על וועדת הקישוט של השטעטל ופועלה.

עוד מעט האש תדעך. מטוסי כיבוי הזעם הציבורי ואתם מתנדבים מטעם עצמם נכנסו לפעולה ועושים עבודה. חומרי הכיבוי אזלו אבל מאגר הבולשיט בלתי נדלה ורק כמה גחלים ימשיכו לבעור מתחת לעכשיו זה הזמן לאחדות-נחכה לתוצאות וועדת החקירה-גם מדינות אחרות כושלות בכיבוי שריפות-מי שלא עושה לא טועה-זה לא הזמן לביקורת-לא יפה לרקוד על הדם ושאר חומרי ההרגעה שאנחנו מזריקים לעצמינו כדי לשמור על פסאדה כלשהי שהכול בסדר. הציבור ישקע שוב בפטפטת נוקדנית של פרטים ופרטי פרטים כדי להמשיך להיאחז בזנב או ברגל ולשכוח את הפיל. עד הפעם הבאה.

עד לרעידת האדמה הגדולה שבוא תבוא, עד שיפגע טיל במיכל האמוניה בקריות או אחת מהפצצות הסביבתיות המתקתקות האחרות שפזורות בארץ. עד ששוב תיחשף לא אוזלת היד של פקיד או שר זה או אחר אלא חוסר העניין המוחלט והעקבי מצד וועדת הקישוט של השטעטל המזרח תיכוני בחייהם האמיתיים של הנתינים.

הכשל הזה הוא רק סימפתום וביטוי. כמעט ולא עבר יום בלי ששר הפנים יידחף לתקשורת וישחרר עוד איזה התגוללות על הזרים, על ההומואים או על הסמולנים האלה בצפון תל אביב אבל בשירותי הכבאות שתחת אחריותו הוא לא טיפל. הוא "התריע", כמו שעשה בוגי יעלון בפרשת המשט ושאר הפשליונרים עושים, לפחות בדיעבד. הוא כנראה שלח מזכר לרב עובדיה וביקש ממנו לשלוח בקשה דחופה לחבר הדמיוני להעמיס כמה מטפים על חמורו של משיח. ואולי ההתראה הזאת עוד מחכה במגש הדואר היוצא לצדיק הבא שיתפגר כדי שיהיה אפשר לשלוח אותה עם הגופה שלו סטייל מרדכי אליהו. אף פעם לא הבנתי בפני מי בדיוק "מתריעים" כל אותם אנשים שזוהי אחריותם הישירה לפתור את הבעיות עליהן מתריעים.

מערכת החינוך כושלת באל"ף-בי"ת של ללמד קרוא וכתוב והבנת הנקרא, לא מצליחה לגרום לשיעורים להתנהל בצורה סבירה וצמרת משרד החינוך מתעסקת בצנזורה על ספר בו משתמשים חמישה עשר תלמידים בבית ספר אחד ובניפוח הגאווה הלאומית של התלמידים הבורים. כמעט עשור אחרי וועדת אור ושירותי הביטחון עדיין לא מצליחים לדכא מהומות אלימות, שכמותן סטודנטים פריזאים מפיקים כל שני וחמישי, בלי מרחץ דמים.

חמש וועדות שונות התחננו להסדיר את מצבם של היישובים הלא מוכרים בנגב לפני הפיצוץ אך דבר לא נעשה. מערכת הבריאות קורסת ושר הבריאות, סליחה, סגן שר, שכן הוא לא מכיר בלגיטימיות של המדינה מספיק כדי לכנות את עצמו שר, מתעסק במניעת בנייה של חדר מיון ממוגן ובהקצנת ההפרדה בין נשים וגברים במוסדות לפגועי נפש. מדינות דמיקולו באפריקה פתרו בעיות תחבורה חמורות הרבה יותר משלנו במהירות וביעילות בזמן שאצלנו ממררים את חיי תושבי בירת הנצח המאוחדת לנצח נצחים מזה עשור בבניית איזה רכבת קלה, שלא לדבר על הביוב שזורם ברחובות מזרח העיר.

אז כבאים אין,  אבל שלושה משרדים ממשלתיים שלמים, משרד החוץ, משרד ראש הממשלה ועוד משרד יעודי לפרופוגנדה מתעסקים בלספר לנו שאנחנו פשוט אחלה מדינה, ולדרוש מאתנו לשכנע בזה את שאר העולם שמסתכל עלינו ולא מבין מה לעזאזל עובר לנו בראש.

