האספסוף מגן על הטריטוריה של השבט.

שני צעירים, אחד מהם שוטר מג"ב עם נשק עליו, ארגנו התקפה (ב"הארץ" הייתה להם החוצפה לכנות זאת "הפגנה") על דירות בהן מתגוררים סטודנטים בצפת, שבמהלכה גם נורה כדור מנשקו של המג"בניק. היום גם הורשע מיכאל פולק בתקיפת נער ערבי בירושלים על רקע גזעני, לפני כשבוע תלמידי תיכון מבית הספר לקציני ים בעכו צעקו נאצות וקללות לערבים במהלך לוויה, וזכור גם הפוגרום המאורגן בפסגת זאב בירושלים בנערים ערבים עוברי אורח, לרגל יום השואה.

על היקף התופעה קשה לעמוד, אבל על המשותף לרובן, ובסופו של דבר, לכולן, לא במיוחד. שווה לשים את האצבע על הקלות שבה מתארגן אספסוף לפוגרום. אנחנו לא מדברים על כמה אנשים, "עשבים שוטים" שכאלה שהתארגנו בסודיות ומראש. המג"בניק וחברו, ספונטאנית, ניגשו אל עשרות צעירים שישבו בגן הציבורי ותוך זמן קצר כבר הסתערו בראשם על בתי הסטודנטים הערבים. לפוגרום יום השואה בפסגת זאב הגיעו נערים בגלל הודעה ב-ICQ ומיכאל פולק פשוט הרים כמה טלפונים.

הקלות הזאת, שבה מתארגן אספסוף פוגרומיסטי, אומרת רק דבר אחד: התשתית הרעיונית, המוטיבציה, ההצדקה והתחושה שיש תמיכה למעשים כבר נמצאת שם, ורק מחכה למישהו שיזרוק את האבן הראשונה. ודבר משותף נוסף לכל אותם המקרים הוא מוטיב ה"להגן על הבחורות היהודיות".

אני אפילו לא אנסה להיות תקין פוליטית בעניין הזה. לעיתים קרובות צעירים ערבים מטרידים ומתנהגים בגסות רוח לבחורות יהודיות. לא בגלל שהם ערבים הם נוהגים כך אלא בגלל שכך גברים נוהגים כלפי נשים כשהם נמצאים מחוץ לפיקוח הקהילה המיידית שלהם, ובמיוחד כלפי נשים שלא שייכות לקהילה ולכן במגע איתן לא מעורב עניין של סולידריות עם גברים אחרים מהקהילה. מהבחינה הזאת, אין הבדל בינם לבין היהודי המכובד, בעל בעמיו, שנעשה לאיש מערות שטוף זימה ברגע שהוא מגיע למילואים ונטפל לחיילות שיכולות להיות הבת שלו. כל מי שעושה מילואים אמור להכיר את התופעה.

אבל מבחינת האספסוף היהודי ורבניו, לא מדובר בהגנה על בחורות מפני הטרדות. כמו סיסמת ה"תמיכה בחיילי צה"ל" ככיסוי לעידוד טבח חסר הבחנה באוכלוסיה האזרחית של האויב, גם כאן מדובר בכיסוי דק של שפה מיינסטרימית לדבר אחר לגמרי. הרי אי אפשר לחשוד לא באספסוף ולא ברבנים בפמיניזם מיוחד. אלו האנשים שיטרידו בחורות בעצמם, וייחלצו לעזרתה של בחורה מוטרדת או נאנסת רק כשמדובר בבחורה הפרטית "שלהם".

או כך, לפחות, הם ינהגו כשהמטריד הוא יהודי. כשהמטריד הוא ערבי, זה כבר עניין קולקטיבי. כמו שהאישה הבודדת שייכת לגבר הבודד, הנשים כקולקטיב שייכות לגברים כקולקטיב.

לא על נשים כבני אדם מגן האספסוף היהודי הגאה, אלא על הבעלות שלו עצמו על הואגינה של נשות השבט, ובכל מה שנוגע לאופן מימוש הבעלות, הם בעצמם לא בוררים באמצעים. אותם רבנים שלעולם לא ירימו קול או יד על האנסים והמטרידים בקהלם, וסביר שיאשימו דווקא את הקורבן ב"חוסר צניעות" וישתיקו את הפרשה הרי הכריזו במפורש שהסכנה נגדה הם נלחמים היא "התבוללות".

