[…] במיוחד. שלום בוגוסלבסקי מיצה את הנקודה הזו יפה כאן. (צילום: (cc-by-Ahef (in a […]

לאורי דויד – התחלתי לקרוא בתרגום הישן והאמת היא שלא עברתי את האמצע אבל אני מבין על מה אתה מדבר. לא התכוונתי שחייו האישיים של גאנדי או גהאנדי היו מופת מודרנית שיש לחקות, אני גם לא בקיא בכל תתי הדתות של בודהיזם והינדואיזם ואני כן זוכר שמשהו בכתיבה שלו אכן חרה לי אבל רבאק, בן אדם שהוביל ל(… כן זה הפך לקלישאה אני יודע אבל ת'כלס זה די נכון) בלי אלימות, יש המון מה ללמוד ממנו. אם באותה מידה שאנשים ששים למצוא פגמים בחיים האישיים והמוסריים של גאנדהי אנשים היו מזכירים לדתיים ולכל מי שזה ישנה לו משהו שביבי בגד באשתו השלישית אז אולי הוא לא היה ראש ממשלה היום.
והדיון על החיים הפרטיים של מנהיג או אמן לעומת היצירה שלו זה דיון בפני עצמו.
ולגבי יחס לנשים – מעניין איך הוא היה מתנהג היום, האם הוא היה הופך לשוביניסט חזיר או משנה את דרכיו ברוח הזמן שאכן השתנה מהודו בתחילת המאה להיום.
אני זוכר מהספר שהם התחתנו בשידוך בגיל 12 או 9, זה בטח משנה קצת את תפיסת העולם שלך דבר כזה.
ושוב, האם הוא אכן היה בן אדם גדול בחייו הפרטיים? לא יודע, לא הכרתי אותו אישית ואכן לא היתה לי יותר מדי מוטיבציה לסיים לקרוא את האוטוביוגרפיה שלו. אבל הוא בהחלט ברפרטואר של "הגדולים" מבחינתי ביחד עם כמה שלא היו גדולים בחיי הציבור אבל גדולים בחייהם האישיים.

נדבר עם ובלי קשר.

שלום,

נגמר המקום לכתיבה, אז אני ממשיך כאן:

אינני מאמין שנביחות הדדיות, חרדות וצעקות יעזרו במשהו. הן רק יגרמו למצב של "שלי יותר גדול", למיטב ידעתי.

אתה הרי יודע איך אני רואה את שינוי העולם. על ידי הבנה משותפת, דיון משותף, יצירת הסכמות, ומתוכן שינוי. הזמנתי אותך בפייסבוק לקבוצה כזאת שהקמנו. אתה מוזמן להצטרף. יש לנו כנס מדריכים קטן ב-16 לחודש. דבר איתי.

צ'או,
טל

הי טל.

מבטיח לחשוב על זה. ואתה, היות שאתה מגלה הבנה שכזו למה שמניע את הציבור, תנסה לגלות הבנה גם לחרדתיות הנ"ל, יש בה קצת יותר מפחד קמאי מפני האספסוף.

האם לדעתך צריך הסכמה על הדרך שבה מתנהג העולם כדי למצוא פיתרון מוסכם? כי אם כן, אולי אני צריך לארוז את המזוודות ולהתקפל כבר עכשיו.

שלום שלום,

קודם, הייתי מציע שתוסיף לבלוגך המצוין תוסף-וורדפרס שמאפשר לעקב אחר התגובות. זה מקל על הדיון.

לעניות דעתי, הציבור בנוי מחלקים רבים מאד. מאנשי מעשה, ואנשי מחשבה. מאנשים שאוהבים לריב, ומאנשים שרק אוהבים. מאנשים גבוהים ומאנשים נמוכים…אין סוף חלקים.

ישנו חלק בציבור שאוהב לחשוב על הרמה המדינית. החלק הזה מתנסח בכתב, מגיב וכותב. ומה עושה אותו חלק, במקום לנצל את כישוריו המחשבתיים ותחומי העניין שלו, הוא מילל כמה רע.

במקום לילל, היתי מציע לו כמה הצעות. בא נבין מדוע הציבור הרחב מתנהג כפי הוא מתנהג (הפוסט לעיל הוא תשובה ראשונית וחלקית לכך). בואו ננסה להבין מה נידרש כדי להקים חברה דמוקרטית משגשגת, שבה טוב לכולם. ובואו נראה איך אפשר להפוך מילים למעשים.

את אלו הייתי מצפה לראות ממי שטוען שחברה טובה, בונים באמצעות שימוש בפרה-פרונטל-קורטקס.

אני לא קונה את עניין החרדתיות של המחנה הנ"ל. החרדתיות נוצרת כי הוא לא מרגיש שיש לו דרך לשנות את המציאות. שהוא מנסה להגן על קודש הקודשים שלו, מפני אספוסוף.

זאת ממש לא הדרך. הדרך היא להבין את המציאות על מורכבותה, ולאחר מכן למצוא את הדרך המתאימה לשינוי.

תכל'ס מה זה אומר? תזמין אחרים שמתנגדים להשקפת עולמך להסביר את התופעות של הציבור, וביחד, בשיח אינטר-בלוגרי, תנסו לגבש הסכמה אינטר-סובייקטיבית לגבי הדרך שבה העולם מתנהג. לאחר שתיצרו הסכמה, ניתן יהיה לחשוב על הדרך ליצור שינוי.

קורה. ואני דווקא מסכים עם עצמי, גם זה קורה:)

אני דווקא מסכימה עם רחל וגלי

אלכס, יש הרבה מאוד מחקרים כאלה כבר הרבה שנים. הנה אחד מ-2000 (שמשך כ"כ הרבה תשומת לב שתרגמו אותו ופרסמו ב"הארץ")
http://www.pnas.org/content/97/12/6769.full

acomplia 454 how to get prescribed xanax prescriptions 071188 prednisone cpnak