רוצים להבין מה מעניין באמת את וועדת הקישוט של השטעטל? תקשיבו לנאומים הקבועים של טקס יום השואה, זאת מדינת ישראל בקליפת אגוז. העניין הוא לא בזה שקנינו עוד מטוס, הצעצוע החדיש ביותר שעומד להפוך למוצג מוזאני בקרוב, שכן יוחלף ע"י מל"טים, בנימוק של "יתרון פסיכולוגי" ובמקום לרכוש עוד כמה מטוסי כיבוי. העניין הוא שכל המדינה הזאת היא פרויקט פסיכולוגי. כל מה שמחזיק אותנו זו פנטזיה פוסט-טראומטית לפיה ביום הדין, כשהנאצים יחזרו, מה שקרה אז לא יקרה שוב.

אנחנו מאמינים שאי שם, מתחת לכשל התמידי שעל פני הקרקע, עמוק עמוק במרתפי הבונקרים שבהרי ירושלים שוכנים אנשים שיודעים מה הם עושים. חיי היום יום של האזרחים יכולים להתחרבש אבל קבוצת סופרמנים שהשתיקה יפה להם תהדוף את הוורמאכט ותפציץ את תאי הגזים באושוויץ. רק שהבונקרים האלה לא שוכנים בעומק האדמה אלא בעומק תת המודע הקולקטיבי שלנו ולא בשום מקום אחר.

במקלטים הממוגנים שמכובדי הגטו הכינו לעצמם יושבים בדיוק אותם אנשים שכושלים שוב ושוב במשימות פשוטות בהרבה. אין שם שום ארי בן כנען שינהל את מלחמת גוג ומגוג על גבי מסכי הפלזמה. מה שיהיה שם זה ביבי ובוגי, ליברמן ואלי ישי שינצחו ממרכזי השליטה המתקדמים על צבא צללים של יועצי תדמית שיכניס באבי אביהם של המוסלמים הרשעים, החתרנים הבוגדניים מבית ובעלי בריתנו הצבועים והאנטישמים שבאותו הזמן בדיוק, ישלחו לנו עזרה.

הבעיה היא לא בזה שהכול נדחף הצידה כשדת הביטחון עוברת, אלא שאלוהי הביטחון הוא אליל כזב. הוא לא יציל אותנו מאם כל המלחמות שכולנו יודעים שחייבת להגיע כי כבר אלף שנה ויותר אנחנו מכנסים את כל המשפחה, פעם בשנה, ומספרים לילדים ש"בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו". העניין הוא ששריפות, רעידות אדמה, אסונות סביבתיים, פשע, תאונות דרכים וקריסת התשתיות בהן החיים שלנו תלויים זה נושא הביטחון האמיתי.

כל אחד מהדברים האלה יהרוג אותנו יותר מהר, יותר בוודאות ובמספרים גדולים הרבה יותר מכל מלחמה. אוטובוס אחד שנלכד בשריפה (תיכנסו לקישור הזה, אל תתעצלו) גובה יותר חיים מעשרות שנות קסאמים, ואת השריפה הזאת ניתן היה למנוע בשבריר ממחיר התחמיש שנזרק על עזה לאחרונה. רעידת האדמה, שאנחנו לא מוכנים לה אפילו לא קצת, תחסל יותר אנשים מכל מלחמות ישראל עד עכשיו וריכוזי החומרים הרעילים שעלולים לעוף לכל הרוחות בגללה או בגלל כמה קטיושות של חיזבאללה יעשו נזק שיתחרה במתקפה גרעינית איראנית. אז איפה לעזאזל הביטחון שלי?

המדינה הזאת לא צריכה שום וועדת חקירה, הפניית תקציבים שממילא תטורפד ע"י נערי האוצר באמצעות חוק ההסדרים או החלפת שי"ן-גימ"לים. מה שהמדינה הזאת צריכה זה החלפת דיסקט. מטוסי הכיבוי שהמריאו לעזרתנו מרחבי העולם צריכים ללמד אותנו שאין דבר כזה "בכוחנו ובעוצם ידינו", אם הרכבת האווירית של תחמושת באדיבות ארה"ב לה נזקקנו ב"מלחמה" נגד כמה מאות לוחמי גרילה שיעים עוד לא גרמה לאסימונים ליפול.

