סבא כפור נוחת בשיכון.

בשנות השבעים והשמונים, לפני שהגיעה המאסה הגדולה של דוברי הרוסית לארץ, מי שעזבו את ברה"מ ידעו שזה לתמיד ושהם לא יראו יותר את מי ומה שהשאירו מאחור. זאת הייתה קהילה קטנה שהעבירה את השנים הראשונות במרכזי קליטה ובאולפנים מטעם המדינה. בכל פעם שנודע שעוד משפחה קיבלה רשות לעזוב את ברה"מ, נחתה בארץ והתמקמה במרכז הקליטה, דוברי רוסית שהגיעו קודם היו באים לבקר ולעשות היכרות. באווירה זו של כולם מכירים את כולם, בארץ זרה ומוזרה שאמורה להיות שלהם אבל לא מתנהגת כך, חגגו את החג המרכזי של הקהילה, הנובי-גוד. חגיגת השנה החדשה.

בעשורים של העידן הסובייטי, הנובי-גוד הפך לחג העממי האהוב ביותר שכן הוא לא היה חג דתי וגם לא חג מטעם המשטר. את חג הולדת ישו למשל, מה שנקרא באמריקאית כריסמס ונחוג ברוב העולם ב-25 בדצמבר, הכנסייה הפרבוסלבית מציינת ב-7 לינואר תחת השם "רז'דיסטבו". בברה"מ ציינו את זה בכנסיות, תחת מעקב הKGB ותנאים מגבילים של הרשויות ועד היום, להבדיל מהכריסמס במערב, הוא לא הפך מחג דתי לחג כללי. חגים אחרים כגון האחד במאי, יום האישה, יום הניצחון על הנאצים וכו', היו חגים מהונדסים מלמעלה. חלקם, כגון יום האישה שחל ב-8 למרץ, תפסו קצת וגבר רוסי יקבל על הראש אם לא יביא פרחים לבת זוגו בתאריך זה (תירוצים פמיניסטיים לא עוזרים). אבל באופן כללי, הציבור הרחב לא עשה מהם עניין גדול. את המועדים היהודיים, יהודי ברה"מ כמעט ולא ציינו. דאגו שלא יכירו אותם יותר מדי בתור התחלה. מי שהכירו וציינו, עשו זאת לרוב כאקט לאומי, בלי עניין גדול מדי בצד ההלכתי של העניין. הנובי גוד, לעומת זאת, היה חג שקדם למשטר ושלמשטר לא היה שום דבר נגדו שכן מדובר בחג חילוני. ממנו, עשו עניין גדול בהחלט.

בתקופה ההיא, בארץ, לא הייתה את אווירת החג. בתור התחלה, אין שלג, וכמובן שאין מה לדבר על עצי אשוח ברחובות. כאן, הנובי-גוד תפס צביון ביתי ונוסטלגי. בישלו ארוחת חג מושקעת עד כמה שאפשר. רבים מהמוצרים הדרושים לא היה אפשר להשיג, אבל הכינו סלט אוליבייה וויניגרט, סילודקה פוד-שובאי (דג מלוח במעיל פרווה), עשו מלאסולניי אגורצי (מלפפונים בכבישה קצרה) ביתיים ולפעמים הצליחו להשיג במחיר מופקע כמות קטנה של איקרה (קוויאר) אדומה. עץ אשוח קטן מפלסטיק היה אפשר לקנות אצל הערבים, את הקישוטים הביאו משם במטען, בקופסת נעליים מרופדת בצמר גפן וכל שנה אחד מכדורי הזכוכית העדינים היה נשבר.

המנהגים המקומיים שנוספו היו שיחת הטלפון לקרובים שנשארו מעבר למסך הברזל – הקו היה גרוע והמחיר אסטרונומי אז כל אחד הספיק רק לצעוק כמה מילות ברכה – הרמת כוסית שמפניה בחצות פעמיים, לפי השעון המקומי והשעון בעיר ממנה הגיעו, והמחתרתיות של כל העניין. האנשים למדו די מהר שאם הם לא רוצים לקבל על הראש מהסביבה הישראלית, כדאי שישאירו את העניין בתוך הקהילה ולא ידברו על זה יותר מדי.

