פוסטים שתויגו בנושא: 'In Da Mix'

Acid City | Hard Trance Mixtape

(Scroll down and press Play)

מתישהו בלילה שבין רביעי לחמישי, המחשב שלי שבק.

זה היה אמור להיות משפט הפתיחה של פוסט עמוס ופתלתל, שמתנסח אצלי מאז אותו בוקר חמישי. פוסט שהיה אמור לשזור כחוט השני את פיאסקו המשט; מלחמות ההסברה בטוויטר; הפרישה מציוץ פעיל של אמן הציוץ הקצר בכבודו ובעצמו; הרהורים שעלו בי בעקבות זאת על מה בעצם אני עושה בטוויטר הזה, ומה אני מאבד שם; התרפקות על אושר משפחתי בכלל וההכנות להפקת יום ההולדת החמישי של זוזו בפרט; כמה אזכורים של הקריירה המלבלבת שלי כזונת תוכן/תאגיד מזדיין; הבימבו בג'יפ השחור שיצאה מתחנת דלק לכביש מול האף שלי וגם צעקה עלי שאני נוסע כמו משוגע, במיטב המסורת של ההסברה הישראלית… וכן הלאה, בליווי לינקים נבחרים ואילוסטרציות מאירות עיניים.

אבל ככל שהפוסט הזה התנסח והתנפח, נמתח ונמרח, ככה התקשיתי יותר ויותר להושיב את עצמי לכתוב אותו. גם אחרי שהמחשב חזר מתיקון.1 עבר זמנו, בטל קורבנו. ומה בכלל הטעם להוסיף עוד כמה מאות מילים למהומת הצעקות? מה שחסר פה זה לא עוד מילים, אלא הקשבה.

על שני צירים הבלוג הזה עומד:
1. המתח בין כוחן של האדוות – כוח מוכח ועם זאת מוגבל ואיטי – ובין עוצמתו של הנחשול.
2. המתח בין כוחה האינרטי של קארמה (הכל צפוי) ובין היכולת להתעורר ולהשתחרר מההתניות שלה (הרשות נתונה).

והבוקר,2 בחזרה בטוויטר, בעדינות מסויגת, נתקלתי בציוץ של @אננס, שעושה הילינג בטוויטינג: משהו על פלשבק למסיבה בחוות היען ב-'97.

עניתי בפלשבק משלי ל-'97, ואננס צירפה לשיחה את נועה ליברייטור. את הניק של נועה ראיתי בישרא כבר לפני כמה שנים, והוא החזיר אותי מיד למסיבות של Liberator Crew, לווינילים של Stay Up Forever, למסעות פסיכדליים אפלים ומאלפים בסקוואטים ומועדונים בבריקסטון. היום הסתבר שאכן, כריס ושאר האחים למשפחת ליברייטור היו מקור ההשראה לכינוי שלה. בהמשך השיחה: פלשבקים פראיים, רעידות בידיים, שמחה וששון.

לא נותר לי אלא לנקות את האבק מהפטיפונים, לפשפש במעמקי התקליטייה ולשלוף את תקליטי האסיד-טראנס הזנוחים, שנדחקו לקרן זווית אחרי שובי מלונדון בעקבות תגובות מבועתות בקהל הישראלי.3  עם התקליטים האלה למדתי למקסס, בעצם, כי הצלילים שלהם – בעיקר הבאסים – יותר חדים וקצביים מאשר השריטות של הטראנס הפסיכדלי. לא שחסרות כאן שריטות… רק אחרות. שכבות של מקצבים שנערמות בהדרגתיות, קצת כמו גאמלן אינדונזי – מבנה אידיאלי למיקסים ארוכים, להנאת הדיג'יים (המתחלפים, או מנגנים סימולטנית בק-טו-בק, או מגלגלים ג'וינטים שמנים).

אז הנה, בלי הקדמות נוספות, ובתודה לאננס ולליברייטורית:

להמשך קריאה »

  1. ספק כוח + שני מאווררים; עובדים בטורים גבוהים פה. []
  2. אתמול []
  3. ורבים מהם מכרתי בפרוטות מעליבות לקרמבו בשיינקין כשעזבנו את תל אביב; הלב נחמץ. []

Alien Nation in Modern Society | Mixtape

[Scroll down & press the purple triangle]

לא הייתי מרוצה במיוחד מהמיקס הקודם. התלבטתי ארוכות לפני שפיבלשתי אותו, ולא בכדי. לא שלא היו שם טרקים טובים, ומיקסים חביבים (אהוד בנאי וקלנאד, תענוג), אבל בסופו של דבר זה היה לקט די אקראי של מוזיקה, בלי חוט מקשר. זה יכול לעבוד במסיבה, פחות בהאזנה ביתית.