המדינה הזאת אף פעם לא תבטיח לא את קיומה שלה ובטח לא את קיומו של העם היהודי כי שום דבר ואף אחד לא יכול להבטיח דברים כאלה. והייתי אומר שלרכז חצי מהעם הזה בפיסת אדמה מסוכסכת עם כל העולם, מכוסה בטילים ועם תשתיות אזרחיות שעל גבול הקריסה גם בימים כתיקונם היא חתיכת אסטרטגיית הישרדות גרועה.

המדינה לא יכולה להמשיך לתפקד על תקן טיפול פסיכיאטרי קולקטיבי לטראומות של העם היהודי לדורותיו, שבה הכול מופרט חוץ מהאתוס המולאם. לא אם אנחנו לא רוצים לגמור כמו סודן, שהמוטו הלאומי שלה הוא "לנו הניצחון" ואף אזרח בה לא יודע אם היום זה היום שבו יכסחו אותו עם מצ'טה. כשהאדמה בוערת, יש דברים יותר דחופים מלשכב על ספת הפסיכולוג ולדוש בטראומות הילדות ובמשבר הזהות שלנו. ובכל אופן, לא המדינה תרפא את הנ"ל. מה שהמדינה יכולה לעשות זה לדאוג ככל יכולתה לשלומם ורווחתם של אזרחיה. והאזרח הזה לפחות, מוכן לוותר לעת עתה על בלימת הארמיה של פילדמרשל רומל ועל  השתנה חגיגית על קברי אדריאנוס וחמלניצקי. תביאו לי כבאים, רופאים ומורים.

מנהלי: היום התקבלה תרומה לתחזוקת הבלוג והכותב, אני מודה לתורם בכל לב.

This entry was posted in כללי and tagged , , . Bookmark the permalink.

59 Responses to על וועדת הקישוט של השטעטל ופועלה.

  1. vandersister says:

    "תביאו לי כבאים, רופאים ומורים" – אם לעם היושב בציון היה מעט שכל, זו היתה סיסמת המהפכה.

  2. אסתי says:

    "הכל מופרט חוץ מהאתוס המולאם" – מוטו נפלא לבלוג.
    חוץ מזה מסכימה (לצערי) עם כל מילה

  3. Pingback: Tweets that mention על וועדת הקישוט של השטעטל ופועלה. | תניח את המספריים ובוא נדבר על זה -- Topsy.com

  4. Shunra says:

    אחח, שלום. "והייתי אומר שלרכז חצי מהעם הזה בפיסת אדמה מסוכסכת עם כל העולם, מכוסה בטילים ועם תשתיות אזרחיות שעל גבול הקריסה גם בימים כתיקונם היא חתיכת אסטרטגיית הישרדות גרועה." – מלות מופת.

    הייתי מתווכחת אתך על משהו, אבל אתה פשוט לא משאיר לי על מה.

  5. המוטו של המהפכה צריך להיות "שנית הסיקריקין המזוינים לא ישתוללו".

    פוסט משובח ביותר.

  6. קגנוביץ' says:

    ואגב שריפה, ביום יומיים האחרונים נתקלתי באינטרנט בספין מחב"תי חדש: ציטוט ממלכים א', פרק י"ח, כל הסיפור עם אליהו, נביאי הבעל וקרב 'בוא נראה האל של מי מדליק פחמים מהר יותר' על הר הכרמל. איכשהו, הרבה אנשים שוכנעו שהאש שיורדת משמים וצולה סלקטיבית את המנחה של אליהו היא נבואה על האירוע הנוכחי. ראיתי את זה ברשתות חברתיות, בפורומים וכו'. מעניין מי שלף את זה.

    • עדו says:

      אה, אז על מה הנבואה הזאת?
      תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי–מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. יג לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא–קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא. טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם–גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ: יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ. טז רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ–הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה

  7. נתן says:

    מבריק !!!
    כל הכבוד

  8. אוף says:

    מצוין ממש.

    שכחת שגם המשטרה בצמצומים ובקנטים, לא רק החינוך, הכבאות וכל היתר.

