פוסט-דמוקרטיה.

אלי ישי הצהיר היום על חוק חדש בתנור, שלילת אזרחות ממי שאיננו "נאמן" למדינה. מופתעים? אם כן, כנראה שלא הייתם בסביבה בשנים האחרונות. בדומה ל"מדינה יהודית" שבעלי אחוז כך וכך של "דם יהודי" נחשבים כפטורים מהצהרת הנאמנות לה לפי החוק שעומד לעבור, אין כאן הגדרה של "נאמנות". אבל אם עוד אפשר, בינתיים, להשאיר את הביטוי "מדינה יהודית" מעורפל, שכן עדיין לא נקבעו סנקציות על מהגרים שלא יהיו "נאמנים" מספיק אחרי התאזרחותם, אלי ישי יצטרך לקבוע "נאמנות" מהי כדי לשלול ממישהו אזרחות.

החוק המוצע הוא אנטי-דמוקרטי כבר בשלב זה. שלילת אזרחות זה דבר שכמעט ולא קיים במדינות דמוקרטיות (ואם קיים, זה לרוב בגלל התאזרחות במדינה אחרת) ויש לזה סיבה מצוינת. בדמוקרטיה, האזרחים בוחרים את הממשלה ולא להיפך. אם הממשלה תוכל לבחור מי יהיה אזרח ומי לא, היא בעצם תבחר את עצמה.

החוק הקיים כבר מתייחס לעבירות בגידה וריגול למיניהן, שאת מבצעיהן אפשר להאשים ב"אי נאמנות". בדומה לרוצחים, אנסים וטרוריסטים, הם אמורים להיענש אבל אזרחותם לא נשללת מהם. הסיבה שלא שוללים אזרחות אפילו, נניח, ממי שאונס ילדות, רוצח אותן ושם ת'ראשים שלהן בפריזר היא לא משום שזהו עונש קשה מדי בשבילו, אלא מפני שברור שאם שלילת אזרחות תהפוך לאפשרות מקובלת, הגדר תיפרץ ומשם קצרה הדרך למשטר ששולל ממתנגדיו את הזכות להשפיע פוליטית באמצעות שלילת אזרחותם.

וכאן נקודת הפתיחה רחוקה הרבה יותר. ח"כ חנין זועבי, כדוגמא לאנשים בהם החוק אמור "לטפל" לא אנסה או רצחה אף אחד. למעשה, היא לא הפרה שום חוק, ובטח לא הפרה שלא מוגנת ע"י החסינות הפרלמנטארית. כל מה שהיא עשתה זה להחזיק בעמדות שלא מקובלות על הרוב, ולהיאבק עליהן. כאן, בכלל לא משנה מהן העמדות. אם ממשלת שמאל הייתה מקדמת חוקי נאמנות דומים בהתאם להשקפת עולמה, כל כנופיית הנאמנות הייתה מתנגדת להם נמרצות. אם הם לא היו מרגישים "על הסוס" אלא יושבים, כמיעוט, באופוזיציה, הם היו טוענים שזה "לא דמוקרטי" ובצדק.

כל החוקים האלו הם יישור קו לפי המודל האיראני: אתה יכול לבחור ולהיבחר ויש לך חופש ביטוי והתאחדות – כל זמן שאתה לא כופר בהגדרת המדינה כ"רפובליקה אסלאמית" ובמשטר האייתולות. אם מישהו חושב לעצמו עכשיו שזה לא אותו הדבר כי "יהדות" זה לאום ולא דת, שיזכיר לעצמו שמסלול הכניסה היחיד בישראל לתוך הלאום היהודי הוא דתי, ושבאיראן בן דת אחרת יכול להיות איראני כמו שבישראל הוא יכול להיות ישראלי. אם כבר, איראן הגונה יותר כי למרות זהותה המוסלמית, הלאום של המדינה הוא "איראני" ולא "מוסלמי", וזאת למרות שבאסלאם, כמו בדת היהודית, נולדים לתוך הדת או נכנסים אליה ע"י המרת דת.