הקונספט למיקסטייפ הבא עלה בראשי כמעט מיד אחרי זה, כמעט באקראי.

במילה אחת: חייזרים.

עברתי על התקליטים שלי וליקטתי קטעים שקשורים לנושא בצורה זו או אחרת, והפלא ופלא: התקליטים הסתדרו כמו מעצמם לכדי רצף מוזיקלי שהוא גם נראטיב סיפורי. בעצם שני נראטיבים, לפחות: אחד חיצוני ואחד פנימי, נאמר.

את הסיפורים האלה אשמור לעצמי, ואשאיר לכל מאזין ומאזינה להגות את הסיפור/ים שלו/ה.

האזנה נעימה

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

***

האזנה מודרכת +פלייליסט +דרושות (מסיבות) אחרי הקיפול
[Read on for full Playlist] --->

להמשך קריאה »

Global Chillage: Ambient Mix

(Can't read Hebrew? just scroll down & press Play)

בחזרה למיקסים (יצהר, אל תברח! יש אהוד בנאי לא חתוך כפיצוי).

הכותרת היא פלגיאט (הצורה הגבוהה ביותר של חנופה, כזכור) לקופי-שופ האהוב עלי באמסטרדם.

הרעיון עלה כשחבר ביקש ממני דיסק רקע למסיבה שהוא עושה. ידעתי שהטראנס הקופצני והכסחני שכבר הספקתי לדגום כאן לא יתאים. הבְּריף היה "אמביינט עם הרבה אתני", תיבלתי כהרגלי בקולות אנושיים למכביר, בחרתי כמה תקליטים שאת חלקם לא שמעתי כבר מזמן (ואת רובם לא ניסיתי למקסס מעולם) ולחצתי רקורד.

להמשך קריאה »

מכתבים מבית רביעי [מיקסטקסט פוליטי]

ניסיון ליצור מעין תסכית (איך אני אוהב את המילה הזאת) בוויניל.

הכותרת היא מחווה ליענקל'ה רוטבליט, שתרם למיקס שני שירים מהתקליט (הגאוני לדעתי) בעל אותו שם, כמו גם עוד שיר מתקליט אחר.

הרעיון המקורי היה מיקסטייפ על טהרת העברית בהשראת גדעון סער, שר החינוך של הילדים שלנו (צמרמורת). אבל הסתבר שאני מתקשה להסתגר בגטאות תרבותיים, אפילו כבדיחה. בכל מקרה, קול הקמפוס כבר עשו את זה קודם.

מבחינה טכנית, המיקס הזה היה מסובך יותר מהקודמים, שהתבססו בעיקר על התאמת מהירות (ביט-מט'צינג) של טרקים בקצב 4X4 יציב. הפעם יש (הרבה) יותר סקראצ'ים וחיתוכים חדים, כמו גם ניסיונות למקסס יחדיו ז'אנרים שונים ומשונים. לשם שינוי, המיקס הזה גם הוכן כולו מראש, כולל קביעת סדר השירים וחזרות על חלק מהמיקסים. עדיין, לא תמיד זה הצליח כמו שהייתי רוצה… עוד ארוכה הדרך לנינג'ה-טיוּנז.

מבחינה תוכנית, המיקס הזה הוא בערך ההצהרה הכי מגובשת שאני יכול לנסח כרגע על מצב העניינים בישות האפרטהייד הציונית.*

יצא 71 דקות, וגם זה בתמציתיות ;)

האזנה נעימה

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

מעבר לקיפול: פלייליסט!

(זהירות, ספויילרים)

להמשך קריאה »

Maximum Joy

(Can't read Hebrew? Just scroll down & press Play)

זוכרים שהבטחתי לקרוא לכם כשיהיה מיקס יותר מלוטש? אז זהו.

עוד סשן לילי, והפעם בחזרה לגואה.