העלייה של שנות התשעים הוציאה את החג הזה החוצה. תוך כמה שנים, באזורים עם הרבה דוברי רוסית כמו בת ים, כרמיאל ואשדוד, התחילו להיראות עצי אשוח גם מחוץ לבית והנושא הוצף לספירה הציבורית. המעדניות הרוסיות שהופיעו אפשרו לקנות ולהכין את כל הזקוסקי המסורתיות כמו שצריך ולחדש את מלאי הקישוטים. העולים החדשים גם הביאו אתם את הגרסה המעודכנת יותר והביתית פחות של החג והתחילו לחגוג אותו במסעדות, מועדונים ובתי מלון. בד בבד, הגלובליזציה הגיעה לישראל והביאה אתה, לצד יום פטריק הקדוש ויום ולנטין הקדוש, גם את הגרסה המערבית של הנובי-גוד, הסילבסטר, שאותו התחילו לחגוג צעירים ישראליים שאינם דוברי רוסית. ואז, התחילה גם ההתנגדות המאורגנת לחג הזה, שנראה שהולכת ומחריפה מדי שנה, מצד הציבור הדתי והממסד הדתי.

סבא כפור בשיכון. ציור: מיכל פוקס

נראה שדברים כמו "מידע" לא נחוצים לאנשים שמדי שנה מזדעזעים ממראה עץ האשוח במרחב הציבורי. זה "נוצרי", כאן זה מדינה יהודית, זה מזכיר להם את היחסים הגרועים בין היהדות לנצרות ואם כי לא מפריע להם כשנוצרים מסבסדים בכבדות את המפלגות, הארגונים וההתנחלויות היקרים ללבם, עצי אשוח מפריעים מאוד. עקב הסמיכות בין מועדי הכריסמס והשנה החדשה, עץ האשוח הפך לסמל משותף לשני החגים ובתודעה הציבורית, נהייתה ביניהם סמטוחה שלמה, שלובתה בשלל סיפורי סבתא שהולכים ומסלימים עם הזמן. וכך, מספרים לנו, חג השנה החדשה הוא חגו של סילבסטר הקדוש, שהיה אפיפיור צורר יהודים, שבחג שמוקדש לו התפתח מנהג עתיק של עשיית פוגרומים ביהודים.

אין אף מילת אמת בסיפור הזה. הראשון בינואר הוא תאריך שקדם לנצרות ומהווה את תחילת השנה מאז התקופה הרומית, שבלוח השנה שלה כולנו משתמשים. סילבסטר היה בישוף רומא במאה הרביעית לספירה (מאוחר יותר, הבישופים של רומא הפכו לאפיפיורים אך בזמנו תואר זה לא היה קיים). מעט ידוע עליו חוץ מזה שהשתתף בוועידת ניקאה ומיוחסת לו תרומה להתנצרות האימפריה. אין לנו מידע על יחסו ליהודים אם כי במאה הרביעית הנצרות עוד לא הייתה מבוססת וענייני רדיפת יהודים מאפיינים תקופות מאוחרות הרבה יותר, וגם אז היה זה לרוב נוהג עממי שהממסד הכנסייתי נטה לא לראות בחיוב מסיבותיו הוא.

עוד לא ראיתי מקור היסטורי אחד שמראה שסילבסטר היה צורר או שהיה מנהג של פוגרומים ביהודים בליל ה-31 לינואר ואין לי אלא להניח שהאנשים שהפיצו את הסיפור בדו זאת ממוחם הקודח, ותוך כדי ערבבו לא רק את חג הסילבסטר עם הכריסמס שחל שבוע קודם לכן, אלא גם עם חג הפסחא, שאם להאמין לערך הויקיפדיה העברית העוסק ב"יחס היהודים לחג המולד", את הצגות ה"פסיון" שמתארות את משפטו וצליבתו של ישו ואכן היוו רקע לרדיפות יהודים (עלילות הדם למשל) נהגו להעלות בחג המולד ולא בפסחא משום מה.

הקשר בין חג השנה החדשה לסילבסטר הקדוש אינו ברור שכן זה אינו חג שמציין את חייו של הקדוש הקתולי השולי הזה וודאי לא מבהיר למה לנוצרים שאינם קתולים לציין אותו. אני יודע שבמדינות מסוימות נהוג לכנות את החג "סילבסטר", אני מנחש משום ששם הקדוש היומי (אצל הקתולים, כל יום בשנה מוקדש לקדוש כלשהו, חוץ מיום כל הקדושים שמוקדש לאלו שזכו למעמד אחרי שנגמרו להם התאריכים) הוא מעין תחליף חגיגי לתאריך פשוט. אני גם לא יודע איך קרה שדווקא כינוי זה תפס בישראל ומהיכן הגיע.

