פוסטים שתויגו בנושא: 'ריקוד מקושף'

פוסט-מסיבה

כשהצ'י כל כך מוחשי
זה נראה לי טיפשי
לדון בדברים כמו קיומו של הקסם
או "פרכות מדעיות לתיאוריות אלטרנטיביות"
הכל שם, בגוף(נפש)
צריך רק לחפור יותר עמוק.

.

להמשך קריאה »

לפעול לוקאלי, לחשוב לא בא לי

כמה שעות אחרי שפרסמתי את הפוסט הקודם, שבו הבעתי נכונות עקרונית לאזן בין טיפול בילדיי הקטנים ותיקון עולם בקטנה, קיבלתי טלפון מאביבסקי.

הוא לא קרא את הפוסט. הוא מחובר לרשת אינטואיטיבית יותר. הוא טלפן אלי כי קיבל פנייה מתראבוט, עוד לפני שטופס התפקדות שלי הגיע אליהם. הם ביקשו עזרה ממנו, ומקבוצת דהרמה מעורבת חברתית בפעילויות עם ילדי משפחת אבו-עיד, והוא הציע לי לרכז את העניין.

תזמון הטלפון שלו לא היה יכול להיות מושלם יותר. המרמיטה ואני בדיוק צפינו – במסגרת יום השנה לרעידת האדמה בהאיטי, כמסתבר – בתוכנית על ישראלים שנסעו להאיטי להגיש סיוע הומניטרי. על המסך נראתה ישראלית יפה שחיבקה יתומים האיטיאניים, אז מה זה בשבילי קפיצה ללוד, מעבר לכביש.

להמשך קריאה »

Acid City | Hard Trance Mixtape

(Scroll down and press Play)

מתישהו בלילה שבין רביעי לחמישי, המחשב שלי שבק.

זה היה אמור להיות משפט הפתיחה של פוסט עמוס ופתלתל, שמתנסח אצלי מאז אותו בוקר חמישי. פוסט שהיה אמור לשזור כחוט השני את פיאסקו המשט; מלחמות ההסברה בטוויטר; הפרישה מציוץ פעיל של אמן הציוץ הקצר בכבודו ובעצמו; הרהורים שעלו בי בעקבות זאת על מה בעצם אני עושה בטוויטר הזה, ומה אני מאבד שם; התרפקות על אושר משפחתי בכלל וההכנות להפקת יום ההולדת החמישי של זוזו בפרט; כמה אזכורים של הקריירה המלבלבת שלי כזונת תוכן/תאגיד מזדיין; הבימבו בג'יפ השחור שיצאה מתחנת דלק לכביש מול האף שלי וגם צעקה עלי שאני נוסע כמו משוגע, במיטב המסורת של ההסברה הישראלית… וכן הלאה, בליווי לינקים נבחרים ואילוסטרציות מאירות עיניים.

אבל ככל שהפוסט הזה התנסח והתנפח, נמתח ונמרח, ככה התקשיתי יותר ויותר להושיב את עצמי לכתוב אותו. גם אחרי שהמחשב חזר מתיקון.1 עבר זמנו, בטל קורבנו. ומה בכלל הטעם להוסיף עוד כמה מאות מילים למהומת הצעקות? מה שחסר פה זה לא עוד מילים, אלא הקשבה.

על שני צירים הבלוג הזה עומד:
1. המתח בין כוחן של האדוות – כוח מוכח ועם זאת מוגבל ואיטי – ובין עוצמתו של הנחשול.
2. המתח בין כוחה האינרטי של קארמה (הכל צפוי) ובין היכולת להתעורר ולהשתחרר מההתניות שלה (הרשות נתונה).

והבוקר,2 בחזרה בטוויטר, בעדינות מסויגת, נתקלתי בציוץ של @אננס, שעושה הילינג בטוויטינג: משהו על פלשבק למסיבה בחוות היען ב-'97.

