שככה יהיה לי רע, גם בשביל זה צריך חוק?

.

.

אז מה היה קודם, הביצה או התרנגולת? הסדרה חקיקתית של יחסים בין אדם לחברו, או התנערות קולקטיבית מכל סממן של סולידריות חברתית, שלא לומר הגינות בסיסית?

.

(הנה עוד דוגמא אקראית מהיום.)

.

.

תסמונת המדינה כגננת: האזרחים מסירים מעצמם אחריות למעשיהם ומטילים על רשויות החוק את האחריות להסדרת נהלי ההתנהגות התקינים. המחוקקים נענים לרצונם, והחוקים הפופוליסטיים חסרי התוחלת והתועלת נותנים לאזרח קטן-הראש והעדרי את ההרגשה המזויפת שמישהו דואג לו, ותירוץ להמשיך להתנער מאחריות ולהתנהג לזולתו בצורה שזאבים היו מתביישים בה.

.

.

זה ניכר בחוקים ה"מקסימים" שעוברים, מסינון אתרים וטוקבקים ועד איסור אזכור הנאצים בשיח הציבורי, וזה רק על קצה המזלג.

.

זה ניכר בהפיכת פסק-הדין המשפטי לאבן הבוחן היחידה בכל הנוגע למנהל תקין, תוך הכשרת שרצים שזוכו מהיעדר הוכחות למרות שמעשיהם מסריחים לשמיים (נתניהו וקצב הם השניים הראשונים שעולים לי בראש, אבל כל המערכת נגועה בזה).
זה בא לידי ביטוי בכל שדרת היחסים בין אדם לזולתו, כשמה ש"זכותי" לעשות מחליף את מה שראוי, נכון או הוגן לעשות.

.

זה ניכר בתרבות התביעות שייבאנו מהאימפריה הקורסת, בניהול יחסי עבודה ויחסים בין-אישיים בהתאם ללשון החוק והמשפט. זה ניכר, כמובן, במספרים האדירים של בוגרי משפטים שנפלטים לשוק העבודה הישראלי כל שנה, ומספקים לעצמם עבודה בעזרת ערמות של מסמכים ולשון-חרטומים שרק הם מבינים.

.

זה ניכר בout-sourcing של האחריות ההורית ובהפקרת הילדים בידי שורה של בעלי מקצוע ו"מומחים" שיודעים יותר טוב מההורה מה טוב לילד שלו. שלא לדבר על סופר-נני. אני לא רוצה לדבר על סופר-נני. אני לא רואה סופר-נני. שמעתי שאריאל אטיאס עושה אודישנים לתפקיד בעונה הבאה.

.

זה ניכר בנהייה הנואשת של האזרחים אחרי "מנהיגים" שיצילו אותם מעצמם, מהזולת, מהחרא שבו הם שוחים. ב"אבא תרחם", "ברוך השם, אני נושם", "אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים".

.

אמרו את זה קודם לפני, אבל יש לומר זאת שוב ושוב ושוב. עד שנתעורר.

.

.

.

אין מי שיכה על סלע

מי ייתן כיוון

באפלה כאן נלחמים על כל פירור

.

.

.

In your pomp and all your glory you're a poorer man than me

as you lick the boots of death born out of fear

.

I don't believe you

you had the whole damn thing all wrong

He's not the kind you have to wind up on Sundays

.

.

.

God is a concept

By which we can measure

Our pain

.

I just believe in me

Yoko [sic] and me

And that's reality

.

.

[7 תגובות נפלו בדרך מישראבלוג; לקריאת הדיון המלא בחלון חדש]

.