פוסטים שתויגו בנושא: 'טארוט'

The Line Between the Devil's Teeth and That Which Cannot Be Repeat (תחנות בזמן #19)

דנה ביקשה, דנה תקבל: הפוסט ה"גנוז" מיום שישי, שבו ניסיתי להתחקות אחרי תחנות פיטר מרפי בחיי. אני לא יודע אם זה מבהיר הרבה, או מעניין במיוחד (זה לא יהיה בבחינה, בּיים), אבל לפחות זאת הזדמנות להשמיע עוד כמה שירים מהאלבום המופתי ההוא. חוץ מזה, יצא מין תיעוד מרופרף – שממשיך את "קו העלילה" הלונדוני בסדרה – של השנה שבאה בערך אחרי הפוסט הזה. שנה שכותרת הפוסט מציעה תיאור די נאמן שלה…

.

להמשך קריאה »

מזמן לא נגעתי בקלפים…

Futility

Netzach, in the suit of Swords, does not represent such catastrophe as in the other suits, for Netzach, the Sephira of Venus, means victory. There is, therefore, a modifying influence; and this is accentuated by the celestial rule of the Moon in Aquarius.

.

The intellectual wreckage of the card is thus not so vehement as in the Five. There is vacillation, a wish to compromise, a certain toleration. But, in certain circumstances, the results may be more disastrous than ever. This naturally depends upon the success of the policy. This is always in doubt as long as there exist violent, uncompromising forces which take it as a natural prey.

This card, like the Four, suggests the policy of appeasement.

.

The symbol shows six Swords with their hilts in crescent formation. Their points meet below the centre of the card, impinging upon a blade of a much larger up-thrusting sword, as if there were a contest between the many feeble and the one strong. He strives in vain.

(AC – Book of Thoth)

.


.

טוב, נו, זה לא שלא הרגשתי.

.

(רבאק, מחר בצפר.)

.

רפלקסיה אהובתי, לייב בלוגינג

(15:00)

.

זה כנראה יום של חשבון נפש, עם או בלי קשר לימים הנוראים הממשמשים ובאים (הכוונה לשוויון הסתיו, כמובן כנראה). אז אני אוסיף לרשימת החטאים את זה שאני כותב עכשיו פוסט במקום לעבוד, ואנסה להתנקות קצת.

.

לא מזמן פרסמתי פוסט בשם "איך נפלו גיבורים? הם הצטרפו לרעים", שבו נכנסתי בגיבור ילדות שהפך לבעלים הגאה של חברה להפקות ריאליטי. הסייפא של הכותרת ריפררה התכתבה עם פוסט של שחר בשם "מהרעים", שכבר התייחסתי אליו פעם בפוסט על סלבריטאים בפרסום.

.

[סחרחורת לינקים? רק התחלנו.]

.

מן הון להון, הפוסט של שחר הפך לפרויקט, וגם הפוסט שלי התפרסם אצלו לבקשתי.

.

להמשך קריאה »

השתלם, כל הג'אגלינג הזה

ג'יגלתי בסיני וגם בגואה,

על טריפים ועל אקסטות

ובאטרף של זריחה.

.

לבד, בזוג, בערימה של חבר'ה;

על חופים ועל הרים;

מסיבות, פסטיבלים

או מדיטציה של שקיעה.

.

להמשך קריאה »

קלפים לתובל

לפני שבוע זכה כאן תובל כהן (לשעבר קין) בפרס המפוקפק של קריאת טארוט מקוונת קבל עם ועדה, וליל הירח המלא המרשים הזה נראה לי זמן טוב לפירעון.

.