עניתי בפלשבק משלי ל-'97, ואננס צירפה לשיחה את נועה ליברייטור. את הניק של נועה ראיתי בישרא כבר לפני כמה שנים, והוא החזיר אותי מיד למסיבות של Liberator Crew, לווינילים של Stay Up Forever, למסעות פסיכדליים אפלים ומאלפים בסקוואטים ומועדונים בבריקסטון. היום הסתבר שאכן, כריס ושאר האחים למשפחת ליברייטור היו מקור ההשראה לכינוי שלה. בהמשך השיחה: פלשבקים פראיים, רעידות בידיים, שמחה וששון.

לא נותר לי אלא לנקות את האבק מהפטיפונים, לפשפש במעמקי התקליטייה ולשלוף את תקליטי האסיד-טראנס הזנוחים, שנדחקו לקרן זווית אחרי שובי מלונדון בעקבות תגובות מבועתות בקהל הישראלי.3  עם התקליטים האלה למדתי למקסס, בעצם, כי הצלילים שלהם – בעיקר הבאסים – יותר חדים וקצביים מאשר השריטות של הטראנס הפסיכדלי. לא שחסרות כאן שריטות… רק אחרות. שכבות של מקצבים שנערמות בהדרגתיות, קצת כמו גאמלן אינדונזי – מבנה אידיאלי למיקסים ארוכים, להנאת הדיג'יים (המתחלפים, או מנגנים סימולטנית בק-טו-בק, או מגלגלים ג'וינטים שמנים).

אז הנה, בלי הקדמות נוספות, ובתודה לאננס ולליברייטורית:

להמשך קריאה »

  1. ספק כוח + שני מאווררים; עובדים בטורים גבוהים פה. []
  2. אתמול []
  3. ורבים מהם מכרתי בפרוטות מעליבות לקרמבו בשיינקין כשעזבנו את תל אביב; הלב נחמץ. []

Alien Nation in Modern Society | Mixtape

[Scroll down & press the purple triangle]

לא הייתי מרוצה במיוחד מהמיקס הקודם. התלבטתי ארוכות לפני שפיבלשתי אותו, ולא בכדי. לא שלא היו שם טרקים טובים, ומיקסים חביבים (אהוד בנאי וקלנאד, תענוג), אבל בסופו של דבר זה היה לקט די אקראי של מוזיקה, בלי חוט מקשר. זה יכול לעבוד במסיבה, פחות בהאזנה ביתית.

הקונספט למיקסטייפ הבא עלה בראשי כמעט מיד אחרי זה, כמעט באקראי.

במילה אחת: חייזרים.

עברתי על התקליטים שלי וליקטתי קטעים שקשורים לנושא בצורה זו או אחרת, והפלא ופלא: התקליטים הסתדרו כמו מעצמם לכדי רצף מוזיקלי שהוא גם נראטיב סיפורי. בעצם שני נראטיבים, לפחות: אחד חיצוני ואחד פנימי, נאמר.

את הסיפורים האלה אשמור לעצמי, ואשאיר לכל מאזין ומאזינה להגות את הסיפור/ים שלו/ה.

האזנה נעימה

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

***

האזנה מודרכת +פלייליסט +דרושות (מסיבות) אחרי הקיפול
[Read on for full Playlist] --->

להמשך קריאה »

צלילי הקרחנה [טראנס מיקס]

(אם הגעת הנה מגוגל, קודם כל ברכות! חוץ מזה, הנה מיקס טראנס מוצלח הרבה יותר להנאתך)

קצת לפני עשר וחצי בליל אמש, אחרי שהמקמפסט הפתיע עם גוש חביב של מצב רוח בדיוק בשעה הנכונה, צייצתי בטוויטר:

Beat-matching session commencing. Practice makes perfect, biatch.

גלגלתי ג'וינט דשן יחסית, לחצתי על הקלטה (אגב, אשמח להמלצות על תוכנה חינמית סבירה להקלטה מאנלוגי למחשב)…

להמשך קריאה »

מסע לילי

יצאתי מהבית בחמישה לאחת-עשרה, וברמזור השני עשיתי פרסה כדי לחזור לקחת את הרישיונות ששכחתי. אין טעם להתגרות בגורל.

.

כשיצאתי שוב היה אחת-עשרה. ברחתי מהחדשות ברדיו לאיזו תחנה ערבית עלומה.