גם בנצרות חג השנה החדשה, שמקורותיו קדם נוצריים בבירור, היווה בעיה. היו זרמים שניסו "לנצר" את חג השנה החדשה ולהופכו ליום ברית המילה של ישו. זה לא תפס, אולי כי התזכורת להיותו של ישו יהודי כשר ולמנהג שהנצרות ביטלה לא היה נעימה. בתקופות מסוימות הממסד הנוצרי, אבותיהם הרוחניים של הממסד הדתי הישראלי יותר מהרמב"ם ורבי שלום שבזי לעניות דעתי, ניסו אף הם להילחם בחג החילוני שאין לו שום בסיס בתיאולוגיה הנוצרית, אך זה לא עלה בידם.

אז חג השנה החדשה נחוג בישראל ע"י שלוש אוכלוסיות מובחנות: נוצרים, שאצלם יש גשר בינו לבין הכריסמם שהפך את שני החגים לתקופה אחת של חגיגות ושופינג. צעירים ישראלים שחוגגים את ה"סילבסטר" שהגיע מהמערב לצד יום ולנטין הקדוש ויום פטריק הקדוש על תקן "סיבה למסיבה" שאין בה שום תוכן מעבר לזה. והאוכלוסייה השלישית היא הישראלים דוברי הרוסית שלא חוגגים את הכריסמס ולא יודעים מי זה הסילבסטר הזה, אבל בהחלט מקפידים לחגוג את הנובי-גוד בחיק המשפחה והחברים או בארועים בחוץ, עם ארוחת זקוסקי מושחתת ככל האפשר, הרבה וודקה ושמפניה וסרט הנובי-גוד הקבוע בערוצים הרוסיים (קומדיה רומנטית סובייטית על איזה מישהו שהשתכר בסאונה, עלה בטעות לטיסה ללנינגרד, התקרש בבית עם כתובת זהה לשלו והתעורר עם הנגאובר מהגיהנום, בחורה זרה זועמת, בן זוגה הזועם וארוסתו הזועמת שנשארה לבד במוסקבה). ארבעים שנה אחרי שהחג הגיע לארץ, הוא הפך לאחד מסממני הקהילה, בדומה למימונה של המרוקאים ולסיגד של האתיופים. יש, כמובן, אנשים שרוצים שהחג הזה יודבר, או לפחות שיוחג בסתר כמו לפני שלושים שנה, שלא מעוניינים להבין במה מדובר ואפילו לא טורחים לבדוק את הבדותות שקיבלו באיזה מייל שרשרת. הם יכולים להמשיך לרצות.

האתר של מיכל פוקס

This entry was posted in כללי. Bookmark the permalink.

70 Responses to סבא כפור נוחת בשיכון.

  1. נלי says:

    נ ה ד ר!

  2. זוהמה says:

    בשורה הראשונה בפסקא האחרונה צ"ל כריסמס ולא כריסמם. נראה לי.

  3. MuyaMan says:

    הלינק לאתר של מיכל פוקס שבור (ואולי כדאי לשים שם גם איזו שורה שתיתן לו הקשר).

  4. אור ברקת says:

    לצערי זכרוני המעומעם בוגד בי, אבל לקחתי בזמנו קורס על תולדות הנצרות של פרופסור דייויד כץ. בין היתר הוא דיבר גם על זה ונדמה לי שהסילבסטר מתייחס לדמות מאוחרת יותר שאכן הייתה אפיפיור. כמובן שהוא לא היה יותר אנטישמי מכל אפיפיור ממוצע אחר.

    • אניטה says:

      אור, בקרב יורשיו של פטרוס הקדוש, רק שניים בחרו לעצמם את הכינוי סילבסטר (השני כאקט מגלומני ומחווה לראשון):
      הראשון בתקופת קונסטנטינוס (מחצית ראשונה של המאה הרביעית לספירה). לא היה אפיפיור (כמו שכתב שלום, מעמד זה לא היה קיים אז), כן קדוש (קתולי וגם אורתודוקסי).
      השני בתקופת אוטו השלישי (מחצית שניה של המאה העשירית לספירה). כן היה אפיפיור, לא קדוש.

      • Yohac says:

        הסילבסטר בהחלט מתייחס לסילבסטר הקדוש, הבחור מהמאה הרביעית, שהיום שלו בלוח השנה הקתולי הוא ה31 בדצמבר. לפחות לפי ההגיוגראפיה הרשמית של בכנסיה הוא לא היה בסינוד של ניקאה עקב גילו המתקדם. אותם פרסומים פנמיים אכן מתייחסים לכל הבישופים של רומא האפיפיורים. היסטורית זה אנכרוניזם, והוא מעולם לא ידע שהוא כזה.

