פוסטים שתויגו בנושא: 'עידן המידע'

נופל וקם, חדש ומשופר [מנהלתי+]

הבלוג נפל אתמול למשך רוב שעות הבוקר והצהריים,* אחרי יממה וחצי של גמגומים לסירוגין. למרבה האירוניה, זה קרה דווקא אחרי יומיים רצופים שבהם כתבתי שני פוסטים – תופעה שלא נצפתה פה כבר שנים.

בהתחלה חשבתי שזה קשור לעבודות שדרוג שעשתה חברת השרתים השבוע, אך בירורים עם התמיכה הטכנית העלו שמדובר בניסיון פריצה – ואפילו לא משהו מעניין כמו נערי רוטר או מתוסכלי המשט, אלא סתם בוט מסחרי פארשי.

התנצלותי בפני אלפי הקוראים שניסו בוודאי להיכנס בשעות האלה לפוסטים החדשים, ובפני בעלי המניות של תאגיד מרמיט על אובדן ההון הסימבולי.

זה קרה בדיוק בתקופה של חזרה לבלוג, שהפך לערוץ התקשורת העיקרי שלי בעקבות הפרישה המשחררת מערוצי הרעש של ההווה המתמשך…

להמשך קריאה »

אל-תחריר שבלב

עברו שבועיים, ועדיין כיכר השחרור הומה. גם עכשיו, בעת כתיבת שורות אלה, המוני מצרים מפגינים בכיכר ומול הפרלמנט בדרישה לדמוקרטיה, זכויות, שחרור.

הפוסט זה ישתדל לא לעסוק בפרשנויות וניתוחים לגבי התוצאות הצפויות של המחאה הזאת. יותר מדי כוחות חזקים בוחשים בקלחת, מבפנים ומבחוץ, והמצב הפכפך, נזיל ונפיץ. אני מעז להמר שהחונטה השלטת תשמור על כוחה, למרות הכל, ושהמיקוח כרגע הוא על המחיר – על היקפן ועומקן של הרפורמות שיידרשו כדי לרצות את הציבור הנזעם.

עוד מוקדם גם לחזות את עוצמת גלי ההדף שתעורר ההתקוממות המצרית בסביבה הקרובה והרחוקה. מה שבטוח הוא שהרבה קונספציות קרסו, ביניהן הקונספציה הבטחוניסטית-חרדתית שפמפם ממסד ההסברה הישראלי, בדבר האחים המוסלמים ואיום המהפכה האיסלמית שלהם. ובשני הלינקים האלה אסכם את מה שיש לי להגיד על הפרנויה האמריקנו-ציונית הספציפית הזאת.

כי לא על זה אני רוצה לכתוב הפעם, כאמור. רמת המקרו הגיאו-פוליטית פחות מעניינת ומלהיבה אותי ממה שקרה בכיכר תחריר ברמת המיקרו – האנושית, החברתית, והיצירתית.

להמשך קריאה »

אני חופשי – קליפ לכבוד מצעד זכויות האדם

ארבע וחצי בבוקר, רבאק. עוד מעט הילדים קמים.

זה התחיל בדיוק באחת אחר חצות, כשצייצתי משום מה את השיר בעל אותו שם של ערן צור, מה שהיה סוג של מנהג שלי בשעה הזאת בימי המשט הקודרים, מיד אחרי הוויפסנה (לא נתנו לי שבוע להתאושש לפני היתד בלב, הזונות.)

בכל אופן, מיד כשנגמר השיר הזה רציתי להמשיך ולצייץ את השיר הבא בדיסק, המנון הפופ הבודהיסטי "אני חופשי" (שכבר כתבתי עליו פעם), וגיליתי שהעותק היחיד שלו ביוטיוב פגום.

(פעם היה עוד עותק, שהעלה איזה אתר/ערוץ מוזיקה ישראלי. אני זוכר ויכוח בתגובות שבו החברים של הערוץ טענו כנגדו שהוא מעלה שיר שנכתב כדי להתחנף לסמולנים בגלגל"צ (כך!). בזמנו בעל הערוץ אמר שזה שיר אוניברסלי ויאדה יאדה יאדה, אולי בינתיים הוא שינה את דעתו.

אז החלטתי, במקום לשבת על התחת ולהתלונן כמו סמולני, לשבת על התחת ולעשות אקטיביזם אינטרנטי דה לה שמאטע.

להמשך קריאה »

אבנים

הוא מתיישב על האדמה בשיכול רגליים. מזמין אותי בתנועת יד לשבת לידו.

הוא מרים אבן שזרוקה על הקרקע. אולי חלוק, אולי חצץ.

סתם אבן, כזאת שכולנו הולכים מעליה כעניין שבשגרה, בלי לחשוב על זה פעמיים.

הוא מתבונן באבן בעיון

מעביר אותה מיד ליד

נוקש בה על אבן אחרת

מביא אותה לפיו, נוגס בעדינות

זורק אותה לקופסת פח

מוציא מהקופסה ומתבונן בה בפליאה.

הוא מושיט לי את האבן.

אני לוקח אותה, הופך אותה בידי, מנסה לראות בה את הקסם שהוא רואה.

אולי זורק אותה לקופסת הפח, אולי מחזיר לו.

הוא נושא אלי עיניים זורחות, מצחקק בעליצות.

(כמו אומר לי בלי מילים:

"נכון שזה מרתק?")

ומרים עוד אבן.