    ובהקשר זה, כך גם כספי הצבא: http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2099

  9. עומר says:

    אני חושב שנפלת לכשל לוגי כשדיברת על הבטחון, למרות שאני מסכים איתך (דבר יכול להיות שגוי לוגית ועדיין נכון? אני חושב שכן, אם הוא נכון מסיבות אחרות… לא יודע). בכל אופן, זה כמו בבדיחה עם האבקה נגד פילים – אתה לא יכול לטעון שמיעוט ההרוגים היה נשאר מיעוט הרוגים אם היו מורידים מתקציב הביטחון – כי אם היו, נגיד, מבטלים את הצבא לחלוטין, ברור שכמות הנפגעים הייתה גדלה ותופחת להרבה מעבר לנפגעי השריפה.

    • זה לא פוסט של בואו נוריד כך וכך כסף מהצבא ונעביר למכבי האש. זה פוסט על זה ששאלות של ניהול סיכונים, איפה הכסף שלו יציל יותר חיים זה בכלל לא האופן שבו מתקבלות החלטות כאן. מיכל האמוניה ההוא יכול לעלות באלפי הרוגים בשעת מלחמה, זה לא מטופל לא בגלל שעוד טייסת תציל יותר חיים אלא בגלל שאנחנו לא פוחדים ממוות של אזרחים אלא מעמלק.

    • עדו says:

      עומר, נגיד שהייתה חולית מחבלים שהייתה מסתובבת בארץ ומחסלת לנו 300 איש בשנה, האם לא היו
      משתוללים לכל הכיוונים כדי לעצור אותה? כמובן שכל חירויות הפרט היו נזרקות למרתף אבל גם התקציבים למערכת הביטחון היו זורמים כמים (לא שעכשיו הם לא זורמים) כדי לתפוס את המנוולים האלו. אבל תאונות הדרכים הורגות לנו יותר אנשים וכל אחד מאיתנו נמצא בסכנה וראה איזה פלא – אף אחד לא מסכים שהמשטרה תשלוף נהג עבריין מהאוטו ותחטיף לו מכות עם שוט למען יראו וייראו, פסקי הדין במשפטי תעבורה הם מגוחכים וגם התקציבים לא בדיוק זורמים אלא יותר מטפטפים (עובדה, עדיין נהרגים לנו אנשים בכבישים כל הזמן), אני לא טוען שלא צריך צבא או משרד ביטחון אלא – כמו ששלום כתב – שלא חיי אדם הם שמנחים את השיקולים אלא סיבות פסיכולוגיות שקשורות לילדות של המדינה שלנו ולא להווה.

      • יואב says:

        לא יודע מה איתך, אבל לא סיבות פסיכולוגיות מהילדות של המדינה מונעות ממני לתמוך בשליפת עברייני תנועה מהרכב והכאתם בשוטים. אני מקווה שגם המדינה מתנגדת לכך משיקולים יותר ענייניים.

        • עדו says:

          כמובן שאתה מתנגד להכאת נהגים סוררים וכמותך רוב עם ישראל אבל כשזה מגיע למחבלים או חשודים כמחבלים הכל הולך, אותו הדבר נכון לגבי התקציבים, בשביל עוד ניידת או עוד כבאים אין כסף אבל בשביל מטוסי F-135 יש מיליארדים.

          • יואב says:

            למה אתה מכניס לי לפה מילים שלא אמרתי? מה הקשר בין תקציבים לבין הכאת נהגים? מה הקשר בין אי-התמיכה שלי בהכאת נהגים לבין ההנחות המוטעות שלך לגבי עמדתי בשאלת הכאת מחבלים או חשודים? או בין ההנחות המוטעות שלך לגבי עמדתי בשאלת התקציב?
            אתה רוצה לקרוא להכאת נהגים? – סבבה, רק אל תציג את זה כחלק משינוי דפוסי החשיבה בנוגע לעדיפות בתקצוב.

            • עדו says:

              לא, אני לא קורא להכאת נהגים ואני טוען שלו היו מציעים את זה ההצעה לא היתה עוברת בגלל דעת הקהל וטוב שכך, אבל משום מה הכאת ערבים ברגע שיש פיגוע זה דווקא דבר שמתרחש פה ושם בארצנו. באותה מידה אנשים מניחים שאם מקציבים כך וכך מיליארדים בשביל מטוסים זה כנראה מאד חיוני ונחוץ אבל אף אחד לא שאל למה אין מטוסי כיבוי במדינה כשכבר לפני עשר שנים בערך נשרף כל איזור שער הגיא.