  5. David says:

    לפני שבוע וחצי הלכתי עם הבת שלי, בת השלוש וחצי, לקניות ב"קשת טעמים" – החנות היתה מקושטת לקראת נובי גוד, והיא התרוצצה מקישוט לקישוט בהתלהבות בזמן שלבשה כתר עם כד חנוכה על הראש. היה בזה משהו מאוד טבעי – אבל גם אני, כיליד אוקראינה, שעלה ב- 1990 הייתי צריך לעבור תהליך כדי להבין את ההרמוניה המוזרה שיש בזה.

    חשוב לציין שבקרב יוצאי ברית המועצות יש הבדלים בהתייחסות ומקום אותו נותנים לנובי גוד. בשבילי זה מועד מצוין לחגוג עם חברים עד השעות הקטנות של הלילה, ואני אוהב שובה, אבל עץ אשוח ונאום של פוטין מרגשים אותי הרבה פחות. אני גם יודע שאצל מי שיושב בשולחן החג משמאלי זה אחרת, ואצל מי שיושב מימיני זה אחרת (וגם אצל מי ששוכב מתחת לשולחן, או ישן עם הראש בתוך צלחת של סלט אוליבייה).
    בכל אופן, נראה שסך הכל יש כאן הרחבה, מבורכת מאוד, של שוליים בהגדרה מיהו יהודי ישראלי, ולא סתם זה נגרר למאבק.

    אני רוצה גם להוסיף שיש בעיתיות מסוימת בהקבלה של נובי גוד לסיגד ולמימונה, מכיוון ששני האחרונים, ככל הידוע לי, הם חגים של יהודי אתיופיה ויהודי מרוקו. מצד שני, החגים האלה עדיין צריכים להלחם על מקומם הלגיטימי בישראל (ולא, זלילת מופלטות על ידי חברי כנסת מול מצלמות לא נקרא מקום לגיטימי, אלא קרקס).

    • יוליה says:

      "מי ששוכב מתחת לשולחן, או ישן עם הראש בתוך צלחת של סלט אוליבייה" :)))

    • יפית says:

      אני כל כך מסכימה איתך …..המשפחה שלי באה מבלרוסיה מינסק אנחנו לא מתרגשים מנאומו של פוטין ואין לנו אץ אשוח סנטה קלאוס וכל דבר אחר זה פשוט עוד סיבה למסיבה ועם ישראל צריך לקבל את זה בדיוק כמו מימונה סיגד ועוד………..אין כמו פטשובה אליביה אלכוהול וחברים כדי לחגוג את השנה החדשה :)

  6. אלעד דקר says:

    אז נובי-גוד שמח לך ולכל החוגגים ואם הייתי יודע רוסית הייתי מאחל את זה ברוסית!!!
    מי ייתן ובנובי-גוד הזה תפגוש את אשתו (או ביתו לא זוכר מה סיפרו לי) של סבא כפור ותבלה איתה עד הבוקר!!!!

  7. Pingback: נייל ארט לשנה החדשה

  8. דודי says:

    את סילבסטר לא התחילו לחגוג בישראל לאחר העלייה של שנות התשעים, ולא בעקבות הגלובליזציה של השנים האחרונות, אלא עשרות שנים קודם. קל מאד לבדוק זאת – חפש "סילבסטר" בארכיון העיתונות העברית, וקבל תוצאות כמו כתבה במעריב מ-1959 שכותרתה "האם אתן חוגגות סילבסטר?".
    http://jpress.org.il/Default/Skins/TAUHe/Client.asp?Skin=TAUHe&enter=true&tauLanguage=hebrew&Hs=advanced&AppName=2&AW=1356468470799

    לגבי השם, זה שמו של החג בארצות דוברות גרמנית, ויש להניח שמי שחגג אותו בישראל הצעירה (וכנראה גם בא"י המנדטורית) היה עולי מרכז אירופה, דוברי גרמנית.

    • טוב, זה מסביר מאיפה הגיע השם. אבל אני מספיק זקן בשביל לזכור את האופנה הזאת מתחילה. אלו שחוגגים את זה היום אינם לרוב צאצאי ייקים שהביאו את זה מהבית.

      • רחל says:

        לאפריים קישון יש כמה טורים (די דלוחים) על המתח סביב הזמנות לחגיגות סילבסטר בחברה התל-אביבית הבורגנית-בוהמיינית. אלה טורים משנות ה-60.

        פוסט מרתק, תודה.