בכל מקום בו נראה הקצנה גזענית, לאומנית ודתית נראה גם הקצנה מיזוגנית. עוד לא נתקלתי במקרה אחד ויחיד בכל ההיסטוריה המתועדת בתנועה שונאת זרים שנוקטת בקו שוויוני בנושאי מגדר. אנחנו נתקלים בזה בציבור החרדי, שערימת החומרות החדשות לבקרים שממציאים הפלגים הקיצוניים שם כרוכים, תמיד, בעוד הפרדה בין גברים לנשים, עוד הדרה של נשים מהמרחב הציבורי ועוד שכבות של כיסוי ודיכוי שמולבשות על נשים. אנחנו רואים את ההקצנה הלאומנית בציונות הדתית שכרוכה גם היא בתופעות דומות. תשוו את המפד"ל של פעם לממשיכיו היום, ואת "בני עקיבא" עם ריקודי ההורה המעורבים של אז לסניפים הנפרדים ולהחרמת שירת הנשים היום. תראו איך הניסיונות של הרבנות הצבאית לקחת פיקוד על האתוס הצה"לי ולהנדס אותו מחדש כצבא לא ישראלי אלא יהודי, שלא ממלא את פקודות הממשלה הנבחרת אלא מנהל מלחמת קודש בשם החבר הדימיוני, התבטאה, מייד, בסירוב לשמוע שיעורים או לקבל פקודות מחיילות. שימו לב מה קורה תחת שלטון החמאס בעזה ותשימו לב במה מתעסק הימין בארה"ב.

האובססיה של הפסיכים מכל הסוגים לשליטה בנשים איננה מקרית. שליטה בנשים היא הדרך המקובלת בחברות פטריאכליות להוכיח "גבריות". נשים לא נדרשות להוכיח "נשיות" במידה שגברים נדרשים להוכיח "גבריות" שכן נשיותן נתפסת כביולוגית בעיקרה. אישה יכולה להיות אישה רעה, אבל היא כמעט לעולם לא תפסיק להיחשב כאישה. אפילו הלסבית הבוטשית השעירה ביותר תיתפס כאישה שבסך הכול צריכה גבר שיראה לה שהיא כזאת. גברים, לעומת זאת, יכולים להפסיק להיות גברים בקלות. מספיק שגבר אחר "ייקח ת'אישה שלך" כדי שתפסיק להיות גבר. אתה לא תהיה גבר גרוע, אתה תהיה "לא גבר".

אם זה הראש, אין סיבה מיוחדת שזה ייעצר רק ברמה האישית. הגבר הבודד לא תמיד יכול לשמור על האישה הפרטית תחת שליטה. אז מה עושים? מה שבני אדם עושים תמיד כדי להשיג מטרה משותפת, מתאגדים. עכשיו כל הגברים בשבט עובדים באופן קולקטיבי כדי להשאיר את כל הנשים בשבט תחת שליטה באופן קולקטיבי וכך התחרות הופכת להיות תחרות בין קולקטיבים של גברים במקום שתהיה בין גברים בודדים. וכך, כל גבר בשבט, ויהיה סמרטוט ככל שיהיה, יכול להתבשם מניפוח האגו הגברי שלו בקלות, כל מה שעליו לעשות זה להצטרף למלחמה נגד השבט השכן בנימוק של הגנה על הנשים של השבט, שכולן "שלו" בפוטנציאל.

ועל הבסיס המפגר הזה נבנות שוב ושוב, מזה עשרת אלפים שנה, דתות, תורות גזע, תפיסות מיסטיות מטורללות ואידיאולוגיות פוליטיות שנועדו כולן לכסות בקונסטרוקציות רעיוניות מדהימות בהיקפן על חוסר ביטחון עצמי של גברים. כמו החור באוזון שהמכשירים לא גילו משום שהיה גדול מדי, כך דורות של מלומדים מחפשים הסברים מהתחת בדבר הכוח שמסובב את העולם, כשכל מה שעליהם לעשות זה סיבוב של 180 מעלות.

לא במקרה מצא מחקר שנערך עבור האו"ם שתהליכי שלום נוטים להיכשל כשלא מעורבות בהן נשים. לא בגלל שנשים הן שוחרות שלום מטבען, אלו שטויות במיץ, אלא מפני שחברה מיזוגנית שלא מניחה לנשים רבות  להגיע לעמדות הנהגה תתקשה מאוד לעשות שלום, זה פשוט לא הולך ביחד. גהאנדי אמר פעם שחברה נמדדת ביחס שלה לבעלי חיים. זה נחמד מאוד, אבל הסגפן המתיפייף והצדקני טעה, אם רוצים לדעת מה החברה שווה, צריך להסתכל על מעמד הנשים בה, ואותו דבר כדאי לעשות אם רוצים לראות לאן מועדות פניה.

מנהלי: תם פרויקט 300 (מילים ביום), והבלוג חוזר למשטר של 2-3 פוסטים בשבוע.

This entry was posted in כללי and tagged , , , , , , . Bookmark the permalink.

64 Responses to האספסוף מגן על הטריטוריה של השבט.

  1. אליזבט says:

    עוד פוסט מבריק. שלום לא מפסיק להפגיז!

  2. mati says:

    אלו הם לינצ'ים

  3. עדו says:

    לי הייתה פעם בבית כרזה של כהנא 'בת ישראל הכשרה, אל תצאי עם ערבים וגויים למיניהם…'
    שנים היא היתה תלויה על המלונה של הכלבה שלי (עד היום אני לא יודע מי הכלב שהכניס אותה להריון והשאיר אותי עם שבעה גורים), בכל אופן לא מצאתי בשום מקום כרזה שמזהירה את בני ישראל הכשרים שלא יצאו עם גויות. אולי נגמר להם הדיו.