מוסיקה ערבית היא ככל הנראה טעם נרכש לאשכנזים. אני מוצא אותו רכיש בהחלט.

.

באחת-עשרה ורבע, ברמלה-דרום, ירדתי לכביש 431 המענג. בידיעה שצפויה לי נסיעה חלקה, דלילת תנועה ונטולת רמזורים עד אחרי אשדוד, הדלקתי את הג'וינט השמנמן שהכינותי מראש. אחרי כמה שאכטות הרגשתי שמיציתי את הערבית וחזרתי ל 88FM , היישר לתוך Missing שצבט את ליבי בתוגה לונדונית קצבית ומענגת.

.

הסתבר שנפלתי על שעה של ניינטיז (כבר קוטלגנו?), שהלכה וצברה קצב רֵייבי ככל שהִדרמתי. איפשהו בכביש 4, קצת אחרי נחל שורק למיטב זכרוני, הרגשתי משב מבורך של קרירות לחה שהפיג את החמסין בנשמתי. זגוגית החלון הקדמי התכסתה אדים, ואוזניי הפקוקות נפתחו והצטללו. במחלף אשדוד כבר רקדתי באוטו לצלילי I've Got The Power והרגשתי את הפּאואר מתקבץ ומצטבר בצורת הזרמים המוכרים שהתרכזו בקצות האצבעות…

מסטול על קפה וכיף, כמעט כמו סוּפי, כתבתי בטוויטר לפני שיצאתי.

.

להמשך קריאה »

דְהוּני בּאבּא בוער שנית

זה לא בדיוק קטע לבלוג (למרות כותרת המשנה המתחכמת "לייב בלוגינג אנלוגי" שנגנזה), אלא יותר סיפור אוטוביוגרפי "קצר". אני מפרסם אותו פה בהיעדר במה מתאימה יותר, אבל אם מישהי מכירה מישהי שעורכת/מפיקה אנתולוגיה של סיפורי צעירים ישראלים בהודו ו/או על סמים: צרו קשר, בא לי החשק פתאום.


Extended Twit Version:

Spent last night camping with my 4 YO; she fell asleep at 20:00 and I had the whole evening to sit by the fire like the dhuni-baba I used to be #Shanti_In_Suburbia

.

להמשך קריאה »

ואז אמרת/ ספר לי על אושר/ ואיזו הפתעה/ הנה זה בא

שישי אחר הצהריים, ברי סחרוף במופע אקוסטי תחת כיפת השמיים בעין חמד. אנחנו בהרכב שבטי מורחב.

זוֹזוֹ רוקדת עם בת-דודתה, המרמיטה מתנועעת לידי עם הגור בזרועותיה.

(כמה יפה היציבה שלה!)

.

ברי שר את השורות שבכותרת, ואיזה הפתעה: הנה זה בא.

כי ככה זה לאהוב את עצמך.

וכמה שאני אוהב אותךְ.

(כולנו עבדים של מישהו שמבקש עכשיו תרגישו?)

.

להמשך קריאה »

אל תאמינו לי, כל הניו-אייג' הזה קשקוש אחד גדול

While young girls' fangs
Wait patiently for me to twist
I look away to distant rains
To waterfalls and honey days
And boys in black and blue rinsed eyes
Gaze whistly at my tender thighs
.
המקום: קומפורט 13.
הזמן: הטרק האחרון בהחלט בסט המפעים, העוקר תקליטים וטוחנם זה בזה, של קיד קואלה.
.

לא לסרבני קישורים

חג שמח לכל בית ישראל.

ובינתיים בעולם

מומלץ להימנע ממקומות הומים

(מבזק: מאוחר מדי?)

והספינה שטה.


מה שכן, נקלענו בשבת בבוקר למסיבה של Walk About Love ביער בן-שמן.

הקלישאה "אנשים יפים" לא נשמעה מדויקת יותר מעולם.

לא יכולתי לבקש הזדמנות טובה יותר לחשוף את זוזו למסיבת TAZ.

(וגם אני נזכרתי פתאום איך זה להרגיש חי, באיזשהו רובד אחר לגמרי.)


Nothing Lasts

But Nothing is Lost

WHEN SHALL I BE FREE?

העמוד הבא »