      • גיל ב' says:

        כנראה אתה לא מספיק זקן. אני זוכר את הורי הולכים למסיבות סילבסטר בשנות השבעים המוקדמות. אני זוכר גם סיפורים איך מסיבות סילסבטר היו מוסוות כ"מסיבת חנוכה" מפני הרבנות. וכפי שצויין כבר, זו לא השפעה מערבית כמו סטץ פטריק או וולנטיין. אף אחד בארה"ב לא יודע מה זה סילבסטר. לעומת זאת גרמנים ופולנים קוראים כך ליום הזה. כיוון שלא היה כאן מחסור בייקים ופולנים ברור שהשם הגיע משם.

  9. הופמן says:

    מרתק. מדהים שלא ידעתי את זה עד עכשיו.

  10. אוטו פוקוס says:

    אני מניח שבישראל אימצו את המונח"סילבסטר" כי לקרוא ליום הזה "ערב השנה החדשה" יוצר בלבול עם ראש השנה היהודי, ו"ערב השנה האזרחית החדשה" זה מסורבל ורשמי מדי.

    • דודי says:

      יש לך איזה שהוא בסיס להנחה הזו? אני מניח שפשוט הביאו את השם שהכירו ממרכז אירופה.

      • סלבה says:

        אף אחד שאני מכיר שמגיע מאירופה או ממזרח אירופה לא משתמש בשם סילבסטר. כולם פשוט קוראים לזה השנה החדשה בשפה שלהם.
        תלך בבקשה לערך New Year's Eve בויקיפדיה.
        האיזכורים היחידים לשם סילבסטר שם יגידו לך שהוא היה אפיפיור ויום הקדוש שלו חל ב- 31.12. חוץ מזה תגלה ששני המקומות היחידים שמתייחסים לערב השנה החדשה בתור "הסילבסטר" הם ישראל ובלגיה.
        עכשיו יכול להיות שזו קונספירציה מצד כל העולם (חוץ מהבלגים שהחליטו להיות בצד של היהודים במקרה הזה – אולי כדי לבלבל את היהודים), לחגוג חג שמהלל שונא יהודים במסווה ככה שהיהודים לא ידעו שכולם שונאים אותם או שיכול להיות שבארץ החליטו לקרוא לזה ככה בגלל שהם לא יקראו לזה "ערב השנה החדשה" ואז יוכלו להעלב ולהגיד שכולם חוגגים יום זכרון לרוצח יהודים. אפשרי גם שהערבים הנוצרים בארץ קוראים לערב השנה החדשה ככה אבל לא שאלתי אף אחד כדי לגלות.

        • אסףר says:

          פעם שמעתי שבגרמניה קוראים לו ככה (אבל אין לי כרגע איך לוודא).

          אם אתה רוצה לראות בוויקיפדיה, הכנס לגרמנית והכנס את הערך Silvester , תקבל ערך בפני עצמו שמתחיל במלים:

          ,Als Silvester wird in einigen europäischen Sprachen der 31. Dezember, der letzte Tag des Jahres, bezeichnet. Nach dem römisch-katholischen Heiligenkalender ist Papst Silvester I. († 31. Dezember 335) der Tagesheilige. Auf Silvester folgt der Neujahrstag, der 1. Januar des folgenden Jahres."

        • עמוס says:

          נראה לי שגם בפולין זה סילבסטר, לפחות לפי ידידה פולניה שפעם התכתבתי איתה.

          • סלבה says:

            באמת מעבר מהערך "New Year's Eve" לשפות גרמנית ופולנית מעלה ערכים עם השם סילבסטר. כנראה שאם לא שמעתי את השם הזה אף פעם זה בגלל שלא שאלתי את האנשים הנכונים.
            אז, אם קוראים או קראו לזה ככה בגרמנית ופולנית לפני כמה שנים, נגיד כשעוד עלו משם הרבה יהודים לארץ, זו כנראה הסיבה שזה דווקא השם שתפס לראש השנה האזרחית בארץ.

            אני שמח שסוף סוף יש לי קצת תשובות בקשר לעניין הזה.

            • הדר says:

              כן כן – ממש עכשיו מתארח אצלי חבר גרמני, והוא מכנה את הערב בדיוק כמונו – סילבסטר.

  11. מאמר מרתק, תודה! ובאשר לנובי גוד, כשהפונדמנטליסטים למיניהם מתחילים לייבב שזו "מדינה יהודית" – החשק שלי לעצי אשוח וזקוסקי גדול מאי פעם.