    • יותם says:

      למה להם למנוע מבני ישראל לצאת עם גויות? או שמגיירים אותה, או שהורגים אותה, או שזורקים אותה מכל המדרגות. גויות מעולם לא היו טרדה גדולה במיוחד למוח היהודי.

    • ידידיה says:

      דווקא בחו"ל (בקהילות אורתודקסיות) נראה לי שהיחס שיוויוני, ואולי ייתכן אפילו שהיחס ליהודיה שיוצאת עם שייגעץ טוב מעט מאשר היחס ליהודי שיוצא עם שיקסע. אני חושב שיש שלוש סיבות להבדל בארץ: האחד הוא שנדירים הזוגות המעורבים שבהם האישה ערביה והבעל יהודי. הסיבה השניה היא שבין אם נרצה או לא, נשים הן פגיעות יותר מגברים. הסיכוי שיהודיה שהתחתנה עם ערבי לא תוכל להיפרד ממנו גם אם תרצה (והיו מקרים מעולם), גדול בהרבה מהסיכוי שיהודי לא יוכל להיפרד מערביה. זאת גם בגלל הפרופיל הסוציואקונומי הנמוך של אותן נשים שארגונים בנוסח "יד לאחים" מכוונים אליו (זאת אומרת, לא ארנה מר-ח'מיס). הסיבה השלישית היא "הלכתית-פרקטית": מקשר בין יהודיה לערבי נולדים יהודים שגדלים כערבים. זאת אומרת שיש כאן בעיה "ארוכת טווח".

      • עדו says:

        משום מה אף אחד לא מתרגש כשיש אישה יהודיה מוכה ואין שום אירגון 'יד לאחים' שמנסה להציל נשים כאלו, אסיר יהודי משוחרר שישב על רצח יכול להתחתן עם יהודיה ואף אחד לא ינקוף אצבע, לעומת זאת בחורה יהודיה שהלכה עם אהובה הערבי לכפר שלו סיפרה איך שלוש שעות ישבו איתה השוטרים וניסו לשכנע אותה לחזור לאימא (הבחורה לא הייתה קטינה ואף אחד לא חשב להגיש תלונה נגד האימא שהתלוננה על 'חטיפה' שלא הייתה ולא נבראה).
        מבחינה הלכתית, ילדיה של היהודייה יהיו יהודים גם אם אביהם ערבי, זאת אגב הסיבה שלמוסלמים אין בעיה עם מוסלמי שנושא יהודיה לאישה – לפי השריעה הילדים יהיו מוסלמים. לעומת זאת במקרה ההפוך
        הילדים יהודים ולכן – כן – בחורה ערביה שתתחתן עם יהודי נמצאת בהרבה מקרים בסכנת חיים . אני לא מתכוון לתת פה הנחות לערבים, המכוערים הערבים לא נהיים יפים בגלל שיש גם מכוערים יהודיים.

        • ידידיה says:

          אני הסברתי למה אין ארגון להצלת יהודים מקשר עם ערביות. לזה שאין ארגון להצלת נשים מרוצחים אין שום קשר לעניין הזה.
          בחורה ערביה שמתחתנת עם יהודי תהיה בסכנת חיים, אבל עניין דתם של הילדים הוא שולי לעניין הזה. הסיבה האמיתית היא זו שהזכיר שלום בפוסט, והעובדה שהמכוערים הערבים הם מכוערים עוד הרבה יותר מהיהודים.

          • אלכס says:

            אני רק אוסיף, שמכמה תוכניות כאלה ואחרות שראיתי בטלויזיה הבנתי שאחרי גנים יהודים מסוימים אפשר לעקוב בעיקר דרך הגנטיקה של הגברים שעוברים מאב לבן יהודים, כלומר שגם לאורך ההסטוריה היו יותר מקרים של גברים יהודים שלקחו נשים לא יהודיות מאשר להפך.

            בהערה נוספת לא קשורה, גם קופים מתנהגים בצורה דומה ומגיעים למצב שבו הם יוצאים למלחמות של ממש נגד שבטים שכנים כדי לקחת את הנקבות והשטח של השבט השכן. יש מחקר שמראה אך לאורך תקופה של שנים שבט של שימפזנים תקף בשיטטיות גברים מבודדים מהשבט השכן עם חוליות מלחמה קטנות כדי להזיז את הגבול בין הטריטוריות. אז אפשר לקחת את ההכללות של שלום אפילו צעד אחד רחוק יותר, ככה שאת הגלגל הזה בטוח לא אנחנו המצאנו, אנחנו יכולים מקסימום לנסות לעצור אותו מלהסתובב.

