל מי ששונה.
לכן איווט "פאפא פיטוך" ליברמן המולדובי מייצג את הרוסי הממוצע הרבה יותר מאשר שמעון פרסקי הנשיא.
זה מזכיר לי את התסכול של שלמה בן-עמי שהוא לא נחשב "מרוקאי אוטנטי" בניגוד לדוד לוי.
שאלה לסלבה: בהמשך לדבר האחרון שכתבת על דרכי חשיבה:
אז האם הזמן (נגיד כשכבר יגדלו פה נכדים של העליה משנות ה90) יכול לשנות את המצב לציבור של צאצאי עולי ברה"מ לשעבר שיהיה יותר דמוקרטי וליברלי?
כן, כי כל שאר הישראלים הם בעלי ערכים דמוקרטיים למופת. אצל רב הישראלים דמוקרטיה פירושה שהרב צודק וזכותו להחליט מה שהוא רוצה ומי שזה לא מתאים לא יכול לעזוב ולגור במקום אחר. אפשר לראות זאת יפה ביחס לממשלת אחדות לאומית שמוצגת כמשאת נפש ולא כרע הכרחי שמוצדק רק במקרי חירום קיצוניים. לישראלי הממוצע אין שום כבוד לתפקיד האופוזיציה.
אחרי מספיק זמן החדשים יהיו דומים יותר ויותר לותיקים, גם בלי שירצו. זה יכול לקחת יותר זמן אם יש להם חיי קהילה שמצליחה לשמור טוב על אורך החיים והחשיבה המקורית שלהם (וזה משהו שאפשר להגיד על מהגרים רוסים, שהם מאד מחזיקים מהתרבות ואורך החיים שלהם), או פחות אם המדינה החדשה רוצה ומנסה באופן פעיל לשלב אותם בתוכה.
בסופו של דבר זה כמו שגיל כתב, תלוי לאיזה כיוון שטה הסירה כולה.
חס וחלילה, אל תחשבו שאני עיוור לחוסר דמוקרטיות ולגזענות של שאר החברה.
סתם אנקדוטה מעניינת, שבזמנו הפתיעה אותי –
אנסטסיה מיכאלי, שלכאורה חולקת את אותה מנטליות עם אביגדור ליברמן ("גסות רוח ובוז להשכלה, נאמנות עיוורת למשטר ועסקנות פוליטית קטנונית", לפי דבריך),
היא למעשה בעלת תואר שני בהנדסת תקשורת חשמלית רב-ערוצית.
למרבה הצער, זה לא מפריע לה להיות גזענית, מתלהמת, לאומנית ומטומטמת.
אה בדקת את זה? כי פשוט במפלגה של ליברמן יש נטייה לתארים להתכווץ כשמאירים עליהם בפנס, ראה אסתרינה טרטמן
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F
כשאתה אומר "נטיה", אתה רומז שיש עוד חבר כנסת מישראל ביתנו שהתהדר בתואר לא לו?
כן, ליברמן למשל קורא לעצמו 'שר חוץ'.
תארים מברה"מ לשעבר זה משהו לחשוד בו בכל מקרה. יש שם בעיה נפוצה של שיטת "חייב לעבור" לסטודנטים שמשלמים תשלום מלא.
כל פעם שקיבלתי קורות חיים עם תארים מברה"מ הייתי עובר עליהם עם חבר יוצא רוסיה. לפי מה שהבנתי יש אוניברסיטאות שאפר להתייחס לתארים שלהם ברצינות ויש אוניברסיטאות קיקיוניות שאין לתואר שלהם שום משמעות.
אולי, אבל כדאי להזכיר בענין זה שמתוך 15 חברי כנסת ב"ישראל ביתנו", רק שתיים אוחזות בתארים אקדמיים מברה"מ לשעבר: מיכאלי ולנדבר.
כלומר, לא. תודה.
אז מה? יובל נאמן היה מגדולי המדענים בארץ. הידע שלו בפיזיקה לא עזר לו בפוליטיקה. אם תקשיב לדעות הפוליטיות של חתן פרס נובל, אומן, לא נראה לי שתתלהב.
זאת לא "השכלה", בטח לא במונחים רוסיים, אלא הכשרה מקצועית. אין קשר לנטען כאן.
למה אתה מקשר בין ידע והשכלה למוסריות?
lmao . Kylie Minogue nudes .
והנה זוית הסתכלות אחרת על הנושא :http://tomerpersico.com/2011/01/02/yisrael_beiteinus_judaism/
פרסיקו מבין עניין.