    • סלבה says:

      והילד הערבי שחטף מכות משני דתיים ברחוב בירושלים לפני יום יומיים?
      והרב האידיוט שכתב לעיריית חיפה שנוצרים הורגים יהודים בחג המולד והוא לא צריך לתת לערבים למטה בעיר לשים עצי אשוח בעיר כי זאת מדינה יהודית?

      אם יש משהו שעשה אותי קשור יותר לנצרות אני נשבע שזה היחס של היהודים פה.
      זה מאד פתטי להודות בזה, אבל אני דיי בטוח שהסיבה העיקרית שיש לי צלבים בבית זה כדי לגרום ליהודים שבאים אליי הביתה אי-נוחות.

      • עמוס says:

        "כאשר יענוהו כן ירבה וכן יפרוץ". וואלה, מי אמר שהיהודים נגד בני דתות אחרות. הם פשוט יודעים מה רדיפה טובה יכולה לעשות לחיזוק אנשים באמונתם ומנהגיהם [נכתב בציניות, למי שפספס]

        • סלבה says:

          Hah!

          תאמין לי שהייתי מסתדר מצויין בלי הרדיפה ובלי הצלבים גם יחד.

          • עמוס says:

            גם היהודים היו מסתדרים מצויין בלי הרדיפות, אפשר היה לצפות שיהיו יותר חכמים אבל כנראה שהפסיכולוגיה האנושית דפוקה במיוחד בקטע הזה.

  12. לב פ says:

    פוסט מצויין!
    אני רוצה להרים כוס "שמפניה אודסה" לכבוד השורה האחרונה בו.

  13. ???? ??? ??? says:

    relationresult??? ??????????????????????

  14. אפרת says:

    השכלתי. תודה.

  15. סלבה says:

    "וכל שנה אחד מכדורי הזכוכית העדינים היה נשבר" – כמה שזה נכון. כואב לחשוב על הכדורים האלה שהיו כשהיית קטן וכבר לא תראה יותר. איזה קישור שביר ועדין למשהו שאתה שייך אליו והשארת מאחור. כוס עמק.

    לפני שבוע שאלתי איזה רוסי למה הם לא חוגגים את חג המולד אבל עושים כזה עניין מנובי גוד. הוא אמר לי שהיהודים שעלו לפה ממילא לא חגגו את חג המולד אבל כולם חגגו את נובי גוד, אז זה החג שהם עשו ממנו עניין והביאו איתם – כובעי סנטה וחצאיות קצרות (רעיון מצויין, דרך אגב) והכל.
    והנה אתה בו ונותן לי יותר תשובות משציפיתי לקבל – כמו תמיד.

    מאיפה שאני בא דווקא חג המולד הוא החג היחידי שהבאנו איתנו, ובדיוק כמו שאמרת… ארוז בקופסאות נעליים ישנות ומתפוררות מלפני 20+ שנים, ויפים יותר מכל החיקויים מפלסטיק שאפשר להשיג היום.

    חג שמח לכולכם, לא משנה מה אתם חוגגים עכשיו. תאכלו, תשתו תרגישו טוב.

    • הקישוטים האלה, באמת אין דברים כאלה היום.

    • Yozhik says:

      גם אצלכם יש ריח-חג מיוחד לכדורי הזכוכית (הישנים, אלה שעוד שלמים) ?

      • וואלה, כבר שנים לא ראיתי אותם. לא זוכר.

      • סלבה says:

        יש לי כמה כוכבים מכסף שסבתא שלי הכינה כשהיא באה לבקר באיזה שנה… היא חתכה כוכבים עקומים מהקרטון של קופסאות הסיגריות שהיא היית מעשנת ועטפה אותם עם הנייר כסף של הסיגריות. (נחשו מה הרג אותה בסוף?)

        אף פעם לא ניסיתי להריח את הקישוטים, אבל אני שמח שלשלך יש ריח.

  16. יבגני says:

    פוסט מוצלח.

    מספר הערות:
    * 31 בדצמבר, לא 31 לינואר
    * "התקופה הרומית, שבלוח השנה שלה כולנו משתמשים" נשמע קצת מוזר.

  17. דודי נתן says:

    גם אני, כמו דודי השני, יודע שהיה סילבסטר בארץ מזמן
    בשנות השבעים בחברת הנעורים של כל קיבוץ. חגגנו
    רקדנו ושתינו והיתה תמיד גם הספירה ב 12 + נשיקה

  18. איליה says:

    למרות ההתנגדות של הממסד הדתי, נראה שציון תחילת השנה האזרחית (על כל גרסאותיו) רק הולך ותופס חזק יותר בחברה הישראלית. ב-31 בדצמבר 1991, הקפדנו לחגוג מאחורי תריסים מוגפים. עשר שנים לאחר מכן, החברים הישראלים שלי כבר התקשרו להזמין אותי לליין חוגרים בערב הסילבסטר.