וכאן נמצא ההבדל בין איראן וישראל הנוכחית לבין מדינות לאום שאליהן מחנה האפולוגטיקנים המקומי אוהב לשייך אותנו. הדת ממלאת תפקיד מרכזי בזהות הלאומית של יוון, פולין, ספרד, בריטניה ומדינות דמוקרטיות אחרות. אפשר להיות מדינת לאום, ואפילו כזו שהלאומיות שלה היא אתנו-דתית, ולהישאר דמוקרטיה. בשביל זה צריך שני דברים: שהזהות הלאומית תהיה "זהות על" שבה יכולים להחזיק גם מי שלא משתייכים לאתנוס או לדת שמהווים את המרכיב במרכזי בה. הדבר השני הוא שהדמוקרטיה תגבר על הצביון הלאומי. כלומר, אם יום אחד בעתיד הבריטים ירצו לבטל את מוסד המלוכה ואת דת המדינה האנגליקנית, שום חוק לא ימנע מהם לעשות זאת, ומי שתומך ברעיון היום לא יירדף ע"י השירות החשאי של המלכה ואזרחותו לא תישלל.

תנאי נוסף, שמובן מאליו במדינות אחרות ואפילו באיראן, אבל לא כאן, הוא שזהותה הלאומית-דתית של המדינה לא תשליך על השירותים שבן קבוצת מיעוט מקבל מהמדינה, או על זכויותיו. אף אחד בבריטניה לא היה מעלה על דעתו לקרוא למדינה "מדינה אנגלית ודמוקרטית" ולפצוח, למשל, ב"גאולת אדמות" של וולשים, אירים וסקוטים ע"י הפקעתן ל"צורכי ציבור" אנגלי.

ישראל לא עומדת באף אחד מהתנאים הנ"ל. האפולוגטיקנים של ה"יהודית ודמוקרטית", אנשים כמו רות גביזון, שלהבדיל מכנופיית הנאמנות, באמת מחויבים לדמוקרטיה, מנסים לשכנע אותנו ואת העולם שישראל היא מדינת לאום דמוקרטית לפי הדגם המזרח אירופאי, מדינות שנחשבות ל"דמוקרטיה באיכות נמוכה".

האמת, הייתי מסתפק גם בדמוקרטיה באיכות נמוכה. זה עדיף על שום דמוקרטיה, ואני גם ככה לא מאמין ביכולת של דמוקרטיה ליברלית לקבל החלטות ששוות משהו או להביא לידי ביטוי את רצון הציבור. מה שדמוקרטיה יכולה לעשות, הדבר שבו היא נבחנת ונמדדת והדבר שמהווה את ההצדקה היחידה לקיומה היא היכולת שלה להגן על האזרח מעריצות המשטר.

"עריצות", כמו שהוגדרה במדויק במהפכה האמריקאית, היא כשהאזרח כפוף לשלטון מבלי שיהיה מיוצג בו. בדיוק כמו המשטר שאנחנו מקיימים בשטחים כבר 43 שנה, ובדיוק כמו שסדרת החוקים החדשים, וזה שמאפשר לשלול אזרחות מטעמי עמדה פוליטית במיוחד, עומדת ליצור כאן.

כל זמן שהדמוקרטיה מגנה על האזרח מפני עריצות המשטר, מצידי שאיכותה תהיה נמוכה. ההבדל במציאות החיים בין אזרח פולין לאזרח ארה"ב בעלת הדמוקרטיה "באיכות גבוהה" תלוי מעט מאוד, אם בכלל, בהבדל הזה. גם ההבדלים באיכות עצמה קשורים יותר להתנהלות קונקרטית מאשר להגדרה התיאורטית של הדמוקרטיה. אני מאמין בזכותם של היהודים בישראל להגדרה עצמית לאומית בלי קשר לנסיבות בהן הגיעו לכאן בדיוק כמו שאני תומך בזכות ההגדרה העצמית לפלסטינים בלי לפשפש באופן ההגעה שלהם לארץ. לכן, אם מה שצריך כדי ששני העמים יזכו בהגדרה עצמית ויהיו מוגנים מעריצות זה דמוקרטיה פחות טובה מזו השוודית והרבה יותר טובה מהנוכחית, סבבה לגמרי מבחינתי.

אבל גם אלו שרואים בדמוקרטיה המזרח אירופית את המודל לחיקוי, מודים בגלוי שאפילו בתחומי ישראל הריבונית שבתוך הקו הירוק יש לנו רקורד עלוב במבחן השוויון האזרחי. אפילו המדינה עצמה הודתה באפליה ממוסדת ומתמשכת כשקיבלה את מסקנות וועדת אור.  ומבחן הדמוקרטיה שגוברת על הזהות הלאומית הרצויה ע"י קבוצת הרוב מבוטל בימים אלו עם הדרה זוחלת של כל מי שלא מריע בפה מלא לאידיאולוגיה הרשמית של המשטר.