הקטע עם טרקים בסגנון הזה הוא לא ממש נועדו לבּיט-מאטצ'ינג. בק"ק גואה הם נוגנו בכלל מקלטות DAT [מישהו זוכר?] שלא אפשרו שינוי מהירות בכלל, וכשהצפצופים הפסיכדליים האלה מוכפלים הם עלולים להעיק על האוזניים בקקופוניה. מצד שני, לנגן אותם אחד אחרי השני משעמם אותי. נראה מה נעשה, אולי נזרוק באמצע כמה קטעים עם יותר באס בשרני ופחות טרבל צפצפני. לחילופין, אפשר אולי לחתוך באקולייזר.

הטקסט לעיל נכתב לפני המיקס עצמו. עכשיו נשאר לשמוע לאן החיים ייקחו את התוכנית הזאת…

את זה כתבתי אתמול (ד') לפנות ערב, זמן קצר לפני שהתפגרתי על הספה בתשישות. היום המרמיטה החליפה אותי במשמרת הבוקר (5:30-8:00), מה שהשאיר לי כוחות לקום אחרי ההשכבה ולרדת למרתף, אל מזבח הוויניל.

להמשך קריאה »

צלילי הקרחנה [טראנס מיקס]

(אם הגעת הנה מגוגל, קודם כל ברכות! חוץ מזה, הנה מיקס טראנס מוצלח הרבה יותר להנאתך)

קצת לפני עשר וחצי בליל אמש, אחרי שהמקמפסט הפתיע עם גוש חביב של מצב רוח בדיוק בשעה הנכונה, צייצתי בטוויטר:

Beat-matching session commencing. Practice makes perfect, biatch.

גלגלתי ג'וינט דשן יחסית, לחצתי על הקלטה (אגב, אשמח להמלצות על תוכנה חינמית סבירה להקלטה מאנלוגי למחשב)…

להמשך קריאה »

Back in the Mix

(sort of)

אוף, כמה זמן חיכיתי לכותרת הזאת…

אז אחרי חמש שנים שהפטיפונים היו בארון, ובעוד העקצוץ באצבעות למגע ויניל חמים ואנלוגי מתגבר ומנקר, חזרתי והצבתי אותם.

להמשך קריאה »

Ordained (תחנות בזמן #16)

8.2.97

חצות

בית

מסיבה

.

It's a new religion.

.

We gather a consecrated venues or sacred places. The DJs are our priests. We have decks on our altars and our scriptures are pressed in vinyl.

.

להמשך קריאה »

The Mermit Mixtapes #3 – Divine Moments

את הכי טוב שמרתי לסוף (במילא הייתי צריך להוריד ממיני-דיסק, באנלוגיוּת).

.

זה מתחיל עם ג'ניס ג'ופלין בקצב הדאב, ואז נוסראת פאתח עלי חאן מצטרף לדואט.

להמשך קריאה »

DJ Mermit in the Mix #2 – Lounge Break

אתה משחרר פוסט, ולא יכול לדעת אף פעם מה יעלה בגורלו. כשהעליתי את המיקס הקודם, התכוננתי נפשית לעשר צפיות ואפס תגובות. השבעתי את עצמי להמשיך בסדרה גם אם אף אחד לא יתייחס, כי הרי "כוונת המשורר גלויה לנצח".

ואז מישהו בצוות העורכים של ישראבלוג אהב, והכניס את הפוסט ל"מומלצים" בדף הראשי החדש של נענע (שהוא כנראה הדבר הטוב העיקרי שיצא מכל השדרוג הזה). תודה.

בערך 200 גולשים באו לבדוק עד כה. אין לי נתונים על כמה מהם גם הקשיבו, וכמה שמעו עד הסוף, אבל חלקם אפילו טרחו ליידע אותי בתגובות שהם נהנו. תודה רבה.

אז בעוד הברזל חם, קבלו את הסט הבא. הוא מתחיל עם קצת האוס-טראנס רך (כולל מיקס של שתי קלאסיקות שבשתיהן מופיעה המילה Underground, יאמי), אבל אחרי החימום הזה מגיעה הLounge Break המובטחת – ברייקביט בנוסח עדות הצ'יל-אאוט, עם ניחוח ג'אזי קלוש. אחלה מוזיקת רקע.

המיקסים יותר מוצלחים מאלה שבמיקס הקודם, לעניות דעתי, והאווירה יותר רגועה, פחות פוליטית ופחות "חפרנית" (כמו שמישהו התלונן בתגובות לפוסט הקודם).

תיהנו.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

העמוד הבא »