    מה שכן, הנובי-גוד והסילבסטר הם פשוט לא אותו חג. הנאום המסורתי של פוטין (שבארץ נופל על-11 בלילה) וסלט האוליבייה, עושים את כל ההבדל :-)

  19. נעם says:

    הקדוש המכונה סילבסטר הוא נחשב בהיסטוריוגרפיה הקתולית כאפיפיור (אני יודע שזה אנכרוניזם להגדיר אותו כאפיפיור) די בינוני שלא פעל מספיק ביחס לכוח שהיה לו. עיקר תהילתו היא על כך ש21 שנות כהונתו כבישוף של רומא חפפו כמעט באופן מלא עם שלטונו של קונסטנטיוס. הקתולים לא מתרגשים ממנו יותר מדי, והרבנים בישראל הפכו אותו לצורר יהודים. קצת משעשע.

  20. יעל says:

    אני הכרתי את נובי גוד במתכונתו הרוסית דרך חברים, והתחלתי לחגוג אותו אקטיבית רק בזכות בן זוגי. אני חייבת לציין, גם כישראלית צברית, שמדובר בחג מוצלח במיוחד (הרבה יותר משממת ליל הסדר למשל), בעיקר בגלל שהוא נטול צביון דתי. ממש לא מפריע לי שמקור חלק מהמנהגים נוצרי. הרי גם מקור דמי החנוכה הוא בנצרות, ומקור המדורות בל"ג בעומר הוא בכלל פגאני. חוץ מזה, גם סבתא שלי חגגה בילדותה את החורף של מרכז אירופה עם חנוכיה ועץ אשוח זה לצד זה, ולאף אחד לא היתה בעיה עם זה. כל תירוץ לבלות בקרב אנשים אהובים, עם אוכל טוב, אלכוהול והרבה מתנות הוא מבורך. ביום שבו כולנו נכיר ונחגוג גם מימונה וגם סהרנה, גם נובי גוד וגם סיגד, אני אהיה מרוצה מאוד.

    • נכון. אגב, גם חלק ממנהגי הסדר הם לא יהודיים במקור. מנהג ההסבה לצד שמאל למשל, לקוח מסעודות רומיות ששם היה נהוג להסב על ספות.

    • drevney says:

      והשאלה המעניינת, מתי הרמאדאן יחלחל לשאר האוכלוסיית העולם?
      זה יהיה באמת מעניין.

  21. Great information. Lucky me I ran across your website by chance (stumbleupon). I have book marked it for later!

  22. אמיר says:

    פעם ראשונה שאני נתקל בבלוג הזה, והפוסט הזה בעיני משובח במיוחד. עוררת את תשומת ליבי ומכאן הבלוג עובר ישר למועדפים.

    מפתיע שאין אזכורים היסטוריים בכלל על הקשר בין סילבסטר – לאנטישמיות, אני רץ לבדוק את העניין.

  23. שבדית says:

    אהבתי בעיקר את הפסקה בעניין חגים חילוניים מול חגים דתיים תחת המשטר הקומוניסטי. האם כך זה מתנהל שם גם היום? האם חל שינוי מאז נפילתו של מסך הברזל?

  24. I simply want to mention I am just newbie to weblog and really enjoyed your blog site. More than likely I

  25. Dick Roher says:

    I blog frequently and I truly appreciate your content. The article has truly peaked my interest. I am going to book mark your website and keep checking for new information about once per week. I subscribed to your Feed as well.

  26. דליה וירצברג-רופא says:

    כתבת: הגלובליזציה הגיעה לישראל והביאה אתה, לצד יום פטריק הקדוש ויום ולנטין הקדוש, גם את הגרסה המערבית של הנובי-גוד, הסילבסטר, שאותו התחילו לחגוג צעירים ישראליים שאינם דוברי רוסית. ואז, התחילה גם ההתנגדות המאורגנת לחג הזה, שנראה שהולכת ומחריפה מדי שנה, מצד הציבור הדתי והממסד הדתי.

    שאותו **התחילו** לחגוג צעירים ישראליים?
    אני בת 54 ויכולה להעיד שליל הסילווסטר נחגג בגאון ע"י צעירים ישראליים שנים רבות לפני שציינת.

    • שלום בוגוסלבסקי says:

      אכן, אבל הצעירים הישראלים שחוגגים אותו היום לא הביאו אותו מהבית למיטב ידיעתי.

