פוסטים שתויגו בנושא: 'כאבי גדילה'

קשוט עצמך

רק חודש? אשכרה. בסך הכל חודש עבר מאז שכתבתי בזחיחות "זה כל כך פשוט להיות נוכח". לרגע לכמה ימים זה באמת היה פשוט. חשבתי שמצאתי את המפתח, שברתי את המעגל, השתחררתי מהדואליות.

מסתבר שזה היה בסך הכל עוד סיבוב של הגלגל. הייתי למעלה, עכשיו אני למטה. נופל וקם, נופל וקם, עד שמתגלגל.

להמשך קריאה »

זה היה היום שהיה

too many ppl round the interwebz make me wanna bitchslap them lately. & no football last night (again!) due to the slightest drizzle. GRRRRR

about 5 hours ago

.

רבאק, איך להתאפק? "מתחשק לי להגיד שהייתי שמח אם העולם לא היה כזה, אבל יהיה זה תמים ואפילו תלוש. ומה לעשות, אני בעצם גם שותף לעולם הזה." [מקור]

about 5 hours ago

.

כל מי שנקרע מבפנים ובכל זאת בוגד בכל ערך; כל מי שזורק את החיים שהוא קיבל במתנה כל ערב… סטירה בדרך. בחמלה http://bit.ly/7VsNPZ

about 5 hours ago

להמשך קריאה »

They Fuck You Up, Your Mom and Dad

[מבקר התרבות הנוקב בחופש. לפניכם פוסט אישי, פסיכותראפי, מתבוסס, על סף הבכייני; ראו הוזהרתם]

להמשך קריאה »

אני אישית לא משתמש, אבל…

בנוסף להיותו פסיכיאטר, ירדן לוינסקי נטל חלק מרכזי בכמה מיזמים אינטרנטיים שהסבו לי (כמו להרבה אחרים) הרבה הנאה ועניין, שלא לומר הרחיבו את אופקיי, כגון אתר רשימות ובראש ובראשונה הקולקטיב המשובח, שקישר אותי להרבה חומרים מעניינים על הנפש האנושית, עידן המידע וכל מה שביניהם.

לאחרונה הוא נמנה גם על מקימי מרכז רזולוציה, שמציע טיפול פסיכולוגי בגישה שנשמעת (לי לפחות) קצת יותר עדכנית וגמישה מהאורתודוקסיה הפסיכולוגית-פסיכיאטרית.

אז כשירדן מבקש קצת עזרה מחברים, אהבת לינקים שתעזור לו להתקדם בגוגל כנגד כרישי SEO ממולחים, אני שמח להירתם.

ירדן ביקש גם, אם אפשר, לכתוב כמה מילים על פסיכיאטריה. זה בא לי טוב, לאור ההצעה הידידותית שקיבלתי ממש הבוקר מאדם אהוב לשקול, אולי, היוועצות בפסיכיאטר.

להמשך קריאה »

דְהוּני בּאבּא בוער שנית

זה לא בדיוק קטע לבלוג (למרות כותרת המשנה המתחכמת "לייב בלוגינג אנלוגי" שנגנזה), אלא יותר סיפור אוטוביוגרפי "קצר". אני מפרסם אותו פה בהיעדר במה מתאימה יותר, אבל אם מישהי מכירה מישהי שעורכת/מפיקה אנתולוגיה של סיפורי צעירים ישראלים בהודו ו/או על סמים: צרו קשר, בא לי החשק פתאום.


Extended Twit Version:

Spent last night camping with my 4 YO; she fell asleep at 20:00 and I had the whole evening to sit by the fire like the dhuni-baba I used to be #Shanti_In_Suburbia

.

להמשך קריאה »

לחבק את האִיָה הפנימי

.

בניגוד למה שנהוג אולי לחשוב על ילדים, זוֹזוֹ לא אוהבת בדרך כלל לשמוע את אותו סיפור, ערב אחרי ערב. לרוב היא ממצה ספרים אחרי הקראה אחת, שתיים, אולי שלוש, ורוצה להמשיך הלאה.

.

יוצא דופן מזהיר, ששולט ביד רמה בפלייליסט של הקיץ האחרון ועוד ידו נטויה, הוא פו הדוב. ולא מדובר באיזה זבלון-לניצול-הזיכיון של דיסני יימח שמם, אלא באורגינל – הספר המלא מאת א.א. מילן (בתרגום החדש יחסית של אבירמה גולן).

.

יכול להיות, אם כי לא בטוח, שהפופולריות של פו נובעת (בחלקה לפחות?) מזה שזוֹזוֹ קולטת כמה אני נהנה להקריא את הספר הזה (אני צריך לזכור שזה לא נורא שהיא מושפעת מהטעמים שלי; זה בסדר, זה טוב אפילו). אני נהנה מההומור הדק, כולל החלקים שעדיין עוברים לזוֹזוֹ מעל הראש, ואני מתבשם מחוכמת החיים שגלומה בין המעשיות השטותיות האלה.

(ואפילו לא קראתי את הטאו של פו)

.

להמשך קריאה »

It cuts you up

[פלאשבק, 1983, הבעת התעניינות מפתיעה של אבא במאורעות יומי]

- "נו, מה אמרה לך היועצת בבית-הספר?"

- "היא אמרה שיש לי חשיבה אנליטית מפותחת…"

- "חשיבה אנליטית? מה זה חשיבה אנליטית?"

- "זאת חשיבה מנתחת…"

- "חשיבה מן התחת? אתה חושב מהתחת?" [צחוק גס]

- [דמעות כבושות]

.

[קאט מהיר להווה]

לפעמים אני צריך להזכיר לעצמי שהילדים שלי גדלים איתי, לא עם אבא שלי.

שהם בטוחים באהבה שלי, לא כמוני.

.

להמשך קריאה »

כשל בסיסי בחיווט של האמפתיה

diagnosis:

Bipolar Bunny

bipolar bunny (source)

.

prescription:

(…gotta fight to control…)

.


[תגובות נפלו בדרך מישראבלוג = 6; לקריאת הדיון המלא בחלון חדש]

.

גולמי באבוהה

-מזמן לא כתבתי בבלוג.

.

-אין לי מה לכתוב, ויש לי דברים יותר חשובים לעשות.

.

-היי, הנושא החם: אבא. על זה בטח יש לי מה לכתוב.

.

-כן, הנה: אני הולך להיות אבא ואבא שלי לא יודע מזה.

.

להמשך קריאה »

מזמן לא נגעתי בקלפים…

Futility

Netzach, in the suit of Swords, does not represent such catastrophe as in the other suits, for Netzach, the Sephira of Venus, means victory. There is, therefore, a modifying influence; and this is accentuated by the celestial rule of the Moon in Aquarius.

.

The intellectual wreckage of the card is thus not so vehement as in the Five. There is vacillation, a wish to compromise, a certain toleration. But, in certain circumstances, the results may be more disastrous than ever. This naturally depends upon the success of the policy. This is always in doubt as long as there exist violent, uncompromising forces which take it as a natural prey.

This card, like the Four, suggests the policy of appeasement.

.

The symbol shows six Swords with their hilts in crescent formation. Their points meet below the centre of the card, impinging upon a blade of a much larger up-thrusting sword, as if there were a contest between the many feeble and the one strong. He strives in vain.

(AC – Book of Thoth)

.


.

טוב, נו, זה לא שלא הרגשתי.

.

(רבאק, מחר בצפר.)

.

« העמוד הקודםהעמוד הבא »