  10. אבנר לנגוט says:

    "זאת לא האבן שאתה רואה שעליה אתה נופל", השרפה הזאת הפילה את המדינה כי אף אחד לא ראתה מגיעה. כן היו חצי תריסר כתבות בשלושת העיתונים הגדולים אבל אלו היו כתבות כסת"ח, לא קריאה לפעולה. אני לא חושב שב30 שנה האחרונות היה דיון ציבורי, ממשלתי או בירוקרטי רציני על מערך הכיבוי בארץ, אף אחד לא בדק כמה אנחנו צריכים לעומת כמה יש לנו ואף אחד לא בדק תוכניות חירום.
    לפחות למשהו שם למעלה היה את השכל להודות שאנחנו לא מסוגלים להתמודד עם מה שקורה ושאנחנו צריכים להתחנן לעזרה. זה ככל הנראה מה שהציל את טירה ואת דניה.
    זאת גם הסיבה למה אם רעידת אדמה פחות סביר שתוביל למצב כזה. יש תוכניות חירום, יש גדודים שהוכשרו להתמודד, יש תמ"א 38 ויש מערך תשתיות. משרד האוצר אפילו בתהליכים להוציא לכל מדינת ישראל פוליסת ביטוח נגד רעידות אדמה (למי שמתעניין איך חפשו בWIKI תחת "CAT BONDS"). כך שלפחות כשתבוא הרעידה זאת לא יהיה קטסטרופה מוחלטת.

    • ברור. שביתת כבאים ושלל דוחות, שלא לדבר על החובה האלמנטרים של האחראים להיות מעודכנים, לא הספיקו. גם שריפות יער זה משהו שלא קורה כאן וזאת השריפה הגדולה הראשונה בכרמל, מי היה מעלה על דעתו, ועוד בשנת בצורת.

      לגבי המוכנות לרעידת האדמה, בנאדם, אתה חי בסרט, דוגרי. אבל כן, אולי מי מאתנו שיישאר בחיים יקבל כספי ביטוח, אם חוק ההסדרים לא ישעה אותם לטובת עוד איזה הקלת מס לאחים עופר.

      • אבנר לנגוט says:

        ביטוח, ותמ"א 38, העובדה שהתכוננות לרעידת אדמה זה בערך מה ששישית מצה"ל עושה עליו אימונים, ודברים כאלה http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101118_1199139
        כאמור כל דבר שהעיתונות אומרת לך לפחד ממנו זה בדיוק הדבר שלא צריך לפחד ממנו כי זה אומר שיש מספיק מודעות ציבורית כדי להתכונן מזה. בדיוק כמו שלפני מלחמת לבנון הדבר היחידי שלא דברו עליו זה מלחמה בלבנון ובדיוק כמו שלפני השריפה הזאת לא באמת דיברו על מערך הכיבוי ולבדיוק כי בארץ הזאת הדבר היחידי שזוכה לתקציבים זה מה שמפחיד את הציבור ורעידת אדמה מפחידה את הציבור.

        נ.ב בנוגע להישאר בחיים אני לא יודע מה איתך, אני גר בבנין שעומד בדרישות 38…

        • אבנר לנגוט says:

          ועוד דבר אחד ששכחתי, ישראל לא שולחת את כל משלחות הסיוע האלו לאזורי אסון בעולם רק מטוב ליבה, זה בסוף היום אימון באש חיה לחילוץ נפגעים בארץ…

          • ואני גר בבית שיכול ליפול לי על הראש והדבר הכי גרוע שיקרה לי זה לשאוף קצת אזבסט.

            אבל חליק, רעידות אדמה בארץ הזאת יכולות להעיף ערים שלמות, זה קרה לא פעם בעבר. יחידות חילוץ זה נחמד מאוד, אבל מה הסד"כ שלהן? ןעזוב את המובן מאליו של כמה בניינים מוכנים וכו', בתי חולים, חברת החשמל, תשתית התחבורה בקושי עומדים בעומס השגרה, מה יקרה בחירום רציני? מה יקרה לתקשורת אם בכל פיגוע הקווים נסתמים?

            מוכנות לאסון לא מסתכמת במוכנות של הקו הראשון, זה רק מה שמצטלם יפה. תשתיות השגרה צריכות לעבוד טוב ולהחזיק אקסטרות. האסון בקריביים לא היה כ"כ גדול בגלל מחסור בצוותי חילוץ אלא בגלל אי התפקוד של התשתיות האזרחיות הרגילות.

            • אבנר לנגוט says:

              אתה יכול לפרט את הטיעון שלך, אני לא בטוח שהבנתי אותו

            • ודאי.