      • דליה וירצברג-רופא says:

        חלקם כן: צאצאי הישראלים הרבים שחגגו בנעוריי.

      • drevney says:

        בהחלט כן.
        הסבים סיפרו לי פעם שעוד בתקופת המנדט חגגו כאן סילבסטר.

        וזה היה המונח המקובל לכך באותה תקופה.

  27. יוליה says:

    כתבה מצויינת. תודה.

  28. אבנר says:

    החברה הישראלי היא חברה רב תרבותית, רב עדתית ,רב דתית, דו לאומית שמחולקת ומפוצלת לקבוצות ותתי קבוצות שהקשר ביניהן רופף עד בלתי קיים.
    זאת עובדה קיימת ואין צורך לדון בשאלה אם זה טוב או רע או איך זה קרה, כי זה לא רלונטי.

    מה שחשוב זה להבין א ההשלכות של זה על האופי של המדינה ובראש ובראשונה מי שחושב על משטר כלכלי וחברתי כמו בסקנדיביה חולם באספמיה.

    התנאי הבסיסי לסוציאליזים סקנדינבי ארופאי הוא סולידריות הומוגניות ואמון.
    זה לא יהיה פה ולכן בפועל וגם בתאוריה החברה בישראל הולכת ותלך לכיוון מודל כלכלי נוסח ארה"ב או כל מדינת מהגרים אחרת – קפטליזים ואינדיבידואליות קיצונית.

    • Alon Levy says:

      הולנד. בלגיה. שווייץ (אמנם לא סוציאליסטית, אבל בעלת אמון גבוה). ניו יורק וסן פרנסיסקו (לא סוציאליסטיות, אבל הן תומכות במדיניות סוציאל-דמוקרטית שהאזורים היותר הומוגניים של ארה"ב מתנגדים לה). קנדה (פחות או יותר אותה דינמיקה כמו ארה"ב).

    • אוהד says:

      אה באמת? הסקנדינביות והנורדיות מלאות במהגרים. כולל גרמניה והולנד. אתה מוזמן לפתוח ויקיפדיה ולברר גם על השאר. מדובר באחוז גבוה *מאוד* של האוכלוסיה שם (גם אל תנסה למכור לי את "ותראה מה קורה שם עכשיו"), מזה זמן-מה.

      אגב, המיתון פגע גם באמריקה (הקפיטליסטית). אבל גם זה לא קשור לסוציאליזם. כל "המערב" היום הוא חברת מהגרים אחת גדולה וזה לא מפתיע – כולם תמיד מהגרים לאיפה שהכסף נמצא. אי אפשר באמת, אף פעם, לעצור את זה.

  29. רבקה says:

    תיקון קטן- לפי מה שסבא שלי סיפר עם עליית הקומוניסטים דווקא אסור היה לחגוג את השנה החדשה (הנובי גוד) ולהציב עץ אשוח בבית כי זה נחשב ללא סוציאליסטי ולזכר מהמשטר הישן. החג הזה נהייה חלק מהמיינסטרים רק אחרי פטירתו של סטאלין.

  30. גיא קאפח says:

    מהמאמר שלך משתמע כאילו הממסד הדתי אחראי לסמטוחה הזו של לשים עצי אשוח בנובי גוד. אבל על הסמטוחה הזו אחראים דווקא הרוסים, והסממן הזה – של עצי האשוח הוא סממן נוצרי (במקור פגאני) מובהק והוא זה שגורם להתנגדות הדתית לחג הזה.

  31. An Cat Dubh says:

    פתאום הבנתי שסבא כפור הוא הדוקטור, והנכדה שלו היא סוזן פורמן!

  32. An Cat Dubh says:

    אגב, אנקדוטה משעשעת לגבי עץ חג המולד, מתוך ירמיה י':
    "א שמעו את-הדבר, אשר דיבר יהוה עליכם–בית ישראל. ב כה אמר יהוה, אל-דרך הגויים אל-תלמדו, ומאותות השמיים, אל-תיחתו: כי-ייחתו הגויים, מהמה. ג כי-חוקות העמים, הבל הוא: כי-עץ מיער כרתו, מעשה ידי-חרש במעצד. ד בכסף ובזהב, ייפהו; במסמרות ובמקבות יחזקום, ולא יפיק."

  33. Ann says:

    I like this post, enjoyed this one appreciate it for putting up.

  34. Pingback: הרוסים ועדות המזרח: סיפור בהמשכים | חיים שרירותיים