            • עדו says:

              אתה צוחק נכון? לסבא שלי היו שני אחים ברוסיה, סבא שלי ואחד האחים היו רזים וחלשים. האח השלישי היה טיפוס רחב גרם, עם פסיעות גסות וכוח גופני יוצא דופן, תנחש איך בדיוק קרה שנולד
              אח יוצא דופן כזה? תסתכל בבקשה על השוני בין יהודים מכל העדות, אתה באמת חושב שכל כך הרבה
              גויות ששו להתחתן עם יהודים? פוגרומים חביבי, זה מה שרואים בגנטיקה של עם ישראל.

            • האמת היא שגם אני שמעתי שהיו הרבה יהודים שהתחתנו עם שיקסעס. לא יודע לגבי נכונות הדבר, אבל אני לא רואה סיבה שזה לא יהיה כך, אני רואה כמה סיבות שזה כן יהיה כך, ועם כל הכבוד לתכנית הלימודים בתיכון הישראלי, זה לא שהגויים התעסקו בלעשות פוגרומים ביהודים כל הזמן. אם כך היה, ספק אם יהודי העולם היו מזדעזעים כ"כ מ-40 ההרוגים בפוגרום קישינב.

            • אלכס says:

              אני יודע ספציפית על איזשהו שבט אפריקאי שהתחקו אחרי הגנטיקה של הגברים בשבט חזרה עד לקבוצה של כוהנים מירושלים, המעבר של אותה קבוצת כוהנים (או חלק ממנה) לתימן ומשם פליטה של כמה גברים דרך הים לחופי מזרח אפריקה ויצירה של שבט אפריקאי. שבט שלם שמקיים כל מיני מצוות נבחרות. גנטית יש בהם סממנים יהודים, אבל כלפי חוץ הם אפריקאים לכל דבר. החוקר סיפר שרק דרך הגנטיקה של הגברים אפשר לראות שמדובר ביהודים.

              הנה, מצאתי קישור לכתבה בנושא, שווה לקרוא את מה שיש לבן של ראש השבט שלהם להגיד על זה שהוא לא מחפש להיות מקושר לעם אחר או למצוא את עצמם מחדש.

              http://www.thejc.com/news/world-news/30865/african-jewish-tribe-displays-its-lost-ark

            • אלכס says:

              ואם אני כבר בנושא הזה, אז כשראיתי את התוכנית הזאתי חשבתי שזה מוזר שבפעם הראשונה אולי שאני נחשף למחקר אמיתי שבודק את המקורות כלשהם של יהודים והקשר של יהודים היום לאוכלוסיה היהודית שהיית קיימת בארץ בתקופת בית המקדש, זה בתקשורת זרה. זה נראה לי מוזר שדווקא בארץ לא שמעתי דברים כאלה ויש רק "מסורת שבעל פה" לגבי מה יהודי ומה לא ואך. הייתי מצפה שדווקא בארץ אני אחשף למידע מהסוג הזה הרבה יותר ולא להיפך.

            • רות says:

              אלכס, יש הרבה מאוד מחקרים כאלה כבר הרבה שנים. הנה אחד מ-2000 (שמשך כ"כ הרבה תשומת לב שתרגמו אותו ופרסמו ב"הארץ")
              http://www.pnas.org/content/97/12/6769.full

    • אורי says:

      חלק מכיבושי הזכר הבודד , הזכר בקולקטיב והזכר בקולקטיב הדתי לאומני הוא כיבוש נקבות שאינן מהשבט שלו. כך ידוע גם מכיבוש הארץ וארצות אחרות לפני אלפי שנים , וברואנדה בזמן האחרון .מאידך , השימוש בחיזור הזכר מהעם האחר אחרי הנקבה בת שבטי הוא שימוש מקומם , מחמם ומלהיט רבים ששלמות הטריטוריה שלהם מסומנת על ידי המרחב שנשאר בין הואגינה של בת שבטם לזר החומד. הוא תמיד חומד , הרי , כי כך נחנך לשנאת הזר ..אין קנאי לצנעת בת השבט מאשר לאומן-דתי מוסת- איש דת מסית-והדוגמאות רבות.זה לא מחייב אותם להתייחס בכבוד ושוויון לאישה בת שבטם , שהרי היא לא נתפשת כשוות ערך בחיי היום יום, אלא סחורת תעמולה לענייני שנאת זרים , וחפץ שימוש לעניין תאוה והרבעה.

    • רוני says:

      בגלל זה צריך לעקר כלבות.

  4. Pingback: Tweets that mention האספסוף מגן על הטריטוריה של השבט. | תניח את המספריים ובוא נדבר על זה -- Topsy.com

  5. vandersister says:

    מעולה, מעולה, מעולה. תודה.

  6. י.ד. says:

    והקשר לכלכלה פוליטית פשוט זועק (ולאו דווקא בהקשר הסוציאליסטי): שתי אוכלוסיות ממעמד סוציואקונומי נמוך המתחרים ישירות על נשים ועוצמה כלכלית.