              הרעידה תהרוס את מה שתהרוס, וצוותי החילוץ יחלצו את מי שיצליחו לחלץ. לא בזה העניין.

              העניין הוא באיזו מהירות המדינה תצליח להתאושש ולחזור לתפקד. אם בתי החולים קורסים, אין לאן להביא ניצולים. אם החשמל מושבת, בתי החולים יתקשו לתפקד. אם מערכת התחבורה נדפקה, יהיה קשה להביא סולר לגנרטורים של בתי החולים וכו' וכו'.

              כמו שהקומנדו הכי מחורע לא שווה כלום בלי אפסנאות ותובלה מתפקדים, כך גם כל יחידות החילוץ המפוארות לא שוות כלום כשלעצמן. מידת האסון תלויה בכך שהמערכות האזרחיות, משילות, תיאום בין גופים, חשמל, מים, תחבורה, תקשורת, רפואה ואפילו ביוב ופינוי אשפה ימשיכו לתפקד למרות הבלגאן.

              בהתחשב ברמת התפקוד של כל הנ"ל בשגרה, ובנטייה שלהן להתחרבש בכל פעם שקורה משהו שחורג מהשגרה, אני לא מאמין שהן יפתיעו אותנו בביצועים דווקא בזמן רעידת האדמה.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה) says:

          סתם בקשר לתמ"א 38, עד עכשיו שופצו פחות ממאה בניינים בארבע שנים בה התכנית קיימת ומחכה לשוק הפרטי שיבצע אותה. הבעיה היא כמובן "היתכנות כלכלית" ומי שהולך לסבול ממנה הוא מי שלא גר בגוש דן.
          מקור:
          http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02618.pdf

          אגב לנגוט לא רק אתה אלא כל מי שגר בבניין שנבנה אחרי 1980 גר בבניין שעומד בתקן. מי שייהרג גם במקרה הזה יהיה הדלפון שגר בבניין ישן, ומי שיידפק כלכלית הוא זה שאין לו ביטוח דירה או ביטוח תכולה עם כיסוי נורמלי.

          ובנוגע לגדודי החילוץ, בשנים האחרונות הם עוברים הסבה לגדודי אבט"שים כדי לאבטח התנחלויות. אין לי מקור חוץ מחבריי מפיקוד העורף.

    • רון says:

      אה, ואת המצב בחינוך גם לא רואים? ואת המצב בבריאות, ובמשטרה, ובשירותי הסעד? ובתחבורה? ובדיור?
      את כל זה לא רואים, אבל את האטום האיראני וכמה ישובים לא חוקיים בנגב – וואלה, כמה צריך בנאדם לשקר לעצמו כדי להישאר בקו הזה?
      שלום הרביץ פה פוסט חבל על הזמן –
      שם את האצבע בפשטות על הנוירוזה הישראלית וההשלכות שלה – מדהים!

      מה שאני שואל את עצמי: אלה שנמצאים למעלה: הם פשוט יודעים איך לתמרן את הפחד שלנו כדי להשיג מה שהם רוצים, או שהם באמת לוקחים חלק בנוירוזה הכללית? עד כמה הם ציניים – ביבי, ישי, והבולדוג?

      • מיציהו says:

        למקרה שעדיין לא קראת, 1984 הוא ספר נפלא שדן גם בנקודה הזו בדיוק.
        בקליפת אגוז – בעולם שבו מתרחש הסיפור, האדם הפשוט מאמין במסר שמכתיבה המפלגה כי זו המציאות שמחדירים לו מכל כיוון, אבל דווקא בקרב חברי המפלגה הבכירים, אלה שיודעים את האמת הלא נעימה, קיימת הפנאטיות והאמונה הקיצונית ביותר.

        • יש אירוניה בכך שאתה מזכיר את הספר הזה בהקשר הזה בהתחשב באיך שהוא מתאר את המתנגדים לסוצאנג ואת אויבי אוקיאניה.

  11. מדינה שבה הכל מופרט מחד, ולנערי אוצר יש שליטה על מה שכבר מופרט?
    לי לא מסתדר לוגית.

    • העולם של ההפרטות מלא בבני כלאים. הפרטה של שירות ולא של מימון. הפרטה מוחלטת בלי רגולציה. וכו' וכו'. מה שחשובה היא המגמה והערכים שהיא מגלמת.