לדעתי, רק עמידה חסרת פשרות בקריטריונים המחמירים ביותר של דמוקרטיה ושוויון אזרחי יכוליה להצדיק, בדוחק, את אי קיומה של זהות לאומית ישראלית שלמרות שהיא שואבת ומתבססת על היסטוריה, תרבות וסמליות יהודית, יכולה לכלול גם לא יהודים. אז גם אם אי פעם נעמוד בקריטריונים הנ"ל, נהיה פחות דמוקרטים מאשר מדינות מזרח אירופה, איכות הדמוקרטיה שלנו, גם בתסריט הורוד ביותר, תהיה פחות מ"נמוכה" וכל שיישאר לנו לעשות זה להתנהג באופן מופתי כדי לפצות על החסר.

במקום לעשות את זה, אנחנו עושים בדיוק את ההיפך. על הסקאלה שבין משטר רודנות עם אלמנטים דמוקרטיים נוסח איראן לדמוקרטיה באיכות נמוכה נוסח פולין, אנחנו מנסים להציג את עצמינו כקרובים לשני, אבל מתדרדרים במהירות לראשון.

נ.ב: ואני בכלל רציתי לכתוב היום על פתיחת השנה האקדמית.

This entry was posted in כללי and tagged , , , , , , . Bookmark the permalink.

17 Responses to פוסט-דמוקרטיה.

  1. Pingback: Tweets that mention פוסט-דמוקרטיה. | תניח את המספריים ובוא נדבר על זה -- Topsy.com

  2. עלמה says:

    יש עוד כמה ימים לפתיחת השנה האקדמית..
    פוסט מוצלח ובהיר, כל הכבוד.
    עכשיו אחכה לפוסט על האקדמיה.

  3. שמוליק says:

    אלי ישי רק רוצה לעשות קצת ספין.
    כבר יש חוק מתאים לדרישותיו, רק שאלי ישי לא באמת רוצה לעשות בו שימוש. הוא רק רוצה קצת כותרות

    "שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אשר עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל" (חוק האזרחות, התשי"ב-1952. סעיף 11(ב))

    כתבתי על זה בבלוג שלי, אם לא אכפת לך שאני שם פה לינק:

    • נעמה says:

      אני שותפה לזה לדעה שצריך להפסיק לקפוץ מכל ספין של אלי ישי, במיוחד כשהוא ממחזר את הקיים.
      אבל במקרה הזה חלו שינויים מאז מה שאתה מצטט.
      ב-2008 תוקן חוק האזרחות כך שהיום שלילת אזרחות בגין הפרת אמונים מחייבת הליך שיפוטי (ולא בסמכות מינהלית כמו של שר הפנים).
      ככלל, תכלית התיקון הזה היתה דווקא לאפשר שלילת אזרחות ביתר קלות מערבים ואחרים. אבל אחד הדברים הטובים שהוא עשה זה שהוא החזיר את ההליך הזה לבית המשפט (כמו שכבר היה באחד מגלגוליו המוקדמים של חוק האזרחות).
      דבר נוסף, בעוד שעד אז החוק באמת רק דיבר על "הפרת אמונים" כעילה לשלילת אזרחות, התיקון גם מגדיר הפרת אמונים מהי (מעשה טרור, סיוע או שידול לו; בגידה כפי שמוגדרת בחוק העונשין; רכישת אזרחות או זכות לישיבת קבע באחת מן המדינות הבאות: איראן, אפגניסטן, לבנון, לוב, סודאן, סוריה, עיראק, פקיסטן, תימן, שטח רצועת עזה).
      לשר הפנים שמורה היום סמכות על פי חוק לבטל אזרחות רק אם נרכשה על יסוד פרטים כוזבים, ורק תוך 3 שנים מיום רכישתה.
      כך שלפחות ברוח דבריו של ישי יש חידוש או כפי שאוהבים לומר אצלו, החזרת עטרה ליושנה…

      • נעמה says:

        אה, ובנוגע למה שכתבת אצלך, שמוליק: העיתונאים לא שואלים אותו כי הם לא שואלים כלום.
        אם היה לי שקל על כל שטות שנכתבה בימים האחרונים על הצהרת הנאמנות..