    וכך יוצא שכל הדיבורים והאינטלקטואליזם הולכים לפח. מה שיש זה מאבק ראש בראש על נשים ובמאבק כזה מי ישורנו…

  7. רחל says:

    פוסט מעולה.
    הנקודה היחידה שלא הסכמתי איתה היא ה"לא גבר" וגו'. נשים כן נדרשות להוכיח נשיות ואשה עשויה לשמוע שהיא "לא נשית", כלומר, דעתנית מדי\לא מגלחת לעיתים מספיק קרובות\לא מוציאה מספיק על ביגוד ואיפור\נהנית מאוכל באופן מופגן מדי. כמובן, זה שהיא "לא אשה" לא עושה אותה גבר (בניגוד ל"לא גבר" שהוא כמובן נקבה) אלא סתם יצור שלא ראוי להתייחסות.

    • גלי says:

      גם אני חשבתי בידיוק את אותו הדבר, שבשורה התחתונה, נשים כן נדרשות להציג נשיות. וכשהן לא מצליחות למצוא בן זוג נניח, הן כן חדלות להיות נשים. שכן גם הן אמורות למלא פונקציה חברתית בדומה לגברים וגם הן זקוקות לאישור הזה שהן נשים.

      • שלום בוגוסלבסקי says:

        ואני נאלץ לעמוד על שלי. ההבדל הוא לא מהותי, אבל הוא כן כמותי. הפונקציה הביולוגית של אישה גדולה מזו של הגבר, ולכן החברה גם תולה יותר בפונקציה הזאת.

        אם לקחת את העניין מהצד השני, אישה שלא עומדת בקריטריונים החברתיים ל"נשיות" כן תיתפס כ"יותר אישה" אם תלד ילדים. אבל לעשיית ילדים אין שום השפעה על ה"גבריות" של הגבר.

        ואני חושב שהשימוש הלשוני ב"לא נשית" לאישה, ו"לא גבר" (להבדיל מ"לא גברי" שעדיין מניח את היותו גבר) הוא בעל משמעות.

  8. איתי says:

    פוסט מצוין ומעורר מחשבה. פרויקט 300 נראה קצת פסיכוטי אז סחתיין על הריצה למרחק כה ארוך!

    • הוא באמת פסיכוטי. הרס לי ת'חיים הרס לי. באמא'שלי.

      • עדו says:

        אולי אני חוזר על עצמי אבל אני ממש לא מבין מה אתה וגורביץ מתלוננים. תחשוב כמה קשה עבדו כל אלו שהיו צריכים
        לספק לכם נושאים לכתוב עליהם?

      • Shunra says:

        הפרוייקט פסיכוטי? או מי שהסכים לתנאיו?

        בכל מקרה, המון-המון-המון תודה לך על חומר הקריאה המרתק לחלוטין ועל החלון/זרקור שהפנית למחשבותיך. זה שנגמר הפרוייקט אומר שאני לא צריכה לצייץ גם היום "*עוד* פוסט חובה של שלום".

  9. תומסו says:

    הפרויקט שלכם נהדר.
    תודה על הרבה חומר למחשבה .

    אתה כותב כל כך יפה שלפעמים לא אכפת לי שאתה כותב דברים שאני לא מסכים איתם.

  10. נתאי says:

    מעולה. נדב כתב היום משהו קצר ומשלים למה שאתה כתבת http://nadav.blogdebate.org/archives/aradim-haravim

  11. הופ says:

    מצטרף למשבחים, את הפוסט ואת הסדרה שעשתה קצת סדר בכאוס.

  12. בנצי says:

    שכחת לציין שיש להם גם אפים ארוכים, הם מתכנסים פעם בשנה בחצות הליל לתכנן איך להשתלט על העולם, הם שולטים בדרכים ערמומיות על התקשורת והפיתרון היחידי לבעיה הזאת זה להקים בנין גדול שנראה כמו מקלחות, לצוות עליהם להכנס פנימה כאילו להתקלח, להכניס אותם ערומים פנימה ואז מישהו מלמעלה ישפוך גז דרך הגג. זה הפיתרון היחידי לבעיה הזאת.

  13. גיא says:

    אין כל סתירה בין מדד היחס לבעלי חיים לבין מדד היחס לנשים. שניהם מצביעים על אותו דבר בדיוק, ברזולוציות שונות.

  14. אורי דויד says:

    אחד הפוסטים המוצלחים שקראתי בחודש האחרון אם לא המוצלח שבהם.

  15. אורי אלון says:

    פוסט מעולה כרגיל, תודה רבה

    סוגיה מנהלתית – ניסיתי לתרום לבלוג של יוסי גורביץ ללא הצלחה משום מה (נסתרות דרכי הויזה מעבר לים) אז אני יודע שהרגלים דתיים הם לא תמיד בראש מעייננו אבל כן תרמתי קצת כסף לצדקה שאני רואה בו כנתרם לזכותכם ובזכותכם, צדקה זה אחלה קונספט בעיניי וזה לאו דווקא אומר למטרת בניין כולל אלא גם תרומה לקרן החדשה או אמנסטי וכו' היא צדקה.