להמשך קריאה »

חיות טוטם ביער בן-שמן

אחר הצהריים מתנתק מהמחשב יוצא ליער על האופניים סופסוף, אחרי שבועיים נטולי רכיבה. הגשם הקל שירד אתמול שיקע קצת את האבק המתאבך, רחץ את העלים שכבר הלבינו מרוב אבק והפיץ באוויר ניחוחות מבושמים של צמחים ועצים. בכניסה לסינגל* הראשון אני מפתיע שועל שצועד לתומו מולי בשביל. השועל מסתובב ורץ לפניי בשביל – ולא חותך הצידה ליער כמו שהם עושים בדרך כלל – ואני מטפס בעקבותיו. למעלה אני פוגש משפחת חתולים, אמא טריקולור ושני גורים שחורים-לבנים שמהססים אם לחצות את הדרך. ברוך בואכם לעולם, חמודים. הגור השלישי, שחור כולו, כבר חצה וזינק לראש סלע קטן לתצפת על העולם.

.

להמשך קריאה »

הגיגי טארוט במקום עבודה

האימג'ים של הטארוט "של קראולי" (שציירה למעשה תלמידתו פרידה האריס) מלווים את הבלוג הזה מראשיתו, בהֶדֶר שבראש הדף ובתמונות מזדמנות, אבל רק בחודש האחרון חזרתי באמת ללוות את הפוסטים ב"פתיחות" אקראיות, אחרי התנזרות ארוכת שנים מהחפיסה.

.

להמשך קריאה »

פרסום ראשון: האילומינטי על גבעות שייח אברק!

מצאתי את האחראים לתעלומת הפסל העקור של אלכסנדר זיד.

תסתכלו טוב בתמונה הזאת (באדיבות אסתי הבלוגמאסטרית) ותגידו לי אם הסמל שחרוט באמצע הכתובת שנחקקה על הפסל לא נראה כמו שרטוט גס של עין בפירמידה:


להמשך קריאה »

קנביס – פסיכוזיס או קתרזיס?

(תקציר מנהלים: התשובה בגוף השאלה. יחס גורר יחס. ההשפעה הסביבתית וההתייחסות החברתית יכולות להטות את הכף.)

.

דמטריוס שאל בתגובות לפוסט האחרון אם כבר כתבתי משהו על גנג'ה, והסתבר שלא ממש, למרות שהיא מוזכרת כמעט בכל פוסט שני. כך שיש לי סופסוף תירוץ להעלות לפה לינק שמחכה בסבלנות בערך מאז פתיחת הבלוג , ולתת כבוד למרי ג'יין שהיתה הדלק הבלעדי שהניע את חוויית ההתעלוּת האחרונה שלי. זה לינק לדיון הרציני האחרון בהשתתפותי באתר האייל הקורא, בטרם היות הבלוג הזה. אף פעם לא התחברתי ממש לסגנון האנליטי והרציונליסטי (ולרוב גם קנטרני) שם. ובכל זאת ניסיתי, כשהגיעו מים עד נפש ולא יכולתי לשתוק יותר, והתוצאה היתה ניסיונות גולמיים יותר או פחות לבטא בשפה לוגית וברורה חוויות שנמצאות מעבר למילים ומעבר ללוגיקה, למשל בדיון שהתפתח בעקבות מאמר של הפסיכיאטרית טלי וישנה על קנביס פסיכוזיס. הבלגתי כמה מאות תגובות, אבל הלינק לכתבה בהארץ בשם "השרוטים" הביא לי את הטריגר.

.

להמשך קריאה »

האגו, כמו האימפריה, לא מת אף פעם (כיבוי אורות)


כן, נו, האגו חוזר תמיד, בסופו של דבר. קצת יותר קליל ומזוכך אולי, עם רוחב פס גדול יותר לחוויית זרימה משופרת, אבל מוגבל במהותו, רגיש ופגיע (כמעט) כשהיה.

.

אין טעם לנסות להיאחז באור המתעמעם. תן לו לדהות.

.

Attachment to enlightenment is the greatest irony of all

.

ושבוע של אושר זה לא דבר של מה בכך בימינו.

(מעניין מה היה קורה אם לא הייתי מאונן.)

.

להמשך קריאה »

העמוד הבא »