    • גיל ב' says:

      ומסתדר לך לוגית שלב לבייב מסרב לשלם לאנשים שקנו אגרות חוב שלו? או לפחות להפוך את אכרות החוב למניות כך שבעליהם יקבלו חלק מאפריקה ישראל? הקפיטליסטים אצלנו יודעים להינות מכל העולמות. כשנח להם רוממות השוק החופשי על לשונם אבל זה לא מפריע להם לא להחזיר הלוואות ולדרוש תמיכה ממשלתית והקלות מיסוי.

  12. איל גיא חיים says:

    חבל שלא שעו למחאת הכבאים ולהתרעות בזמן
    חבל שלא הקימו תשתית של צנרת וברזי כיבוי באיזור ידוע שריפות
    חבל שהפריטו את יחידת הכיבוי של חיל האוויר שלנו ומכרו את המיכלים של היסעורים שהיו ככ יעילים בשריפות בשנות ה90
    חבל שאנשים לא מבינים את הקשר בין האקלים המשוגע וההשתוללות הגלובלית של תאגידי נפט מושחתים
    חבל שישראל משתפית של עראמקו בהרס הפרטה וריסוק האזרחים בישראל ובמשטרים דמוקרטיים אחרים

  13. דניאל ר says:

    פוסט מופת.

  14. יש להפריט את הגוף הלא יעיל שמכנה את עצמו ממשלת ישראל.

  15. מיכאל says:

    אותך לאלי ישי

  16. תומסו says:

    שלום,
    עד שלא תתחיל לכתוב תכנית חלופית, או לפחות בסיס לתכנית חלופית, להתנהלות הקיימת, כל מה שהפוסט הזה ודומיו יהיו הם כתיבה ביקורתית יפה.
    מאד קל לכתוב ביקורת. בטח ובטח שקל לעשות זאת אחרי אסון. הרגשות של קהל הקוראים שלך מכוון לכך וממש מתחנן לזה. למצוא את האשמים למצב במי שנמצא עכשיו בשלטון ממש מתבקש. השאלה היא , האם זה נכון, ואפילו יותר חשוב מכך , האם זה תורם ?
    אם אני מבין את הכתיבה שלך נכון , אתה בעד חלוקה שונה של התקציב. מאד שונה. אשמח לקרוא פוסט חיובי (אקטיבי) לגבי איך אתה רואה את המדינה והתנהלותה. תציע אתה משהו שנוכל לתת לו ביקורת.

    • גיל ב' says:

      מה הקשר? אם אני הולך למסעדה והאוכל שמוגש לי מגעיל, אני לא יכול להתלונן על כך כי אני לא יודע לבשל טוב יותר?

      כל אחד מבצע את תפקידו. מי שמופקד על תיכנון אמור להיות מקצוען. ואם הוא עושה עבודה גרועה, כל אחד מאיתנו יכול לבקר אותו. גם אם אין לנו מושג איך לעשות זאת טוב יותר.

    • הי תומסו.

      אם אתה אומר שמעניין אותך לקרוא איך אני הייתי מנהל את המדינה, אז תודה על הקרדיט, אבל אין לי יומרות כאלה ואני כותב מהמקום האישי שלי, שבו אני נמצא במציאות. אני לא רוצה ולא יודע לכתוב מהמקום האישי של ראש הממשלה.

      מעבר לזה, אני באמת לא יודע מה לעשות עם ביקורת על מה שלא כתבתי.

    • Quercus says:

      תומסו,
      עד שלא תתחיל לכתוב פוסט חלופי, או לפחות בסיס לפוסט חלופי, לפוסט הקיים, כל מה שהתגובה הזאת ודומיה תהינה הן כתיבה ביקורתית יפה.
      מאד קל לכתוב ביקורת. השאלה היא האם זה נכון, ואפילו יותר חשוב מכך – האם זה תורם?
      אם אני מבין את הכתיבה שלך נכון , אתה בעד מילים שונות לפוסט. מאד שונות. אשמח לקרוא תגובה חיובית (אקטיבית) לגבי איך אתה רואה את הבלוג והתנהלותו. תציע אתה משהו שנוכל לתת לו ביקורת.