    דבר נוסף – הפריע לי מאוד והוריד בעיניי מרמת הפוסט הכינויים שנתת לגאנדי, אם יש לך ביקורת או תובנות לגבי דרך חייו ואמירותיו אפשר לכתוב על זה בפירוט וברמה גבוהה כמו שאתה עושה בדרך כלל אבל לרדת לכינויים כאלה זה בעיקר לא לעניין, בטח כשמדובר באדם בעל שיעור קומה והשפעה הסטורית ואנושית כגאנדי. (ואני לא כותב את זה בגלל היחס שלי לגאנדי, הייתי כותב את אותה הערה אם היית מציין משהו דומה על לינקולן או מרטין לותר קינג ואחרים, יש מידה מסויימת של מורשת הומניסטית מודרנית שבעיניי אנחנו יכולים להוקיר ולהפוך אותה למסורת החיה שלנו, לא בהכרח גאנדי יהיה חלק מהמורשת שלך אבל בשבילי הוא בהחלט חלק. אני לא אומר שצריך לתפוס אותם כצדיקים ולעלות לקברם, הדיאלוג המתמשך איתם במציאות היום הוא יותר חשוב בעיניי.)

    • צ'מע, אני חובב הערות אגב, שאין מה להרחיב עליהן אם הן לא קשורות לנושא. ועם כל הכבוד לגהאנדי (וגם לי יש כבוד אליו), הוא לוחץ לי על בלוטת הנאחס לא מעט.

      • yankel says:

        Beside (well deserved) thanks-giving, why do you keep spelling Gandhi's name the way you do, if I may ask

        • שלום בוגוסלבסקי says:

          אני לא זוכר מאפה לקחתי את האיות הזה, ונדמה לי שהוא אמור להיות תעתיק נכון יותר או משהו. לא שזה עקרוני, אבל הוא לא?

          • yankel says:

            I'm rather convinced I'm spelling it – Gandhi – the standard way

            If you feel the urge to throw in an h, I guess it's better placed following the d

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) says:

      דווקא ההערה על גנדהי עניינית. אם אתה מתעניין בנושא מומלץ לקרוא את האוטוביוגרפיה שלו (בד"כ הכי טוב לקרוא את מילותיו של האדם עצמו לצורך שיפוט) ששמה "אוטוביוגרפיה או סיפור ניסויי עם האמת". מומלץ יותר התרגום הישן שלה שהעברית שבה נכתב, משמרת את המושגים הלא פוליטיקלי-קורקטיים שנכתבו במקור. אני מבטיח לך שתבין על מה מדובר. שלום לא פירט – טוב, יש לו רק 300 מילים והוא צריך לבחור אותן בקפידה. אבל שים לב בקריאתך בספר כיצד גנדהי מתחילו בהצטדקות ובמגננה על כך שהוא צמחוני, ומסיימו בנימה פטרונית, מזלזלת ומבטלת כנגד כל מי שעדיין "לא גילה את האור". בדיוק אותה הנימה שנאלץ הוא עצמו לסבול בצעירותו. כמו כן עולה משם שהוא פשוט "לא ספר" את אשתו, כאילו הייתה כלי שכשהחליט הוא הפסיק להשתמש בו. הקשר זה של יחסו לנשים או למעשה היעדר יחסו קשור קשר ישיר לפוסט של שלום. גם את ילדיו הזניח לחלוטין ועל כך נכתב רבות ואפילו בביוגרפיה שכתב נכדו. בכלל מאוד מאוד הצטערתי לראות שמי ששייך לזרם כמעט נכחד של הבודהיזם בהודו, שקוע עד צוואר באני שלו, ולא יכול לרגע לעצור ולנסות לתאר דברים מנקודת מבטו של האחר. זו אמנם אוטוביוגרפיה, אבל אין משמעו של ז'אנר זה שייפתח כל משפט ב"אני ואני ואני" בלי שום ניסיון לצאת ממנו אל האחר ולהגיע לתובנות בדרכו אל האמת. האמת מבחינתו מתחילה ומסתיימת בראש שלו.

      • אורי דויד says:

        התגובה הקודמת הייתה שלי והתייחסה לדבריו של אורי אלון. בהזדמנות זו, גנדהי או או גאנדהי מגיע מהתעתיק מאנגלית Gandhi והיות והוא עצמו כתב באנגלית הרי שמדובר בתעתיק סביר.