      • לצורך זה, האם העובדה אדם שנשבע אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ונתפס במהלך שלוש השנים שלאחר מכן כשהוא פועל להקמת מדינת כל אזרחיה, די בה כדי להיחשב כקבלת אזרחות על סמך פרטים כוזבים?

        • עדו says:

          לא יודע, אבל מי שנשבע אמונים בזמן שמינו אותו לשר בישראל הבריח אחר כך כדורי אקסטזי
          לארץ כשהוא פועל להקמת מדינת כל מסטוליה ולא שללו לו על זה את האזרחות.

        • אחד הדברים בהגדרות מעורפלות שאף אחד לא יודע את משמעותם האמיתית הוא שכל אחד יכול לצקת את המשמעות שלו לתוכם, במקרה הזה האדם יכול לטעון שהקמת מדינת כל אזרחיה (עוד מושג מעורפל…) הוא הדבר הכי יהודי שיכול להיות…

    • שמוליק, לא הספין של אלי ישי כשלעצמו הוא הנושא שנדון בפוסט. וכן, כל ספין כזה שווה התייחסות כי הוא חלק מתמונה גדולה יותר, יש לזה כיוון והקשר. וזה שאין כאן, בהנחה שאין, שינוי ממשי אלא רק "ייצור כותרת" אינו מעלה ואינ ו מוריד, אלו הכותרות שמייצרים ואלה הכותרות שמשתלם לייצר. אם לא שמת לב, לכל שורת חוקי הנאמנות יש משמעות מעשית דלה עד לא קיימת, אלה חוקים "חינוכיים" שמטרתם שינוי השיח והצדקת כל מני דברים.

  4. BoR|S says:

    האמריקאים האלה, הם חשבו על הכל.

    "… We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal, that they are endowed by their Creator with certain unalienable Rights, that among these are Life, Liberty and the pursuit of Happiness. — That to secure these rights, Governments are instituted among Men, deriving their just powers from the consent of the governed, — That whenever any Form of Government becomes destructive of these ends, it is the Right of the People to alter or to abolish it, and to institute new Government, laying its foundation on such principles and organizing its powers in such form, as to them shall seem most likely to effect their Safety and Happiness. Prudence, indeed, will dictate that Governments long established should not be changed for light and transient causes; and accordingly all experience hath shewn that mankind are more disposed to suffer, while evils are sufferable than to right themselves by abolishing the forms to which they are accustomed. But when a long train of abuses and usurpations, pursuing invariably the same Object evinces a design to reduce them under absolute Despotism, it is their right, it is their duty, to throw off such Government, and to provide new Guards for their future security…"

  5. ג'ו says:

    "הדת ממלאת תפקיד מרכזי בזהות הלאומית של יוון, פולין, ספרד, בריטניה ומדינות דמוקרטיות אחרות…"

    כאנקדוטה רציתי לציין ששוודיה ביטלה רק באחרונה (2001) את מעמד הדת הלותרנית כדת מדינה
    http://en.wikipedia.org/wiki/Church_of_Sweden

    • EL says:

      הבדיחה הבריטית המקובלת היא שכמו שהבריאות הממלכתית היא לא בריאות, כך הדת הממלכתית היא לא דת.
      לא אני המצאתי…

  6. איתי says:

    אני מסכים עם רוב הקביעות של שלום בפוסט המעניין הזה.

    אבל בשרשרת התגובות, חשוב לי לחדד את הנקודה ששלום מעלה על "החוקים החינוכיים" (הגדרה יפה!)
    השיח האלים שמעודד את הדה-לגיטימציה לכל עמדות השמאל מפחיד מאוד בעיני.

    במובן הזה חוק הנאמנות יושב על מגמה מבהילה מאוד בציבור הישראלי (ולא רק בכנסת),
    המגמות הפשיסטיות לא מגיעות כבמשטר אימה טוטליטרי מהשלטון לעם, אלא בתנועה דיאלקטית יותר בתוכה הציבור נעשה מתלהם, אנטי דמוקרטי ואדיש לזולת ומוביל את חברי הכנסת לתפוס פופולריות רק על ידי כך שיהיו גם כן אנטי דמוקרטים ומתלהמים וחוזר חלילה וכדור השלג מוסיף להתגלגל.

    לפני כשבוע פגשתי את אלי צור מקיבוץ זיקים שהוא היסטוריון, ואני מרשה לעצמי לצטט:
    "אנחנו בתקופת ביניים, הרבה פחות טובה מזו שהייתה והרבה יותר טובה מזאת שתהיה…"