  17. Pingback: אסכולת הכורסא » להתייחס או לא להתייחס?

  18. מרדר says:

    מסכים עם כל מילה..וגם לי יצא לכתוב דברים דומים לפני האסון (לא ממש בנוגע לשריפות אבל על התקציב הבעייתי) באיזה בלוג שמחקתי לפני זמן מה. אני אשאל שאלה ששאלו גם אותי. לא בשביל לעצבן או להוכיח משהו. מה עושים? סבבה אלו העובדות. מה עושים איתן עכשיו? באמת. נלך להפגנה, אולי שתיים אבל ישי (לדעתי ) לא יתפטר וכך גם שר האוצר והפקידים או כל שר אחר. ומה נעשה עם זה בהמשך? באמת

  19. רועי says:

    העובדה הפשוטה שאף אחד כאן לא יכול לענות ברצינות לשאלות של תומסו ומרדר מוכיחה את חוסר התוחלת שבכל הפוסטים היפים ולהטוטי המילים של שלום, יוסי גורביץ', ארץ האמורי ושות'.

    • סביר להניח שהם באמת חסרי תוחלת.

      • אסף says:

        אל תגיד, שלום. בסופו של דבר זה קרב על התודעה.

        והטקסט הזה שלך מקומו בספר לימודי האזרחות.

    • אסף says:

      רועי,

      העובדה הפשוטה היא שלא הבנת את הפוסט.

      שלום, למרות ההצטנעות שלו, מנסה להוביל אותנו לעבר הפיתרון. מה השלב הראשון בכל פיתרון? הבנת הבעייה. במילים שלו, הבעייה היא כזו:

      "המדינה הזאת לא צריכה שום וועדת חקירה, הפניית תקציבים שממילא תטורפד ע"י נערי האוצר באמצעות חוק ההסדרים או החלפת שי"ן-גימ"לים. מה שהמדינה הזאת צריכה זה החלפת דיסקט. "

      בקיצור, מה שתומסו דורש – "נו, תציע חלוקה שונה של התקציב אם אתה גבר" – שלום כבר שלל בפוסט שלו. אז מה שאתה מבקש – שיענו לתומסו – שלום כבר עשה לפני שתומסו שאל (עוד בעייה של הבנת הנקרא הפעם מצד תומסו, לכתוב תגובה ששואלת שאלה שהפוסט כבר ענה עליה).

      תקציב מעוות הוא רק סימפטום. הבעיות (אני משתמש במילים שלי, ואגב בניגוד למרדר ש"כתב פוסט ואח"כ מחק אותו" אני כותב על זה החל מ-2002, ראה כאן
      http://www.seruv.org.il/morearticles/hebrew/assaf_question.htm)
      הבעיות הן התרבות השלטונית במדינת ישראל, תפיסת המדינה את עצמה ותפיסת הציבור את המדינה. בעיות שהחריפו קשות בעשור האחרון, בו הצליחה לפוליטיקאים הטקטיקה של להפיל את כל האשמה על הערבים (משהו שגם שלום כותב למעלה).

      חוץ מזה, זה ששלום שמאלני כמו גורביץ והאמורי, לא אומר שכולם אותו דבר. מכל הבלוגים האלה, האמורי הוא זה שאוהב ללהטט במילים, לפעמים לשם היופי בלבד. אני מאוד אוהב את האמורי, אבל לפעמים הפוסטים שלהם חסרי כל תועלת מעשית. שלום נמצא בדיוק בקוטב השני. הוא מנתח בעיות עקרוניות בפוליטיקה והמדיניות הישראלית מתוך גישה פרגמטית ביותר (כלומר מוכוונת ע"י המציאות בשטח), ותוך שימוש במונחים שהמיינסטרים הישראלי יכול לקרוא בלי לקבל חררה. גם גורביץ בסך הכל מתמקד באותם דברים, אבל בסגנון רדיקאלי יותר.

  20. Pingback: אסור לנו לשתוק « שש בבוקר

  21. רועי says:

    אסף, תודה רבה על התשובה. נתת לי חומר למחשבהץ
    ונכונה ההבחנה שאתה עושה בין הפוסטים כאן לבין אלו של ארץ האמורי.

  22. Medical Jobs says:

    My cousin recommended this blog and she was totally right keep up the fantastic work!

  23. I like your blog couse it's very interesting

  24. Paris Narez says:

    hello!,I like your writing very much! share we communicate more about your article on AOL? I need an expert on this area to solve my problem. May be that's you! Looking forward to see you.

  25. Hi there, I found your blog via Google while looking for a related topic, your site came up, it looks great. I have bookmarked it in my google bookmarks.