      • אנונימי אחר says:

        הערה קטנונית: גנדהי לא שייך לשום זרם של הבודהיזם, אלא להינדואיזם

        • אורי דויד says:

          הערה עוד יותר קטנונית: החלוקה וההפרדה בין מערכות של דתות ואמונות, בניגוד למערכת הקסטות והשיוך הברור של האנשים לקסטות, היא לא ברורה ואחידה. "בודהיזם" ו"הינדואיזם" אלו שמות גדולים שמבטאים כיום יותר סך של פרקטיקות חיים ותורות מוסר. ההבדל אינו כמו ההבדל בין היהדות לאיסלאם לדוגמא. גנדהי אימץ את הפרקטיקות של הג'איניזם. הגאיניזם שכנראה קדום מהבודהיזם נעשה פופלארי מאוד לאחר שהבודהיזם הופץ בהודו. המסורות קרובות מאוד ברעיונותיהם אחת לשנייה. כיום יש מיעוט זניח של בודהיסטים בהודו ומיעוט עוד יותר זניח של ג'איניסטים, אם ניתן לכנותם כך.

          • אורי אלון says:

            לאורי דויד – התחלתי לקרוא בתרגום הישן והאמת היא שלא עברתי את האמצע אבל אני מבין על מה אתה מדבר. לא התכוונתי שחייו האישיים של גאנדי או גהאנדי היו מופת מודרנית שיש לחקות, אני גם לא בקיא בכל תתי הדתות של בודהיזם והינדואיזם ואני כן זוכר שמשהו בכתיבה שלו אכן חרה לי אבל רבאק, בן אדם שהוביל ל(… כן זה הפך לקלישאה אני יודע אבל ת'כלס זה די נכון) בלי אלימות, יש המון מה ללמוד ממנו. אם באותה מידה שאנשים ששים למצוא פגמים בחיים האישיים והמוסריים של גאנדהי אנשים היו מזכירים לדתיים ולכל מי שזה ישנה לו משהו שביבי בגד באשתו השלישית אז אולי הוא לא היה ראש ממשלה היום.
            והדיון על החיים הפרטיים של מנהיג או אמן לעומת היצירה שלו זה דיון בפני עצמו.
            ולגבי יחס לנשים – מעניין איך הוא היה מתנהג היום, האם הוא היה הופך לשוביניסט חזיר או משנה את דרכיו ברוח הזמן שאכן השתנה מהודו בתחילת המאה להיום.
            אני זוכר מהספר שהם התחתנו בשידוך בגיל 12 או 9, זה בטח משנה קצת את תפיסת העולם שלך דבר כזה.
            ושוב, האם הוא אכן היה בן אדם גדול בחייו הפרטיים? לא יודע, לא הכרתי אותו אישית ואכן לא היתה לי יותר מדי מוטיבציה לסיים לקרוא את האוטוביוגרפיה שלו. אבל הוא בהחלט ברפרטואר של "הגדולים" מבחינתי ביחד עם כמה שלא היו גדולים בחיי הציבור אבל גדולים בחייהם האישיים.

  16. ואם הפוסט הזה אתה רוצה לשנות את המציאות?

    כל מה שתשיג, לדעתי, זה ציבור שמאלני מתנשא וקטן, שבטוח בצדקת דרכו, ומיליונים שבזים למצורפתים הלל, וממשיכים לקרוע את עצמם ברחובות.

    דרך אחרת ידידי…. דרך אחרת…

    • ועם כמובן….:-)

      • שלום בוגוסלבסקי says:

        עם הפוסט הזה אני רוצה להגיד מה אני חושב ומרגיש, ולפני שמשנים את המציאות רצוי להיות כנים. השאלה היא, האם אתה טוען שהניתוח שלי לא תקף, או שאתה טוען שאני לא דיפלומטי.

        • הטיעון שלך תקף, בהחלט.

          הבעיה היא שלאחרונה, הבלוגוספירה מתמלאת בקריאות גוועלד, על האספסוף הלאומני האופף אותנו. כל ארוע קטן, מועצם ומואדר בבלוגוספירה. עד שמי שקורה אותה, מקבל את הרושם שכל מה שקורה כאן הוא רע.

          התופעה הזאת מזיקה בשני רבדים. ברובד הראשון היא יוצרת תחושת אין אונים בקרב הציבור הליברלי שהיה אמור למצוא פתרון לבעיה. ברובד השני היא מזיקה, כי היא מתריסה, מתסיסה ומתייגת את הציבור כטמבל, מסוכן, פשיסט וכל דבר אחר. ואז התגובה הטבעית שלו זה להגיד…. כן הססססמולנים הללו.

          כך שבעצם סוג הטענות הללו גם משתק את המחנה הליברלי (בגלל היאוש האוחז אותו) וגם אוטם את אוזני הציבור מלשמוע.

          אני חושב שהדרך צריכה להיות אחרת לגמרי. זה מעולה להבין את סיבת הדברים, אך מתוך סיבת הדברים, יש גם להציע פתרונות ליברליים ישימים שלא יתנשאו על הציבור, וגם יאפשרו לציבור הליברלי לפעול.

          • ידידיה says:

            געוואלד!

          • שלום בוגוסלבסקי says:

            הנה מה שאני מבין ממה שכתבת:

            יש את "הציבור", ויש את ה"סמולנים" שאינם חלק ממנו, מעין גוף זר שכזה.