להמשך קריאה »

יונתן שפירא זומן לשיחה בשב"כ, והוא מדווח

יונתן שפירא זומן לשיחה ידידותית בשב"כ. אסף קינצר פרסם את הדיווח שלו בפייסבוק. מאחר שפייסבוק הוא אתר שמעוניין יותר בחברויות מאשר בזרימה חופשית של מידע, התקבלו תלונות מאנשים שלא הצליחו להיכנס ללינק.
כשירות לציבור, אני מעתיק לפה את הדיווח של יונתן בשלמותו. לא נגענו, כמו שאומרים.

להמשך קריאה »

אם אין פוסטים, שיאכלו פלאגינים

יומני היקר,

יותר משבועיים חלפו ביעף מאז שכתבתי בך לאחרונה. לא, לא נעצרתי תחת צו איסור פרסום, למרות שזה כנראה הטרנד בימינו (אה, אני רואה שהפארסה נגמרה ומעצרו של אמיר מח'ול הותר לפרסום ברגעים אלה ממש.)

לא, עשיתי לביתי. הייתי עסוק למכביר בעיסוק חדש, מלהיב ומרתק, שבשאיפה גם יהיה משתלם יותר מתרגום מתישהו בעתיד (הקרוב, בשאיפה) ומבטיח אופק תעסוקתי רחב ומגוון ומספק יותר מעבודת הפרך במחצבות המילים של התרגום.

אני מעדיף לא להרחיב עד שתהיה לי לפחות ציפור אחת ביד, ברשותכם. בינתיים הותר לפרסום רק שהכיוון התעסוקתי הזה שלח אותי לחפור בקישקעס של וורדפרס, ושגיליתי כמה אני נהנה מזה.

להמשך קריאה »

נופל וקם

בסביבות עשר בבוקר, דקות ספורות אחרי שצייצתי לינק לפוסט מליל אמש, נפל הבלוג. זכרתי אימייל מלפני כמה ימים שהתריע על עבודות תחזוקה בשרת, שיימשכו עד שעה עם צפי ל-15 דקות דאוּן-טיים. נו, מה זה רבע שעה לעומת הנצח?

אבל כשמסך "לא מצאתי את האתר" בפיירפוקס התחלף בטופס הרשמה לוורדפרס, הבנתי שמשהו לא תקין. ואכן, כעבור זמן קצר הגיע אימייל ממחלקת התמיכה של Green Geeks, ספקי השרת שלי, שלפיו הבלוג שלי הורד כי היו בו טבלאות מושחתות שהפריעו לעבודת השרת כולו.

ואני, הטבלאות המושחתות היחידות שאני מכיר הן אלה של הליגות הישראליות… וורצל הפרחח, הוובמאסטר הנערץ שבנה לי את הבלוג, נראה לאחרונה בבה"ד זה או אחר, וידו קצרה מלהושיע. וואלה, הלך הבלוג.

להמשך קריאה »

"וובקינז? את יכולה להאכיל את הכלב"

לפני כמה ימים נתקלתי בפוסטר הזה:

והוא הצחיק אותי מספיק בשביל לשתף אותו בפיד הרסס שלי.

נו, אז מסתבר שזה מצחיק בגלל שזה נכון,
מצחיק עד שזה עצוב,

כי המציאות עולה על כל דימיון:

להמשך קריאה »

ריפלוקס והבעיה היהודית

השפעת העורלה על דלקת בדרכי השתן אצל תינוקות:

דברים שרופאים ישראלים לא בהכרח יודעים

כן, אני רציני לגמרי, לוקח הפסקה מהטראנסים כדי לסכם ולחלוק את לקחי האירוע בדרכי השתן של גורו-ג'י (בן שמונה חודשים שלשום, חמסה עליו), אירוע שהתחיל לפני חצי שנה בדלקת והסתיים בשבוע שעבר, בשעה טובה, לשביעות רצונם של כל המעורבים. הפוסט הזה מיועד בעיקר לגוגל, בעצם, וליתר דיוק להורים לתינוקות לא-נימולים שעברו דלקת בדרכי השתן.

(הקוראים הקבועים יכולים לחזור לשמוע שוב את המיקס מהפוסט הקודם. זה מה שאני עושה ברצף כבר ארבעה ימים)

להמשך קריאה »

אני אישית לא משתמש, אבל…

בנוסף להיותו פסיכיאטר, ירדן לוינסקי נטל חלק מרכזי בכמה מיזמים אינטרנטיים שהסבו לי (כמו להרבה אחרים) הרבה הנאה ועניין, שלא לומר הרחיבו את אופקיי, כגון אתר רשימות ובראש ובראשונה הקולקטיב המשובח, שקישר אותי להרבה חומרים מעניינים על הנפש האנושית, עידן המידע וכל מה שביניהם.

לאחרונה הוא נמנה גם על מקימי מרכז רזולוציה, שמציע טיפול פסיכולוגי בגישה שנשמעת (לי לפחות) קצת יותר עדכנית וגמישה מהאורתודוקסיה הפסיכולוגית-פסיכיאטרית.

אז כשירדן מבקש קצת עזרה מחברים, אהבת לינקים שתעזור לו להתקדם בגוגל כנגד כרישי SEO ממולחים, אני שמח להירתם.

ירדן ביקש גם, אם אפשר, לכתוב כמה מילים על פסיכיאטריה. זה בא לי טוב, לאור ההצעה הידידותית שקיבלתי ממש הבוקר מאדם אהוב לשקול, אולי, היוועצות בפסיכיאטר.

להמשך קריאה »

העמוד הבא »