            כגוף זר שצריך להרוויח לגיטימציה (הרי זו לא מוקנית לו כזכות שמובנת מאליה) הוא צריך לדבר עם "הציבור" בשפה שלו ולהיות זהיר עם הרגישויות שלו.

            אבל לסמולנים אין רגשות, אמונות ופחדים משלו, ואם יש, הוא צריך להיות המבוגר האחראי ולשמור על פאסון, דבר שכמובן, לא נדרש מהציבור.

            ההתנשאות ושלל רעות חולות אחרות בהחלט קיימות במה שמכונה "השמאל" ואני מתייחס לזה לא מעט, אבל אתה דורש ממנו, בעצם, להתנהג בהתאם לתכונות, הסטריאוטיפיות משהו, שאתה בעצמך מייחס לו. להתנהג כך באמת יהווה התנשאות.

            כחלק מהציבור, אני בהחלט מרשה עצמי לצעוק גוועלד על מה שראוי לכך לדעתי, אני חושב שהגועלד על התפוררות הדמוקרטיה בארץ לא משתווה למחול השדים על הבוגדים, החתרנים והערב רב שמסתובב בשיח ואני יכול להגיד בזכות הדמוקרטים בארץ שהם מחזיקים פאסון לא רע ולא נגררים לאותו שיח שנאה ודה-לגיטימציה. הדברים שנאמרים הם קשים, אבל לרוב ענייניים ומנומקים.

            • שלום שלום,

              קודם, הייתי מציע שתוסיף לבלוגך המצוין תוסף-וורדפרס שמאפשר לעקב אחר התגובות. זה מקל על הדיון.

              לעניות דעתי, הציבור בנוי מחלקים רבים מאד. מאנשי מעשה, ואנשי מחשבה. מאנשים שאוהבים לריב, ומאנשים שרק אוהבים. מאנשים גבוהים ומאנשים נמוכים…אין סוף חלקים.

              ישנו חלק בציבור שאוהב לחשוב על הרמה המדינית. החלק הזה מתנסח בכתב, מגיב וכותב. ומה עושה אותו חלק, במקום לנצל את כישוריו המחשבתיים ותחומי העניין שלו, הוא מילל כמה רע.

              במקום לילל, היתי מציע לו כמה הצעות. בא נבין מדוע הציבור הרחב מתנהג כפי הוא מתנהג (הפוסט לעיל הוא תשובה ראשונית וחלקית לכך). בואו ננסה להבין מה נידרש כדי להקים חברה דמוקרטית משגשגת, שבה טוב לכולם. ובואו נראה איך אפשר להפוך מילים למעשים.

              את אלו הייתי מצפה לראות ממי שטוען שחברה טובה, בונים באמצעות שימוש בפרה-פרונטל-קורטקס.

              אני לא קונה את עניין החרדתיות של המחנה הנ"ל. החרדתיות נוצרת כי הוא לא מרגיש שיש לו דרך לשנות את המציאות. שהוא מנסה להגן על קודש הקודשים שלו, מפני אספוסוף.

              זאת ממש לא הדרך. הדרך היא להבין את המציאות על מורכבותה, ולאחר מכן למצוא את הדרך המתאימה לשינוי.

              תכל'ס מה זה אומר? תזמין אחרים שמתנגדים להשקפת עולמך להסביר את התופעות של הציבור, וביחד, בשיח אינטר-בלוגרי, תנסו לגבש הסכמה אינטר-סובייקטיבית לגבי הדרך שבה העולם מתנהג. לאחר שתיצרו הסכמה, ניתן יהיה לחשוב על הדרך ליצור שינוי.

            • הי טל.

              מבטיח לחשוב על זה. ואתה, היות שאתה מגלה הבנה שכזו למה שמניע את הציבור, תנסה לגלות הבנה גם לחרדתיות הנ"ל, יש בה קצת יותר מפחד קמאי מפני האספסוף.

              האם לדעתך צריך הסכמה על הדרך שבה מתנהג העולם כדי למצוא פיתרון מוסכם? כי אם כן, אולי אני צריך לארוז את המזוודות ולהתקפל כבר עכשיו.

    • עדו says:

      די כבר עם הסטיגמה הזאת, שמאלנים הם לא מתנשאים. הם באמת יותר טובים.

  17. שלום,

    נגמר המקום לכתיבה, אז אני ממשיך כאן:

    אינני מאמין שנביחות הדדיות, חרדות וצעקות יעזרו במשהו. הן רק יגרמו למצב של "שלי יותר גדול", למיטב ידעתי.

    אתה הרי יודע איך אני רואה את שינוי העולם. על ידי הבנה משותפת, דיון משותף, יצירת הסכמות, ומתוכן שינוי. הזמנתי אותך בפייסבוק לקבוצה כזאת שהקמנו. אתה מוזמן להצטרף. יש לנו כנס מדריכים קטן ב-16 לחודש. דבר איתי.

    צ'או,
    טל

  18. Pingback: הזיכרונות שלי מכהנא | פרויקט דמוקרטיה